רפואה ואמונה בטיפול הרפואי

הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית מפרסמת בגיליון החדש של מגזין "זמן הרפואה" נייר עמדה בנושא: רפואה ואמונה בטיפול הרפואי.

במאמרו "בין אמונה ורפואה", מספר פרופ' רכס, מניסיונו האישי, כי על פי האמונה העממית, טקס עריפת ראשן של 7 יונים הוא "טיפול בדוק" נגד צהבת קשה. הקהילה הרפואית מודעת למגבלות אפשריות של הטיפול הרפואי, אך לפעמים החולים ובני משפחתם אינם מוכנים לקבל קביעה זו והם פונים לגורמים מחוץ למערכת הרפואית.

כך עלול הרופא למצוא את עצמו מול עצות והוראות של איש דת או מול אמונות עממיות המנוגדות לידע המקצועי שלו או להשקפת עולמו. "חוק זכויות החולה" ועקרון "אוטונומיית החולה על גופו" מקנים לו את החופש לבחור בטיפול מתוך האפשרויות העומדות בפניו - הן בגבולות הרפואה המסורתית והן מחוץ לה. בחירה זו עלולה להתנגש, לעיתים, בעקרון "האוטונומיה של הרופא", אף שזו לא הוגדרה מעולם בחוק. "אוטונומיית הרופא", לדעת חברי הלשכה לאתיקה, כוללת בין היתר את השקפת עולמו, את אמונתו האישית ואת עמדותיו המקצועיות.

בין הכללים שקבע נייר העמדה מופיעים:
עקרון "אוטונומיית החולה על גופו" מאפשר לחולה לקבוע את טיב הטיפול הניתן לו.
יש וחולים, הנמצאים במערכת רפואית, מעדיפים קבלת טיפולים שבהם שולט מרכיב של האמונה או הדת.
אמונה ודת משמשות מקור כוח ותקווה לחולה המאמין, ומכאן חשיבותן הסובייקטיבית להחלמתו של החולה.
רופא יאפשר לחולה לקבל שירותי אמונה או דת, אך אין הוא נדרש לתת אותם בעצמו.
ייתכנו מצבים, בהם טיפולים אשר מקורם באמונה או דת עומדים בסתירה לעמדתו המקצועית של הרופא המטפל בפרט ובסתירה לידע הרפואי בכלל.
אין לכפות על רופא מתן טיפול כלשהו העומד בניגוד לשיפוט דעתו המקצועי או בניגוד למצפונו.
עם זאת, יכבד הרופא את רצונו של החולה לכל טיפול כזה, כל עוד אין בקבלת בקשתו כדי לגרום נזק מיידי לבריאותו של החולה, סכנה לבריאות החולים האחרים או לצוות הרפואי וכל עוד אין הטיפול בא על חשבון במשאבים הרפואיים הנדרשים לחולים האחרים.
ככל הניתן, עדיף לשלב סעד רוחני ואמונתי בו-בזמן, ובנוסף, לטיפול הרפואי השגרתי מבלי להביא להתנגשות בין השניים.

ריכוז ניירות העמדה בנושאי אתיקה רפואית:
https://www.ima.org.il/imahebnew/T1.asp?p=2&n=5862

הידיעה באדיבות הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית הישראלית

[20/06/2006]