אבנים בכליות: מה גורם להן וכיצד ניתן לטפל?

אחד מכל עשרה אנשים צפוי לסבול מאבנים בכליות, מצב בו חומרים שונים שלרוב מופרשים בשתן מצטברים בכליות ויוצרים מעין גבישים. אבני הכליה עלולות להוביל לחסימת כליה ומקרים קיצוניים גם לפגיעה בתפקודה: מה גורם להתפתחות אבנים בכליות וכיצד ניתן לטפל ולמנוע את חזרת הבעיה? התשובות בכתבה שלפניכם

כתבה פרסומית כתבת חסות
מאת:


תאריך עדכון: 23/04/2019
הכתבה בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני
בשיתוף עם ד"ר דוד ליפשיץ
מומחה בכירורגיה אורולוגית, מבצע ניתוחים לטיפול באבני כליה ואורולוגיה זעיר פולשנית
הצג טלפון מספר מקשר
i


על פי הארגון האירופאי לאורולוגיה (European Association of Urology , EAU) אחד מכל עשרה אנשים,  בעיקר גברים, צפוי לסבול מאבנים בכליות. זהו מצב בו חומרים שונים, אשר מופרשים לרוב בשתן, מצטברים בכליות ויוצרים גבישים. ברוב המקרים האבנים מורכבות בעיקרן מסידן אך קיימות אבנים בהרכבים אחרים, כמו אבני חומצה אורית וכן אבנים שנוצרות כתוצאה מזיהום בדרכי השתן. 



מהם הגורמים להתפתחות אבנים בכליות?

קיימים מספר גורמים שיכולים להוביל להיווצרות של אבנים בכליות, לרבות גורמים גנטיים, גורמים סביבתיים (אלה החיים באזורים חמים יותר הם בעלי נטייה להתפתחות האבנים), תזונתיים (כמו שתייה מופחתת וצריכה מוגברת של מלחים וחלבון מהחי) וגורמים אנטומיים  (בעיות מולדות במבנה מערכת השתן). 



מהם התסמינים שיכולים להעיד על הימצאות של אבנים בכליות?

במקרים מסוימים אבנים בכליות יכולות להתפתח ללא תסמינים כלל. התסמינים יתבטאו לרוב כאשר האבנים ניתקות מדופן הצנרת הכלייתית וגורמות לחסימה של ניקוז השתן לכיוון השלפוחית.


התסמינים שעלולים להעיד על אבנים בכליות כוללים כאבים עזים ועוויתיים במותן. בנוסף יכול להופיע דימום, נראה לעין או מיקרוסקופי בשתן. לעיתים קיום של אבנים בכליות מלווה גם בזיהום בשתן. 




אבנים בכליות עלולות לגרום לכאבים עזים ועוויתיים במותן




מהן הסכנות או ההשלכות של אבנים בכליות?

הסכנה העיקרית היא חסימה של הכליה לאורך זמן שעלולה להוביל לפגיעה בתפקוד הכליה ובמצבים קיצוניים לאי ספיקת כליות. 



כיצד ניתן לאבחן?

בתחילה תתבצע אנמנזה (אבחון המתבסס על תיאור התסמינים על ידי המטופל) ובעקבותיה יופנה החולה על ידי הרופא המטפל לביצוע בדיקות דימות שונות. ברוב המקרים, הבדיקה המיטבית לאבחון של אבנים בכליות היא בדיקת CT בפרוטוקול אבנים (ללא הזרקת חומר ניגוד). מעניין לדעת כי לא מעט אבנים מתגלות כיום באקראי במסגרת בדיקות דימות שבוצעו בשל בעיה אחרת. 



מהן דרכי הטיפול האפשריות?

חלק ניכר מהאבנים יכולות להיפלט באופן עצמאי, בעיקר אבנים הקטנות מ- 5 מ"מ. כמו כן, במקרים רבים יבחר טיפול שמרני על פני זה הניתוחי. למרות זאת , בתקופת ניסיון הטיפול השמרני חשוב להיות במעקב כדי לוודא שאכן האבן נפלטת מהגוף.



הטיפול התרופתי

קיימות תרופות שונות שיכולות להאיץ את פליטת האבן. מדובר בתרופות מקבוצת חוסמי אלפא אשר גורמות להרחבת השופכן – הצינור שמחבר את הכליה לשלפוחית וכך עשויות להאיץ את תהליך היציאה של האבן מהגוף. יש לציין כי אבן שנפלטה לשלפוחית במרבית המקרים תצא מהשתן בקלות מאחר וקוטר השופכה רחב פי כמה מקוטר השופכן. 



באיזה מצבים יבחר טיפול ניתוחי?

הטיפול הניתוחי יתבצע במצבים בהם האבן לא נפלטת מספר שבועות לאחר האבחנה וניסיון של טיפול תרופתי. בנוסף, האופציה הניתוחית תיבחר במקרים בהם זוהתה אבן שסיכויי הפליטה שלה קטנים. 




