אי-נקיטת שתן, דליפת שתן (Urinary incontinence)

2 דקות קריאה

כללי
סיבות וגורמי סיכון
טיפולים ותרופות
סוגים נפוצים
שאלות ותשובות
מאמרים

אי-נקיטת שתן (אנ"ש) מוגדרת כדליפת שתן לא רצונית. בסקרים נישנים בחצי הכדור המערבי נמצא כי 35%-10% מכלל האוכלוסייה הבוגרת סובלת מאי-נקיטת שתן בדרגות שונות. שיעור אי-נקיטת השתן במבוגרים החוסים במוסדות שונים כבתי אבות, דיור מוגן, ומחלקות סיעודיות מגיע לכדי 50%.
במהלך שני העשורים האחרונים יש עלייה חדה בשכיחות הלוקים בתופעה בקרב האוכלוסייה הבוגרת בעיקר בשל שתי סיבות עיקריות:
1. עלייה במודעות לבעיה זו.
2. עלייה במספר הקשישים ושיעורם בקרב כלל האוכלוסייה.

לאי-נקיטת שתן השפעה רחבה בהרבה מעבר להיבט ההיגייני של הבעיה. אי-נקיטת שתן משפיעה כמעט על כל היבט בחייו של המטופל הסובל מבעיה זו, ובכלל זה תפקודו בעבודה, בבית, תפקודו המיני, פעילותו הגופנית ומצבו הנפשי והבריאותי.
הלוקים באי-נקיטת שתן נוטים לסבול יותר מחרדות, דימוי עצמי נמוך, תחושת בושה ואשם. בנוסף, נוטים להימנע מקשרים חברתיים ומצמצמים את פעילותם הגופנית החיונית בגיל המבוגר.

ד"ר מיכאל גרוס

סיבות וגורמי סיכון

גורמי סיכון המחמירים את הבעיה הם: משקל-יתר, עישון, סוכרת וקושי בניידות. בעיקר באוכלוסיית הגיל המבוגר יש לשקול גורמים הפיכים העשויים לגרום לאי-נקיטת שתן.
זיהום - זיהום בדרכי השתן יכול להביא לאי-נקיטת שתן. לעיתים איבוד השתן הוא הסימן המבשר על קיום הזיהום.
טיפול בתרופות - טיפולים תרופתיים שונים יכולים להוביל לאי-נקיטת שתן הן מבחינת הרכב התרופה והן מבחינת עיתוי מתן התרופה.
דליפת שתן יכולה לנבוע בשל ליקויים במערכות השתן עצמה. מערכת השתן התחתונה מורכבת משתי יחידות הפועלות בהתאמה, השלפוחית - שבה נאגר השתן, והשופכה - על מערכת הסוגרים שבה. דליפת שתן עשויה לנבוע מתפקוד לקוי של השלפוחית או השופכה. תכופות הבעיה משולבת.

טיפולים ותרופות

בשיחה עם המטופל, בבדיקתו הגופנית ובבדיקות נלוות אחרות ינסה הרופא להבין את מקור הליקוי ולהציע פתרונות בהתאם. לעיתים כאשר הסיבה לדליפת השתן אינה ברורה דיה יש מקום לבצע הערכה נוספת של מערכת השתן התחתונה, אם על ידי בדיקות דימות שונות ו/או בדיקה אורודינמית.
הטיפול באי-נקיטת שתן יכול להיות ברמות שונות. החל משינויים התנהגותיים, לדוגמה הפחתה בכמות הנוזלים הנצרכים ובסוגם, שינוי בטיפול בתרופות מבחינת סוג התרופות שאותן נוטל המטופל ועיתוי נטילתן, וכן טיפולים העשויים למתן פעילות פתולוגית של מערכת השתן עצמה.
טיפולים פיזיותרפיים לכשעצמם או במישלב עם עזרים כהיזון חוזר (Bio-feedback) יכולים לסייע בדליפת שתן בשל תכיפות ודחיפות, וכן על ידי חיזוק שרירי רצפת האגן. קיימים ניתוחים שונים לתיקון דליפת שתן. טיפול בניתוחים אלו נעשה רק לאחר שמוצו כל האפשרויות שאינן פולשניות. כל התערבות בניתוח מחייבת הבנה ברורה בבסיס הפתולוגיה, על מנת לבחור את ההתערבות שתביא לתוצאה המיטבית. כל אחד מטיפולים אלו נועד לאפשר למטופל איכות חיים משופרת.

