אבנים בכליות: מה גורם להן וכיצד ניתן לטפל?

אחד מכל עשרה אנשים צפוי לסבול מאבנים בכליות, מצב בו חומרים שונים שלרוב מופרשים בשתן מצטברים בכליות ויוצרים מעין גבישים. אבני הכליה עלולות להוביל לחסימת כליה ומקרים קיצוניים גם לפגיעה בתפקודה: מה גורם להתפתחות אבנים בכליות וכיצד ניתן לטפל ולמנוע את חזרת הבעיה? התשובות בכתבה שלפניכם

כתבה פרסומית כתבת חסות
מאת:


תאריך עדכון: 23/04/2019


על פי הארגון האירופאי לאורולוגיה (European Association of Urology , EAU) אחד מכל עשרה אנשים,  בעיקר גברים, צפוי לסבול מאבנים בכליות. זהו מצב בו חומרים שונים, אשר מופרשים לרוב בשתן, מצטברים בכליות ויוצרים גבישים. ברוב המקרים האבנים מורכבות בעיקרן מסידן אך קיימות אבנים בהרכבים אחרים, כמו אבני חומצה אורית וכן אבנים שנוצרות כתוצאה מזיהום בדרכי השתן. 



מהם הגורמים להתפתחות אבנים בכליות?

קיימים מספר גורמים שיכולים להוביל להיווצרות של אבנים בכליות, לרבות גורמים גנטיים, גורמים סביבתיים (אלה החיים באזורים חמים יותר הם בעלי נטייה להתפתחות האבנים), תזונתיים (כמו שתייה מופחתת וצריכה מוגברת של מלחים וחלבון מהחי) וגורמים אנטומיים  (בעיות מולדות במבנה מערכת השתן). 



מהם התסמינים שיכולים להעיד על הימצאות של אבנים בכליות?

במקרים מסוימים אבנים בכליות יכולות להתפתח ללא תסמינים כלל. התסמינים יתבטאו לרוב כאשר האבנים ניתקות מדופן הצנרת הכלייתית וגורמות לחסימה של ניקוז השתן לכיוון השלפוחית.


התסמינים שעלולים להעיד על אבנים בכליות כוללים כאבים עזים ועוויתיים במותן. בנוסף יכול להופיע דימום, נראה לעין או מיקרוסקופי בשתן. לעיתים קיום של אבנים בכליות מלווה גם בזיהום בשתן. 




אבנים בכליות עלולות לגרום לכאבים עזים ועוויתיים במותן




מהן הסכנות או ההשלכות של אבנים בכליות?

הסכנה העיקרית היא חסימה של הכליה לאורך זמן שעלולה להוביל לפגיעה בתפקוד הכליה ובמצבים קיצוניים לאי ספיקת כליות. 



כיצד ניתן לאבחן?

בתחילה תתבצע אנמנזה (אבחון המתבסס על תיאור התסמינים על ידי המטופל) ובעקבותיה יופנה החולה על ידי הרופא המטפל לביצוע בדיקות דימות שונות. ברוב המקרים, הבדיקה המיטבית לאבחון של אבנים בכליות היא בדיקת CT בפרוטוקול אבנים (ללא הזרקת חומר ניגוד). מעניין לדעת כי לא מעט אבנים מתגלות כיום באקראי במסגרת בדיקות דימות שבוצעו בשל בעיה אחרת. 



מהן דרכי הטיפול האפשריות?

חלק ניכר מהאבנים יכולות להיפלט באופן עצמאי, בעיקר אבנים הקטנות מ- 5 מ"מ. כמו כן, במקרים רבים יבחר טיפול שמרני על פני זה הניתוחי. למרות זאת , בתקופת ניסיון הטיפול השמרני חשוב להיות במעקב כדי לוודא שאכן האבן נפלטת מהגוף.



