טיפול בחרדה בילדים הוא טיפול נפשי, התנהגותי ו/או תרופתי הנעשה בהתייעצות ובליווי של איש או אשת מקצוע כמו פסיכולוג/ית או פסיכיאטר ילדים, וזאת לאחר שקיימת אבחנה שהילד או הילדה סובלים מהפרעת חרדה.
זה נורמלי שילדים מודאגים או חוששים לפעמים, למשל כשהם עולים לכיתה א' או עוברים לעיר חדשה, אבל אם הם לא מצליחים להתגבר על החששות או שהדאגות שלהם נמשכות זמן רב מדי, ייתכן שיש להם הפרעת חרדה[1]. כשהחרדה נוכחת אצל הילד/ה באופן יומיומי, היא משפיעה על ההתנהגות, מפריעה בבית הספר, בבית ובחיי החברה[2].
קיימים סוגים שונים של הפרעות חרדה, אשר עשויים להופיע בכל שלב במהלך החיים, בהם הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), התקפי פאניקה, פוביה, חרדה חברתית והפרעת חרדה מוכללת (GAD).
סימנים לחרדה אצל ילדים כוללים קשיי ריכוז, בעיות שינה ו/או סיוטים, בעיות אכילה, כעס או עצבנות, חוסר שליטה במהלך התפרצויות, דאגנות יתר, מחשבות שליליות, תחושת מתח, שימוש בשירותים לעתים קרובות, הרבה בכי, תלותיות, הרבה תלונות על כאבי בטן ובכלל על בעיות פיזיות[1].
צילום: shutterstock | Prostock-studio
מטרת הטיפול
מטרתו של טיפול בחרדה בילדים הוא להפחית את עוצמת החרדה, לעזור לילד/ה לחזור לתפקד באופן נורמלי ושגרתי, ולדעת להתמודד ולנהל טוב יותר את החרדה.
מתי מתבצע
במידה ומופיעים הסימנים שהוזכרו לעיל והם לא דועכים לאחר שיחה עם הילד/ה ובמקרים מסוימים אף מחמירים, יש לפנות לעזרה מקצועית[2].
במידה והפחדים והדאגות מפריעים לשגרת החיים של הילד/ה כמו החסרה מפעילויות בבית הספר, הפסד חוגים, בעיות באינטראקציה עם ילדים אחרים, הימנעות ממשחקים ועוד, יש צורך בקבלת אבחון וטיפול בחרדה בילדים[3].
כמו מצבים רפואיים אחרים, הפרעות חרדה נוטות להיות כרוניות אם הן לא מטופלות. במרבית המקרים, יש צורך בהדרכה מקצועית כדי לנהל ולהתגבר בהצלחה על חרדה. ישנן מספר אפשרויות טיפול מוכחות ויעילות לילדים עם הפרעות חרדה. שני הטיפולים הכי מקובלים כיום הם טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) ותרופות[4].
הכנות לטיפול
חלק מהסימנים והתסמינים של חרדה אצל ילדים עלולים להיגרם ממצבים אחרים כגון טראומה והפרעת קשב וריכוז (ADHD). בשלב הראשון יש לקבל אבחנה מדוקדקת כדי לזכות בטיפול הנכון והטוב ביותר. התייעצות עם פסיכיאטר או פסיכיאטרית יכולה לעזור בהחלטה אם לשלב טיפול תרופתי[3].
מהלך הטיפול
הגישות הטיפוליות מרכזיות היום הן טיפול התנהגותי בילדים, טיפול משפחתי או שילוב של שניהם. כמו כן, ניתן לשלב ולערב את בית הספר בתוכנית הטיפולים. במקרה של ילדים קטנים מאוד, התערבות ושיתוף ההורים הוא המפתח להצלחת טיפול בחרדה בילדים[3].
הטיפולים יכולים לכלול גם מגוון דרכים נוספות שעוזרות בהפגת לחצים ובתחושה בריאה יותר כגון תזונה מאוזנת, פעילות גופנית, שינה מספקת, הקפדה על שגרה ותמיכה חברתית[3].
