//

סבא וסבתא של החופש הגדול: כך תשמרו על איזון משפחתי בריא

החופש הגדול זהו הזמן שבו הסבים נרתמים יותר מהרגיל כדי לסייע ההורים ולבלות זמן עם הנכדים. כיצד ההורים צריכים להתנהל מול הסבים כדי לשמור על דינאמיקה בריאה ומה עושים הסבים במקרה שיש יותר נכדים מזמן פנוי? מטפלת מסבירה
כתבה פרסומית כתבת חסות


החופש הגדול כבר כאן ותוך מספר שבועות יסתיימו גם הקייטנות. כאשר שני בני הזוג עובדים, נעשים מאמצים רבים כדי להתגבר על הפער שבין כמות ימי החופשה שמגיעים להם כחוק - לבין אלו של ילדיהם, וברי המזל שביניהם נעזרים בסבים וסבתות, המהווים משאב משמעותי העומד לרשותם. 


קראו עוד: רחצה מסוכנת? כך תשמרו על חיי הילדים בבריכות השחייה


מחד ההסתייעות בסבים ובסבתות עשויה להיות בעלת ערך ורווח לכל הצדדים: ההורים מתפנים לשגרת עבודתם, בזמן שהנכדים והסבים נהנים מזמן איכות משותף, שלרוב לא מתאפשר במהלך שנת הלימודים. מאידך, עשויה - אם לא נזהרים – להתפתח דינמיקה בעייתית שתעכיר את היחסים המשפחתיים. לכן, חשוב להתנהל באופן ששומר על מערכת יחסים טובה ומאפשר הפריה הדדית. 



יש נטייה לקחת את הסבים כמובן מאליו

חשוב לזכור שכיום רבים מהסבים והסבתות עדיין לוקחים חלק פעיל בשוק העבודה, ואילו אלה שיצאו לגמלאות מושקעים מאוד בפנאי האישי שלהם. חשוב מאוד לכבד את שגרת היום של הסבים ולא לקחת כמובן מאליו את הסיוע שלהם. לצערי, אני פוגשת בהורים רבים שמאמינים כי העבודה שלהם בעלת חשיבות גבוהה יותר מהחוג או הפעילות חברתית של הסבים. הורים, שגרת היום של הסבים אינה פחות חשובה משגרת יומכם. לכן, אל תשכחו להביע הערכה לסיוע שניתן לכם ואל תקבלו דבר כמובן מאליו. 



הבילוי עם הנכדים כרוך במאמץ פיזי ורגשי

יחד עם ההנאה הרבה שכרוכה בבילוי עם הנכדים, חשוב לזכור שהיא גם דורשת מאמץ פיזי ורגשי. הדבר מועצם כאשר מספר הנכדים עולה על מספר הילדים וישנו רצון לרצות את כולם. הרצון להעניק עזרה לכל הילדים באופן שיוויוני, ככל הניתן, יוצר עומס רב על הסבים והסבתות, בין אם מדובר באירוח של מספר רב של נכדים במקביל או פריסה שבועית כדי לתת לכל ילד מענה בנפרד. הקושי לעמוד בעומס יוצר לעתים הימנעות ממתן עזרה באופן גורף לכל הילדים או חוסר איזון במתן עזרה בין הילדים השונים. חוסר איזון מסוג זה עשוי להוביל לתחושות קיפוח וכעס בין הילדים לבין עצמם ובין הילדים להורים. במצבים אלו אני ממליצה להציף את הדברים בשיחה משפחתית גלויה ולמצוא יחד פתרונות יצירתיים אשר מכבדים את הצרכים של כל בני המשפחה.          



"זו ילדותי השלישית"

סבים וסבתות אשר מושקעים מאוד בשגרת יומם ואינם פתוחים וגמישים לקחת חלק פעיל בחיי הנכדים, עשויים לפספס את האיכויות של מערכת יחסים נפלאה זו, שיש בה מרכיב גבוה מאוד של כיף, ללא ה"עול" של החינוך. כמו כן, הקשר עם הנכדים טומן בחובו פוטנציאל אדיר לריפוי פצעי ילדות. דברים שהצטערנו שעשינו או שלא עשינו עם הילדים אנחנו יכולים לשפר ולתקן ביחסים עם הנכדים. על כן, החופש הגדול יכול להיות הזדמנות נהדרת לצאת מהשגרה ולהנות מזמן איכות משמעותי יותר עם הנכדים.


