זיהומים חוזרים באזור הנרתיק: כל הגורמים, דרכי הטיפול והמניעה

זיהום באזור הנרתיק הוא ללא ספק מטרד, אך כשמדובר בזיהום עקשן שאינו נעלם גם לאחר הטיפול התרופתי, או בזיהום החוזר לעיתים קרובות זוהי הפרעה של ממש: מהם הגורמים לזיהום בנרתיק, כיצד ניתן לאבחן, אילו טיפולים יסייעו בפתרון הבעיה והאם ניתן למנוע אותה? מומחית עם כל התשובות

כתבה פרסומית כתבת חסות
מאת:


תאריך עדכון: 08/08/2018
הכתבה בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני
בשיתוף עם ד"ר בינה כהן-סחר
רופאה בכירה במחלקת נשים ויולדות בביה"ח בילינסון, עוסקת בטיפול במחלות פות ונרתיק
הצג טלפון מספר מקשר
i


דלקות בנרתיק הן אחת מהסיבות העיקריות לפניה לרופא נשים. כ-80% מהנשים יסבלו לפחות מאפיזודה אחת של פטרת ווגינלית במהלך חייהן, וחלקןעשויות לסבול מזיהומים חוזרים באזור. אמנם פטרת היא הסיבה השכיחה ביותר לסימפטומים נרתיקיים, אולם המודעות לקיומם של זיהומים ודלקות שמקורן אינו בפטריה – נמוך.  מהן הסיבות לזיהומים בנרתיק, מדוע בקרב מהנשים מדובר במצבים חוזרים וכיצד ניתן לטפל? כל המידע החיוני עבורך.



מהם הגורמים לזיהומים באזור הנרתיק?

כאמור, הגורם השכיח ביותר לזיהומים בנרתיק הוא פטרת נרתיקית. ישנם מספר סוגים של פטריות שיוצרת זיהום נרתיקי, השכיחה בהם היא פטריה שנקראת קנדידה אלביקנס.


בעוד שרוב הנשים צפויות לחוות אפיזודות בודדות של קנדידה אלביקנס במהלך חייהן, שיטופלו בהצלחה, אצל אחוז קטן מהנשים הפטרייה אינה חולפת בקלות וגורמת להתקפים חוזרים ונשנים. 


סוג אחר של זיהום נרתיקי כולל מצב בו מופר האיזון בין החיידקים הרגילים (הטובים) של הנרתיק לחיידקים אחרים, המהווים לרוב חלק קטן מאוכלוסיית החיידקים הנרתיקיים. מצב כזה נקרא ווגינוזיס חיידקי (bacterial vaginosis).


חיידקיים אחרים, לרבות כלמידיה, גונוראה (זיבה) או טריכומונס, מועברים תוך קיום יחסי מין. חיידקים אלה עשויים לגרום אף הם לסימפטומים נרתיקיים שונים.


וירוס ההרפס, אף הוא עובר מאדם לאדם בקיום יחסים ובמגע עורי ישיר, והוא גורם לנגעים עוריים בצורת שלפוחיות בעור הפות. 



מדוע בקרב חלק מהנשים מדובר במצבים חוזרים?

הסיבות אשר מביאות לכך שבקרב נשים מסוימות המחלה הזיהומית אינה חולפת בקלות אינן ידועות במלואן. למרות זאת, בחלק מהזיהומים קיימים גורמים מסוימים המביאים לחזרתם.


בכל הנוגע לפטרת נרתיקית לדוגמה, קיימים גורמים אשר מעלים את הסבירות לחזרת הזיהום, כמו סוכרת לא מאוזנת, הריון ומתן אנטיביוטיקה או תרופות אחרות. למרות זאת, מרבית הנשים שסובלות מפטרייה עקשנית אינן מאופיינות בגורמי סיכון אלה. בשל כך אחת הסברות היא כי מדובר בנטייה גנטית, ככל הנראה ברמה מולקולרית של קולטנים מסוימים ברקמות. נטייה זו גורמת לכך שהפטרייה תישאר בנרתיק לאורך זמן, למרות מתן טיפול מתאים. 


ווגינוזיס חיידקי נוטה גם הוא לחזרות, אך הסיבה לכך אינה ידועה. מתן פרו-ביוטיקה עשוי למנוע או להפחית את הסיכון להידבקות בזיהום זה. כשמדובר בחיידקים שעוברים בקיום יחסים, הסיבה העיקרית לחזרה של הזיהום היא הדבקה חוזרת מבן זוג שלא טופל. 


