קטלניים יותר מסרטן: הכל על חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה

מרגע גילויה, האנטיביוטיקה הפכה לכלי הבלעדי לטיפול במחלות זיהומיות על רקע חיידקי. מאידך ריבוי השימוש בה הפך זני חיידקים מסוימים לעמידים בפני הטיפול. מהי הסיבה לתופעה וכיצד המזון שאנו אוכלים קשור אליה? מומחית מסבירה
כתבה פרסומית כתבת חסות



אם בממוצע לוקח עשר שנים לפתח תכשיר אנטיביוטי חדש, הרי שבערך כל שנתיים נוצר מנגנון עמידות חדש. המצב האבסורדי הזה מעמיד את האנושות כולה בפני עתיד קטסטרופלי, לנוכח העובדה שאנטיביוטיקה היא עדיין הכלי הבלעדי לטיפול בחיידקים.


בעוד שטובי המוחות שוקדים על תרופות למניעת סרטן והתקפי לב, מסתבר שקיימת תופעה לא פחות מדאיגה: ההתמודדות עם חיידקים עמידים בפני אנטיביוטיקה.


"מדובר באחד האתגרים המורכבים ביותר אתו נאלצת להתמודד הרפואה בימינו", אומרת ד"ר פנינה שטרית, מנהלת היחידה למניעת זיהומים בבית חולים "מאיר".


לפני שאנחנו ניגשים לדבר איתה על הבעייתיות הגדולה בעניין, ד"ר שטרית מבהירה: אנטיביוטיקה היא קודם כל כלי חשוב שמסייע בהצלת חיי אדם. "למעשה, מרגע גילוי הפניצילין אנחנו עדים למהפכה של ממש בכל נושא הריפוי ממחלות זיהומיות על רקע חיידקי. אם בעבר הלא רחוק אנשים היו מתים כתוצאה ממחלות כגון: דלקת ראות, דלקת בדרכי השתן  או אפילו מדלקת גרון שגרמה לסבוכים לבביים, כיום ניתן להתמודד עם כל אלה ובקלות בעזרת טיפול אנטיביוטי מתאים".



אז מה בעצם גורם לבעיה?

"חיידקים מתרבים בקצב מאוד מהיר. תוך כדי התהליך נוצרות מוטציות, כלומר שינוי בחומר הגנטי של החיידק, אשר חלקן מוטציות לעמידות לאנטיביוטיקה. למעשה כאשר נוטלים אנטיביוטיקה, היא הורגת את החיידקים הרגישים אליה, אך משאירה סביבה נוחה לחיידקים היותר עמידים להתפתח, כך שחלק מתוך מיליוני חיידקים נשארים עמידים. ככל שאנחנו משתמשים יותר באנטיביוטיקה, התהליך הזה מתרחש מחדש", מסבירה ד"ר שטרית.



איך מזהים חיידק עמיד?

"חיידקים עמידים מתגלים בבדיקות מעבדה, לכן כאשר קיים חשש מבוצעת תרבית. כיום מבצעים יותר תרביות סקר לחולים שנמצאים בסיכון מוגבר, כגון מי שנדרש לטיפול אנטיביוטי ממושך או מי שאושפז לתקופה ממושכת. כאשר מתגלה מקרה כזה, דואגים לבודד את החולה, ומקפידים על שימוש זהיר יותר שכולל היגיינת ידיים ושימוש בכפפות וחלוקים מיוחדים. למזלנו, כיום עדיין נדירים הם המקרים שבהם אין כל טיפול אנטיביוטי שיכול להציל את החולה. עם זאת, יש לא מעט מקרים שבהם אפשרויות הטיפול האנטיביוטי מצטמצמות וכן ניכרת הפחתה ביעילותן".




"כאשר נוטלים אנטיביוטיקה, היא הורגת את החיידקים הרגישים אליה, אך משאירה סביבה נוחה לחיידקים היותר עמידים להתפתח"




מהן הסיבות לפיתוח עמידותם של החיידקים השונים? 


