מחקר רחב היקף מצא קשר ישיר בין היעדר פעילות גופנית לדיכאון

המונח דיכאון משמש פעמים רבות כדי לתאר תחושת דכדוך, אך למעשה מדובר בבעיה נפשית של ממש המהווה את אחת מהפרעות מצב הרוח הנפוצות ביותר. ישנם סוגים רבים של דכאון, כמו למשל דיכאון אחרי לידה, דיכאון עונתי ודיכאון קליני. דיכאון קליני, או מז'ורי, הוא מצב בו קיימת תחושת עצבות, כעס או אבדן שנמשכת זמן רב, פוגמת בשגרת היומיום ועלולה להוביל גם לפגיעה משמעותית באיכות החיים. 

מחקר שבוצע בשנת 2019 על-ידי עמותת "לשמה" מצא כי דיכאון קליני נפוץ במיוחד בישראל: אחד מכל שלושה משיבים דיווח כי הוא סבל מדיכאון בשלב מסוים מחייו, וכ-63% העידו כי הכירו לפחות אדם אחד שסבל מדיכאון. סקר הלמ"ס שבוצע בתחילת משבר הקורונה, הראה כי המגפה הנוכחית "תרמה" גם היא לפגיעה בחוסן הלאומי ולעלייה בשיעור הלוקים בדיכאון: כ-23% מהמשיבים דיווחו על החמרה במצבם הנפשי עקב משבר הקורונה, וכ-16% העידו כי חוו תחושת דיכאון (1)  .

ישנן דרכים רבות לטיפול בדיכאון ובהן טיפול נפשי, טיפול התנהגותי, תרופות שונות וכן גם שינויים באורח החיים, לרבות שינויי תזונה ושילוב של פעילות גופנית (2)  . 

מחקר חדש  (3) שבחן מעל ל-150,000 משתתפים מצא קשר ברור בין כושר גופני נמוך לבין סיכון גבוה לחוות תסמיני דיכאון וחרדה. המחקר שפורסם בכתב העת BMC Medicine  מצא כי אימונים אירוביים ואימוני כוח תורמים כל אחד בפני עצמו להפחתת הסיכון להחמרה במצב הנפשי. עם זאת, הקשר הברור ביותר נמצא כאשר שני סוגי האימונים שולבו יחד. 

בעבר בוצעו מספר מחקרים שהראו כי פעילות גופנית מסייעת בהתמודדות ואף במניעת מצבים נפשיים (4). אימונים אירוביים למשל, הכוללים פעילויות כמו שחייה, רכיבה על אופניים, הליכה ועוד, נמצאו כמסייעים במיתון תחושות חרדה ודיכאון (5) .

עם זאת, התשובות לשאלות רבות הנגזרות מהקשר בין פעילות גופנית למצב הרוח נותרו מעורפלות: כך לדוגמה, לא ברור איך ניתן למדוד את כמות הפעילות הגופנית הנדרשת לשם השפעה על מצב הרוח, כיצד ספורט עשוי למנוע בעיות נפשיות או לשפר את המצב הנפשי והאם ניתן להדגים קשר ברור של סיבה ותוצאה בין פעילות גופנית לבריאות הנפש. המחקר הנוכחי, ניסה לענות על חלק מתהיות אלו באמצעות ניתוח של מסד נתונים רחב שיסייע בהבנת הקשר שבין ספורט לבריאות הנפש. 

 lzf |  Shutterstock

היעדר כושר גופני מעלה את הסיכון לדיכאון ב-98%

במהלך המחקר, החוקרים השתמשו בנתונים שנאספו לצורך מחקר ה-UK Biobank שכלל מידע על כחצי מיליון מתנדבים בגילאי 40-69 מבריטניה, וויילס וסקוטלנד . במסגרת המחקר יותר מ-152 אלף נבדקים עברו סדרת בדיקות למדידת רמת הכושר הגופני, לרבות בדיקות קצב הלב במהלך אימונים סיבולת לב ריאה, הערכת כוח השרירים של הנבדקים ועוד. 

לצד מבחני הכושר, המשתתפים מילאו שני שאלונים קליניים העוסקים בחרדה ודיכאון כדי לספק לחוקרים נקודת מבט לגבי מצבם הנפשי. לאחר כשבע שנים, העריכו שוב החוקרים את מצבם הנפשי של הנבדקים תוך שימוש בשאלונים. 

בניתוח הנתונים התייחסו החוקרים למאפיינים נוספים שיכולים להשפיע על התוצאות, כמו גיל, מין, היסטוריה של בעיות נפשיות, עישון, רמת הכנסה, רמת כושר גופני, רמת השכלה, דיכאון בהורים ותזונה. 

החוקרים מצאו קשר ברור בין רמת הכושר הראשונית של הנבדקים לבין מצבם הנפשי שבע שנים לאחר מכן. משתתפים שסווגו כבעלי סיבולת לב ריאה נמוכה וכוח שרירים נמוך היו בסיכוי גבוה יותר של 98% לחוות דיכאון ובסיכון של כ-60% יותר לחוות חרדה. החוקרים בחנו גם את הקשר בין בריאות הנפש לכל אחד מסוגי הכושר. נמצא כי רמות כושר נמוכות בכל אחד מהסוגים קשורות גם הן להחמרה במצב הנפשי, אולם הקורלציה המובהקת ביותר נצפתה בהיעדר שני הסוגים. על פי המחקר, שיפור ברמת הכושר הגופני מושג תוך שלושה שבועות בלבד והוא עשוי להפחית את הסיכון ללקות בדיכאון וחרדה בכ-30%. 

התרומה החיובית של ספורט לבריאות הנפש ברורה, אך הקשר הסיבתי נותר מעורפל

למרות שהמחקר הראה קורלציה ברורה בין שני המשתנים, תוצאותיו אינן מעידות בהכרח על קשר של סיבה ותוצאה בין ביצוע של פעילות גופנית לשיפור במצב הנפשי. כך למשל, ייתכן שאלו המצויים במצב נפשי טוב יותר, יהיו גם בעלי נטייה גבוהה לביצוע של פעילות ספורטיבית בשגרה. אולם, החוקרים טוענים כי במהלך המחקר נעשה שימוש במספר טכניקות סטטיסטיות אשר לא הובילו לשינוי בתוצאות וחיזקו את הקשר הסיבתי בין שני הגורמים. אולם, נדרש מחקר נוסף כדי להבין את המנגנון אשר מוביל לקורלציה בין שני המשתנים. 

ממצאים אלה חשובים במיוחד בימים אלה בהם חלות מגבלות על חדרי הכושר וחוגי הספורט. על פי המחקר הנוכחי נראה כי הירידה הקולקטיבית ברמות הפעילות הגופנית עקב משבר הקורונה אינה מהווה סכנה פוטנציאלית רק לבריאות הפיזית, אלא גם לבריאות הנפש. 

(1) https://www.inss.org.il/he/publication/coronavirus-survey/

(2) https://www.health.gov.il/Subjects/mental_health/LifeSituations/Pages/depression.aspx
(3) Kandola, A.A., Osborn, D.P.J., Stubbs, B. et al. Individual and combined associations between cardiorespiratory fitness and grip strength with common mental disorders: a prospective cohort study in the UK Biobank. BMC Med 18, 303 (2020). https://doi.org/10.1186/s12916-020-01782-9
(4) Biddle, Stuart. "Physical activity and mental health: evidence is growing." World Psychiatry 15.2 (2016): 176.‏
(5) Guszkowska M.. Effects of exercise on anxiety, depression and mood [in Polish] Psychiatr Pol. 2004;38:611–620