פעילות גופנית בשעה זו תעזור לכם עם הג'ט לג

פעילות גופנית בזמנים מסוימים של היום עשויה לשנות את השעון הביולוגי ובכך יכולה להוות טיפול פוטנציאלי לאנשים שעובדים במשמרות לילה או שסובלים מג'ט לג. אז מתי הכי כדאי לעשות אותה? כל הפרטים על המחקר החדש בכתבה

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 06/05/2019



השעון הביולוגי של האדם עוזר בוויסות הגוף באמצעות מעקב לאורך שעות היום אחר השינויים הגופניים, המנטליים וההתנהגותיים שלנו. אור וחושך הם כמובן הגורמים העיקריים המשפיעים על השעון הביולוגי.


צביר של תאי עצב במוח מקבל מידע על כמות האור שעוברת דרך העצבים האופטיים, וגורם לשחרור של הורמון השינה מלטונין כדי שהמוח שלנו ילך לישון. 


עם זאת, כשאנחנו מטיילים בעולם למקומות עם זמן אחר או עובדים במשמרות לילה, קיים שיבוש של השעון הביולוגי. חלק מההשפעות של שיבוש זה כרוכות בנדודי שינה ועייפות, בעיות ריכוז, כאבי ראש ובעיות במערכת העיכול.


כיום לא קיימים טיפולים להשפעות השליליות של ג'ט לג או משמרות לילה, ולכן נעשים חיפושים אחר טיפולים חדשים. למשל, ישנו מחקר שמצא כי רשתית העין מכילה תאים מפרישים וזופרסין, הורמון נוסף העוזר בוויסות השעון הביולוגי. שינוי מסלול האיתות של וסופרסין, עשוי יום אחד להוביל לייצור של טיפות עיניים שיאזנו את ההשפעות של ג'ט לג. אך טיפולים כאלו עדיין רחוקים מלהיות ממשיים. אבל מה אם ניתן היה לטפל בג'ט לג ללא כל תרופות? מה אם האור אינו היה הגורם היחידי המשפיע על השעון הביולוגי?


ממחקר חדש של אוניברסיטת המדינה של אריזונה, שבפניקס, אשר פורסם בכתב העת The Journal of Physiology, עולה כי פעילות גופנית עשויה למנוע השפעות שליליות של שיבוש השעון הביולוגי.




מחקר חדש מצא: פעילות גופנית עשויה למנוע השפעות שליליות של שיבוש השעון הביולוגי




פעילות גופנית מעכבת או מקדימה את השעון הביולוגי

לצורך המחקר, החוקרים בדקו את ההשפעות של פעילות גופנית על 51 משתתפים בגילאים 59-75 בכושר טוב, ועוד 48 משתתפים בגילאים 18-30. 


החוקרים עקבו אחר השעון הביולוגי של המשתתפים וכיצד הפעילות הגופנית השפיעה עליהם במשך תקופה של 5.5 ימים. כל 99 המשתתפים עשו פעילות גופנית בינונית של שעה ביום על הליכון במשך 3 ימים רצופים, באחת מ-8 פעמים שונות במהלך היום או הלילה.


החוקרים הגדירו מראש את מצב השעון הביולוגי של כל משתתף בתחילת המחקר באמצעות ניתוח דגימות השתן וקביעת רמות המלטונין של המשתתפים. 


הגוף משחרר כמויות שונות של מלטונין בשעות שונות של היום: ההורמון מטפס בשעות הערב ויורד בשעות הבוקר. באמצעות לקיחת דגימות בכל 90 דק', החוקרים זיהו את הזמן המדויק שבו המלטונין של המשתתפים עלה וירד לאורך היום.



