מה הקשר בין דליפת שתן וצניחת האגן?

מהי צניחת אגן? איזה דליפות שתן קיימות? מה הקשר בין שתי התופעות? הכתבה הזו עושה סדר בקשר שבין דליפת שתן וצניחת רצפת האגן, כמו גם על הגורמים ודרכי הטיפול במצבים אלו

כתבה פרסומית כתבת חסות
מאת:


תאריך עדכון: 12/12/2018
הכתבה בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני
בשיתוף עם אינפיניטי – מרכז לכירורגיה
מרכז מומחים לכירורגיה ואונקולוגיה המספק למטופלים מענה מקצועי, מקיף ורב תחומי הכולל יעוץ, אבחון וניתוח
הצג טלפון מספר מקשר
i


רצפת האגן הוא אזור המורכב משרירים ומרקמות חיבור, אשר נותן תמיכה לאברי האגן, הרחם, השלפוחית והרקטום. רצפת אגן תקינה מאפשרת מיקום ותפקוד תקינים של האיברים. עם זאת, גורמים מסוימים עלולים להביא לצניחה של רצפת האגן ולשבש את מיקומם ותפקודם של איברים אלו.



מהי צניחת רצפת האגן?

צניחה של אברי האגן, היא למעשה צניחה של האיברים דרך הנרתיק. עלולה להיות צניחה של המדור הקדמי, כלומר השלפוחית; יכולה להיות צניחה של המדור המרכזי, כלומר הרחם או כיפת הנרתיק (כיפת הנרתיק קיימת כאשר הרחם הוצא בעבר) ; ויכולה להיות  צניחה של המדור האחורי, כלומר הרקטום. 


לרוב, הצניחה משולבת ומערבת יותר ממדור אחד. הצניחה השכיחה ביותר היא צניחה של השלפוחית והרחם ביחד, מה שעלול לגרום בין היתר גם לבעיות במתן שתן או דליפת שתן.


חשוב לציין שישנם מקרים רבים בהם אין קשר בין דליפת שתן לצניחת אברי האגן - נשים רבות סובלות מדליפת שתן ללא קשר לצניחת האגן, וישנן נשים רבות עם צניחת רצפת האגן שלא סובלות מדליפת שתן.



למה זה קורה?

גורם הסיכון העיקרי לצניחת אברי האגן הוא לידות וגינליות. מספיקה לידה אחת כדי לגרום נזק לשרירים ולרקמות החיבור של האגן. הגוף אמנם מתקן ומשקם את רצפת האגן לאחר הלידה, אך אם מראש קיימות רקמות חיבור חלשות (לרוב בשל גורם גנטי), עם הזמן תופיע צניחה. גורמי סיכון נוספים הם לידות ממושכות, לידות של עוברים גדולים, עבודה מאומצת שעות רבות, עישון, השמנת יתר, כריתת רחם בעבר, וכמובן סיפור משפחתי של צניחה או הרניה (בקע).


מאחר שגברים לא יולדים, לא חל נזק לרצפת האגן לאחר לידה. בנוסף, אין להם נרתיק דרכו האיברים יכולים לצנוח. עם זאת, גברים גם עלולים לסבול מצניחת חלחולת (רקטום) דרך פי הטבעת.




הצניחה השכיחה ביותר היא של השלפוחית והרחם ביחד, מה שאמור להוביל לבעיות במתן שתן או לדליפת שתן 




איזה סוגים של דליפת שתן קיימת?


דליפת שתן מוגדרת כאיבוד שתן לא רצוני. ישנם שני סוגים עיקריים של דליפת שתן: 

• שלפוחית רגיזה היא בעיה בתפקוד שלפוחית השתן המתאפיינת בצורך למתן שתן לעיתים תכופות, בדחיפות למתן שתן, ובקימה בלילה מספר פעמים לצורך מתן שתן. בחלק מהמקרים ישנה דליפת שתן ללא שליטה בזמן הצורך הדחוף למתן שתן. שלפוחית רגיזה יכולה להופיע בכל שלב בחיים, אך שכיחותה עולה עם הגיל. גם גברים סובלים מן התופעה. לפעמים תסמינים של שלפוחית רגיזה יכולים להיות משניים לצניחת אברי האגן, אך לרוב זוהי תופעה המופיעה בפני עצמה, והטיפול הוא לרוב תרופתי ולא ניתוחי.