לא לקחת אותם כמובן מאליו: סבים בבילוי קיצי עם הנכדים


כדי שהבילוי המשותף עם הנכדים יניב תוצאות חיוביות עבור כל הצדדים - הסבים, ההורים והילדים - הנה מספר טיפים של "עשה ואל תעשה" שיעזרו לכם להימנע ממצבים בעייתיים:



עשה ואל תעשה, הורים:  

1.בקשו עזרה מתוך ההבנה שאף אחד לא חייב לכם דבר. אתם בחרתם להביא ילדים לעולם ובסופו של יום ע האחריות עליהם מוטלת עליכם. זה נפלא כשיש עזרה אך היא אינה מחוייבת במציאות. כשעוזרים לכם הביעו את ההערכה במילים ואל תיקחו אותה כמובן מאליו. 


2.העריכו את שיגרת יומם של הסבים/סבתות – אל תתנשאו או תזלזלו בחשיבות הפעילויות האישיות שלהם. אם אתם מרגישים שקיימת נוקשות שמצמצמת את הקשר בין הנכדים לסבים – נסו לגייס אותם באופן חיובי להיות מעורבים בחיי הנכדים, גם שלא במטרה לעזור לכם להשגיח עליהם. 


3.כאשר יש יותר נכדים מילדים, עודדו שיח משפחתי רחב ופתוח על נושא חלוקת הזמנים. אל תצפו מהסבים והסבתות "לשבור את הראש" לבד וללהטט ביניכם. אל תצברו תסכולים לאורך זמן – אווררו את הרגשות שלכם במידה ואתם מרגישים שאין הוגנות, באופן שיעודד פתרון בעיות ושיח משמעותי.


4.כאשר הנכדים נמצאים עם סבא וסבתא הם כפופים לגבולות ולחוקים שלהם. לפעמים עם סבא וסבתא הגבולות יותר גמישים – אפשרו את זה במידת מה, כיוון שזה חלק מהכיף, הן של הנכדים והן של הסבים. הקפידו אך ורק על הגבולות העקרוניים ביותר עבורכם וגייסו באופן חיובי את הסבא וסבתא לשתף איתכם פעולה לטובת הנכדים.


קראו עוד: האם אתם זקוקים לטיפול זוגי? כך תדעו



עשה ואל תעשה, סבים וסבתות: 

1.דאגו לפתח מערכת יחסים משמעותית עם הנכדים בכך שתהיו מעורבים באופן רגשי בחייהם. פנו להם זמן בשגרת היום שלכם. דעו לנצל הזדמנויות להעמקת הקשר כאשר הן נקרות בדרככם.


2.צרו מערכת יחסים פתוחה עם ילדיכם, אשר תאפשר להם לבקש עזרה בכל עת שהם צריכים מבלי לחשוש או לחוש רגשות אשם, ובמקביל הישארו נאמנים גם לעצמכם ודעו לומר "לא" כשזה לא מתאים לכם. אין סיבה שתרגישו "מנוצלים" – יש לכם בחירה. 


3.תנו את הדעת והשתדלו לאזן בין העזרה שאתם מעניקים לכל ילדיכם, כך שלא תיווצר תחושת תחרות או קיפוח. 


4.כבדו את הורי הנכדים ואת הערכים המשמעותיים להם. גם אם אתם חושבים אחרת, אל תזלזלו או תסתרו אותם. זכרו – בסופו של יום, הם ההורים והם המחנכים. אל תערערו את הסמכות ההורית שלהם, מאחר שבסופו של דבר זה פוגע בכולם. היו מעורבים אך לא מתערבים. 



לסיכום, במשולש שבין סבים, הורים ונכדים, חשוב לזכור שהמטרה היא לשמור על מערכת יחסים טובה ואיכותית בין כולם. לשם כך דרושים הערכה הדדית וגמישות מצד כל הצדדים. החופש הגדול הוא הזדמנות נהדרת להעמיק ולהעשיר את הקשר בין הסבים לנכדים, לבלות וליהנות יחד. בעזרת שיח פתוח ושיתוף פעולה נעבור כולנו את הקיץ בשלום.



