הפרעת קשב וריכוז והאופציות התרופתיות החדשות

הפרעת קשב וריכוז היא התמודדות נפוצה מאוד בקרב ילדים, נוער ומבוגרים בישראל. מהם התסמינים המרכזיים של ההפרעה, מהן הדרכים לאבחון ומהן התרופות החדשות לטיפול? ד"ר אסנת צפריר מסבירה

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 24/02/2016

הפרעת קשב וריכוז הינה בעיה נוירולוגית התפתחותית שכיחה ביותר. בישראל, בין 5% ל-10% מהאוכלוסייה מתמודדים עם הפרעת קשב. על אף שהמודעות לבעיה עלתה בשנים האחרונות, ישנם אנשים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז שאינם מאובחנים, אינם מטופלים כראוי או לא מטופלים כלל. 


הפרעת קשב מתבטאת בשלושה תסמיני ליבה: הפרעה בוויסות הקשב, המתבטאת בקושי למקד את תשומת הלב לדברים הקונקרטיים לאותו רגע נתון; היפראקטיביות, המתבטאת בתנועתיות או דברנות יתר; ואימפולסיביות, המתבטאת בקושי באיפוק, נטייה לסיכון עצמי ובעיות התנהגות ותקשורת נוספות. 


הפרעת קשב מאופיינת כהיעדר היכולת לבודד גירוי אחד מרכזי ולהתייחס אליו תוך התעלמות מיתר הגירויים. ההפרעה עלולה להשפיע על רבדים שונים במהלך החיים כמו לימודים, עבודה, חיי חברה ואף בחיים המשפחתיים והזוגיים. לרוב את הפרעת הקשב ניתן לאבחן כבר בילדות, אך עם זאת ישנם מבוגרים שמאובחנים רק בגיל מאוחר. קושי משמעותי בקרב ילדים שסובלים מהפרעת קשב הוא שהם מבלים את מרבית יומם במסגרות לימודיות שונות, ומתקשים לקלוט את כל הגירויים מהסביבה בו זמנית ולהתייחס לכולם בצורה שווה. 



כיצד מאבחנים הפרעת קשב וריכוז?

האבחון של הפרעת הקשב הינו אבחון קליני המתבצע באמצעות מפגש עם פסיכיאטר (ילדים או מבוגרים) או נוירולוג (ילדים או מבוגרים) או רופא משפחה/ילדים שעבר הסמכה על ידי משרד הבריאות לאבחון וטיפול בהפרעת קשב. במהלך המפגש הרופא מנסה לשלול קיומן של בעיות רפואיות אחרות, כמו בעיות רגשיות או בעיות פיזיולוגיות נוספות, שתסמיניהן עשויים להדמות להפרעת קשב. הרופא המאבחן אוסף מידע אשר יעזור לו להתאים טיפול תרופתי לצד טיפול רגשי (או קוגניטיבי התנהגותי) המומלץ לסובלים מהפרעת קשב.


את המידע אוסף המאבחן באמצעות שאלונים אשר מחולקים לדמויות שונות בסביבה הקרובה של הילד הנבחן, ביניהם הורים, מורים ולעתים אף הסבים, במידה והם מעורבים בחיי הילד באופן משמעותי. במידה והילד כבר גדול, גם הוא עונה על שאלון בעצמו. 


במהלך האבחון הורי הילד יושבים עם המאבחן לראיון מובנה, אשר יספק לרופא המאבחן הערכה קלינית מפורטת.כמו כן נערך מפגש עם הילד לשיחה ובדיקה. המבחנים הממוחשבים הינם כלי עזר עבור מאבחנים המתלבטים באשר לטיפול הרצוי ומעוניינים באיסוף מידע נוסף, אך אינם מהווים כלי אבחוני להפרעת קשב וריכוז.



מהו הטיפול בהפרעת קשב וריכוז?