סוגים נפוצים

סוגי אי-שליטת שתן:
דליפת שתן במאמץ - הנצפית בזמן עליית לחץ תוך-בטני במצבים כמו: עיטוש, שיעול, פעילות גופנית ושינוי במנח הגוף;
דליפת שתן המישנית לדחיפות - דליפת שתן הנצפית בעקבות דחף פתאומי בלתי נשלט לתת שתן;
דליפה בלתי מודעת - דליפת שתן הנצפית כאשר המטופל אינו מודע לדלף הנ"ל;
דליפה מתמידה - דלף מתמיד מהשופכה. ללא כל תחושה מקדימה של דחיפות או מאמץ גופני;
דליפה מקיבולת-יתר - דלף הנצפה במקביל לאצירת שתן מעבר לקיבולת הרגילה של שלפוחית השתן.
גורמים
מין - ככלל, נשים נוטות לסבול יותר מגברים, אולם עם העלייה בגיל הפער בין המינים מצטמצם.
תורשה - קיימת נטייה תורשתית לאי-נקיטת שתן במאמץ ובדחיפות.
גזע - אי-נקיטת שתן במאמץ שכיחה יותר בנשים לבנות לעומת נשים שחורות. במחקרים שונים נמצאו הבדלים בתת-קבוצות של רקמת החיבור באגן היכולים להסביר את התופעה.
נזק לרצפת האגן - גורמים העשויים לגרום נזק לרצפת האגן כגון לידות מרובות וממושכות, ניתוחים אגניים, וקרינה לאגן מחמירים אי-נקיטת שתן.