טיפול קוגניטיבי התנהגות (CBT) מהגישות הפופולאריות לטיפול בחרדה בילדים. טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא צורת טיפול המתאימה בעיקר לילדים גדולים יותר. הטיפול עוזר לילד/ה לשנות מחשבות שליליות לחשיבה חיובית ויעילה יותר. כמו כן, הטיפול כולל עזרה בהתמודדות עם תסמיני חרדה וניהול שלהם, תוך חשיפה הדרגתית לאובייקטים או לסיטואציות המעוררים חרדה, וזאת כדי ללמוד שדברים רעים אינם באמת מתרחשים בזמן חרדה. זהו טיפול קצר מועד אשר מתייחס לחרדה כתוצאה של דפוסי חשיבה מוגזמת ושל התנהגות המחזקת את החרדה[3].
מחקרים הראו כי מעורבות של הורה בטיפול יכולה לעזור בהפחתת החרדה אצל הילד/ה, מאחר שבמרבית המקרים ילדים סומכים על הוריהם באופן טבעי שירגיעו ויגנו עליהם. עם זאת, במקרים מסוימים הדבר גם יכול למנוע מהילד/ה ללמוד כיצד להתמודד עם הדאגות לבד ככל שהוא מתבגר. לדוגמה, הורה יכול להימנע מלהזמין אורחים בגלל פוביה חברתית שיש לילד, דבר שלאו דווקא יעזור להתמודד עם החרדה בטווח הארוך[5].
במחקר שנעשה בשנת 2019, השתתפו 124 ילדים בגילאי 7 עד 14, שאובחנו עם הפרעת חרדה והופנו לטיפול קוגניטיבי התנהגותי סטנדרטי או לטיפול אחר בשם SPACE – טיפול שמטרתו לעזור להורים לזהות אילו להתנהג עם הילדים כדי להפחית אצלם את החרדה. כל תוכנית טיפול כללה 12 מפגשים שבועיים של 60 דקות עם מטפל.הורים שהוקצו לתוכנית SPACE למדו על דרכים חדשות להגיב לחרדה של הילד/ה, וילדים שהוקצו לטיפול קוגניטיבי התנהגותי קיבלו טיפול סטנדרטי והוריהם קיבלו רק מידע על הטיפול שהילד עבר.שני הטיפולים הפחיתו את רמת החרדה של הילדים והורים משתי הקבוצות חוו ירידה במתח הקשור להורות. המחקר בעצם מצביע על כך ששתי הגישות פועלות במידה שווה כדי להפחית חרדה בילדים[6].
טיפול תרופתי במקרים בהם החרדה גורמת למצוקה, ובמיוחד כאשר יש פגיעה בתפקוד היום יומי, מומלץ לפנות לפסיכיאטר, על מנת לשקול שימוש בתרופות פסיכיאטריות נגד חרדה. תרופות מרשם יכולות להיות שימושיות לטיפול בחרדה. תרופות יכולות להיות טיפול קצר טווח או ארוך טווח, תלוי בתגובה לטיפול ועד כמה התסמינים חמורים.השימוש בהן נעשה לעתים קרובות בשילוב עם טיפול נוסף[4]. למעשה, מחקר[7] גדול מצא ששילוב של CBT ותרופות נגד חרדה הביא לתוצאות טובות יותר בילדים בגילאי 7-17 מאשר כל אחד מהטיפולים לבד.
פסיכותרפיה דינמית גישה טיפולית אשר רואה בחרדה אות למצוקה פנימית, שנובעת מחוויות ומרגשות שהילד אינו מצליח לשאת ולהבין. הגישה הדינמית לטיפול בחרדה בילדים נועדה ליצירת קשר עם עולמו הרגשי של הילד ולהבנתו באמצעות משחקים, בעזרתם מבטא הילד את התפיסות והתחושות שלו. הילד בוחר את המשחקים שלטעמו, והמטפל/ת באמצעות שיחה ומשחק יכול/ה לעזור לו לעבד את הרגשות שנמצאים ביסוד החרדה.