1. שימוש לא נכון בתרופות אנטיביוטיות

"למעשה כל שימוש באנטיביוטיקה מגביר את הסיכון לבעיית החיידקים העמידים – גם אם מדובר בטיפול הכרחי, וזו הסיבה שחשוב להשתמש בה בצורה מושכלת. לא מדובר כאן רק באחריות רפואית של צוות הרופאים אלא גם בזו שלנו הציבור, שצריך להיות עם יד על הדופק ולא למהר לקבל טיפול אנטיביוטי במקרים בהם איננו נחוץ כגון בזיהומים ויראליים. לכן, חשוב להיות קשובים להוראות הרופא ובמקרה של ספק מומלץ להתייעץ גם עם מומחה למחלות זיהומיות", מסבירה ד"ר שטרית. 


לדעתה, גם בדיקות מיותרות, עלולות לעיתים להגביר את התופעה: בדיקת תרבית שתן למשל עלולה להכיל חיידקים גם במקרה שאין דלקת, וזה גורם לטיפול מיותר באנטיביוטיקה.


"בסופו של דבר, חשוב להבין שמי שמטופל יותר באנטיביוטיקה נמצא בסיכון גדול יותר לחיידקים שיפתחו מנגנוני עמידות למשפחות שונות של אנטיביוטיקה, מאחר שהחיידקים יודעים להעביר ביניהם את החומר הגנטי וכן את מנגנוני העמידות, כך שבפועל עלולה להיווצר עמידות גם לסוגי אנטיביוטיקה שונים מאלה שבהם טופל החולה".



2. אשפוזים בבתי חולים

הנתונים בשטח ידועים: כ – 5,000 חולים מתים מידי שנה מזיהומים במהלך אשפוזם בבתי חולים. "התופעה נובעת בין היתר, מזיהומים המתפתחים על ידי חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. ככל שיש יותר זיהומים, הצוות הרפואי נאלץ להשתמש יותר באנטיביוטיקה. את העובדה המצערת הזאת ניתן לצמצם בדרכים פשוטות יחסית, שכוללות הקפדה על כללי היגיינה של הצוות הרפואי וכן חיטוי ציוד רפואי שעובר מחולה לחולה, העלול להעביר כך את אותם חיידקים עמידים".



3. שילוב אנטיביוטיקה בתעשיית המזון

האם תהיתם מדוע נהוג לשלב אנטיביוטיקה במזון שאנו אוכלים? ובכן, לדברי ד"ר שטרית לא תמיד מדובר במטרה בריאותית: "השימוש באנטיביוטיקה בבקר למשל, נעשה על מנת לזרז את גדילתו. הראשונה, גורמת לבעל החיים לעלות במשקל ומאחר שמדובר בעסק כלכלי, יש בכך רווח למגדל".


ומה קורה בעולם? "גם באירופה וגם בארצות הברית ישנן תקנות האוסרות על שימוש באנטיביוטיקה במזון. בזמנו, הוציא הבית הלבן מסמך המתייחס למלחמה בחיידקים העמידים שכלל גם הנחיות ברורות להפחתת השימוש בשירות הווטרינרי. בארץ, לעומת זאת הוקמה 'יחידה ארצית למניעת זיהומים' בשנת 2007. אחת ממשימותיה הנה המלחמה בחיידקים העמידים לאנטיביוטיקה. כיום מתנהל קשר בינה לבין השרות הווטרינרי ונעשות פעולות בכיוון הנכון, אבל זה עדיין מעט מידי".



קראו עוד: באמת לא צריך אנטיביוטיקה? כל הדרכים לטיפול בדלקת אוזנים



מה זה אומר לגבי שימוש בבשר בבישול הביתי? האם בשר ללא אנטיביוטיקה בריא יותר לשימוש?

