קטלניים יותר מסרטן: הכל על חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה

מרגע גילויה, האנטיביוטיקה הפכה לכלי הבלעדי לטיפול במחלות זיהומיות על רקע חיידקי. מאידך ריבוי השימוש בה הפך זני חיידקים מסוימים לעמידים בפני הטיפול. מהי הסיבה לתופעה וכיצד המזון שאנו אוכלים קשור אליה? מומחית מסבירה

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 27/02/2017


אם בממוצע לוקח עשר שנים לפתח תכשיר אנטיביוטי חדש, הרי שבערך כל שנתיים נוצר מנגנון עמידות חדש. המצב האבסורדי הזה מעמיד את האנושות כולה בפני עתיד קטסטרופלי, לנוכח העובדה שאנטיביוטיקה היא עדיין הכלי הבלעדי לטיפול בחיידקים.


בעוד שטובי המוחות שוקדים על תרופות למניעת סרטן והתקפי לב, מסתבר שקיימת תופעה לא פחות מדאיגה: ההתמודדות עם חיידקים עמידים בפני אנטיביוטיקה.


"מדובר באחד האתגרים המורכבים ביותר אתו נאלצת להתמודד הרפואה בימינו", אומרת ד"ר פנינה שטרית, מנהלת היחידה למניעת זיהומים בבית חולים "מאיר".


לפני שאנחנו ניגשים לדבר איתה על הבעייתיות הגדולה בעניין, ד"ר שטרית מבהירה: אנטיביוטיקה היא קודם כל כלי חשוב שמסייע בהצלת חיי אדם. "למעשה, מרגע גילוי הפניצילין אנחנו עדים למהפכה של ממש בכל נושא הריפוי ממחלות זיהומיות על רקע חיידקי. אם בעבר הלא רחוק אנשים היו מתים כתוצאה ממחלות כגון: דלקת ראות, דלקת בדרכי השתן  או אפילו מדלקת גרון שגרמה לסבוכים לבביים, כיום ניתן להתמודד עם כל אלה ובקלות בעזרת טיפול אנטיביוטי מתאים".



אז מה בעצם גורם לבעיה?

"חיידקים מתרבים בקצב מאוד מהיר. תוך כדי התהליך נוצרות מוטציות, כלומר שינוי בחומר הגנטי של החיידק, אשר חלקן מוטציות לעמידות לאנטיביוטיקה. למעשה כאשר נוטלים אנטיביוטיקה, היא הורגת את החיידקים הרגישים אליה, אך משאירה סביבה נוחה לחיידקים היותר עמידים להתפתח, כך שחלק מתוך מיליוני חיידקים נשארים עמידים. ככל שאנחנו משתמשים יותר באנטיביוטיקה, התהליך הזה מתרחש מחדש", מסבירה ד"ר שטרית.



איך מזהים חיידק עמיד?

"חיידקים עמידים מתגלים בבדיקות מעבדה, לכן כאשר קיים חשש מבוצעת תרבית. כיום מבצעים יותר תרביות סקר לחולים שנמצאים בסיכון מוגבר, כגון מי שנדרש לטיפול אנטיביוטי ממושך או מי שאושפז לתקופה ממושכת. כאשר מתגלה מקרה כזה, דואגים לבודד את החולה, ומקפידים על שימוש זהיר יותר שכולל היגיינת ידיים ושימוש בכפפות וחלוקים מיוחדים. למזלנו, כיום עדיין נדירים הם המקרים שבהם אין כל טיפול אנטיביוטי שיכול להציל את החולה. עם זאת, יש לא מעט מקרים שבהם אפשרויות הטיפול האנטיביוטי מצטמצמות וכן ניכרת הפחתה ביעילותן".




"כאשר נוטלים אנטיביוטיקה, היא הורגת את החיידקים הרגישים אליה, אך משאירה סביבה נוחה לחיידקים היותר עמידים להתפתח"




מהן הסיבות לפיתוח עמידותם של החיידקים השונים? 


1. שימוש לא נכון בתרופות אנטיביוטיות

"למעשה כל שימוש באנטיביוטיקה מגביר את הסיכון לבעיית החיידקים העמידים – גם אם מדובר בטיפול הכרחי, וזו הסיבה שחשוב להשתמש בה בצורה מושכלת. לא מדובר כאן רק באחריות רפואית של צוות הרופאים אלא גם בזו שלנו הציבור, שצריך להיות עם יד על הדופק ולא למהר לקבל טיפול אנטיביוטי במקרים בהם איננו נחוץ כגון בזיהומים ויראליים. לכן, חשוב להיות קשובים להוראות הרופא ובמקרה של ספק מומלץ להתייעץ גם עם מומחה למחלות זיהומיות", מסבירה ד"ר שטרית. 


