בדיקת תרבית שתן (Urine Culture)

למיטב ידיעתי אין בעיה בנטילת אבץ פיקולינאט באדם עם כליה אחת. למיטב ידיעתי אין בעיה גם עם השילוב שציינת של ויטמינים ומינרלים, פרט לכך שלא ברור לי למה את צריכה תוסף של ויטמין K. כדאי גם לבדוק אם המינון של הסידן בתוסף המשולב מספיק מבחינת התצרוכת היומית שאת זקוקה לה. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

מומחה לכירורגיה כללית

גירוי באיבר המין באישה יכול להיות מסיבות רבות מאד. אכן בשכיחות הגבוהה ביותר מדובר בזיהום. בדיקה גינקולוגית כולל משטח ותרבית פעם אחת לא תמיד מספיקה על מנת לאבחן בעיה זיהומית. סיבה שניה שכיחה לגירוי הינה פגיעה מכאנית, ייתכן ובקיום יחסים ללא קונדום קיים חיכוך גדול יותר המוביל לשריטות קטנות המובילות לגירוי. אלרגיה לנוזל זרע הינה מצב נדיר למדי ואינו קשור בקשר ישיר למספר הפרטנרים בעברה של האישה. על מנת לוודא שאכן יש קשר בין נוזל הזרע לבין הגירוי, עליכם לנסות לחזור לשימוש בקונדום ולהוכיח שהגירוי חולף (אף על פי שזה לא שולל גירוי מכאני). אני ממליץ לנסות לשוב לקונדום על מנת לאשר את הקשר, ושנית לפנות לגינקולוג בשאלתכם זו, אם הסימפטומים נמשכים.

משאלתך עולה כי אתה סובל מכאבים התקפיים באזור המפשעה, ואשר בגינם עברת בדיקת שתן, תרבית שתן ובדיקות דימות (US ורנטגן). לאור הבירור המקיף שעברת, נראה כי הכאבים מלווים אותך כבר זמן מה. כפי שאמרה רופאת המשפחה, בדיקת השתן תקינה לחלוטין, ואין זה סביר שמדובר בדלקת בדרכי השתן. עם זאת, בתרבית השתן צמחו חידקים האופייניים לזיהומים במערכת השתן והמין. ככלל, במקרים של צמיחה בתרבית ללא תסמינים (סימפטומים), לרוב אין צורך בטיפול אנטיביוטי. אולם אתה סובל מכאבים באזור המפשעה ואינך סובל מתכיפות, דחיפות או צריבה במתן שתן. לאור זאת, ייתכן שמדובר בדלקת של בלוטת הערמונית, שעשויה להתבטא בכאב במפשעה, צמיחה של החיידק קולי בתרבית שתן ובבדיקת שתן תקינה. המלצתי היא כי תפנה לאורולוג לצורך המשך הבירור והטיפול. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

רוב הדלקות בדרכי השתן נגרמות על ידי החיידק E.COLI. חיידק זה שכיח בצואה ויכול לעבור מפי הטבעת לשופכה ומשם לשלפוחית השתן, ובמקרים מסוימים גם לכליות. גורמי הסיכון לזיהומים בדרכי השתן הם הרגלי ניגוב לא נכונים לאחר יציאה (ניגוב מפי הטבעת לכיוון השופכה) וקיום יחסי מין. הסיכון עולה בשימוש בקוטלי זרע ובדיאפרגמה, בנשים בהריון ובחולים כרונייםף ומעל גיל 65. התסמינים של זיהום בדרכי השתן הם כאב או צריבה במתן שתן, תכיפות ודחיפות, וכאב בחלק האמצעי של הבטן התחתונה. מים קרים אינם גורם סיכון לדלקת בדרכי השתן, אך אם את חוששת שיש לך זיהום בדרכי השתן או אם את סובלת מאחד התסמינים שהזכרתי, פני לרופאת המשפחה. בדיקת שתן פשוטה תוכל לגלות אם יש לך או אין לך זיהום בדרכי השתן. בהצלחה, ד"ר יצחק פרברוב - אינפומד