אם האבן אינה נפלטת  מספר שבועות מתחילת הטיפול התרופתי, או שמלכתחילה מדובר באבן גדולה יבחר טיפול ניתוחי



קיימות מספר שיטות לטיפול באבנים באופן כירורגי:


ריסוק חיצוני באמצעות שימוש בגלי קול 

הריסוק החוץ גופי מתאים בדרך כלל לאבנים קטנות יחסית ( כ-1 ס"מ), בהרכב פריך (בצפיפות נמוכה אשר ניתנת להערכה בבדיקת CT ). גלי הקול ממוקדים אל האבן באמצעות הכוונת רנטגן וגורמים לפירוקה לפירורים שנפלטים מהגוף באופן עצמוני. ריסוק חיצוני באמצעות גלי קול מתבצע תחת טשטוש או הרדמה. 



מהם הסיבוכים והסיכונים הכרוכים בפעולה זו?

תהליך פליטת הפירורים יכול להיות כרוך בכאבים מקומיים. הסיכון העיקרי בשימוש בגלי קול עלול לנבוע מפירורי אבן שלא יפלטו ויחייבו התערבות נוספת. 



הגישה האנדוסקופית 

בעזרת מכשור אנדוסקופי הכולל מצלמה וכלי ניתוח זעירים, נעזר הרופא המנתח בנתיבים הטבעיים על מנת להיכנס לשופכן ולכליה. עם ההגעה לאבן, משתמש הרופא המנתח בלייזר רב עוצמה כדי לרסקה. את חלקי האבן הגדולים ניתן להוציא מהגוף במהלך הפעולה הכירורגית ואלה הזעירים יפלטו באופן עצמוני. סיכויי הצלחת הפעולה האנדוסקופית גבוהים יחסית. במקרים בהם השופכן צר מכדי לאפשר מעבר אנדוסקופ דרכו יהיה צורך בביצוע פעולה דו שלבית: בשלב הראשון יוחדר תומכן סיליקון שיגרום להרחבה הדרגתית של השופכן ולאחר מכן כעבור תקופה קצרה, תתבצע פעולה נוספת להוצאת האבנים. 



מהם הסיבוכים והסיכונים הכרוכים בפעולה זו?

הסיכון העיקרי הכרוך בניתוח האנדוסקופי הוא התפתחות של זיהום בדרכי השתן. יש לזכור שבמרבית המקרים בהם הסתימה הפעולה בהצלחה יהיה צורך בהשארת תומכן שופכני למספר ימים גם לאחר הוצאת האבנים. בזמן שהותו בגוף עלול התומכן להוביל לגירוי במתן שתן, לצריבה ולדחיפות במתן שתן. תופעות אלה יחלפו לרוב עם הוצאתו מהגוף.



ניתוח PCNL  (הוצאה מלעורית של אבנים מהכליה)

ניתוח PCNL  נועד כדי לפנות אבנים בנפח גדול יותר מהכליה (לרוב אבנים גדולות יותר מ-2 ס"מ). במהלך הפעולה מייצרים נתיב ישיר לכליה מהמותן בקוטר של כ-1 ס"מ. דרך הנתיב המלאכותי מחדירים אנדוסקופ ומכשיר שבעזרתו ניתן לרסק את האבן ולשאוב את חלקיה. למעשה, פנוי האבנים מהכליה מתבצע במלואו במעמד הניתוח. 



מהם הסיבוכים והסיכונים הכרוכים בפעולה זו?

מאחר ויש צורך במעבר דרך רקמת הכליה, ניתוח PCNL מערב סיכונים שונים, העיקרי שבהם הוא דימום שעלול להצריך מתן דם בממקרים  מסוימים וכן זיהום בדרכי השתן. בנוסף, גם בניתוח זה יש צורך בשימוש בתומכן ועל כן לעיתים עלולות להתפתח תופעות לוואי משניות לנוכחותו. 



איך בוחרים את הטיפול המתאים ביותר?

כדי לבחור את הטיפול המתאים ביותר חשוב מאוד שאפשרויות הטיפול השונות יהיו זמינות ברמה הטכנולוגית הטובה ביותר, על מנת להתאים את החלופה המיטבית לכל חולה. הבחירה בסוג הטיפול תתבצע בהתייחס לגודל האבן, מיקומה, מבנה הגוף של החולה, מחלות הרקע שלו ועוד.



איך ניתן למנוע אבנים בכליות?