ניתן לזהות הפרעת קשב כבר בשנים הראשונות לחיי הילד. לעתים התסמינים של הפרעת הקשב נתפסים כבעיה בוויסות חושי, קשיים במוטוריקה, או בגרפומוטוריקה, בעיית שפה או דיבור, קשיים חברתיים והתנהגותיים. לכן, לא פעם לפני טיפול ייעודי להפרעת קשב וריכוז הילד יטופל בריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה או קלינאית תקשורת, וזאת בהתאם לתסמין המאפיין את הילד הקטן. 


טיפול תרופתי יינתן לילד הסובל מהפרעת קשב וריכוז רק כאשר קיימת פגיעה תפקודית. כדי לאבחן נעזרים בקריטריונים אבחנתיים, עפ"י קונצנזוס בינלאומי, הנקראים - V  DSM. עפ"י קריטריונים אלה  יימצאו שישה מתוך תשעת הקריטריונים המעידים על בעיה בוויסות הקשב או שישה מתוך תשעת הקריטריונים המעידים על בעיית היפראקטיביות ואימפולסיביות. חשוב לציין כי מלבד הטיפול התרופתי , בילד הסובל מהפרעת קשב נחוצה תמיכה והתאמה של הסביבה הקרובה אליו כדי לתפקד כמו כל ילד רגיל. על סביבתו של הילד להקנות לו מסגרת יומיומית מסודרת ולהתייחס אליו בסבלנות והכלה. הפרעת קשב אינה בעיה התנהגותית, ועל כן יש להשתדל לא לכעוס על כך שאינו מרוכז, היפראקטיבי או פועל באימפולסיביות.


מאחר והפרעת קשב וריכוז הינה בעיה רפואית אורגנית, שבבסיסה בין השאר,הפרעה במעבר דופמין, קיימת חשיבות מירבית לטיפול תרופתי. התאמת הטיפול התרופתי תיעשה לרוב במעמד אבחון ההפרעה או מיד לאחריו בהתאם לצרכי המטופל. 


בהפרעת קשב הטיפול המקובל הינו בתרופות מעוררות, הכוללות שתי קבוצות עיקריות. הקבוצה הראשונה מבוססת על מתילפנידאט, ובה נכללות תרופות כמו ריטלין, קונצרטה ופוקלין. בארץ מקובל להתחיל את הטיפול התרופתי להפרעות קשב עם קבוצת תרופות זו.  עם זאת, מטופלים לעתים מדווחים על העדר תועלת או על תופעות לוואי שונות בעקבות התרופות, כמו דיכאון, תחושת "זומבי", אפטיות, שינוי במצבי רוח ועוד. יש המדווחים על תופעות לוואי קלות, כגון ירידה בתיאבון, קשיי הירדמות, כאבי בטן וראש, אשר לעתים עוברות לאחר שהגוף מתרגל לטיפול. 


קבוצת הטיפול השנייה מבוססת על אמפטמינים ויכולה להתאים למי שסובל מהפרעת קשב ואינו מגיב טוב לטיפול במתילפנידאט על סוגיו השונים. בקבוצה זו ניתן למצוא את אדרל, שמשך הפעולה שלו הוא שש שעות, ואת ויואנס (Vyvanse), שמשך פעולתו בילדים עד 13 שעות מהנטילה ובמבוגרים עד 14 שעות מהנטילה. ויואנס הינה תרופה שמגיעה בצורה שאינה פעילה (פרו-דראג) והופכת לפעילה רק לאחר פירוק אנזימטי בכדוריות הדם, ולכן התחלת הפעולה הינה הדרגתית ושומר על יציבות במהלך היום.  בנוסף, ניתן לפתוח את הכמוסה ולהמיס את תוכנה במים, מיץ תפוזים או יוגורט, דבר אשר מהווה יתרון עבור ילדים רבים אשר מתקשים בבליעת תרופות. 



מדוע חשוב כל כך לטפל בהפרעות קשב וריכוז?

