מחקר מצא: סביר יותר שבנות יסבלו מהפרעה פוסט טראומטית מבנים

אמנם מוח נשי וגברי הם לא יותר ממיתוסים רווחים, אך מחקר חדש גילה כי אכן קיימים הבדלים רגשיים בין שני המינים: בנים ובנות מגיבים בצורה שונה למצבי לחץ וטראומה קיצוניים

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 04/12/2016


גברים ונשים נבדלים אלה מאלה במובנים רבים. תחומי עניין, רגשות וכישורים הם רק דוגמה לפרמטרים שבזכותם הורכב המשפט "גברים ממאדים ונשים מנוגה". 


מחקרים רבים בדקו את מקור השוני בין שני המינים, וההסברים לו נעוצים בתחומים מגוונים, כמו נורמות חברתיות, הבדלים פיזיולוגים וביולוגים. למעשה, ההנחה העדכנית קובעת כי לא ניתן לסווג את המוח האנושי לשני סוגים, נשי וגברי. מוחו של כל אדם יוצר תמונה ייחודית המשלבת בתוכה את מאפייני שני המגדרים. 


מאידך כבכל מערכת גופנית, גם במוח קיימים הבדלים תפקודיים בין שני המינים ואלה מגיבים אחרת למצבים נפשיים ופיזיים. מחקר חדש, שבוצע באוניברסיטת סטנפורד, מצא כי בנים מגיבים אחרת מבנות למצבים טראומטיים.



 קראו עוד: איך מטפלים בפוסט טראומה?



התגלה כי אזור במוחנו, האינסולה, המתקשר לרגשות ואמפתיה, הינו קטן במיוחד בקרב בנות אשר סבלו מטראומה משמעותית, בעוד שאצל בנים שסבלו מחוויה קיצונית חלק זה גדול מהממוצע. מהי האינסולה, כיצד היא מושפעת ממצבי לחץ, ואיך כל זה מתקשר לפוסט טראומה? כל השאלות- התשובות להן.




המחקר הוכיח את הטענה כי קיימים הבדלים רגשיים בין שני המינים וכי בנות מגיבות אחרת לפוסט טראומה



מקור הרגש: הקורטקס האינסולרי 

הקליפה האינסולרית, הינה אזור מגוון ומורכב הממוקם בעומקו של המוח ולו תפקידים רבים, הכוללים עיבוד רגשות, תחושת כאב, למידה ואיתור של אותות מאזורים אחרים בגוף.


המחקר הנוכחי ניסה להבין כיצד מצבי טראומה משפיעים על האזורים השונים במוח. במהלכו, סרקו החוקרים את מוחם של 59 ילדים בגילאי 9-17, ואלה חולקו לשתי קבוצות: הראשונה, כללה בני נוער בגילאי 14-16 שסבלו ממצב טראומטי קיצוני אחד או יותר. השנייה, כללה נערות ונערים בני 14-15 אשר לא סבלו מכל סיטואציה של לחץ קיצוני עד כה.

  

בקרב הקבוצה הראשונה, נמצא כי חלק מסוים בקליפה האינסולרית (the anterior circular sulcus), השתנה בגודלו ובנפחו, בהשוואה לקבוצה השנייה שלא סבלה כלל מטראומה. מסקנתם העיקרית של החוקרים הייתה כי האינסולה משתנה כתוצאה מחשיפה ללחץ קיצוני וממושך והאזור משחק תפקיד מפתח בהתפתחותה של הפרעת דחק פוסט טראומטי.



 קראו עוד: גמילה מעישון: האונה המסתורית במוח שמקשה עליכם להפסיק לעשן



מהי פוסט טראומה?

פוסט טראומה, או בשמה המקצועי הפרעת דחק פוסט טראומטית, הינה הפרעת חרדה מוכרת אשר מופיעה לאחר התרחשותו של אירוע מובחן וברור הנקשר לסכנת חיים של האדם עצמו או של קרוביו. למעשה, בהתמודדות עם מצבי קיצון מתקיימת תגובה של הגוף והנפש, אך עם חלוף הזמן השפעת האירוע יורדת והוא הופך לזיכרון. בקרב אלה הלוקים בפוסט טראומה, התגובה הפיזיולוגית נמשכת זמן רב לאחר האירוע, עובדה אשר מונעת ממנו להפוך לזיכרון גרידא.


כיצד המחקר מסייע לטיפול בהפרעת דחק פוסט טראומטית?

מחקר זה מספק צידוק פיזיולוגי להנחה הגורסת כי סביר יותר שבנות יפתחו פוסט טראומה מאשר בנים. בנוסף, ממצאיו מצבעים על כך שבנים ובנות יציגו סממנים שונים לטראומה ויזדקקו לשיטות טיפול שונות בתסמונת ומשכך כדיי לבחור בשיטה היעילה ביותר, יש לשקול גם את ההבדל המגדרי.  



