מחקר מצא: סביר יותר שבנות יסבלו מהפרעה פוסט טראומטית מבנים

אמנם מוח נשי וגברי הם לא יותר ממיתוסים רווחים, אך מחקר חדש גילה כי אכן קיימים הבדלים רגשיים בין שני המינים: בנים ובנות מגיבים בצורה שונה למצבי לחץ וטראומה קיצוניים
כתבה פרסומית כתבת חסות



גברים ונשים נבדלים אלה מאלה במובנים רבים. תחומי עניין, רגשות וכישורים הם רק דוגמה לפרמטרים שבזכותם הורכב המשפט "גברים ממאדים ונשים מנוגה". 


מחקרים רבים בדקו את מקור השוני בין שני המינים, וההסברים לו נעוצים בתחומים מגוונים, כמו נורמות חברתיות, הבדלים פיזיולוגים וביולוגים. למעשה, ההנחה העדכנית קובעת כי לא ניתן לסווג את המוח האנושי לשני סוגים, נשי וגברי. מוחו של כל אדם יוצר תמונה ייחודית המשלבת בתוכה את מאפייני שני המגדרים. 


מאידך כבכל מערכת גופנית, גם במוח קיימים הבדלים תפקודיים בין שני המינים ואלה מגיבים אחרת למצבים נפשיים ופיזיים. מחקר חדש, שבוצע באוניברסיטת סטנפורד, מצא כי בנים מגיבים אחרת מבנות למצבים טראומטיים.



 קראו עוד: איך מטפלים בפוסט טראומה?



התגלה כי אזור במוחנו, האינסולה, המתקשר לרגשות ואמפתיה, הינו קטן במיוחד בקרב בנות אשר סבלו מטראומה משמעותית, בעוד שאצל בנים שסבלו מחוויה קיצונית חלק זה גדול מהממוצע. מהי האינסולה, כיצד היא מושפעת ממצבי לחץ, ואיך כל זה מתקשר לפוסט טראומה? כל השאלות- התשובות להן.




המחקר הוכיח את הטענה כי קיימים הבדלים רגשיים בין שני המינים וכי בנות מגיבות אחרת לפוסט טראומה



מקור הרגש: הקורטקס האינסולרי 

הקליפה האינסולרית, הינה אזור מגוון ומורכב הממוקם בעומקו של המוח ולו תפקידים רבים, הכוללים עיבוד רגשות, תחושת כאב, למידה ואיתור של אותות מאזורים אחרים בגוף.


המחקר הנוכחי ניסה להבין כיצד מצבי טראומה משפיעים על האזורים השונים במוח. במהלכו, סרקו החוקרים את מוחם של 59 ילדים בגילאי 9-17, ואלה חולקו לשתי קבוצות: הראשונה, כללה בני נוער בגילאי 14-16 שסבלו ממצב טראומטי קיצוני אחד או יותר. השנייה, כללה נערות ונערים בני 14-15 אשר לא סבלו מכל סיטואציה של לחץ קיצוני עד כה.

  

בקרב הקבוצה הראשונה, נמצא כי חלק מסוים בקליפה האינסולרית (the anterior circular sulcus), השתנה בגודלו ובנפחו, בהשוואה לקבוצה השנייה שלא סבלה כלל מטראומה. מסקנתם העיקרית של החוקרים הייתה כי האינסולה משתנה כתוצאה מחשיפה ללחץ קיצוני וממושך והאזור משחק תפקיד מפתח בהתפתחותה של הפרעת דחק פוסט טראומטי.



 קראו עוד: גמילה מעישון: האונה המסתורית במוח שמקשה עליכם להפסיק לעשן



מהי פוסט טראומה?

פוסט טראומה, או בשמה המקצועי הפרעת דחק פוסט טראומטית, הינה הפרעת חרדה מוכרת אשר מופיעה לאחר התרחשותו של אירוע מובחן וברור הנקשר לסכנת חיים של האדם עצמו או של קרוביו. למעשה, בהתמודדות עם מצבי קיצון מתקיימת תגובה של הגוף והנפש, אך עם חלוף הזמן השפעת האירוע יורדת והוא הופך לזיכרון. בקרב אלה הלוקים בפוסט טראומה, התגובה הפיזיולוגית נמשכת זמן רב לאחר האירוע, עובדה אשר מונעת ממנו להפוך לזיכרון גרידא.


כיצד המחקר מסייע לטיפול בהפרעת דחק פוסט טראומטית?

מחקר זה מספק צידוק פיזיולוגי להנחה הגורסת כי סביר יותר שבנות יפתחו פוסט טראומה מאשר בנים. בנוסף, ממצאיו מצבעים על כך שבנים ובנות יציגו סממנים שונים לטראומה ויזדקקו לשיטות טיפול שונות בתסמונת ומשכך כדיי לבחור בשיטה היעילה ביותר, יש לשקול גם את ההבדל המגדרי.  