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום

ד"ר סלבדור שטרן רפואת שיניים

קראו עליי

ד"ר מוחמד ותד רפואת שיניים

קראו עליי

ד"ר דני בלום ילדים

קראו עליי

שאלות ותשובות

גבר בן 42 מאובחן כסובל מדיכאון, נוטל סרוקסאט ואסיוול. הוא גם סובל מהרטבת לילה. האם נטילת אסיוול יכולה להיות גורם אפשרי לתופעה, משום שהאסיוול גורם להרפיית השרירים, אולי גם זה של הסוגר השתן? אם כן, מהן האפשרויות התרופתיות האחרות?
בין תופעות הלוואי של אסיוול (או בשמו הגנרי diazepam), תרופה ממשפחת הבנזודיאזפינים, ישנן אי-שליטה על סוגרי השתן, וגם אצירת שתן. תוכלו לקרוא עוד על התרופה באינדקס התרופות: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=79 פתח בחלון חדש
בתי בת שנה. לאחרונה, בעת התקף של בכי בעקבות עלבון או מכה חזקה היא מכחילה, מגלגלת עיניים ומתעלפת. היא עשתה זאת כמה פעמים. נתבקשנו לבצע בדיקת EEG. אבקש לקבל מידע על הבדיקה. האם זה נורמלי, או שאלה סימנים לבעיה רפואית? איך עלי לנהוג בעת התקף?
האם איבוד ההכרה היה מלווה בהתכווציות או באיבוד שתן? ביציאת קצף מהפה? האם זהו התקף בודד? נשמע כי ביתך סובלת מתופעה הנקראת Breath Holding Spells או הפסקת נשימה. לעוד מידע על התופעה, לחצי על הקישור: http://www.infomed.co.il/questions/q_110807_36.asp פתח בחלון חדש
בשני הריונות היתה אצירת שתן ללא דלקת בשבועות ה-8 עד ה-11. טופלתי בקתטר וכמעט אושפזתי. כעת, בתחילת השבוע ה-12, אם אני ישנה בלילה יותר משעתים ברציפות, יש עצירה שמשתחררת לאחר 20 דק'. שחרור מעצירות עוזר מעט. יש לי רחם אחורי. מדוע זה קורה בשלב זה דוקא? הא
התופעה שאת מתארת מוכרת בהריון, ונגרמת בגלל מנח צוואר הרחם ביחס לכיס השתן. המנח מושפע מהרחם האחורי וכן מהתפתחות העובר. התופעה נפוצה בשבועות אלה, כיוון שאז הרחם עדיין לא יוצא מהאגן והלחץ על כיס השתן גדול יותר. כמו כן, השפעות הורמונליות עשויות לגרום אף הן לאצירת שתן. לצערי אין פתרון יעיל בשלב זה. אם התופעה מחמירה, כדאי לגשת לרופא לבדיקה לוודא שלא מדובר בסיבה אחרת, כמו דלקת. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בת 27. בשנים האחרונות אני סובלת מאי-נוחות וחוסר ביטחון כאשר אין בקרבתי שירותים. לדוגמה, לפני שאני יוצאת מהבית אני חייבת לבקר בשירותים, מהחשש שאולי לא תהיה לי הזדמנות אם אולי אצטרך. כאשר אני הולכת להצגה, אני תמיד מבקשת לשבת במעבר, כדי שתהיה לי גיש
התופעה שאת מתארת נקראת חרדה ספציפית. זאת אומרת שמופיעות אצלך תופעות של חרדה הקשורות לנושא ספציפי ביותר - הימצאות שירותים זמינים. הדבר מעט דומה לתופעת חרדה המכונה פוביה. גם זו חרדה שמופיעה אצל אנשים בהקשר ספציפי מסוים, למשל פוביה מדם או מחיידקים, או מבעל חיים מסוים. אלה חרדות שכיחות מאד באוכלוסיה, ולרוב האדם הסובל מהתופעה חי ומתמודד עימה ללא טיפול. החרדה שאת מתארת דומה גם לתופעה נוספת המכונה אגורפוביה, שהסובלים ממנה מעדיפים להפחית את הנסיבות שבהן הם מתרחקים מביתם או מ"מקום בטוח" אחר, מתוך חשש שבהיותם במקום מרוחק יחושו לא טוב, או יקרה משהו. זוהי תופעה שיכולה לנוע מהפרעה קלה הגורמת לתחושת אי-נוחות בלבד, ועד מצבים של אנשים שלא יוצאים כלל מביתם לתקופות ממושכות, וחייהם נפגעים באופן משמעותי. אם התופעה מפריעה לך מאד, או שאת חשה שהתופעה מתפשטת ומופיעה לעתים קרובות, או שהתופעות הקשורות אליה מחריפות, הטיפול המומלץ הוא טיפול פסיכולוגי מסוג טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. די בכמה פגישות מסוג זה כדי ללמוד "שינוי הרגלים" שיאפשר לך להשתחרר מהחרדה ולחיות באופן יותר נינוח. בדרך כלל במצבים אלה אין צורך בטיפול תרופתי, אולם בכל מקרה, כדאי לך להיבדק בצורה מסודרת על ידי פסיכיאטר על מנת לשלול שיש תופעות נוספות שכן זקוקות לטיפול. בהצלחה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית פתח בחלון חדש
אני בת 50. רציתי לדעת מהי בדיקת MRI של עמוד השדרה המותני בשאלה של ממצא סטרוקטורלי העשוי להסביר הפרעה בסוגרים.
בדיקת ה- MRI נעשית במקרים כאלה כדי לבחון את הסיבות להפרעה בשליטה בסוגרים. הפרעה בשליטה בסוגרים יכולה להתבטא בבריחת שתן או צואה, או לחלופין, בחוסר יכולת להטיל שתן ובשלפוחית שתן העולה על גדותיה. הסיבות למצבים אלה מגוונות, אולם המשותף להן לרוב הוא תהליך הפוגע במערכת העצבים השולטת בסוגרים. עצבים אלה עוברים מהמוח אל האגן בחוט השדרה, ועשויים להיפגע, למשל על ידי תהליך הלוחץ עליהם בדרכם, כמו בלט דיסק, שינויים ניווניים בחוליות, חבלה משמעותית בחוט השדרה, גידולים (במקרים נדירים) וסיבות נוספות. בדיקת ה- MRI תאפשר בחינת חוט השדרה המותני והתרשמות מקיום תהליך הלוחץ על עצבים אלה. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד פתח בחלון חדש