לדעתה, גם בדיקות מיותרות, עלולות לעיתים להגביר את התופעה: בדיקת תרבית שתן למשל עלולה להכיל חיידקים גם במקרה שאין דלקת, וזה גורם לטיפול מיותר באנטיביוטיקה.


"בסופו של דבר, חשוב להבין שמי שמטופל יותר באנטיביוטיקה נמצא בסיכון גדול יותר לחיידקים שיפתחו מנגנוני עמידות למשפחות שונות של אנטיביוטיקה, מאחר שהחיידקים יודעים להעביר ביניהם את החומר הגנטי וכן את מנגנוני העמידות, כך שבפועל עלולה להיווצר עמידות גם לסוגי אנטיביוטיקה שונים מאלה שבהם טופל החולה".



2. אשפוזים בבתי חולים

הנתונים בשטח ידועים: כ – 5,000 חולים מתים מידי שנה מזיהומים במהלך אשפוזם בבתי חולים. "התופעה נובעת בין היתר, מזיהומים המתפתחים על ידי חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. ככל שיש יותר זיהומים, הצוות הרפואי נאלץ להשתמש יותר באנטיביוטיקה. את העובדה המצערת הזאת ניתן לצמצם בדרכים פשוטות יחסית, שכוללות הקפדה על כללי היגיינה של הצוות הרפואי וכן חיטוי ציוד רפואי שעובר מחולה לחולה, העלול להעביר כך את אותם חיידקים עמידים".



3. שילוב אנטיביוטיקה בתעשיית המזון

האם תהיתם מדוע נהוג לשלב אנטיביוטיקה במזון שאנו אוכלים? ובכן, לדברי ד"ר שטרית לא תמיד מדובר במטרה בריאותית: "השימוש באנטיביוטיקה בבקר למשל, נעשה על מנת לזרז את גדילתו. הראשונה, גורמת לבעל החיים לעלות במשקל ומאחר שמדובר בעסק כלכלי, יש בכך רווח למגדל".


ומה קורה בעולם? "גם באירופה וגם בארצות הברית ישנן תקנות האוסרות על שימוש באנטיביוטיקה במזון. בזמנו, הוציא הבית הלבן מסמך המתייחס למלחמה בחיידקים העמידים שכלל גם הנחיות ברורות להפחתת השימוש בשירות הווטרינרי. בארץ, לעומת זאת הוקמה 'יחידה ארצית למניעת זיהומים' בשנת 2007. אחת ממשימותיה הנה המלחמה בחיידקים העמידים לאנטיביוטיקה. כיום מתנהל קשר בינה לבין השרות הווטרינרי ונעשות פעולות בכיוון הנכון, אבל זה עדיין מעט מידי".



קראו עוד: באמת לא צריך אנטיביוטיקה? כל הדרכים לטיפול בדלקת אוזנים



מה זה אומר לגבי שימוש בבשר בבישול הביתי? האם בשר ללא אנטיביוטיקה בריא יותר לשימוש?

"לא בהכרח. סביר להניח שפעולת הבישול תהרוג גם את החיידקים וגם תחסל את האנטיביוטיקה. הבעיה היא בעיקר סביבתית: החיידקים מגיעים לקרש החיתוך ולסביבה המרחבית, ולמעשה גורמים לנזק שמחירו יבוא לידי ביטוי בטווח הארוך. בפועל חיידקים אלה עלולים לגרום לצמצום מספר סוגי האנטיביוטיקה שבהם נוכל להשתמש בעתיד", מסבירה ד"ר שטרית.



4. הימנעות מפיתוח של תרופות אנטיביוטיקה חדשות

בנוסף לדברים שצוינו, מסבירה ד"ר שטרית כי אחת הבעיות הגדולות היא שכיום חברות תרופות אינן ממהרות להיכנס לשוק האנטיביוטיקה. "הידיעה שתרופות אלה עלולות להיות בלתי יעילות בתוך מספר שנים, מביאה את החברות להנחה כלכלית שלפיה לא משתלם להשקיע בפיתוחן".



"אם לא נמצא פתרון אנחנו עומדים בפני קטסטרופה"

"אם בממוצע לוקח עשר שנים לפתח תכשיר אנטיביוטי חדש, הרי שבערך כל שנתיים נוצר מנגנון עמידות חדש. המצב האבסורדי הזה מעמיד את האנושות כולה בפני עתיד קטסטרופלי, לנוכח העובדה שאנטיביוטיקה היא עדיין הכלי הבלעדי לטיפול בחיידקים. לכן, בעיית החיידקים העמידים חייבת להיות בראש בסדר העדיפות, וכן דרושה השקעה בפיתוחים טכנולוגים, בהכשרה נכונה של צוותים רפואיים ובמציאת פתרונות, שיוכלו לתת מענה ראוי ומשלים לטיפול האנטיביוטי בהווה ובעתיד", מסכמת ד"ר שטרית.