אחוז הלימפוציטים דווקא נמוך מהנורמה, ייתכן שעקב עלייה באחוז הנויטרופילים בדם. נויטרופילים הם הסוג השכיח ביותר של תאי דם לבנים, והם עולים כאשר יש דלקת או זיהום בגוף. אבל רמתם עשויה לעלות מעט באופן תקין במהלך ההיריון. רמת תאי הדם הלבנים בבדיקת שתן (לויקוציטים) יכולה להעיד על דלקת בדרכי השתן, שבה יש לטפל גם אם אינה גורמת לסימפטומים (צריבה, דחיפות או תכיפות בהטלת שתן), היות שאת בהריון. יש לקחת תרבית מהדגימה ואף להתחיל טיפול לפני קבלת התשובה באנטיביוטיקה שאינה מסכנת את העובר. אנא פני לרופא/ת המטפל לצורך ייעוץ וטיפול. ד"ר שירי אורי - אינפומד

ישנן כמה דרכים לטפל בבריחת שתן בגברים. לרוב, השלב הראשון הוא טיפול התנהגותי הכולל הפחתה של כמות השתיה, הימנעות משתיית משקאות עם קפאין, ומתן שתן בזמנים קבועים. תרגילים המערבים את רצפת האגן יכולים גם כן לשפר את השליטה במתן שתן. ישנו גם טיפול תרופתי וגם טיפול באמצעים פיזיים כגון פדים, מכנסונים וה "Cunningham clamp". אם כל האמצעים האלה אינם יעילים, ניתן לשקול גם הליך כירורגי, אם חושבים שזה יפתור את הבעיה. אני מציע לך לקבוע פגישה עם אורולוג ולדון עמו באפשרויות הקיימות. בברכה ד"ר יעקב אולך - אינפומד

המצב אותו את מתארת הוא של צמיחת חידקים בתרבית שתן, ללא סימפטומים של דלקת (צריבה, דחיפות או תכיפות במתן שתן). במצב זה בדרך כלל אין צורך לטפל, למעט בחולי סוכרת, בנשים בהריון, במושתלי כליה ובאנשים הסובלים מאבני כליה מזוהמות. אם אינך סובלת מסימפטומים, ואם אינך נמנית על אחת הקבוצות שהוזכרו, אין הצדקה לטיפול אנטיביוטי. התכשיר שהזכרת, אורתו-גינסט, הוא משחה המכילה את הורמון המין הנשי אסטרוגן, והמשמשת לטיפול ביובש, בגירוי או בגרד בנרתיק המתרחש לאחר גיל המעבר. קיימים דיווחים כי שימוש בתכשיר יכול למנוע גם דלקות חוזרות בדרכי השתן. את התכשיר יש למרוח מקומית בנרתיק לפי הוראות השימוש שבאריזה. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

מאיפה נלקחה התרבית? מהשתן או מהנרתיק או משניהם? כדאי לחזור על הבדיקה על ידי ביצוע תרבית מהפרשת הנרתיק לבדיקת מציאותו של טריכומונס וגינליס, ולשקול טיפול אנטיביוטי על כל מקרה. אני מצרפת קישור לתשובה על המחלה. http://www.infomed.co.il/questions/q_052905_4.htm

לעיתים, כאשר נוטלים אנטיביוטיקה, היא גורמת גם לחיסול החיידקים הידידותיים שנמצאים בנרתיק, מה שבאופן עקיף מעודד שגשוג של חיידקים ופטריות פחות ידידותיים, והתוצאה היא דלקת. איני יודעת אילו חיידקים נמצאו במשטח אצלך, אך אם הטיפול שקיבלת לא עזר, כדאי לפנות שוב לרופאה ולבקש טיפול אגרסיבי יותר. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד