מחקר מצא: סביר יותר שבנות יסבלו מהפרעה פוסט טראומטית מבנים

אמנם מוח נשי וגברי הם לא יותר ממיתוסים רווחים, אך מחקר חדש גילה כי אכן קיימים הבדלים רגשיים בין שני המינים: בנים ובנות מגיבים בצורה שונה למצבי לחץ וטראומה קיצוניים

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 04/12/2016


גברים ונשים נבדלים אלה מאלה במובנים רבים. תחומי עניין, רגשות וכישורים הם רק דוגמה לפרמטרים שבזכותם הורכב המשפט "גברים ממאדים ונשים מנוגה". 


מחקרים רבים בדקו את מקור השוני בין שני המינים, וההסברים לו נעוצים בתחומים מגוונים, כמו נורמות חברתיות, הבדלים פיזיולוגים וביולוגים. למעשה, ההנחה העדכנית קובעת כי לא ניתן לסווג את המוח האנושי לשני סוגים, נשי וגברי. מוחו של כל אדם יוצר תמונה ייחודית המשלבת בתוכה את מאפייני שני המגדרים. 


מאידך כבכל מערכת גופנית, גם במוח קיימים הבדלים תפקודיים בין שני המינים ואלה מגיבים אחרת למצבים נפשיים ופיזיים. מחקר חדש, שבוצע באוניברסיטת סטנפורד, מצא כי בנים מגיבים אחרת מבנות למצבים טראומטיים.



 קראו עוד: איך מטפלים בפוסט טראומה?



התגלה כי אזור במוחנו, האינסולה, המתקשר לרגשות ואמפתיה, הינו קטן במיוחד בקרב בנות אשר סבלו מטראומה משמעותית, בעוד שאצל בנים שסבלו מחוויה קיצונית חלק זה גדול מהממוצע. מהי האינסולה, כיצד היא מושפעת ממצבי לחץ, ואיך כל זה מתקשר לפוסט טראומה? כל השאלות- התשובות להן.




המחקר הוכיח את הטענה כי קיימים הבדלים רגשיים בין שני המינים וכי בנות מגיבות אחרת לפוסט טראומה



מקור הרגש: הקורטקס האינסולרי 

הקליפה האינסולרית, הינה אזור מגוון ומורכב הממוקם בעומקו של המוח ולו תפקידים רבים, הכוללים עיבוד רגשות, תחושת כאב, למידה ואיתור של אותות מאזורים אחרים בגוף.


המחקר הנוכחי ניסה להבין כיצד מצבי טראומה משפיעים על האזורים השונים במוח. במהלכו, סרקו החוקרים את מוחם של 59 ילדים בגילאי 9-17, ואלה חולקו לשתי קבוצות: הראשונה, כללה בני נוער בגילאי 14-16 שסבלו ממצב טראומטי קיצוני אחד או יותר. השנייה, כללה נערות ונערים בני 14-15 אשר לא סבלו מכל סיטואציה של לחץ קיצוני עד כה.

  

בקרב הקבוצה הראשונה, נמצא כי חלק מסוים בקליפה האינסולרית (the anterior circular sulcus), השתנה בגודלו ובנפחו, בהשוואה לקבוצה השנייה שלא סבלה כלל מטראומה. מסקנתם העיקרית של החוקרים הייתה כי האינסולה משתנה כתוצאה מחשיפה ללחץ קיצוני וממושך והאזור משחק תפקיד מפתח בהתפתחותה של הפרעת דחק פוסט טראומטי.



 קראו עוד: גמילה מעישון: האונה המסתורית במוח שמקשה עליכם להפסיק לעשן



מהי פוסט טראומה?

פוסט טראומה, או בשמה המקצועי הפרעת דחק פוסט טראומטית, הינה הפרעת חרדה מוכרת אשר מופיעה לאחר התרחשותו של אירוע מובחן וברור הנקשר לסכנת חיים של האדם עצמו או של קרוביו. למעשה, בהתמודדות עם מצבי קיצון מתקיימת תגובה של הגוף והנפש, אך עם חלוף הזמן השפעת האירוע יורדת והוא הופך לזיכרון. בקרב אלה הלוקים בפוסט טראומה, התגובה הפיזיולוגית נמשכת זמן רב לאחר האירוע, עובדה אשר מונעת ממנו להפוך לזיכרון גרידא.