פורומים פסיכיאטריה ילדים

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
אוטיזם ובעיות נוספות רותם 25/05/2020 11:50
  • שלום, בני בן 6 מאוחבן מזה שנה וחצי באוטיזם בתפקוד גבוה, לאחרונה אובחן גם ב ADHD ומטופל באטנט בעקבות זאת. אני ובעלי בטוחים שאבחון האוטיזם שגוי וכהוא כן סובל מקש"ר וויסות חושי /רגשי השאלה היא האם ילד שמאובחן באוטיזם יכול להתנהל בצורה מצויינת עם ילדים בני גילו, להוביל אינטרקציות חברתיות, ללא קושי בהבנה של סיטואציות, ללא אובססיות, ללא נוקשות מחשבתית/התקפי זעם, ללא קושי במעברים, ילד מלא מלה ואמפתיה וראיית האחר. הבעיה העיקרית שלו היא ויסות הגוף כאשר הוא מוצף רגשית ממשהו, הוא סובל מחרדות אבל מתמודד איתן יפה, מזמזם כשהוא לא מווסת, קפיצי בכיסא בגן שהוא ללא כדור, מרבה להיעצב ולהיעלב או להתרגש נורא מאירועים שעומדים לקרות כשאין לו ודאות ואז הגוף שלו לא רגוע ומווסת, קשר עין לא רציף תמיד. אשמח לעצה והאם במקרה כזה יש צורך באבחון פסיכיאטרי ולא נוירולוגי...

  • + הוסף תגובה
אילמות סלקטיבית שלי 24/05/2020 10:42
  • שלום ילדה בת 6.5 שעברה 2 סדרות של CBT אחת אצל מטפלת CBT והשניה בשניידר במחלקה לאילמות סלקטיבית חלה החמרה עוד לפני הקורונה.. לא ברור למה.. מה כדאי לעשות? המליצו לי על פרוזאק. האם אפשר לנוסת לתת טיפות המכילות ולריאן כרגע המצב שאינה מדברת עם אף אחד חוץ מאשר עם המשפחה המצומצמת. בעבר דיברה עם החברות ועם הגננת שילוב והסבא והסבתא... אשמח לעזרה

  • + הוסף תגובה
אילמות סלקטיבית דר' אולגה קובלצ׳וק 25/05/2020 00:46
  • שלום לא אוכל לתת לך המלצות ספציפיות ללא בדיקה מעמיקה. לכן התשובה שלי תהיה כללית. אומנם לא כתבת כמה זמן קיימת אילמות סלקטיבית, אבל אם עברה 2 סדרות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי והמצב ממשיך ואף מחמיר, לרוב מומלץ לשלב סי בי טי עם טיפול תרופתי. פרוזק זאת התרופה המומלצת בגיל הזה. שורש ולריאן יכול לשמש להקלה על קשיי הירדמות או הרגעה נקודתית אבל לא מתאים לטיפול באילמות סלקטיבית. לא בטוחה עד כמה שורש ולריאן נבדק ובטוח בגיל כזה צעיר.

  • + הוסף תגובה
אילמות סלקטיבית- המשך שלי 25/05/2020 05:15
  • אני מנסה להמנע מכדור פסיכיאטרי האם היפריקום יכול להביא לתוצאות דומות של פרוזאק לילדה עם אילמות?

  • + הוסף תגובה
אילמות סלקטיבית- המשך שלי 25/05/2020 05:29
  • שאלה נוספת האם פרוזאק יכול לגרום לבעיות כמו איכות ביציות, פוריות וכו?

  • + הוסף תגובה
אימפולסיביות אדוה 05/05/2020 01:05
  • שלום רב בנח בן ה8 אובחן כבר בגיל 4-5 עם אילמות סלקטיבית (כלפי מבוגרים ומרבית הילדים ) וחרדה חברתית. בני נבון ועם התבגרותו מאז האילמות הסלקטיבית מעט בנסיגה. אולם הוא סובל גם מאימפולסיביות במצבי חרדה, יכול פתאום לעשות פעולה אלימה. כתוצאה מחוסר קריאת מצבים חברתיים נכון. ניסינו הרבה סוגי טיפול, החל בתרופות להפרעת קשב וריכוז ותרופה כנגד דיכאון. כלום לא עזר. התעקשתי על תרופה להפחתת האימפולסיביות, כרגע מטופל בנוילפטיל טיפה ליום, השפעה קלה ביותר (מינון גבוה יותר מוביל לתוקפנות). האם יש לך כיוון מה יכול לעזור לילדי? בנוגע להרגשת שייכות וביטחון עצמי בסיטואציות חברתיות, ולהפחתת האימפולסיביות. טעם לשקול תרופה כמו סרקוול?אשר אמי ניתה נוטלת בגיל מבוגר. אודה לתשובתך המהירה

  • + הוסף תגובה
אימפולסיביות דר' אולגה קובלצ׳וק 25/05/2020 00:54
  • בלי בדיקה פסיכיאטרית מעמיקה לא אוכל לתת לך המלצות לגבי הטיפול. פלואוקסטין זאת התרופה המתאימה בד״כ. את הטיפול התרופתי יש לשלב עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. אימפולסיביות יכולה לנבוע הן ממצב של חרדה וגם יכולה להיות חלק מהפרעת קשב וריכוז. צריך לטפל בשתי ההפרעות. לעתים צריך לאזן קודם את החרדה לפי טיפול בתרופות מעוררות הניתנות להפרעת קשב וריכוז. סרוקוול לא מהווה קו טיפול ראשון באילמות סלקטיבית. במקרים עקשניים לטיפול ריספרדל זאת אופציה מתאימה יותר.

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!