הגורם המפתיע שיעזור לכם להיות מאושרים

רוצים להיות מאושרים יותר? תפסיקו להדחיק. הניסיון לדכא את הרגשות ה"שליליים" הוא זה שגורם לכם להיות עצובים יותר
כתבה פרסומית כתבת חסות


רוצים להיות מאושרים יותר? תפסיקו להדחיק. הניסיון לדכא את הרגשות ה"שליליים" הוא זה שגורם לכם להיות עצובים יותר


בשנים האחרונות התפתחה תעשייה שלמה סביב נושא האושר. היא נקראת בשלל שמות: פסיכולוגיה חיובית, חשיבה חיובית, חקר המוח וגישות "אלטרנטיביות" אחרות. כולם שואלים שאלה אחת: איך אנחנו יכולים להיות יותר מאושרים? איך נוכל להימנע מכעס, עצב וייאוש וננוע קדימה כל הזמן, עם שמחה והתרגשות שימלאו את חיינו באושר?


באופן מפתיע, או אולי לא ממש, ככל שהתעשייה מתפתחת - יותר ויותר אנשים מוצאים את עצמם מדוכאים, מיואשים ומתוחים. איך זה קורה ומה ניתן לעשות כדי לשנות את המצב?


כל הרגשות טבעיים

חשוב לי להתחיל ולהדגיש שאני לא נגד אושר. אני גם לא חושבת שיש משהו רע בשמחה והתרגשות. אני רק לא בטוחה שזה צריך להיות המצב הטבעי שלנו, כל הזמן, בכל רגע נתון.


קשת הרגשות האנושית רחבה מאוד ומורכבת מכעס, שמחה, אהבה, פחד, אושר וייאוש. כולם בכפיפה אחת - כולם טבעיים לנו וכולם נורמליים. אין שום רע בלהיות עצוב כשאנחנו חווים אובדן או קושי, זה בסדר לכעוס כשפוגעים בנו או לחוש מיואשים כשדברים לא מסתדרים כמו שרצינו. 


אושר. בר השגה

אושר. לא המצב הטבעי שלנו כל הזמן


רגש מטבעו הוא נייטרלי. אנחנו מתייגים את הרגשות כחיוביים או שליליים בעיקר בהתאם לרמה שהם נעימים לנו  או לסביבה שלנו. בנוסף, יש הבדל בין כעס נקודתי בעקבות אירוע לבין כעס מתמשך של שנים שלא מוצא פורקן. יש הבדל בין עצב על מקרה מעציב, לבין דכאון קליני. 


אך איכשהו תעשיית האושר הפכה את כולם לזהים ולא לגיטימיים. היא גורמת לנו להרגיש אשמים כשאנחנו כועסים, לפחד מהרגשות שלנו ולנסות למנוע חלק ניכר מהן.


חשוב לדעת כי בתפיסת גוף-נפש, הגורם מספר אחת למחלות, הן פיזיות והן מנטליות, הוא הדחקה של רגשות. לכן, אם אנחנו מקבלים מסר שרגש מסויים אינו לגיטימי, שזה לא בסדר שאנחנו מרגישים ככה, אנחנו מנסים להתעלם ממנו ולהדחיק אותו. אנחנו מנסים לזייף ולחייך, כשבעצם בא לנו לבכות. אנחנו מנסים לחשוב מחשבות חיוביות כשבא לנו לצעוק וכך נמנעים מלבטא את מה שמפריע לנו באמת. וזה, כמובן, מחלחל פנימה.


אדגיש כי אני לא ממליצה להוציא החוצה את כל הרגשות שלכם על כל מי שנקרה בדרככם. אני גם לא חושבת שביטויי זעם אינסופיים יסייעו למישהו. אבל, כמו בכל תפיסת איזון, צריך למצוא את דרך המלך, דרך האמצע.


הרגשות אינם שליליים. מותר לנו להרגיש את כולם, גם אם מדובר בעצב, כעס או ייאוש. כשמנסים להימנע מרגש מסויים, אנחנו חוסמים למעשה את כל מגוון הרגשות. אי אפשר להרגיש רק שמחים או רק מסופקים. כשאנחנו חוסמים את העצב אנחנו חוסמים גם את השמחה.


ואם נוסיף לזה את העובדה שתעשיית האושר גורמת לנו להרגיש רע אם אנחנו לא מאושרים וגורמת לנו לתהות איך ייתכן שעוד לא השגנו את האושר הנכסף - נבין מדוע דווקא בתקופה הזו הדיכאון גובר.