"לא בהכרח. סביר להניח שפעולת הבישול תהרוג גם את החיידקים וגם תחסל את האנטיביוטיקה. הבעיה היא בעיקר סביבתית: החיידקים מגיעים לקרש החיתוך ולסביבה המרחבית, ולמעשה גורמים לנזק שמחירו יבוא לידי ביטוי בטווח הארוך. בפועל חיידקים אלה עלולים לגרום לצמצום מספר סוגי האנטיביוטיקה שבהם נוכל להשתמש בעתיד", מסבירה ד"ר שטרית.



4. הימנעות מפיתוח של תרופות אנטיביוטיקה חדשות

בנוסף לדברים שצוינו, מסבירה ד"ר שטרית כי אחת הבעיות הגדולות היא שכיום חברות תרופות אינן ממהרות להיכנס לשוק האנטיביוטיקה. "הידיעה שתרופות אלה עלולות להיות בלתי יעילות בתוך מספר שנים, מביאה את החברות להנחה כלכלית שלפיה לא משתלם להשקיע בפיתוחן".



"אם לא נמצא פתרון אנחנו עומדים בפני קטסטרופה"

"אם בממוצע לוקח עשר שנים לפתח תכשיר אנטיביוטי חדש, הרי שבערך כל שנתיים נוצר מנגנון עמידות חדש. המצב האבסורדי הזה מעמיד את האנושות כולה בפני עתיד קטסטרופלי, לנוכח העובדה שאנטיביוטיקה היא עדיין הכלי הבלעדי לטיפול בחיידקים. לכן, בעיית החיידקים העמידים חייבת להיות בראש בסדר העדיפות, וכן דרושה השקעה בפיתוחים טכנולוגים, בהכשרה נכונה של צוותים רפואיים ובמציאת פתרונות, שיוכלו לתת מענה ראוי ומשלים לטיפול האנטיביוטי בהווה ובעתיד", מסכמת ד"ר שטרית.



משרד הבריאות: "פועלים לצמצום התופעה"

ממשרד הבריאות נמסר: "המרכז הארצי למניעת זיהומים ועמידות לאנטיביוטיקה, פועל לצמצום זיהומים על ידי חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה באמצעות התערבויות מכוונות למניעת התפשטות עמידות לאנטיביוטיקה, בבתי חולים ומוסדות, ותוך שיפור שיטות עבודה למזעור הסיכון לזיהומים. 


השנה כחלק מפרויקט לאומי למניעת זיהומים של משרד הבריאות, תופעל תכנית ארצית לשימוש מושכל באנטיביוטיקה על מנת למזער בחירת זני חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.


המרכז מקיים פעילות משותפת עם השירותים הווטרינריים ומשרד החקלאות מזה מספר שנים להבנת ומזעור השפעת שימוש באנטיביוטיקה בחקלאות על בריאות האדם.  במסגרת פעילות זו נערכו סקרים, נאסף מידע, ונערכים מדי שנה כנסים משותפים לווטרינרים, לרופאים ולאנשי בריאות הציבור. זאת על מנת לקדם את צמצום השפעת שימוש באנטיביוטיקה בחקלאות על בריאות האדם.  שאריות האנטיביוטיקה במזון מן החי מנוטרות בקפדנות על ידי השירותים הווטרינרים ואינו מהווה בעיה משמעותית בארץ.  תוצאות חלקיות של מחקרים משותפים שנעשו על ידי משרד הבריאות והחקלאות  מצביעות כי חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה שמקורם ישיר בחקלאות, אינם מהווים חלק משמעותי מכלל התחלואה על ידי חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.  


למשרדים תכנית להקים מערכת ניטור קבועה של השימוש באנטיביוטיקה בחקלאות, עמידות לאנטיביוטיקה שמקורה בחקלאות, ולפעול יחד על מנת לצמצם השפעות שליליות של שימוש באנטיביוטיקה בחקלאות על האדם".