קראו עוד: 5 הגדולים: אלה הם האימונים החמים ביותר ב-2019


פעילות גופנית בבוקר או בצהריים עוזרת לאיזון השעון הביולוגי

מן המחקר עלה כי פעילות גופנית ב-7 בבוקר או בין השעות 13:00-16:00 העבירה את השעון הביולוגי לזמן מוקדם יותר, בעוד שפעילות גופנית בין השעות 19:00-22:00 מעכבת את השעון הביולוגי. מין וגיל לא השפיעו על תוצאות אלו. במילים אחרות, פעילות גופנית בשעות הבוקר והצהריים איזנה את השעון הביולוגי והזיזה אותו לשעות מוקדמות יותר, כך  שזמן השינה וזמן ההתעוררות בשעה מוקדמת היו קלים יותר. גיל ומין לא השפיעו על התוצאות.


ידוע שפעילות גופנית משפיעה על השעון הביולוגי שלנו, אלא שבמחקר זה ניתן לראות בבירור מתי פעילות גופנית מעכבת את השעון הביולוגי ומתי היא גורמת לו להקדים. מידע זה פותח אפשרות לסייע.





פורומים, הפרעות שינה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
שינה לא רצופה אורן 10/11/2019 11:14
  • שלום שמי אורן ואני כבן 40, מזה כחודשיים השינה שלי היא לא רצופה (התחיל בבת אחת בלילה אחד). לרב מתעורר אחריי מספר שעות ו מתקשה להירדם שוב או נרדם שוב לכמה שעות ומתעורר שוב. ישנם לילות שאני ישן בהם בין 3 ל 4 ש׳ רצוףת ואחרים שאני מתעורר בממוצע כל שעתיים. הייתי אצל הרופא אשר נתן לי מרשם ל מלטונין לשבועיים הקרובים ואני תוהה האם ישנו צורך בבדיקות דם ואם כן מה הן? והאם הדבר יכול להצביע על משהו יותר אחר וחוסר השינה הוא רק הסימפטום של זה? בתודה אורן

  • + הוסף תגובה
חוסר שינה עמוקה אצל ילד משה 03/11/2019 19:48
  • ילד בן 12 שסובל מעייפות תמידית במהלך הימים. ממעקב בעזרת שעון חכם עולה שבהרבה מהלילות אין לו את שלבי השינה העמוקה. הממוצע הוא סביב 1-2 שעות בלילה, כאשר מקרי הקצה הם בין 0 ל - 3 שעות בלילה (לילה = כ - 9 שעות שינה). מחזורי השינה העמוקה בני דקות ספורות עד שעה, ומתפזרים בד"כ סביב אמצע - לקראת סוף הלילה. תקין? איך ניתן לעזור לו? אציין שבילדותו המוקדמת היה אצל רופא שינה שלא איתר בעיה (אך לא אבחן בעזרת ציוד אלא על סמך סיפור בלבד)

  • + הוסף תגובה
התמכרות לכדורי שינה אבי 30/10/2019 17:39
  • שלום, אבא שלי בן 58, מעשן ועובד בעבודה פיזית מאומצת. לאחרונה התחילו לו תופעות של התכווצויות וכאבי שרירים, חוסר תיאבון, מתח נפשי, מחשבות טורדניות ודיכאוניות ואף התקפי חרדה. אבי נוטל כדורי שינה מסוג בונדרומין כבר כמה שנים והגיע למינון של כדור וחצי לפני שנת צהריים ועוד כדור וחצי לפני השינה בלילה (סהכ 3 ביום). עם נטילת הכדורים התסמינים פוחתים משמעותית ולכן אנחנו חושדים שמדובר בתופעות לוואי של שימוש ממושך בכדורי שינה והתמכרות אליהם. האם אכן יש קשר בין הדברים? איך אפשר להיגמל מההתמכרות לכדורי השינה? האם ישנם תחליפים טבעיים מוכחים שיכולים להקל על התהליך? (מאוד מטרידה את אבא שלי המחשבה של להפסיק לקחת את הכדורים ולחזור למצב בו לא היה ישן בלילות)

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!