הכותבת הינה מטפלת אישית, זוגית ומשפחתית מוסמכת 


פורומים טיפול זוגי, טיפול משפחתי

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
איבוד אמון חיים 03/08/2020 20:44
  • שלום, אני נשוי עם שלושה ילדים. באופן כללי הזוגיות שלנו חוותה עליות ומורדות אבל היה נראה שאנחנו שורדים הכל. לפני כשלוש שנים, אשתי החליטה לעשות שינוי בחייה, רזתה 18 קג (כל הכבוד!) וחזרה לצאת בערבים בעיקר לחוגי ריקוד עם ולאחר מכן לחוגים בקאנטרי (3-4 פעמים בשבוע סה"כ. אף פעם לא ביום שישי). בהתחלה היה די בסדר, אני נשארתי לרוב עם הילדים (גם ריקודי עם ממש לא מעניין אותי וגם אין לנו בייביסטיר קבועה). לפני כשנה וחצי, שמתי לב שהיא מסתירה ממני דברים קטנים, כמו שאחרי החוג היא יוצאת עם חברים לגלידה או משהו כזה ולפני כשנה גיליתי שהיא גם מפלרטטת בטלפון עם בחור אחר. לאחר שגיליתי היא עשתה כל דבר שיכלה כדי להוכיח לי שלא היה כלום מעבר לכמה הודעות ואולי כמה שיחות (לא היו פגישות או משהו) ודי האמנתי לה בנושא הזה. העניין הוא שמשהו באמון שלי נפגע בצורה מאוד רצינית. כרגע כל פעם שהיא יוצאת ואני לא יודע בוודאות של 100% איפה היא נמצאת אני מתחיל לדמיין תרחישים בראש, ההתנהגות שלי משתנה וגם אם אני מנסה לרסן את עצמי, נפלטות לי כל מיני אמירות חצי חוקרות, חצי רומזות שאולי יש דברים שהיא מסתירה. בנוסף, בשנה האחרונה, אישתי חוותה משבר מאוד קשה עם אבא שלה (הסיבות לא חשובות ולא קשורות אליי). היא הייתה מאוד קשורה אליו ולטענתה היא מצאה איזה אדם בן 70-75 (בערך) שבא לאחת ההרקדות שמשמש לה כ"אב חלופי". אני הפכתי את העניין הזה לסרט ממש אצלי בראש ולמרות חוסר ההגיון בזה (גם אם היא תבגוד היא לא תלך עם משהו בן 70+) הייתי בטוח תקופה ארוכה שיש משהו ביניהם. למרות כל ניסיונותיי אני לא מצליח להוציא לי מהראש שהיא מסתירה משהו או בוגדת ואני לא מוכן מקבל הסברים. לדוגמא: אם היא אומרת שהיא הולכת לחוג לקאנטרי וחזרת 30-40 דק מאוחר מידי, אני נכנס ללחץ ישר. אני לא אומר שהיא ישרה כסרגל ושהיא לא טועה. אני בטוח שכן ואני בטוח שהיא גם מסתירה דברים מסויימים (לטענתה חלק מזה כדי לשמור על שלום בית כדי שאני לא אתרגז או אחשוב מחשבות חסרות הגיון). כל המתח הזה והלחץ, הורס לנו את הזוגיות, את האינטימיות (שכבר הולכת ונעלמת) ואני לא יודע איך לצאת מהלופ. מבחינתה היא לא מוכנה לוותר לגמרי על היציאות הללו (הם מכניסות לה אנרגיה אחרי יום מעייף עם הילדים ובעבודה וכו) אבל הסכימה להגביל אותם לפעמיים עד 3 בשבוע. אשמח לעצתכם. מיואש קצת... תודה רבה.

  • + הוסף תגובה
הקושי בתוך הבית מקבל פתרונות מחוץ לבית עדית רונן סתר 07/08/2020 22:08
  • שלום לך, לעתים, אנשים יכולים לחוות מצוקה או קושי ועייפות מחייהם, כפי שםה מכירים אותם. נשמע שאתם יחד כבר שנים רבות, התפתחתם וגדלתם יחד כאנשים, כזוג ואחר כך כמשפחה. היום, עם התיאור שאתה מביא, נשמע שהתערער האמון ביניכם, וכפי שכתבת, רמזים קטנים לחוסר יושר מצטרפים למשבר אמון המקשה מאד להמשיך הלאה "כאילו הכל כרגיל". בין אם מדובר בקשר מחוץ לנישואין, ובין אם מדובר בתחומי עניין חדשים, הקשיים שאשתך חווה או חוותה, מצאו לעצמם ערוץ של הקלה מחוץ לבית, ולא בתוך הקשר ביניכם (בתוך הבית). במצב כזה, מומלץ מאד ללכת לטיפול זוגי מקצועי. דרך טיפול זוגי, תוכלו להיכנס לתהליך שבאמצעותו אולי תוכלו לייצר שוב קשר עין, לפגוש את התחושות זה של זה, ולמצוא דרכים לתת לעצמכם ביטוי אישי מבלי לפגוע בזוגיות. אתה בהחלט צודק שעניין האמון הוא בסיסי - בטיפול זוגי תוכלו לעבוד על החזרת תחושת הבטחון שלכם, הכנות, האוטנטיות והפתיחות. המלצתנו היא טיפול זוגי אצל מטפל זוגי מוסמך, הנה כאן באתר זה :http://www.mishpaha.org.il/ ורצוי לפנות בהקדם, ולא להמתין להחרפת המשבר. כל הכבוד שלך על הנחישות להמשיך להתבונן במה שקורה, ולרצות עתיד טוב בשבילכם כזוג. המון הצלחה