פורומים חיסונים

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
רכישת חיסון שפעת באופן פרטי גיליה 17/09/2020 16:12
  • שלום, אני אמנם נמנית בקבוצות סיכון, אך בקופ"ח שלי, מכבי, לא ממהרים. היכן ניתן לרכוש חיסונים באופן פרטי? תודה

  • + הוסף תגובה
זריקת טטאנוס אתי 07/09/2020 03:41
  • אתמול שרט אותי חתול באצבע היד וירד לי דם. קיבלתי זריקת חיסון ב-2016 -2017 האם הזריקת החיסון עדיין בתוקף? האם אצטרך לקבל שוב זריקת חיסון?

  • + הוסף תגובה
נפיחות בזרוע לאחר חיסון אורה 06/08/2020 21:37
  • אתמול קיבלתי חיסון לדלקת ריאות שזו לא הפעם הראשונה שאני מקבלת..אך הזיקה כאבה ממש שזה היה לי קצת מוזר ושעתיים אחכ התחילה תחושה של אי נוחות בזרוע ולפנות ערב כבר היה לי ממש קשה להרים את הזרוע והיתה נפיחות על חצי הזרוע ללא חום! לקחתי אקמול פורטה והלכתי לישון אך הכאבים גברו למרות התרופה ובבוקר מצאתי שכל החלק העליון של הזרוע מהמרפק ומקום הזריקה נפוח ואדום וחם למגע! אני כבר יותר מ24 שעות לאחר הזריקה וציפיתי שהנפיחות תרד או שתהיה הקלה בכאב אך אני מרגישה עדיין כאב וחום נמוך של 37 מעלות! לא רוצה ללכת למיון בגלל הקורונה אז מה עלי לעשות וכיצד לנהוד?? תודה אורה

  • + הוסף תגובה
חיסון לדלקת ריאות אור 13/08/2020 20:09
  • היי, בדיוק באתי לרשום שאלה וראיתי את ההודעה שלך. עשיתי את אותו החיסון ביום שני והתופעות שאת מתארת קיימות גם אצלי! כבר 3 ימים היד ממש נפוחה ויש אדמומיות ממש באיזור החיסון וגם כאבי שרירים...קראתי שזה יכול לקרות אבל די נדיר האם הכל הסתדר אצלך אחרי מספר ימים או שקבלת עזרה רפואית? לא יודעת מה לעשות אם ללכת לרופא או פשוט להמתין עוד קצת שיעבור :( תודה!

  • + הוסף תגובה
חיסון אורה 13/08/2020 20:26
  • כן ניגשתי לרופאה שהמליצה על תרופה לאלרגיה...ציינה שכנראה שהזריקה היתה לתוך השריר ובמחט עבה יותר והוסיפה שחשוב מי ואיפה בדיוק עושים את הזריקה. היד המשיכה להתנפח והאשימה מאוד וגם החום ! המליצה ללכת לחדר מיון באם האודם ימשיך להתפשט מהזרוע לכוון מטה מגובה המרפק...אני מקווה שיעבור במהרה! רק בריאות..אמן

  • + הוסף תגובה
תודה! אור 13/08/2020 20:36
  • תודה על התגובה המהירה! חום לא היה לי בינתיים אבל מרגישה שהאדימות מתגברת והאיזור עדיין די נפוח. עשיתי את החיסון באיכילוב ומי שעשתה אותו הייתה רופאה ממלאת מקום. כנראה טעות שלי שהסכמתי שמישהי שלא רגילה לעשות חיסונים תעשה לי. אצלך כבר הכל עבר אחרי שלקחת תרופה לאלרגיה? קבעתי תור ליום ראשון לרופא. מקווה שלא יחמיר בסוף שבוע.

  • + הוסף תגובה
טיפול לנפיחות לאחר חיסון ישראל 02/09/2020 14:13
  • לקנות רסקיו (תמצית פרחי באך ששמה רסקיו) בבית מרחקת או בחנות טבע לשים כמה טיפות בכוס מים, ולמרוח כל שעתיים שלש על היד, עד שעובר אפשר גם לקנות טיפות שום ולמרוח כנ"ל עד שעובר.

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!