למה לנשים יש איכות חיים ירודה יותר? מה שחשוב לדעת על מגדר ורפואה

במשך חייה, נתקלה שרה טנקמן בלא מעט מקרים שנבעו מהפער המגדרי במערכת הבריאות, אבל אירוע מכונן אחד גרם לה לעשות מעשה ולהקים את קרן בריאה.
"נתחיל מהסוף. עברתי לידה שקטה ועוד לפני ההגעה לבית החולים הבנתי שמשהו לא בסדר. חוויתי כאבים איומים והחלטתי להגיע למוקד החירום של קופת החולים. הרופא התורן הניח שמדובר בלחץ או בצירים מדומים, ולכן גם כשביקשתי הפניה למיון נאמר לי שאין צורך. אבל התחושה שמשהו לא תקין לא הרפתה ממני. למזלי, החלטתי להגיע בעצמי לבית החולים, אירוע שהסתיים בלידה שקטה מוקדמת של תאומים".

לאחר האירוע, שרה החליטה לבחון את יחסם של רופאי כאב לנשים, או במילים פשוטות יותר – לבדוק האם הפער המגדרי מתבטא באמון שנותן מטפל במטופלת בכל הנוגע לכאב. להפתעתה הפער זעק מדפי המחקרים וחשף תמונת מצב דרמטית: "גיליתי שלנשים יש סיכוי גדול יותר לקבל יחס מפקפק מאשר לגברים. המקור לכך הוא ככל הנראה סטריאוטיפים שונים המיוחסים לנשים עוד מגילאים צעירים, כמו הגזמה והיסטריה". מספרת שרה ומבהירה: "חשוב לציין שלא מדובר בהפליה מכוונת. רופאים הם בני אדם ועל כן גם הם מושפעים מהשלכות חברתיות. עם זאת, במקרה של רפואה מדובר בהפליה בעלת השלכות קריטיות על חיים וגם על מוות. אותה הבנה גרמה לי לקום ולעשות מעשה וכך נולדה קרן בריאה".

האזינו לפודקאסט הבריאות של אינפומד 


קרן בריאה היא גוף לובי עבור נשים בבתי בריאות. מטרתה היא לאסוף מידע מנשים בנוגע לסוגיות הקשורות לפערי מגדר במערכות הבריאות בישראל, ולתרגם אותו לכדי עבודה בפועל מול המערכת, ובעיקר מול משרד הבריאות, באמצעות קידום של חקיקה ופרוטוקולים.

Studio Romantic | Shutterstock
 

המחיר הבריאותי שאנו משלמות על הפער המגדרי

אנו נתקלות בהפליה במגוון תחומי חיים, אך בכל הנוגע לרפואה, ההפליה עלולה להשפיע  על איכות החיים שלנו, על הסיכוי לקבל טיפול שאינו תואם ולעיתים גם על תוחלת החיים
מחקרים שונים אמנם הראו כי נשים חיות זמן רב יותר מאשר גברים, אך איכות החיים שלהן ירודה יותר והן סובלות ממחלות כרוניות בשכיחות גבוהה. ההפליה המגדרית שזורה בכל היבטי הרפואה – החל ממחקר, עבור באבחון וכלה בטיפולים השונים.
 

מחקר

"בכל תחומי הרפואה גברים נחקרים יותר מנשים. הנושא עלה לאחרונה לכותרות בהקשר של תחום הקרדיולוגיה והתסמינים השונים שחוות נשים שסובלות ממחלת לב, ואכן ההיסטוריה מאששת את הטענה ומראה כי נשים אובחנו כסובלות ממצבים לבביים בשלב מאוחר יותר בהשוואה לגברים. בתחומי מחקר אחרים, אותה הפליה מגדרית מקבלת ביטוי עמוק יותר. לצד זאת, מצבים נשיים כמו למשל אנדומטריוזיס ופיברומיאלגיה – מחלה שכידוע שכיחה יותר בקרב נשים, לא קיבלו מענה מחקרי מספק ומשכך גם טיפולים הולמים".

אבחון
"מעגל החיים של נשים שונה מזה של גברים. אנחנו עוברות יותר בדיקות רפואיות, חלקן קשורות למערכת הרבייה הנשית, וכרוכות לא פעם במצבים אינטימיים רגשית וגופנית, שהמערכת לא תמיד יודעת לתת להם מענה מספק. נתייחס לדוגמה לפגיעות מיניות ששכיחות יותר בקרב נשים בגיל מסוים. במערכת הבריאות אין כיום מענה מספק להיבט הנפשי של הפגיעה, ואפילו בלימודי פסיכיאטריה היחס לפוסט טראומה מתקשר לרוב להיבט הצבאי אבל לא לפגיעה מינית"

טיפולים ותרופות
"הטיפול שניתן לנשים, כמו גם המעקב אחר תופעות לוואי הנובעות מטיפולים או מחיסונים, פעמים רבות אינם מספקים. כך לדוגמה, מחקר מסוים הראה כי לאחר ניתוח מעקפים נשים יקבלו פעמים רבות נוגדי חרדה, בעוד שלגברים יינתנו  נוגדי כאבים. כלומר, גם כאשר התלונה של גברים ונשים זהה, פרשנות המטפל תהיה אחרת, ובהתאם גם הטיפול".