  • + הוסף תגובה
טיפול זוגי יעזור? מיכל 17/07/2020 12:43
  • שלום, אני ובעלי נשואים 27 שנה, יש לנו 4 ילדים, לפני כחודשיים גילתי שבעלי ניהל רומן עם מישהי בעבודה, זה לא הגיע לעניין גופני רק מיילים והודעות ופגישות במקום העבודה, בהלטה מדותפת החלטנו להשאיר את זה מאחור ולנסות ולהמשיך בחיינו, בזמן הזה דיברנו והעלנו כל מה שמפריע והפריע לנו, הוא העלה משהו שהפריע לו בחיינו לפני כ 15 שנה אבל לא אמר אף פעם, ונכון לעכשיו הוא החליט שהוא רוצה לסיים את הקשר ביננו, מה שאני לא מוכנה לוותר כזה מהר, לאחר דברים נוספים הגענו להחלטה לתת נסיון נוסף בעזרת מגשר, מטפל, לא ממש יודעים למי לפנות ואיך והאם במצב שהגענו אליו יש עוד מה לעשות או שזה לא מראש

  • + הוסף תגובה
טיפול זוגי יכול מאד לעזור - להשתקם ולהחלים, כל אחד בזכות עצמו, בנוכחות השני עדית רונן סתר 19/07/2020 18:28
  • שלום לך, טיפול זוגי יכול מאד לסייע להם: להתמודד באופן בריא ונכון עם משקעי העבר, להבין מה מצית היום תחושות של פגיעות, להכיר זה את זו מחדש, ולבנות מערכת זוגית שתוכל להתאים למי שאתם כיום, לאחר כל השנים. מציעה לכם לפנות למטפל/ת זוגי/ת מוסמך/ת (!) דרך האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי, ולעשות את התהליך יחד. בהצלחה!

  • + הוסף תגובה
טיפול זוגי מיכל 20/07/2020 10:14
  • אולי לא הצגתי את זה כמו שצריך בשאלה,בעלי מבחינתו לקום ולפרק את הכל עכשיו, אומר שמוכן לתת נסיון למישהו חיצוני לנסות ולגשר ביננו, האם במצב כזה שצד אחד רוצה את הקשר יותר, יש סיכוי עם מטפל זוגי להגיע לשיקום הקשר?

  • + הוסף תגובה
גם אם בן זוג אחד מגלה ספקות לגבי הקשר - עדיין כדאי ללכת לטיפול זוגי! עדית רונן סתר 01/08/2020 20:08
  • התשובה היא כן. גם אם בן זוגך מעוניין לסיים את הקשר, הסיבות לרצון הזה או לספקות, יכולות להיות רבות. עדיין כדאי לנסות טיפול זוגי. לברר את הקושי, התחושות, ואז ביחד עם המטפל/ת לבדוק מהי רמת המוטיבציה של כל אחד, ליצור שינויים ולחיות יחד כזוג או בנפרד. הבירור הזה עם איש מקצוע, בירור קוגניטיבי ורגשי, הוא משמעותי ויסייע לכם בכל מקרה, גם בשיקום היחסים שלכם וגם באפשרות של פרידה . בהצלחה בדרככם