הדבקה בווירוס ההרפס, לעומת זאת, היא כרונית ואינה חולפת. הווירוס נשאר בגוף ומדי פעם גורם להתפרצויות של נגעים באיברי המין. ישנו טיפול תרופתי היכול להפחית את השכיחות של התלקחויות אלו במידה והן מופיעות לעתים קרובות, אולם נכון להיום לא ידועה לנו דרך להפטר מהווירוס אחת ולתמיד. 




הגורם השכיח ביותר לזיהומים בנרתיק הוא פטרת נרתיקית, אך קיימים גורמים נוספים כמו ווגינוזיס חיידקי או וירוס ההרפס 




אילו תסמינים יעידו על כל סוג של זיהום?

התסמינים עשויים להיות לא ספציפיים, כלומר הביטוי של הזיהום דומה במחוללים שונים, ולא תמיד תהיה תמונה קלינית אופיינית. 

פטרת נרתיקית תתבטא לרוב בגרד, הפרשה גושית לבנה, ולעתים באודם עורי בפות. 

ווגינוזיס חיידקי וגם טריכומונס יגרמו לריח לא נעים מהפות ולהפרשה סמיכה.

כלמידיה וגונוראה לעיתים לא יהיו מלווים בסימפטומים כלל, או שיגרמו לסימפטומים לא ספציפיים, כגון הפרשה חריגה, אי נוחות ודימומים. 

הרפס יגרום להופעת שלפוחיות קטנות כואבות באזור הפות. 



כיצד ניתן לאבחן?

אבחון של זיהומים באזור הנרתיק יתבצע באמצעות בדיקה אצל רופא נשים. במקרים מסוימים הבדיקה תספיק לצורך זיהוי מחולל הזיהום, אך לעיתים במצבים בהם האבחנה אינה ודאית או כאשר אין תגובה לטיפול, מומלץ לבצע בדיקת מעבדה לאישוש האבחנה. 


קיימות מספר בדיקות לזיהוי הגורם הזיהומי:

זיהוי של פטרייה נרתיקית או של ווגינוזיס חיידקי

תרבית נרתיק תסייע בזיהוי פטרייה נרתיקית ואף תקבע באיזה סוג של פטרייה מדובר. בעזרת בדיקת תרבית לנרתיק ניתן גם לזהות קיום של ווגינוזיס חיידקי, אך אבחנה זו דורשת לעיתים בדיקת מיקרוסקופ במסגרת מרפאות מיוחדות. 


זיהוי של הרפס נרתיקי

הרפס נרתיקי ניתן לזיהוי בבדיקת דם או באמצעות משטח מיוחד הנלקח ישירות מהנגעים. 


זיהוי של כלמידיה, גונוראה וטריכומונס

זיהומים חיידקיים אלה ניתנים לזיהוי באמצעות משטח מיוחד או בעזרת בדיקת PCR, זוהי בדיקת שתן המאבחנת באופן מולקולרי את חיידקים אלו. 


מהן דרכי הטיפול?

הטיפול הוא טיפול תרופתי המתאים לגורם הזיהומי: אנטיביוטיקה לחיידקים, טיפול אנטי פטרייתי לפטריות, וטיפול אנטי ויראלי להרפס. ישנם סוגים רבים של תרופות מכל קבוצה, כך שגם אם טיפול אחד לא עזר ישנן חלופות אפשריות. הטיפול עשוי להנתן במשחות מקומיות, באמצעות טבליות להחדרה לנרתיק, או בכדורים הניתנים בבליעה. 



האם קיימים טיפולים מונעים לבעיות אלה?

החדשות הטובות הן שרבים מהזיהומים הנרתיקיים ניתנים למניעה: כך לדוגמה, זיהומים המועברים תוך מגע מיני יוכלו להימנע באמצעות שימוש באמצעי מניעה (שימוש בקונדום בקיום יחסים, למשל, ימנע חלק ניכר ממחלות שעוברות ביחסי מין). בנוסף, הקפדה על היגיינה, תזונה נכונה, הימנעות מנטילת טיפולים אנטיביוטיים שלא לצורך, והקפדה על איזון סוכר אצל נשים חולות סכרת, כל אלו יפחיתו את הסיכון לזיהומים נרתיקיים פטרייתיים. פרוביוטיקה עשויה להפחית את הסיכון לחזרה של ווגינוזיס חיידקי. לחלק מהזיהומים העקשניים יש גם טיפול תרופתי מונע שנלקח לאורך זמן במטרה להפחית של תדירות ההתלקחויות ולשפר את איכות החיים של המטופלות.