שילוב המשפחה וטיפול בקבוצה במקרה בו הילד אינו מעוניין להשתתף בטיפול פרטני, או כאשר יש כוונה לעזור לו באמצעות הידוק הקשרים עם ההורים והמשפחה, מומלץ על הדרכת הוריםאו טיפול משפחתי. הדרכת הורים נותנת להורים הזדמנות לעבוד על הקשר עם הילד ועל ההתנהלות שלהם כצוות. לדוגמה, עליהם לענות על שאלות כגון כיצד להציב גבולות אך באותה העת גם לשמור על אמפתיה; כיצד לפעול באופן מתואם וכו'. נוסף על כך, טיפול בחרדה בילדים יכול לשלב טיפול משפחתי במצבים שבהם נראה כי האינטראקציה בין בני המשפחה השונים היא המקור ללחצים ולחרדה. הטיפול מתקיים לעיתים גם במתכונת של טיפול קבוצתי, יחד עם ילדים נוספים הסובלים מחרדה. במהלך טיפול כזה, הילדים בקבוצה מגלים כי הם אינם לבד במצוקתם, הם יכולים לשתף וללמוד האחד מהשני בשיחה ובמשחק, בהדרכת המנחה.
סיכונים
לא ידוע בדיוק מדוע ישנם ילדים שמפתחים חרדה או דיכאון. גורמים רבים עשויים לשחק תפקיד, כולל ביולוגיה ומזג הילד/ה. עם זאת, קיים סיכון גבוה יותר לפתח הפרעת חרדה או דיכאון כאשר ילדים חווים טראומה או מתח, כאשר כשהם עוברים התעללות, הצקות או דחיות על ידי ילדים אחרים, כמו גם כאשר הוריהם סובלים מחרדה או מדיכאון[3].
מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI) הם כיום התרופות המקובלות לטיפול בהפרעות חרדה בילדים ובמבוגרים. SSRI הן נחשבות לתרופות עם מעט תופעות לוואי, כאשר התופעות הגופניות השכיחות הן כאבי ראש, כאבי בטן, בחילות והפרעות שינה.במקרים מסוימים תרופות אלו עלולות להגביר מחשבות והתנהגויות אובדניות. אין זה אומר שיש לסרב לתת לילד/ה תרופות נגד דיכאון וחרדה, אך בהחלט יש לעקוב אחר סימני דיכאון ולדווח לרופא/ה על התנהגות חריגה[4].
חשוב לזכור שהפרעות חרדה שאינן מטופלות אצל ילדים מגדילות את הסיכון לדיכאון, לבידוד חברתי, לשימוש בסמים ולהתאבדות[4].
תוצאות הטיפול
טיפול בחרדה בילדים עשוי להוביל לניהול משמעותי של החרדה ולשינוי התנהגותי. עם זאת, שמירה על אורח חיים בריא חשובה במיוחד לילדים הסובלים מדיכאון או מחרדה. ולכן, בנוסף לקבלת הטיפול הנכון, יש להקפיד גם על התנהגויות בריאות כגון אכילה מאוזנת המתמקדת בפירות, ירקות, דגנים מלאים, קטניות, מקורות חלבון רזים ואגוזים וזרעים; השתתפות בפעילות גופנית לפחות 60 דקות בכל יום; כמות שינה מספקת בכל לילה בהתאם לגיל הילד/ה; תרגול מיינדפולנס או טכניקת הרפיה אחרת[3].
שלום הבת שלי בת 3שנים מתקשה בדיבור. יש לה מעט מאוד מילים לפעמיים כאשר היא מדברת אני לא מבינה אותה.יש לה מעין שפה מיוחדת כזאת. השנה נכנסה לגן עירייה והגננת הפנתה אותי להתפתחות הילד ואני בלחץ היא גם אמרה משהו על אוטיזם זה יכול להיות תודה
שלום לך, ציינת כי לביתך קושי הדיבור, מעט מילים וכי קשה להבינה. כמו כן, ציינת כי יש לה שפה מיוחדת, הנקראת ג׳רגון או ג'יבריש- שימוש במילים לא מובנות לאחר. נשמע כי לביתך ישנו איחור בדיבור ביחס לבני גילה וחשוב לאבחן אותה ולתת לה טיפול בהתאם להמלצות האבחון. גורמים נוספים אליהם מתייחסים באבחון הם מידת ההבנה שלה את השפה, והאם ההבנה שלה תואמת את הגיל או שיש איחור גם בהבנה. קשיים בדיבור עשויים להוות קושי בפני עצמו שאינו קשור לקשיים אחרים או שבנוסף לו יכולות להופיע בעיות נלוות. אוטיזם הוא מכלול של קשיים הבאים לידי ביטוי בתחום התקשורת (האופן שבו הילד מתקשר עם סביבתו, מביע את צרכיו, משתף את האחר, משתמש במחוות, קשר עין, קשב משותף, תקשורת לא מילולית ועוד), בתחום החברתי (למשל, יכולת הילד ליזום, להיענות ולקיים משחק משותף והדדי עם בני גילו בהתאם לגיל הכרונולוגי) ובתחום ההתנהגותי והתחושתי (למשל, התנהגויות חזרתיות, תנועות גוף חזרתיות, קשיים בקבלת שינויים וקשיים תחושתיים). שיהיה בהצלחה!