הטיפול התרופתי

קיימות תרופות שונות שיכולות להאיץ את פליטת האבן. מדובר בתרופות מקבוצת חוסמי אלפא אשר גורמות להרחבת השופכן – הצינור שמחבר את הכליה לשלפוחית וכך עשויות להאיץ את תהליך היציאה של האבן מהגוף. יש לציין כי אבן שנפלטה לשלפוחית במרבית המקרים תצא מהשתן בקלות מאחר וקוטר השופכה רחב פי כמה מקוטר השופכן. 



באיזה מצבים יבחר טיפול ניתוחי?

הטיפול הניתוחי יתבצע במצבים בהם האבן לא נפלטת מספר שבועות לאחר האבחנה וניסיון של טיפול תרופתי. בנוסף, האופציה הניתוחית תיבחר במקרים בהם זוהתה אבן שסיכויי הפליטה שלה קטנים. 




אם האבן אינה נפלטת  מספר שבועות מתחילת הטיפול התרופתי, או שמלכתחילה מדובר באבן גדולה יבחר טיפול ניתוחי



קיימות מספר שיטות לטיפול באבנים באופן כירורגי:


ריסוק חיצוני באמצעות שימוש בגלי קול 

הריסוק החוץ גופי מתאים בדרך כלל לאבנים קטנות יחסית ( כ-1 ס"מ), בהרכב פריך (בצפיפות נמוכה אשר ניתנת להערכה בבדיקת CT ). גלי הקול ממוקדים אל האבן באמצעות הכוונת רנטגן וגורמים לפירוקה לפירורים שנפלטים מהגוף באופן עצמוני. ריסוק חיצוני באמצעות גלי קול מתבצע תחת טשטוש או הרדמה. 



מהם הסיבוכים והסיכונים הכרוכים בפעולה זו?

תהליך פליטת הפירורים יכול להיות כרוך בכאבים מקומיים. הסיכון העיקרי בשימוש בגלי קול עלול לנבוע מפירורי אבן שלא יפלטו ויחייבו התערבות נוספת. 



הגישה האנדוסקופית 

בעזרת מכשור אנדוסקופי הכולל מצלמה וכלי ניתוח זעירים, נעזר הרופא המנתח בנתיבים הטבעיים על מנת להיכנס לשופכן ולכליה. עם ההגעה לאבן, משתמש הרופא המנתח בלייזר רב עוצמה כדי לרסקה. את חלקי האבן הגדולים ניתן להוציא מהגוף במהלך הפעולה הכירורגית ואלה הזעירים יפלטו באופן עצמוני. סיכויי הצלחת הפעולה האנדוסקופית גבוהים יחסית. במקרים בהם השופכן צר מכדי לאפשר מעבר אנדוסקופ דרכו יהיה צורך בביצוע פעולה דו שלבית: בשלב הראשון יוחדר תומכן סיליקון שיגרום להרחבה הדרגתית של השופכן ולאחר מכן כעבור תקופה קצרה, תתבצע פעולה נוספת להוצאת האבנים. 



מהם הסיבוכים והסיכונים הכרוכים בפעולה זו?

הסיכון העיקרי הכרוך בניתוח האנדוסקופי הוא התפתחות של זיהום בדרכי השתן. יש לזכור שבמרבית המקרים בהם הסתימה הפעולה בהצלחה יהיה צורך בהשארת תומכן שופכני למספר ימים גם לאחר הוצאת האבנים. בזמן שהותו בגוף עלול התומכן להוביל לגירוי במתן שתן, לצריבה ולדחיפות במתן שתן. תופעות אלה יחלפו לרוב עם הוצאתו מהגוף.