• דליפת שתן במאמץ אופיינית לנשים לאחר הריון ולידה, והתופעה נגרמת בשל היעדר תמיכה או בשל נזק בתמיכה שתחת צינורית השתן (אורטרה). מכיוון שאצל נשים האורטרה קצרה מאוד, סביב 3 ס"מ, היעדר תמיכה גורמת לתזוזה של האורטרה בכל מאמץ (שיעול, עיטוש, צחוק, הליכה וכד') ולדליפת שתן לא רצונית. במקרים קלים, פיזיותרפיה ותרגול לחיזוק שרירי האגן עשויים לשפר תסמינים של דליפה. 


במקרים של דליפה מתמדת, הטיפול כיום הוא באמצעות הכנסת סרט תחת האורטרה על מנת לתת לה תמיכה בזמן עליית הלחץ. הניתוח (מוכר בשם TVT) הוא הליך פשוט, קצר וניתן לבצעו באשפוז יום, ובמקרים מסוימים אף תחת הרדמה מקומית בלבד. אחוזי ההצלחה של הניתוח עומדים על מעל 85%, ואחוז הסיבוכים קטן. נשים רבות לא פונות לטיפול בשל חשש מניתוח וחבל. מדובר בפעולה המשפרת מאוד את איכות החיים ומאפשרת להיפטר מבעיה מציקה.


כאמור, דליפת שתן במאמץ או שלפוחית רגיזה אינן בהכרח דליפות הקשורות לצניחת איברי האגן. יש צורך בבדיקה ובתשאול של המטופלת כדי לאתר את הגורם לדליפת השתן ולטפל בהתאם.



מהן דרכי הטיפול בדליפת שתן כתוצאה מצניחת רצפת האגן?

דליפת שתן הקשורה לצניחת אגן יכולה להיות כתוצאה מצניחה משמעותית הגורמת לחסימה ולקושי במתן שתן. הצטברות שתן ושארית גדולה שלו עלולה לגרום לדליפה לא רצונית. במידה והדליפה אכן נגרמת בשל הצניחה, בגלל בעיית ריקון השלפוחית, יש לטפל בצניחה עצמה. הטיפול בצניחת אברי האגן משתנה בהתאם לסוג הצניחה, גיל המטופלת ומרכיבים נוספים. יש לציין, שצניחה שאיננה מפריעה, אין צורך לתקן.

הטיפול בצניחה הוא רק כאשר למטופלת יש תסמינים המפריעים לה לאיכות החיים:

• כאשר הצניחה יוצאת מפתח הנרתיק והופכת למטרד, ניתן לטפל בצורה שמרנית או באמצעות ניתוח. הטיפול השמרני נעשה באמצעות תומך נרתיקי המחזיר את אברי האגן למקום ונותן תמיכה מכנית. טיפול זה מתאים לנשים שאינן רוצות ניתוח או לא יכולות לעבור ניתוח בשל בעיה בריאותית. יש לטפל בתומך באופן שוטף על מנת למנוע זיהום או פצעים בנרתיק. 


•הניתוח יכול להיות בגישה נרתיקית או בטנית, באמצעות לפרוסקופיה או רובוט. אין צורך להוציא את הרחם, גם במצבים של צניחת רחם מלאה, ויש להתייעץ עם הרופא המנתח לגבי נושא זה. הגישה הנרתיקית מתאימה יותר לצניחות גדולות של המדור הקדמי והגישה הלפרוסקופית מתאימה יותר לצניחות מרכזיות של הרחם או כיפת הנרתיק, אך כאמור, יש להתאים כל ניתוח למטופלת. הניתוח פותר את הבעיה האנטומית ולא תמיד פותר את הבעיה התפקודית. לכן דליפת שתן במאמץ יש לתקן בנפרד ולעיתים, שלפוחית רגיזה לא נפתרת בניתוח ויש צורך בטיפול תרופתי גם לאחר הניתוח. ההחלמה מהניתוח תלויה בגישה בה בוצע הניתוח. לרוב יש צורך במנוחה ובהימנעות ממאמצים, מספורט ומיחסי מין, כחודש לאחר הניתוח. כאבים סביב הניתוח יכולים להמשך עד כ-3 חודשים, אך לרוב נעלמים הרבה יותר מהר. תתכן החמרה בעצירות סביב הניתוח ויש להקפיד על תזונה מתאימה ומרככי צואה במידת הצורך.