שרה מתארת כיצד לאחרונה נחשפו בקרן בריאה לפער המגדרי בטיפול בהקשר של חיסוני הקורונה: "לאחר קבלת החיסון היינו עדות לדיווחים של נשים רבות על אי סדירות של הווסת ואף התרענו על כך למערכת הבריאות. למרות זאת, תופעת לוואי זו לא נכללת עד יום ברשימת התופעות האפשריות שיכולות להתפתח בשל החיסונים".

האם הפער המגדרי מתבטא גם ביחסים שבין מטפל למטופלת

"הפער המגדרי ביחסים שבין מטפל למטופלת הוא מעין מעגל קסמים. בעוד שנשים מצדן עלולות שלא לדווח על מלוא תחושותיהן או התסמינים שהן חוות, במחלות מורכבות יותר לזיהוי, שלא ניתנות לאבחון באמצעות בדיקות חד משמעיות (כמו בדיקות הדמיה או בדיקות דם), מטפלים נוטים לבצע אבחון מעמיק פחות בנשים.

הנחה זו הוכחה במחקרים שונים ברחבי העולם. כך לדוגמה, מחקר מסוים בחן שחקנים ושחקניות שהציגו תסמינים של כאבי ברכיים. כאשר הוצגו תסמינים קשים, כל השחקנים/יות נשלחו לבירור מעמיק, אך כאשר הוצגו תסמינים עמומים יותר, לגברים היה סיכוי גבוה יותר להישלח על ידי המטפל לבדיקות מקיפות יותר מאשר לנשים.

מחקר נוסף שבחן הפניות למרפאת כאב שקיבלו גברים ונשים גילה כי נשים קיבלו יותר הפניות מרופא מומחה, בעוד שגברים קיבלו הפניות מרופא המשפחה. כלומר, נשים היו צריכות לעבור תחנה נוספת בדרך לקבלת הטיפול מתאים.

על כן, על סמך הידע שהצטבר ניכר כי בכל הנוגע לבעיות רפואיות עמומות, לנשים יהיה סיכוי נמוך יותר לקבל אבחון מעמיק ומשכך גם טיפול מתאים בזמן הקצר ביותר"

אם הפער גדול כל כך, למה לא להפריד בין רפואה לנשים לבין רפואה לגברים

"זו בהחלט מגמה מתפתחת. בתחום הקרדיולוגיה ובריאות הנפש, קמו בישראל מרפאות ייעודיות לנשים. עם זאת, קיימת דילמה משמעותית בנוגע להפרדת המומחיות לפי מגדר, הפרדה שעלולה אף להחמיר את הבעיה ולחזק את הסטריאוטיפים הקיימים

מה ניתן לעשות כדי לצמצם את הפער המגדרי?

"השלב הראשון, והחשוב ביותר, הוא להטמיע את החשיבה המגדרית בארגוני הבריאות בעולם ככלל, ובמשרד הבריאות הישראלי בפרט. לאחר מכן, חשוב לשלב חינוך רפואי מגדרי בשלבי ההכשרה השונים – החל מלימודי הרפואה, עבור בסבבי המחלקות וכלה בהתמחויות. ההתייחסות לפערי המגדר לא צריכה להתבטא רק בהיבטים ביולוגיים-רפואיים, אלא גם בהיבטים סוציולוגיים, כמו למשל היחס לכאב והיבטים רגשיים שנשים חוות.

לצד זאת, חשוב להקים מאגרי מידע מקיפים בנוגע לתופעות והיבטים שמעולם לא נחקרו בנשים.
לבסוף, יש לגבש נהלים ברורים בנוגע ליחס שבין מטפל למטופלת. באמצעות קרן בריאה, קיבלתי פניות רבות מנשים שעברו חוויות קשות במהלך בדיקות גניקולוגיות וגיליתי שאין נוהל ברור. לכן, החלטנו ליצור קשר עם איגוד הגניקולוגים הישראלי ולגבש יחד מדיניות המתבססת על תשובותיהן של אלפי נשים. אותם פרוטוקולים רלוונטיים גם עבור בדיקות אינטימיות לגברים. הנוהל כולל כיום אזהרה לפני התהליך, הסבר למטופלת בנוגע לבדיקה שהיא עתידה לעבור, כיסוי האיברים האינטימיים, קיום של פינת הלבשה בחדר הבדיקה ועוד".

נראה שבדומה לשינויים מהותיים רבים אחרים בהיסטוריה, גם במקרה של צמצום פערי המגדר ברפואה המהפכה תגיע דווקא מהציבור. מודעות של נשים וגברים כאחד וקיום של ארגונים כמו קרן בריאה, יסייעו באיתור הסוגיות הבעייתיות הנוגעות לפער בין נשים לגברים בתחום הבריאות ובמציאת פתרונות יצירתיים שיעניקו מענה מספק, ללא כל תלות במגדר.