הדרך אל האושר

בהחלט אפשר לחתור להשתפר, אפשר לרצות יותר מהחיים האלה. אפשר לשאוף להיות רגועים יותר, שמחים יותר, מאוזנים יותר. אבל לשם כך, אנחנו חייבים להבין שרגשות "שליליים" הם לא שליליים באמת, וכל מה שאנחנו מרגישים הוא בסדר ולגיטימי.


הדחקת רגשות לא מקרבת לאושר. המפתח לחיים מאוזנים הוא לחיות עם תפיסת האיזון בין גוף לנפש. תפיסה זו מסייעת לנו להכיר בקשת הרגשות שלנו, למצוא איזון ופורקן מתאים וראוי. לבטא את  הקשיים שלנו, ולהבין שלא תמיד נרגיש רק רגשות נעימים ו"חיוביים". זה המפתח לחיים מאוזנים יותר, בריאים יותר וכן, בסופו של דבר גם מאושרים יותר.



פורומים פסיכותרפיה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
טיפול לשוהה בחו"ל בדוי 09/05/2020 08:25
  • שלום למומחים. רציתי להתייעץ לגבי הטיפול הנכון עבורי אני אספר בקצרה-שוהה בחו"ל למעלה מ4 שנים רצוף בשנה וחצי אחרונות עברתי מסע מייגע ומתיש מאוד בחיי ולפי מה שקראתי באינטרנט ההבחנה שלי שאני סובל מטראומה של ניתוק ריגשי(דה פרסונליזציה) שקרתה לי כתוצאה מעישון יתר של גראס בבת אחת שגרם לי להכנס להרבה מאוד חרדות מחשבות לא טובות ולפעמים בלתי נשלטות במחשבות שלי טופלתי בנוגדי דכאון מסוג ZOLOFT למשך כמה חודשים והפסקתי וכרגע אני מרגיש עדיין שההרגשות האלה לא חלפו לגמרי ואני מעוניין להתחיל טיפול פסיכולוגי מכיוון שאני נמצא בחו"ל הפסיכולוגים המקומיים מדברים אנגלית והעדיפות שלי היא כמובן מישהו שדובר שפת אם,האם תוכלו על להמליץ מה הדבר הנכון לעשות עבורי כרגע מבחינת טיפול?

  • + הוסף תגובה
רעד מאיה 03/04/2020 19:24
  • באמצע שיחה והתייחסות לחלק בנפש הגוף מתחיל לרעוד למה

  • + הוסף תגובה
פחד מטיפול פסיכיאטרי ראשוני במרפאה אנונימית 10/03/2020 07:35
  • שלום רב. אשמח לעזרה ועידוד. אני מתחילה עוד חודש טיפול פסיכיאטרי ראשוני במרפאה. אני התלבטתי רבות עם ללכת לטיפול כזה,והחזקתי המון זמן כדי לחשוב עם באמת כדאי לי. זאת פעם ראשונה שלי שאני הולכת למפגש ראשוני אני לא מכירה את התחום, אני עוברת משבר בגלל מחלה קשה של סבתא שלי ועברתי גם פרידה מבן זוג. אחרי שהזמנתי תור וקבעו לי תור, אני ממש מצטערת ואני לא יודעת עם לבטל. יש לי חרדות איומות מפסיכיאטרים אני הולכת לטיפול כי המשפחה המליצה לי ואמרה שאני הולכת לדבר טוב. בכל אופן אני בבית עד הטיפול עם חרדות לגבי הפגישה לא יודעת מה הולך להיות, בנוסף אני גם יודעת לעזור לעצמי לבד, אבל בגלל המשבר הגדול אני הולכת לטיפול. רציתי לשאול ואני ממש אשמח עם תוכלי לא לכתוב לי על אשפוזים וכאלה חס וחלילה כי זה הפחד הכי גדול שלי זה הסיוט שלי חברה שלי עברה את זה והיא סיפרה לי שזה סבל וטראומה נוראית. אני ממש שאת סולחת לי על הבקשה ומבינה אותי. אני מאוד אשמח עם תוכלי לתת טיפ קטן או עצה איך להתמודד עם החרדה הזאת ואולי להפנות אותי לאתר באינטרנט או להמליץ לי על ספר כדי להקל על החרדה שלי והמשבר שאני עוברת אני ממש אשמח למענה מהיר ואודה לך על זה תבורכי מכל הלב ומאחלת לך יום מקסים והמשך שבוע מקסים

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!