  • + הוסף תגובה
מחלוקת כלכלית אחת 04/07/2020 10:59
  • אני ובן זוגי כחמש שנים יחד ויש לנו תינוקת מהממת. סך הכל היחסים שלנו ממש טובים. היו עליות ומורדות אבל תמיד מצליחים להמריא בחזרה ונראה שאנחנו רק מתחזקים עם הזמן. אני כרגע מטפלת בתינוקת בבית ובן זוגי מפרנס. בן זוגי הגיע מבית שהיו מחלוקות כלכליות קשות מאוד בין ההורים, קרעים וריבים. ההורים שלו מתנהלים כלכלית בנפרד. אני גדלתי בבית שהייתה התנהלות כלכלית משותפת ללא משקעים כלשהם. אז כמובן שגם היום, לבן זוגי יש אישיוז בנושא הנל. יש לנו חשבונות נפרדים וחשבון משותף אחד. שנים התנהלנו כלכלית בנפרד ממש כמו שותפים לדירה, למרות שלי זה היה מוזר. עשינו חתונה (אזרחית, אנחנו על תקן ידועים בציבור) וקיבלנו כספים רבים, החלק הארי הגיע מהצד שלי, אבל אני לא התחשבנתי והיה ברור לי שאנחנו עכשיו גוף כלכלי אחד והכנסנו הכל לחשבון המשותף. ובכלל, אני תמיד מסתכלת עלינו כגוף אחד, והוא מסתכל עלינו כנפרדים. עשינו על זה שיחות רבות, ניסיתי להבין את הלגיטימציה של הצד שלו גם אם לא הסכמתי עם זה וזה דיי עבד עד שהגיעה התינוקת. שנינו היינו באג'נדה שאהיה עם התינוקת לפחות שנה בבית, וגם נאלצתי להתפטר מעבודתי מכיוון שלא נתנו שעות ריאליות לאימהות. הסברתי לו שכעת המצב שונה, שאני מוותרת על הקריירה שלי ומשקיעה זמן עצום בטיפול בילדה שלנו,וגם כשאמצא עבודה במשרת אם, פוטנציאל ההשתכרות שלי צנח מאוד ושהדבר ההוגן לעשות שהרווחים הכלכליים יהפכו למשותפים. הרי החסכונות שלי נפגעים, הפנסיה נפגעת וכו כדי שאוכל לטפל בתינוקת שלנו ולאפשר לו להמשיך לעבוד, הדבר ההוגן לעשות הוא להכניס את כל המשכורת שלו (ושלי כשאחזור לעבוד) לחיסכון משותף, בו נתחלק במקרה וחלילה ניפרד בעתיד.. הוא הסכים איתי בגדול אבל עדיין אני רואה שהוא לא מעביר את כל המשכורת שלו וממשיך להעביר את רוב הסכום ולהשאיר לו קצת בצד. אני מודה שאני מתחילה לאבד סבלנות להתנהלות הזו. לא אמרתי לו כלום כי נמאס לי להתווכח על זה, אבל זה מפריע לי ונראה לי לא הוגן. היינו בעבר הרחוק בטיפול זוגי שעזר מאוד אבל בעלי מאוד לא מעוניין לחזור לזה ואין לשכנע אותו אחרת. אני גם מרגישה שאנחנו מצליחים לתקשר על הכל ולפתור הכל חוץ מהסוגיה הזו.

  • + הוסף תגובה
הקושי אולי רגשי ומההעבר אבל חשוב למצוא פתרון בהווה עדית רונן סתר 04/07/2020 12:53
  • שלום לך, בטוחה שהסיטואציה מורכבת עבורך. את אכן מזהה בעיה משמעותית, שכפי שאת כותבת, עלולה להחריף. גם החוק במדינה מצביע על חשיבות השיוויון בנטל הכלכלי. גם החוק מצביע על כך שבן/בת זוג הנשארים בבית לטפל בילדים, הם חלק מהמפעל הכלכלי המשותף שהם יוצרים. לראיה, בתהליכי פרידה (לא מדובר במצבכם, אך זה יכול לסייע להבין), שני בני הזוג חולקים את כל הנכסים שברשותם (כסף, רכב, נכסים וכדומה) באופן שיוויוני, ללא קשר לרמת ההכנסה של כל אחד ולשאלה לגבי הימצאות בבית או תרומה להכנסה. ישנם זוגות המתנהלים עם חשבון משותף וחשבונות אישיים, אך יש להגדיר מה נכנס לחשבון המשותף ומה יוצא ממנו. אם בן זוגך לא מוכן לעבור תהליך של טיפול זוגי, יהיה צורך לקבל החלטות מושכלות שיקחו בחשבון את העתיד. ייתכן וכדאי לכם להתייעץ עם מגשר, שניכם יחד, ולהבין אילו פתרונות ושיקולים צריכים להיכנס. בנוסף, ישנו היבט רגשי הקשור בסוגיה זו. מה המסר שבן זוגך מעביר לך, בנושאים: אמון ביניכם, דאגה זה לזה, בטחון בקשר. אלה תחומים שיכולים לנקר באופן מכאיב ולהפריע להמשך קשר טוב ותומך. נושאים אלה הם לא לטיפול המגשר ומקומם יותר בטיפול זוגי. אם טיפול זוגי אינו מתאפשר, תוכלי לפנות לטיפול אינדיוידואלי ולהמשיך לחקור בינך לבין עצמך את מה שאת חווה ואת האופן שתרצי להתמודד עם זה בעתיד. כל טוב ובהצלחה

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!