הפרעת קשב היא מורכבת ואינה מתבטאת רק בשעות הלימודים בבית הספר. ההפרעה באה לידי ביטוי באימפולסיביות, היפראקטיביות, טעויות הנגרמות עקב חוסר תשומת לב לפרטים, קושי בריכוז בזמן פעולות, קושי בסדר וארגון, הסחת דעת בקלות, קושי בסיום משימות ועוד. פעמים רבות היא משפיעה גם על חיי החברה ועלולה לפגוע באיכות החיים של הילד וההורים. מסיבות אלו מומלץ לתת טיפול אשר מכסה את כל היום ויאפשר למטופל ליהנות מחיי חברה ומשפחה פעילים.


כמו כן, חוסר טיפול ואי התייחסות לבעיה עשויים להביא לפגיעה בדימוי העצמי. ילד אשר אינו מממש את הפוטנציאל הטמון בו מרגיש שההשקעה שלו אינה מביאה לתוצאות מתאימות, או ילד שמתנהל בצורה אימפולסיבית וסובל מתסכול ומדחייה של הסביבה אותו יסבול מביטחון עצמי ירוד - דבר אשר ישפיע על איכות חייו. מסיבה זו, הטיפול בהפרעת הקשב הינו חשוב ודורש סבלנות רבה מצד הילד והוריו. 


לעתים התרופה הראשונה מתאימה לילד ומצליחה למזער את הבעיה בזמן יחסית קצר. עם זאת, לא פעם הילד יצטרך לעבור מספר טיפולים שונים על מנת לאזן את הבעיה, ומציאת הטיפול המתאים ביותר עשויה לקחת כמה חודשים ויותר. סבלנות והתמדה הינה המפתח להצלחה. 


ד"ר אסנת צפריר, מומחית ברפואת ילדים, מוסמכת משרד הבריאות לאבחון ולטיפול בהפרעות קשב וריכוז, מרכז בשביל הקשב 


פורום הפרעות קשב וריכוז, ADHD

ד"ר גלעד חבצלת

ד"ר גלעד חבצלת מומחה לרפואת ילדים, מטפל בהפרעות קשב
ד"ר גלעד חבצלת מומחה לרפואת ילדים, מורשה משרד הבריאות לאבחון וטיפול בהפרעת קשב וריכוז בילדים ומבוגרים.ד"ר חבצלת מנהל פורום הפרעות קשב וריכוז, ADHD באתר אינפומד.ד"ר חבצלת מומחה לטיפול בהרטבת לילה ומנהל עוד...