משרד הבריאות: "פועלים לצמצום התופעה"

ממשרד הבריאות נמסר: "המרכז הארצי למניעת זיהומים ועמידות לאנטיביוטיקה, פועל לצמצום זיהומים על ידי חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה באמצעות התערבויות מכוונות למניעת התפשטות עמידות לאנטיביוטיקה, בבתי חולים ומוסדות, ותוך שיפור שיטות עבודה למזעור הסיכון לזיהומים. 


השנה כחלק מפרויקט לאומי למניעת זיהומים של משרד הבריאות, תופעל תכנית ארצית לשימוש מושכל באנטיביוטיקה על מנת למזער בחירת זני חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.


המרכז מקיים פעילות משותפת עם השירותים הווטרינריים ומשרד החקלאות מזה מספר שנים להבנת ומזעור השפעת שימוש באנטיביוטיקה בחקלאות על בריאות האדם.  במסגרת פעילות זו נערכו סקרים, נאסף מידע, ונערכים מדי שנה כנסים משותפים לווטרינרים, לרופאים ולאנשי בריאות הציבור. זאת על מנת לקדם את צמצום השפעת שימוש באנטיביוטיקה בחקלאות על בריאות האדם.  שאריות האנטיביוטיקה במזון מן החי מנוטרות בקפדנות על ידי השירותים הווטרינרים ואינו מהווה בעיה משמעותית בארץ.  תוצאות חלקיות של מחקרים משותפים שנעשו על ידי משרד הבריאות והחקלאות  מצביעות כי חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה שמקורם ישיר בחקלאות, אינם מהווים חלק משמעותי מכלל התחלואה על ידי חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.  


למשרדים תכנית להקים מערכת ניטור קבועה של השימוש באנטיביוטיקה בחקלאות, עמידות לאנטיביוטיקה שמקורה בחקלאות, ולפעול יחד על מנת לצמצם השפעות שליליות של שימוש באנטיביוטיקה בחקלאות על האדם".




פורום חיסונים

פרופ' איתמר גרוטו

פרופ' איתמר גרוטו
פרופ' איתמר גרוטו, מנהל את שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. כמו כן, אחראי על תחום הרפואה המונעת בישראל ובכלל זה תחום החיסונים.בנוסף, אחראי על נושאי בריאות הסביבה, בדגש על איכות מי השתיה עוד...

ד"ר אודי קלינר

ד"ר אודי קלינר
ד"ר אודי קלינר הינו רופא מומחה בבריאות הציבור. מכהן כסגן ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות.תחום עיסוקו של ד"ר אודי קלינר הוא רפואה מונעת (אפידמיולוגיה), חינוך וקידום לבריאות, וחיסונים. עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • חיסון נגד חצבת
  • ענת
  • 22/05/2019 11:43
  • שלום רב אני ילידת 73 ולפי פנקס החיסונים אצל הוריי קיבלתי חיסון אחד לחצבת. עשיתי בדיקת נוגדנים MEASLES VIRUS IgG והתשובה שקיבלתי היא Positive. למרות זאת אמרה לי חברה שכיוון שקיבלתי חיסון אחד בלבד אני צריכה להתחסן שוב אם אני נוסעת לחו"ל. האם זה נכון? האם התשובה חיובי לא אומרת שאני מחוסנת כמו מי שקיבל מנת דחף שנייה?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • חצבת
  • איילת
  • 20/05/2019 21:43
  • אני בת 41 ובעלי בן 44. שנינו איבדנו את פנקס החיסונים הישן בו יש חיסונים שעשינו לקראת נסיעה להודו ותאילנד לפני כ15/20 שנה. בפנקס החדש, שנינו קיבלנו מנה אחת של חצבת לפני נסיעה נוספת למזרח. שאלתי היא האם בסבירות גבוהה קיבלנו חיסון לחצבת בנסיעה הראשונה להודו לפני 15/20 שנה (שאין לנו תיעוד עליה)?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • חיסון חצבת
  • דורית
  • 20/05/2019 19:34
  • היום חוסנתי נגד חצבת (מכיוון שלא חוסנתי בילדותי), לאחר החיסון נזכרתי כי חוסנתי נגד אדמת לפני הכניסה להריון הראשון..(לא זכור לי כי חוסנתי פעמיים אז), לא מצאתי עדות. שאלותי: האם זו אני צריכה לקבל את המנה השניה והאם יכול להיות נזק בזה שחוסנתי אולי פעמיים... תודה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
ד"ר כרמי גלר-ברנשטיין ד"ר כרמי גלר-ברנשטיין
רופאה מומחית לאלרגיה ואימונולוגיה קרא עוד
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