זה שנים רבות אני לוקח בקביעות minirin ספריי 0.1 מ"ג נגד הרטבה. בערך ב-3 שנים האחרונות אני לוקח מרשם, אך אינני משתמש כל יום, אלא רק כשאני מרטיב אני לוקח שבוע ברציפות, ואז מפסיק עד לפעם הבאה. לא לקחתי את הספריי כמעט חצי שנה עד היום, אבל היום התב
לא ציינת מאיזה סוג הרטבה אתה סובל - יום או לילה, וכן על איזה רקע זה. באופן כללי, ישנם טיפולים אחרים להרטבה שאינם כדורים, אשר ודאי שמעת עליהם, כגון טיפול התנייתי (פעמונית) בו בעת הרטבה בלילה פעמון מצלצל, מעיר את המטופל, ומדכא את המשך ההשתנה. כשזה קורה פעמים רבות, בסופו של דבר הגירוי של השלפוחית המלאה והתכווצותה גורמות לגירוי דומה ומעירות את המטופל. לאחר 6-4 חודשי טיפול, שיעור ההצלחה הוא כ-65%. הישנות של ההרטבה יכולה להופיע בעד 30% מהמקרים. אימון השלפוחית באמצעות שתייה מרובה והתאפקות ממושכת לפני ההשתנה יכולה לשפר את קיבולת ויכולת האגירה בלחץ נמוך של כיס השתן. יש גם טיפול תרופתי. מינרין הוא תחליף של ההורמון האנטי-דיורטי. הטיפול יעיל בעד 65% מהמקרים, אך שיעור החזרה להרטבה לאחר הפסקת הטיפול גבוה - 40%. לציין כי לכדור ולתרסיס אותה יעילות. בארה"ב הסירו את ההמלצה לשימוש בספריי אפי לאור הסכנה להיפונתרמיה (נתרן נמוך בדם), היכולה לגרום לפרכוסים ולמוות. יכול להיות שאלה היו השיקולים גם במקומותינו, אין לי אינפורמציה על כך. המינון ההתחלתי המומלץ של כדורים הוא 0.2 מ"ג כפי שנרשם לך, וניתן,לעלותו בהתאם לצורך, עד ל-0.6 מ"ג. פרימוניל (אימיפראמין) היא תרופה מקבוצת התרופות נוגדי הדיכאון הטריציקליים, שיעילותה עד 40%, ובטיפול בה, שיעור ההישנות לאחר הפסקת הטיפול גבוה. ההמלצה של ארגון הבריאות העולמי היא דווקא לא להשתמש בתרופה זו כטיפול בהרטבה בשל ריבוי תופעות הלוואי שלה. תרופות אנטיכולינרגיות כגון נוביטרופן (Oxybutynin) או טולטרודין, יעילות במיוחד במקרים של הרטבות יום הנגרמות מהתכווצויות בלתי רצוניות של כיס השתן, והמתבטאות באיבוד שתן מתוך דחיפות. טיפול זה אינו יעיל להרטבת לילה. אין לי מידע לגבי אישורים מיוחדים של קופות החולים. אולי כדאי לך לברר מדוע הופסק מתן התרופה בה השתמשת על ידי משרד הבריאות לפני שאתה מתאמץ להשיגה. אם בשל תופעת הלוואי שציינתי לעיל, אולי עדיף לך להימנע ממנה. לסיכום, עצתי לך היא להיוועץ באורולוג לגבי טיפול חלופי, יש המשלבים מספר גישות טיפוליות ובכך מעלים את אחוזי ההצלחה של הטיפול. בהצלחה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בת 25, בהריון ראשון, בשבוע ה-30. ההריון מאובחן כתקין, אני בריאה, אני לא שמנה, שוקלת 55 קילו, מקפידה על תזונה נכונה ובריאה, ועושה הליכה של 40 דקות בין פעמיים ל-5 פעמים בשבוע, וחוץ מזה אני מאוד פעילה. לפני יומיים, בעודי כשגילחתי את אזור הפות, גילית
צניחת רחם מתרחשת כאשר השרירים והרצועות המחזיקים את הרחם נחלשים ואינם מצליחים עוד להחזיק את הרחם במקומו. בדרך כלל זה מופיע אצל נשים בגיל המעבר (סביב גיל 50-40) אשר ילדו לידה וגינלית. צניחת הרחם מתרחשת כתוצאה משילוב של פגיעה בשרירים במהלך הלידה, כוח הכבידה, וירידה ברמת האסטרוגן. התסמינים המתאימים לצניחת רחם הם תחושה של כובד או משיכה באגן, כאב במהלך קיום יחסי מין, וכאבי גב תחתון. לכן לא הייתי ממהרת להסיק כי "קרן קטנה לבנה בגודל חצי ס"מ" מעידה על צניחת רחם במקרה שלך. זהו ההריון הראשון שלך, את צעירה ובריאה, ואינך חשה בכאבים או בתחושת כובד המתאימים למצב זה. אמליץ לך לגשת לגינקולוג המטפל בהקדם, להיבדק, ולהפנות אליו את שאלותיך לאחר שיאבחן את הבעיה. המשך הריון קל ובריא, ד"ר קרן גלרון - אינפומד פתח בחלון חדש
אני סובלת מהטלת שתן לעיתים תכופות למדי, כל שעה, הן ביום והן בלילה. אני מתקשה לעצור את מתן השתן אפילו לשניות. זה בלתי נסבל! האם זו צניחת רחם? יש לי רגישות בבטן התחתונה. זה מה שחושבת רופאת המשפחה. אני בתור לבדיקת אולטרסאונד של דרכי השתן ולבדיקת גינקול
דחיפות ותכיפות במתן שתן יכולות לנבוע ממספר סיבות, ביניהן דלקת בדרכי השתן, בעיות ברצפת האגן, צניחה, בעיות נוירולוגיות וכדומה. נראה כי את בתחילת הבירור הנכון למציאת הסיבה, אך אמליץ לך לפנות גם לבדיקת אורולוג. בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד פתח בחלון חדש