דר' אולגה קובלצ׳וק

דר' אולגה קובלצ׳וק מומחית בפסיכיאטריה ילדים ונוער
ד"ר אולגה קובלצ'וק מטפלת במרפאה פרטית בחיפה, במגוון הפרעות נפש בילדים, מתבגרים ומבוגרים. מטפלת בהפרעות התנהגות, הפרעות חרדה, הפרעות קשב וריכוז, הפרעות מצב רוח, מתן חוות דעת פסיכיאטרית, חוות דעת עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • מעבר לויואנס
  • קשובה
  • 25/05/2019 12:27
  • שלום, בת 34,שוקלת 52 ק"ג. אובחנתי ב-ADD רק לאחרונה. לאחר ניסיון די טוב של כשלושה חודשים עם אטנט, הרופא שלי הציע שאנסה ויואנס. הסיבות הן שאני מעכלת את האטנט יחסית מהר ולכן התרופה משפיעה עלי עד 4 שעות גג, לפעמים גם פחות, תלוי במינון. ליום יום לקחתי 12.5 מ"ג ולמטלות שדורשות ריכוז גבוה יותר לקחתי 15 מ"ג. כמעט ולא היו לי שום תופעות לוואי, במיוחד לא ב12.5 מ"ג, מלבד אובדן תאבון וקושי בהרדמות. מלבד זאת - הכדור עשה לי הרבה מאוד טוב. לאחר התייעצות עם רופאת שינה היא הנחתה אותי לא לקחת אטנט מעבר לשעות הבוקר, כך שההשפעה הקצרה שלה עלי ביחד עם ההנחיה הזאת הופכת את האטנט לטיפול לא אפקטיבי עבורי. בכל מקרה נטלתי אותה לרוב בשעות הבוקר המאוחר או צהריים, כי כך הסתדר לי יחד עם יקיצה מאוחרת, עקב בעיות שינה. הרופא המטפל אגב טוען שאין קשר בין האטנט להפרעות השינה,ואני נוטה להסכים איתו. אשמח לדעה נוספת לגבי זה... בכל מקרה - היום התחלתי לקחת ויואנס 30 מ"ג לראשונה. חלפה אולי שעה מתחילת ההשפעה ואני כבר מרגישה מאוד רע. מעט בחילה, סחרחורת, חולשה ותחושת נוקשות מוזרה בשרירים (כאילו קשה לי לזוז ולשלוט בגוף), תחושת עוררות עדינה מאוד וכמעט ולא מורגשת לצד תחושת עייפות במקביל וקשב רע יותר מהרגיל. אני יודעת שקשה לדעת משעה בלבד, אבל על מה לדעתכם זה יכול להעיד? זה מזכיר לי מעט את התחושה שהיתה לי עם אטנט 10 מ"ג, שהיה לי מעט נמוך. האם זה בהכרח מעיד על מינון נמוך מדי? או שאולי התרופה פשוט לא מתאימה לי? קצת מלחיץ אותי להתנסות במינונים עם תרופה שטווח ההשפעה שלה ארוך כ"כ... או שזה נורמלי לתקופת הסתגלות? וכמה זמן צריך לקחת את הויואנס כדי לדעת אם היא מתאימה או אחרי כמה זמן אפשר לשנות מינון? עם האטנט לא הרגשתי ככה כאשר העליתי את המינונים בהדרגה. התופעות לוואי של האטנט היו רק כאשר "קפצתי" במינון ואז ההשפעה היתה חריפה מדי, או כשהמינון היה נמוך... אשמח לתשובה. תודה!

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • עצבות ואטנט
  • אופק
  • 23/05/2019 16:18
  • היי, אני בן 23 ולומד בדיוק לפסיכומטרי. בגלל הלימודים אני לוקח כל יום אטנט, בין כדור לחצי כדור. בכל פעם שההשפעה מגיעה ל2~ שעות האחרונות שלה אני מתחיל לחוש עצבות, האם יש דרך לפתור את זה? אני נמצא בתקופה עם מספר אירועים מעט קשים ובדר"כ הם הסיבות לעצבות אבל ללא האטנט אני אפילו לא מתעסק בזה. אשמח להמלצה. שכחתי רק לציין שניסיתי גם ריטלין וקונצרטה במינונים נמוכים והאטנט השפיע הכי פחות מבחינת התופעות לוואי

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • אטנט -חולשה, חולשה בכפות רגליים
  • יונתן
  • 21/05/2019 14:38
  • שלום בן 36 בריא בדרך כלל מ2015 יש לי בעיית עייפות כרונית שלא מצאו לה את הסיבה ( כנראה שינה לא טובה) בכל אופן שאלתי היא לגבי אטנט- אני משתמש בו פעם ב-חודש ביום שבת בלילה ( ביצוע משימות) ותמיד אחר כך יש לי חולשה בכפות רגליים, ירכיים, בגוף-יותר מהרגיל יש קשר בין אטנט לבין חולשה לאחר שההשפעה פגה? אני לוקח על בטן ריקה ולא אוכל למשך 8 שעות 20 מ"ג

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • קודם כל מומלץ לא ליטול אטנט על בטן ריקה. אין לי אפשרות ללא מידע מקיף ובדיקה רפואית מעמיקה לקבוע האם החולשה קשורה לאטנט. אתה מתאר מצב של לילה ללא שינה ובצום שהוא לעצמו יכול להסביר את החולשה.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
ד"ר אמיל בירמן ד"ר אמיל בירמן
רופא בכיר מרפאת משרד הביטחון בי"ח רמב"ם קרא עוד
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