כיצד המחקר מסייע לטיפול בהפרעת דחק פוסט טראומטית?

מחקר זה מספק צידוק פיזיולוגי להנחה הגורסת כי סביר יותר שבנות יפתחו פוסט טראומה מאשר בנים. בנוסף, ממצאיו מצבעים על כך שבנים ובנות יציגו סממנים שונים לטראומה ויזדקקו לשיטות טיפול שונות בתסמונת ומשכך כדיי לבחור בשיטה היעילה ביותר, יש לשקול גם את ההבדל המגדרי.  



פורום פסיכיאטריה ילדים

דר' אולגה קובלצ׳וק

דר' אולגה קובלצ׳וק מומחית בפסיכיאטריה ילדים ונוער
ד"ר אולגה קובלצ'וק מטפלת במרפאה פרטית בחיפה, במגוון הפרעות נפש בילדים, מתבגרים ומבוגרים. מטפלת בהפרעות התנהגות, הפרעות חרדה, הפרעות קשב וריכוז, הפרעות מצב רוח, מתן חוות דעת פסיכיאטרית, חוות דעת עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • דה ראליזציה - דחוף! (בן 17)
  • א.
  • 08/05/2019 18:01
  • היי! אני בן 17, ולפני כחודש התחלתי להרגיש כאילו אני בתוך חלום כל הזמן והדבר שהכי מפריע לי הוא שאני כאילו רואה הכל מציאותי מדי\חד מדי וכל התפיסה שלי של דברים מרגישה שונה ומציאותית מדי ואני מרגיש סוג של מנותק למרות שאני מתקשר עם העולם רגיל לגמרי הייתי מטופל פעם בפריזמה והפסקתי עד שהיה לי התקף חרדה וכמעט התעלפתי והגעתי למיון פסיכיאטרי וראיתי פסיכיאטר וקיבלתי פריזמה כרגע אני רק שבוע על פריזמה אבל אני מרגיש כאילו התרופה לא תעזור וזה לא יעבור לי בחיים זה פוגע לי ביום יום ואני בקושי זוכר דברים שעשיתי לפני שעה, ואני לא יוצא מהבית כי כל פעם שאני יוצא אני כמעט מתעלף מחרדה מכל התחושות האלה וכל דבר שאני מסתכל על משהו הוא מרגיש מוזר אני לא מסוגל לנהל חיים נורמליים ואפילו לבית ספר אני כבר בקושי הולך מה לעשות? קראתי באינטרנט שזה כנראה דה ראליזציה ושאין לזה תרופה ודברים כאלה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום פריזמה עלול לגרום להתגברות בחרדה בשבוע שני לטיפול. זאת תופעת לוואי חולפת והחל משבוע שלישי בערך אמורה להיות הטבה בחרדות. לא אוכל לאבחן אם מדובר בדה-ריאליזציה בלי שבדקתי אותך לעומק. אני ממליצה לך לפנות בדחיפות לרופא פסיכיאטר כדי לבדוק אם אכן מדובר בחרדה ולקבל המלצות לגבי טיפול.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • פסיכיאטר
  • א.
  • 09/05/2019 17:13
  • תודה על התגובה! 1. ראיתי פסיכיאטר והוא אמר שזה *כנראה* נובע מהחרדה אבל הוא עוד לא יכול לאבחן כי זו פעם ראשונה שראה אותי ((תהיה לנו עוד פגישה עוד חודש) 2. האם אפשר להעלים דה ראליזציה? אני מרגיש כאילו אני תקוע בחלום וכל הראייה שלי משתנה ואני רואה דברים בצורה ׳מוזרה׳ למרות שהם אותו דבר ולפעמים אני מרגיש קל מאוד

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • האם הוסיף לך טיפול כלשהו לפריזמה להוריד את רמת החרדה עד שפריזמה תתחיל להשפיע? במידה ומדובר בהתגברות של החרדה, נותן להקל עליה תרופתית.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • טיפול
  • א
  • 09/05/2019 17:22
  • כן, קיבלתי קלונקס (1/יום למשך עשרה ימים) הקלונקס טיפה מקל על התחושות של הדה ראליזציה או מה שזה לא יהיה אבל לא מעלים אותן וזה חוזר לי יום אחרי