הכתבה בשיתוף עם ד"ר נעמה מרקוס, מנהלת השירות האורו-גינקולוגי במרכז INFINITY- מרכז מומחים לכירורגיה ואונקולוגיה
מומחית במיילדות וגינקולוגיה. תת-התמחות באורוגינקולוגיה. בעלת ניסיון של 12 שנים. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד. 




עדיין מתלבטים? להתייעצות עם אינפיניטי – מרכז לכירורגיה השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >



פורום אורו-גינקולוגיה, בריחת שתן ורצפת האגן

פרופ' מנחם (מני) אלקלעי

פרופ' מנחם (מני) אלקלעי מומחה לאורוגינקולוגיה ורפואת רצפת האגן
פרופ' מני אלקלעי מבכירי הרופאים הגיננקולוגים בארץ ואחד ממייסדי תחום האורוגינקולוגיה ורפואת רצפת האגן בישראלפרופ' מנחם אלקלעי רופא נשים בכיר באגף נשים ויולדות במרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר. משנת 2000 עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • רקטוצלה דרגה 2
  • לי
  • 06/05/2019 23:56
  • שלום דר אני צעירה בריאה בדרכ לאחר 3 לידות טבעיות . אובחנה רקטוצלה דרגה 2 היא באה לידי ביטוי בהתפנות צאיה בעזרת אצבע במקרה של עצירות ושאין עצירות סופרלס והרבה מים מקלים על התהליך שיהיה באופן רגיל. בכל מקרה כרגע מונעים הריון כבר מעל שנה האם ישנה מניעה במקרה שלי להתעבר בהמשך ? האם זה יכול להזיק או להחמיר ? האם טיפול ברקטוצלה הוא רק שמרני ולא יכול להעלים את התופעה ? טופלתי בביופיבק ופילאטיס שקצת עזר . אשמח לתשובתך המפורטת תודה רבה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • דלקות חוזרות בדרכי השתן
  • סיגל
  • 03/05/2019 08:40
  • שלום, אני בת 18 והתחלתי לקיים יחסי מין לפני יותר מחצי שנה. הדלקת בדרכי השתן הראשונה שלי קרתה בחודש הראשון של קיום יחסי מין. לקחתי את האנטיביוטיקה sulfatrim DS 800/160mg פעמיים ביום למשך חמישה ימים. הדלקת לא עברה ועדיין חשתי בסימפטומים. לאחר מכן לקחתי Pms-Nitrofurantoin 100 mg פעמיים ביום לשבעה ימים. הדלקת עדיין לא עברה כיוון שהרגשתי עדיין לחץ בבטן התחתונה. שוב קיבלתי אנטיביוטיקה אחרת הפעם Teva-Amoxicillin 500mg שלושה פעמים ביום למשך שבוע. עברה הדלקת, לאחר חודשיים, שוב, סימפטומים של דלקת ואותו הסיפור של כמה סוגי אנטיביוטיקות. אני כרגע חווה את הדלקת מספר 4ארבע או חמש עם זה שאני לוקחת פרוביוטיקה ותחליפים כמו כדורי חמוציות ודי מאנוז... אני עדיין מרגישה כאב מציק אחרי שאני משתינה בצינורית השתן וכבר עובדת עצות. אשמח אם תוכל/י להעניק לי עטד מידע מועיל לגבי מה אני יכולה לעשות כדי לא לקבל יותר דלקות בדרכי השתן. תודה.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • ריח שתן חזק
  • רינה
  • 01/04/2019 20:18

רופאים בתחום
פרופ' מנחם (מני) אלקלעי פרופ' מנחם (מני) אלקלעי
מומחה לאורוגינקולוגיה ורפואת רצפת האגן קרא עוד
ד"ר רונן גולד ד"ר רונן גולד
מומחה ביילוד וגינקולוגיה קרא עוד
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