3 דרכים פשוטות להתמודד עם העייפות בגיל המעבר

נשים רבות שמגיעות לביקור אצל גניקולוג או גניקולוגית, מופתעות לגלות שבמסגרת שורה של שינויים שהגוף עובר במנופאוזה, עייפות היא אחת מההשפעות השכיחות שנשים חוות לפני, במהלך ואחרי גיל המעבר.

עייפות בגיל המעבר נגרמת לרוב עקב השינויים ברמות ההורמונים, הזעות הלילה והפרעות שינה אחרות. למעשה, במחקר נמצא כי עייפות היא מבין חמשת התסמינים השכיחים ביותר במהלך המנופאוזה ולאחריה, בהם גם נדודי שינה, עצבנות, דפיקות לב ודיכאון[1].

בעוד שעייפות יכולה להיות אינדיקטור לגיל המעבר, פעמים רבות היא יכולה תסמין למצבים בריאותיים אחרים, כגון אנמיה, סוכרת, הפרעה בפעילות של בלוטת התריס ועוד. ולכן, בשלב הראשון מומלץ להתייעץ עם גניקולוג או גניקולוגית כדי להיות בטוחה שאכן מדובר בתסמין של גיל המעבר. אם נשללו בעיות אחרות, הנה דרכים שיכולות לעזור לך להגביר את האנרגיה.

fizkes | Shutterstock

תזונה

סוג האוכל – בחרי את סוגי המזונות שיטיבו עם רמות ההורמונים בגופך ולא יעודדו גלי חום. לשם כך מומלץ להימנע מקפאין, חריף ואלכוהול. מומלץ לשלב יותר מזון המכיל אסטרוגן צמחי כגון פולי סויה, חומוס, עדשים, זרעי פשתן, דגנים, שעועית, פירות וירקות – סוגים מזון אלו עשויים להפחית את גלי חום, שבתורם תורמים לאיכות שינה גבוהה ולשיפור ברמות האנרגיה. חשוב לדעת שהשפעתו של אסטרוגן צמחי חלשה יותר מזו של אסטרוגן אנושי[2].

כמות האוכל ותדירות הארוחות – מומלץ לאכול יותר ארוחות קטנות במהלך היום. ארוחות קטנות ותכופות שומרות על תחושת שובע, מייצבות את רמות הסוכר בדם ומספקות חומרי הזנה לגוף לאורך היום. בנוסף, ארוחות קטנות במהלך היום יכולות לשפר את המטבוליזם ולהפוך אותו לפעיל יותר, מה שמאפשר לגוף להשתמש בפחמימות, חלבון ושומן כדי לשמור על רמות אנרגיה גבוהות של הגוף[3].

מים

התייבשות היא מצב בו כמות המים בגוף יורדת מתחת לרמה הנורמלית. התוצאה היא קודם כל עייפות. בנוסף, מחסור במים פוגע ביכולת של הגוף לווסת את החום, מה שגורם לחום הגוף ולקצב הלב לעלות. גם השליטה המוטורית, קבלת ההחלטות ויכולת הריכוז שלנו עלולות להיפגע עקב מחסור בנוזלים[4]. כאשר יש מחסור בנוזלים, הגוף שלך צריך לעבוד קשה יותר כדי לתפקד, וזה עלול להוביל לעייפות. הקפידי להסתובב עם בקבוק בהישג יד כדי שתוכל לשתות מספיק לאורך כל היום[5].

פעילות גופנית

פעילות גופנית היא אולי הדבר האחרון שמתחשק לך לעשות כשאת עייפה. ובכל זאת – דווקא פעילות גופנית מגבירה את האנרגיה הגופנית. מחקרים מראים שגם פעילות יומית של כמה דקות בדרגה בינונית עד אירובית העלתה את רמת החיוניות החודשית ואת תחושת האנרגיה בקרב נשים בגיל המעבר ולאחר המנופאוזה[6]. ליתרונות של פעילות גופנית יש בסיס נוירוכימי - פעילות גופנית מפחיתה את רמות הורמוני הלחץ בגוף, כמו אדרנלין וקורטיזול, ובמקביל מעלה את רמות הייצור של האנדורפינים, כימיקלים טבעיים במוח שעוזרים בשיכוך כאבים והעלאת מצב הרוח. השינויים ההתנהגותיים הללו תורמים לתחושות מרץ ואנרגיה מחודשות[7].

לסיכום, תחושות עייפות ואנרגיה נמוכה נפוצות בגיל המעבר, והן עלולות להשפיע לרעה על איכות החיים שלך. מומלץ לפנות לגניקולוג או גניקולוגית כדי לקבל עזרה ולהתמודד בצורה קלה ומוצלחת יותר עם המנופאוזה.

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.