חשוב לזכור ששיעור החזרה של אבנים בכליות מגיע ל-50% בחמשת השנים שלאחר הטיפול.  מכאן, שחצי מהחולים יסבלו מאבן חוזרת כעבור חמש שנים. כדי למנוע את הישנות הבעיה חשוב לבצע בירור מטבולי כדי לאבחן את הסיבה להיווצרות האבן ולהתאים טיפול מניעתי. במסגרת תהליך הבירור ישלח האנדואורולוג המטפל את האבן לבדיקת הרכב וכן יורה על ביצוע בדיקת איסוף שתן כדי לבחון את הרכבו. הטיפול המניעתי יתוכנן על פי תוצאות הבדיקה המטבולית והוא כולל המלצות תזונתיות ולעיתים גם התאמת טיפול תרופתי מונע. 





הכתבה בשיתוף עם ד"ר דוד ליפשיץ, מומחה בכירורגיה אורולוגית, מבצע ניתוחים לטיפול באבני כליה ואורולוגיה זעיר פולשנית. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד. 


עדיין מתלבטים? להתייעצות עם ד"ר דוד ליפשיץ השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >



פורום אורולוגיה

דר' שמואל רויזמן

דר' שמואל רויזמן
רופא בכיר במחלקה האורולוגית במרכז הרפואי שמיר (בית חולים אסף הרופא). אורולוג קהילה במרפאות קופת חולים כללית ומאוחדת. תחומי עניין: 1.ניתוחים משחזרים של השופכה והפין 2.ערמונית עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • טסטוסטרון נמוך בבן 31
  • נדב
  • 21/05/2019 02:49
  • שלום, בשנים האחרונות בקושי יש לי חשק מיני ומסת השריר שלי ירדה מאד. טסטוסטרון טוטאל על 13. האורולוג הציע טיפול בטסטוסטרון (שמאד מפחיד אותי) ובינתיים שלח אותי לספירת זרע (עוד לא ביצעתי). שאלה פשוטה - הבנתי שבעת מתן הטסטוסטרון ישנה פגיעה באשכים. האם בעת מתן הטסטוסטרון ניתן לקבל משהו שימתן את ניוון האשכים? אשמח למענה והרחבה בנושא. תודה רבה, נדב

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • דלקת הערמונית כנראה!
  • מרדכי
  • 20/05/2019 09:51
  • בן 36 בריא בדכ עד לבעיה המעיקה שצצה לאחר תלונות של כאב בכל איזור המין כולל הפריניאום הגעת לבירור אורולוגי :בדיקה רקטאלית.בדיקות שתן.אולטראסאונד .פרט לRBC בשתן בגובה 10 .הכל תקין .נלקחה גם בדיקת שתן לאחר עיסוי ערמונית והבדיקות ״עקרות״ מה שנאמר כנראה דלקת בערמונית !קיבלתי ציפרודקס למשך 45 יום .יש לציין שיש מענה הטיפול התחיל להקל אחרי 3-4 ימים אך לא לגמרי נעלמו הסימפטומיים .נקווה שיהיה טוב .לדברי הרופא למרות שלא נימצאו חיידקים זה לא אומר שהם לא קיימים .לשאלתי:האם יש להימנע ממגע מיני? עד לסיום הטיפול.?האם יש אור בקצה זא זה עסוי להיות מקרה אחד ולא לחזור יותר? זה מצב מאוד מעיק ולא נעים בכלל .האם יש טיפול משלים אלטרנטיבי שעשוי להחיש את ההחלמה .וכמה זמן החלמה מהדבר הזה בכלל

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • לחץ בשלפוחית ככל שמרגיש יותר גירוי מיני
  • יואב
  • 07/05/2019 19:45
  • היי. אני בן 30, בריא בדר"כ. בחודש האחרון אני חווה תופעה לא נעימה. ככל שאני מגיע קרוב יותר לאורגזמה (ככל שהגירוי המיני עולה), אני מרגיש לחץ מדומה בשלפוחית (כאילו היא מתמלאת וכאילו יש צורך להשתין). זה לא באמת שאני צריך להשתין, מכיוון שמיד כשיורד הגירוי (נניח שהאקט מסתיים ללא אורגזמה, או לחילופין לאחר האורגזמה), זה מיד נעלם. ואני לא צריך להשתין. אני גם דואג להתרוקן לפני. זה מאוד לא נעים ומתסכל, והופך את החוויה ללא כיפית. מה זה יכול להיות? (זה קורה גם בסקס וגם באוננות).

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תסמינים נוספים
  • יואב
  • 19/05/2019 23:11
  • בנוסף התחלתי להרגיש אי נוחות באיזור שבין האשכים לפי הטבעת, כאב באיזור. וגם לעתים כאב בבטן הימנית התחתונה בתחילת מתן שתן. מה לעשות?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס

רופאים בתחום
פרופ' אמנון זיסמן פרופ' אמנון זיסמן
אורולוג מנתח, מנהל המחלקה האורולוגית במרכז הרפואי... קרא עוד
ד"ר דב אנגלשטיין ד"ר דב אנגלשטיין
מומחה לאורולוגיה ואונקו-אורולוגיה קרא עוד
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