שלום, בני מאובחן עם אוטיזם מגיל שנה ותשעה חודשים. כיום הוא בן שש וחצי. האם יש צורך באבחון מחודש ומי יכול לעשות זאת? תודה
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
המלצה על פסיכיאטרית
ורד1123/01/2017 | 23:50
אם מעניין אותך, רציתי להמליץ לך על פסיכיאטרית שאיבחנה את הבן שלי לפני כשנה, היום הוא בן 7.5. היינו באבחון אצל ד"ר דולי סובול,במרכז טל בתל אביב. פסיכיאטרית ממש טובה ומעל הכל נעימה ועם גישה לילדים.
שלום הודיה, כאשר אנו רוצים לקדם ילד עם הפרעה בתקשורת חשוב להתייחס למכלול הסביבות בהן נמצא, המעון, הבית והמשפחה והטיפולים שהוא מקבל. חשובה ביותר התקשורת והקשר בין אנשי המקצוע המטפלים בבנך לבין הצוות החינוכי לכם ההורים. חשוב שתקבלו הדרכה שתסייע להמשיך ולקדם את הילד גם כשהוא נמצא בבית על ידי התייחסויות שהן מותאמות לו. כדאי להתייעץ עם הצוות המטפל האם יש תחום מסוים שבו כדאי עוד לקדמו יחד עם ההבנה שלא להעמיס עליו יתר על המידה. שיהיה בהצלחה!
תינוק בן חודשים וחצי כמעט. אני מאוד מוטרדת מכך שאינו עוקב אחר פנים שלי כשאני מולו. כן עוקב אחרי חפצים. הוא משמיע קולות, ערני ומחייך בתגובה. רופא שבדק אותו הפנה לבדיקת עיניים שיצאה תקינה ורופא עיניים וגם רופא התפתחותי טענו שיש לחכות ואולי מדובר בהבשלה מאוחרת של עצבי ראייה. האם זה בכלל הגיוני? הרי אחרי חפצים הוא כן עוקב בצורה מצוינת. הוא כן יוצר קשר עין. מעבר לכך הוא תינוק מאוד רגוע, שוכב יפה על הבטן, מרים ראש בהתאם לגילו
שלום לך, תינוק לרוב יוצר קשר עין במרחק של כ 30 ס״מ מפני האם. סיפרת כי תינוקך כן מחייך בתגובה, כן יוצר קשר עין ועוקב אחר חפצים בצורה מצוינת. נראה כי יכולתו לעקוב אחר חפצים קטנים יותר בהשוואה למעקב אחר פנים שהן יחסית גדולות אינו צריך להדאיג בשלב זה. ככל שיכולות הראייה מתפתחות תהיה לו יכולת טובה יותר לעקוב גם אחר פנים. כל שאר הנקודות שציינת מעידות על יכולות התפתחותיות תקינות. במידה ואת ממשיכה להיות מודאגת כדאי להמשיך ולעקוב על ידי רופא התפתחותי. בהצלחה!
שלום רב, מעון יום שיקומי תקשורתי הוא מעון ובו ישנם טיפולים כוללניים רב מקצועיים רבים ובו אכן יקבל את המענה הטוב ביותר ויוכל להתקדם בכל התחומים ובפרט בתחום התקשורתי.