פורומים, פסיכיאטריה ילדים

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
טיפול בציפרלקס ירון 19/11/2019 01:01
  • שלום, אני נוטל ציפרלקס מזה שנתיים-שלוש (20mg מהחצי שנה האחרונה) בעקבות חרדה, מחשבות טורדניות וocd. לאחרונה הגעתי לצומת דרכים בחיים לאחר חזרה מטיול של אחרי צבא ואני מרגיש התעצמות לא פרופורציונלית במחשבות הטורדניות דבר שמוביל להתגברות החרדה עד כדי פאניקה וירידה מורגשת מאוד בביטחון העצמי. כדי להמחיש התחושות, בשבוע האחרון חוויתי הטרדות ומחשבות בלתי פוסקות על המצב שבו אני נמצא כרגע בחיים (חזרה מטיול, תחילת חיפוש כיוון בחיים) ובנוסף תחושה של רגישות יתר עצבות ורצון מתמשך לבכות, תחושה שהינה זרה ואיננה אופיינית לי. אני יודע כי בלבול בשלב שכזה הוא דבר שכיח ולגיטימי אולם ההצפה הנוכחית שאני חווה מהמחשבות וההטרדות גורמת לי לחשוד כי אולי משהו אינו כשורה עם התרופה והיא איננה משפיעה עליי כפי שהשפיעה בעבר. אני יכול להעיד כי הציפרלקס עזר לי רבות בנושא ביטחון עצמי וחרדה אולם אינני יכול להגיד במדויק מה מידת ההשפעה שלה על המחשבות הטורדניות והocd שלתחושתי הן הגורם המרכזי לפאניקה והמצוקה שאני חווה עכשיו. כמה שאלות לי בנושא: 1.האם ייתכן שהתרופה הפסיקה לעבוד כך פתאום? 2. האם ציפרלקס תרופה נכונה לטיפול במחשבות טורדניות וocd? 3. מהו מדד יעיל לכך שתרופה עובדת במצב בו תחושת סובייקטיביות אינן מספקות תמונת מצב בהירה מספיק (כמו במקרה של מחשבות טורדניות וocd)? כמו למשל בדיקה שמודדת את השפעת התרופה על הנוירוטרנסמיטרים? 4. האם לאור האמור לעיל רצוי לשקול לשנות/להוסיף תרופה?

  • + הוסף תגובה
טיפול בציפרלקס דר' אולגה קובלצ׳וק 03/12/2019 22:18
  • תשובות לשאלות: 1. להפרעה טורדנית-כפייתית יכול להיות מהלך של הפגות והחמרות, לכן יתכן ובעקבות שינוי בנסיבות החיים חלה כעת החמרה בתסמינים והמינון שהיה אפקטיבי קודם כעת לא מספיק. 2. כן 3. אין מדד מדוייק מעבר לבדיקה קלינית. לכן חשוב להיות במעקב ל רופא 4. יתכן שכן. מומלץ להוועץ ברופא פסיכיאטר

  • + הוסף תגובה
המשך התייעצות ירון 06/12/2019 10:46
  • קודם תודה רבה על התגובה וההתייחסות, עוזר מאוד! לאחר התייעצות עם הרופאה היא החליטה לתת לי מרשם לויפאקס (ונלפאקסין) לצורך הרגעת הסימפטונים, שינתן ביחד כם הציפראלקס. כרגע החלטתי עדיין לא לקחת את התרופה כיוון שאני שמתגובת באינטרנט הבנתי שהירידה ממנה עלולה להיות קשה ובהוושאה לציפרלקס תופעות לוואי יותר מורגשות. אשמח לשמוע דעתך לגבי התרופה הזאת בכללי ומבחינת תופעות גמילה ומה המשמעות של לשלב אותה עם ציפרלקס ואילו היבטים היא תשלים בטיפול?? + הוסף תגובה

  • + הוסף תגובה
פריזמה וטיפול הסרת שיער בלייזר תמי פריזמה 02/12/2019 11:13
  • הבת שלי משתמשת בפריזה כבר כמה שנים, כעת היא בת 19 ורוצה לעשות טיפול הסרת שיער בלייזר באמצעות מכשיר שנקרא סופרנו טיטניום SHR אשמח לדעת אם זה בסדר. אבקש גם לדעת האם אפשר לקחת במקביל גלולות נגד הריון מסוג YAZ PLUS

  • + הוסף תגובה
חרדה Niki 06/11/2019 13:12
  • היי,,,יש לי ילד בגיל 14 הסובל לסירוגין מבעית חרדה,,בזמנו טופלנו במספר תרופות ללא הצלחה. כרגע ללא תרופה,,,נמצא במסגרת של בית ספר תומך,,, בעקבות אירוע שוב עלתה רמת החרדה ומסרב ללכת לבית הספר,, לא הייתי רוצה לחזור לפסיכיאטריה שטיפלה בו היות ואבדנו אמון,,יש לציין שטופלו ומטופל בטיפול ריגשי תומך,,בבקשה המלצה לפסיכיאטר המומחה לבעיות חרדה הנוער ובכל המלצות,,,תודה מראש

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!