ניתוח PCNL  (הוצאה מלעורית של אבנים מהכליה)

ניתוח PCNL  נועד כדי לפנות אבנים בנפח גדול יותר מהכליה (לרוב אבנים גדולות יותר מ-2 ס"מ). במהלך הפעולה מייצרים נתיב ישיר לכליה מהמותן בקוטר של כ-1 ס"מ. דרך הנתיב המלאכותי מחדירים אנדוסקופ ומכשיר שבעזרתו ניתן לרסק את האבן ולשאוב את חלקיה. למעשה, פנוי האבנים מהכליה מתבצע במלואו במעמד הניתוח. 



מהם הסיבוכים והסיכונים הכרוכים בפעולה זו?

מאחר ויש צורך במעבר דרך רקמת הכליה, ניתוח PCNL מערב סיכונים שונים, העיקרי שבהם הוא דימום שעלול להצריך מתן דם בממקרים  מסוימים וכן זיהום בדרכי השתן. בנוסף, גם בניתוח זה יש צורך בשימוש בתומכן ועל כן לעיתים עלולות להתפתח תופעות לוואי משניות לנוכחותו. 



איך בוחרים את הטיפול המתאים ביותר?

כדי לבחור את הטיפול המתאים ביותר חשוב מאוד שאפשרויות הטיפול השונות יהיו זמינות ברמה הטכנולוגית הטובה ביותר, על מנת להתאים את החלופה המיטבית לכל חולה. הבחירה בסוג הטיפול תתבצע בהתייחס לגודל האבן, מיקומה, מבנה הגוף של החולה, מחלות הרקע שלו ועוד.



איך ניתן למנוע אבנים בכליות?

חשוב לזכור ששיעור החזרה של אבנים בכליות מגיע ל-50% בחמשת השנים שלאחר הטיפול.  מכאן, שחצי מהחולים יסבלו מאבן חוזרת כעבור חמש שנים. כדי למנוע את הישנות הבעיה חשוב לבצע בירור מטבולי כדי לאבחן את הסיבה להיווצרות האבן ולהתאים טיפול מניעתי. במסגרת תהליך הבירור ישלח האנדואורולוג המטפל את האבן לבדיקת הרכב וכן יורה על ביצוע בדיקת איסוף שתן כדי לבחון את הרכבו. הטיפול המניעתי יתוכנן על פי תוצאות הבדיקה המטבולית והוא כולל המלצות תזונתיות ולעיתים גם התאמת טיפול תרופתי מונע. 





הכתבה בשיתוף עם ד"ר דוד ליפשיץ, מומחה בכירורגיה אורולוגית, מבצע ניתוחים לטיפול באבני כליה ואורולוגיה זעיר פולשנית. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד. 


עדיין מתלבטים? להתייעצות עם ד"ר דוד ליפשיץ השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים, בעיות בזיקפה, אימפוטנציה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
אומפרדקס ובעיות זיקפה גרי 30/11/2019 21:18
  • שלום רב האם זה מכון ששימוש ממושך באומפרדקס עלול להביא להפרעות בזיקפה? האם מדובר בנזק הפיך? האם ירידה בכמות ו/או הפסקת נטילת התרופה מביאים לשינוי? אם כן, תוך כמה זמן? תודה

  • + הוסף תגובה
מיקרו פי אבי 28/11/2019 19:01
  • שלום, יש לי מיקרו פין ואני צריך ללכת לאורולוג בגלל דם סמוי בשתן. פרט לכך שאני ממש מתבייש. האם אפשר לבצע את הבדיקות אצלי כמו כולם/ האם אני צריך להגיד מראש? אני ממש פוחד מהרגע שאצטרך להתפשט

  • + הוסף תגובה
פין נפול כלפי מטה בזיקפה אור 24/11/2019 11:30
  • שלום רב,הפין שלי נוטה למטה 90 מעלות בזיקפה אבל כן אני יכול ליישר אותו עם היד מרגיש כאילו הוא מנותק מהבסיס שלו יש לציין שיש זיקפה בינונית שנעלמת מהר ,רציתי לדעת האם התיאור עונה יותר לשבר הפין או לעקמת ?

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!