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • קלונקס עשוי להקל זמנית על תופעת לוואי החולפת של פריזמה. במידה והתופעה ממשיכה מעבר לזמן הזה או שחלה החמרה או שמופיעות מחשבות אובדניות יש לפנות לרופא בדחיפות

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תודהא
  • א
  • 09/05/2019 17:28
  • אוקיי תודה על המידע, הקטע הוא שההרגשה הזאת שאני בחלום ואני רואה הכל מוזר התחילה לי לפני הפריזמה ובגלל זה היה לי התקף חרדה וקיבלתי שוב פריזמה מפסיכיאטר

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • אטטנט לילד בן 6
  • אסתי
  • 05/05/2019 13:23
  • שלום, לבן שלי ישadhd. התחלנו. טיפול בריטליןו (7 וחצי מ"ג. ההשפעה היתה טובה אבל לזמן קצר והוא גםלא אכל. עברנו לאטנט 10 לפני חודשומאזהוא נהיה עצבני באופןמשמעותי שונה מהרגיך( העלנו את המינון בהדרגה כדי לבדוק איך הוא עם מינונים נמוכים והם כלל לאהשפיעו , רק להיפך). האם העצבנות יכולה להיות השפעה של האטטנט? והאם כמו תרופות פסיכיאטריות לוקח קצת זמן להתרגל או שזה כמו ריטלין(השפעה והפסקת השפעה מיידית)? הרופא המליץ לחזור לריטלין וזהו... אנחנו נשארנו עםהעצבנות.גם בבוקר לפני שלוקח את התרופה. האם כשנפסיק את האטהאטטנט התופעה אמורה לחלוףאו להתמתן? ומה זה בכלל אומר לגבי ההשפעה השלילית של האטטנט עליו? קיוינו שדוק יייטיב איתו... תודה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום בלי שבדקתי את הילד אין לי דרך לדעת מה הסיבה לעצבנות. במידה וקשורה לתופעת לוואי של הטיפול באטנט, אמורה לחלוף עם הזמן לאחר הפסקת השימוש. תתכן בעיה נוספת להפרעת קשב וריכוז שהתגברה בהשפעת הטיפול או בלי קשר לטיפול. נדרשת בדיקה רפואית מעמיקה על מנת לקבוע. ירידה בתאבון זאת תופעת לוואי שכיחה יחסית של הטיפול בריטלין וגם של אטנט. מומלץ על ארוחת בוקר מלאה לפני הטיפול.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • התקפי חרדה עמידים
  • אנה
  • 29/04/2019 01:56
  • יש לי בן בגיל 9 סובל כבר 3 שנים מהתקפי פאניקה מטורפים, שנמשכים לאורך שעות.היינו מטופלים אצל פסיכיאטרים שונים, בתרופות מגוונות: ריספרדל, פריזמה, סרוקסט, וכו'. בהתקפים רק קלונקס/קסנקס טיפה עוזר.גם לוקח פרוטיאזין, כדי להרדם מההתקף,כי הוא בעצמו לא עוזר להוריד את ההתקף.בנוסף נותנים דרלין לדופק המטורף. כשנה אחרונה, הוא סובל קשות מתסמין של בחילות, ורצון להקיא, כל פעם שמתחיל לאכול, מייד קופץ הדופק, בחילה, וכל ההתקף. היינו אצל רופא גסטרו, ונוירולוג, אומרים שזה נפשי בלבד. מחפשת רופא מומחה בתחום, נמצאים גם בטיפול פסיכולוגי. במידה ומישהו מכיר רופא טוב שיהיה גם אנושי, מבקשת לתת לי פרטים. תודה מראש אנה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • בוקר טוב, הפורום לא מיועד למתן המלצות על רופאים או מרפאות. העדר תגובה לטיפול במשך שלוש שנים כפי שתיארת דורש בירור גופני יותר מעמיק. מקווה שבנך ירגיש טוב במהרה.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
מחלות קשורות
בדיקות קשורות
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