גם אם יש זיהום נרתיקי, אצל רוב הנשים מדובר באירוע בודד ולא בהכרח בזיהום מתמשך. במקרה שמדובר בזיהום עקשני, שחוזר לעתים קרובות, מומלץ לפנות לרופא/ה המתמחה בנושא מחלות פות ונרתיק לבדיקה והמלצה על טיפול תרופתי מתאים. 



הכתבה בשיתוף עם ד"ר בינה כהן-סחר,מומחית ברפואת נשים, רופאה בכירה במחלקת נשים ויולדות בבי"ה בילינסון, אחראית המרפאה למחלות עריה ולדן. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד.


עדיין מתלבטים? להתייעצות עם ד"ר בינה כהן-סחר השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >



פורום גניקולוגיה

ד"ר בוריס סחנוביץ

ד"ר בוריס סחנוביץ
מומחה לגינקולוגיה ולמיילדות. מבצע את כל סוגי בדיקות האולטרסאונד הגינקולוגי והמיילדותי. עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • תקלות עם הגלולות
  • ספיר
  • 26/05/2019 01:19
  • שלום ד״ר, אני לוקחת גלולות פליים שנים לעולם לא שכחתי גלולה. בחפיסה הנוכחית שאני נוטלת, שכחתי גלולה באמצע החפיסה, בכל מקרה לקחתי את הגלולה ששכחתי ובאותו היום עוד גלולה של אותו יום. נמנעתי ממגע מיני במשך כשבוע. היום, כאשר אני נמצאת כמה גלולות לפני ההפסקה, נוכחתי לגלות שאני מסיימת את החפיסה יום לפני שאמורה לסיים כמו שבדרך כלל. ימי שלישי זו הגלולה האחרונה, ועכשיו הגלולה האחרונה תהיה בשני. כנראה שלקחתי יותר ממה שצריכה... השאלה היא האם להמשיך לקחת עוד חפיסה ברצף? האם ניתן לקיים יחסי מין?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • פרימולוט נור מלווה בדימום
  • הילי
  • 24/05/2019 17:56
  • בת 39, בריאה, ללא אמצעי מניעה. ווסת סדירה אם כי ארוכה ומלווה בדימום כבד. קיבלתי פרימולוט נור 2 כדורים ליום לצורך דחיית המחזור בשל חופשה.התחלתי לקחת 10 ימים לפני הווסת הבאה. ביום למחרת כבר הופיע דימום שמתגבר בכל יום, נטלתי כבר 3 ימים ברצף והיום דימום חזק יותר ואף מלווה בתסמיני ווסת. שאלתי היא האם יש טעם להמשיך ליטול את הפרימולוטנור והאם מדובר בווסת כך שבמידה ואפסיק לא יופיע שוב דימום בעוד שבוע... תודה רבה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • וסת שנמשכת זמן רב מהרגיל
  • שרון
  • 24/05/2019 15:19
  • ייתכן ושאלתי מוזרה, אני בת 32, לא עברתי לידות, לא קיימתי יחסי מין לאורך תקופה של כמעט שנתיים, בזמן הזה הנרתיק שלי הצטמק מאוד ונהיה צר מאוד ברמה שקשה לי להחדיר אצבע, כשאני רפויה כמובן. באופן רגיל הווסת שלי נמשכת ארבעה ימים והמחזור שלי סדיר כמעט כל חיי. בחודשים האחרונים הווסת שלי נמשכת 7-9 ימים עד שאני מתנקה לגמרי, בימים האחרונים של הווסת היא כהה מאוד, שחורה, זה מרגיש כאילו היא כלואה, התחתונית נשארת נקייה אבל בפנים יש עוד וסת שלוקח לה זמן לצאת. כשאני מנקה מבחוץ כמו פיפי עם נייר אין דם וכשאני מחדירה אצבע רואה שכן יש ולא מעט דם כהה מאוד עם ריח רע מהרגיל שנדמה כאילו נכלא שם ומתקשה לצאת. ייתכן שהנרתיק שלי הצטמק כך שלווסת קצת קשה יותר לצאת ולכן היא נמשכת זמן רב יותר? ייתכן וזו כלל לא בעיה רפואית אך אני מאוד קשובה לגופי ולשינויים אפילו קטנים שקורים בו, זה מציק לי שהווסת נמשכת זמן רב כל כך לכן שואלת. תודה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס

רופאים בתחום
ד"ר דורון דוקלר ד"ר דורון דוקלר
מנהל מחלקה מיון יולדות וחדר לידה המרכז הרפואי... קרא עוד
ד"ר בוריס סחנוביץ ד"ר בוריס סחנוביץ
מומחה לגינקולוגיה ולמיילדות. קרא עוד
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