מוצרי מדף (OTC) שלא הייתם מאמינים שנוצרו בטכנולוגית ננו

גם בשנת 2020 צפוי עולם המדע להמשיך לפתח תכשירים ומוצרים רפואיים בשיטת הננוטכנולוגיה. מה זה בעצם ננוטכנולוגיה, איך זה עשוי להשפיע על חיינו ומהם הפיתוחים שכבר קיימים בשוק? הפרטים בכתבה
כתבה פרסומית כתבת חסות



המושג ננוטכנולוגיה אינו זר לעולם הרפואה וכבר יותר משני עשורים שהיא מנותבת לטיפול במחלות, לאבחונים רפואיים ולשיפור איכות החיים שלנו. גם בזמן כתיבת שורות אלו, מפותחות ונחקרות בעולם לא רק תרופות ננומטריות חדשניות, שנועדו לטיפול או/ו מיגור מחלות (זיהומים, דלקות, סוכרת, סרטן), או שיטות אבחון וזיהוי מחלות באופן מדויק ומהיר יותר, אלא גם מוצרי מדף שלא הייתם מאמינים שנוצרו בטכנולוגיה זו. 


אילוסטרציה: ננו טכנולוגיה בעולם הרפואה



מה זה ננוטכנולוגיה?

יחידת המידה הקטנה ביותר שאדם יכול לראות ללא הגדלה היא מילימטר, כאשר מילימטר אחד שווה אלף מיקרונים. כל מיקרון שווה אלף ננומטר, כך שננומטר אחד הוא מיליונית המילימטר. מדובר בגדלים כה מזעריים עד שקשה לתפוס אותם. מרבית היחידות הביולוגיות הפועלות בגופנו כמו חלבונים, גנים, אנזימים וכו', הם בסדר גודל ננומטרי.

ננוטכנולוגיה היא שימוש בחומרים בגודל ננומטרי (פי 100 עד 10,000 יותר קטנים מראש סיכה) לצרכים שונים ומגוונים. במדע, וגם בתעשיית הביו-רפואה, נעשה שימוש בננוטכנולוגיה מזה שנים רבות, כגון טיפול עם נוגדנים וחיסונים המכילים וירוסים מוחלשים, אך בעשורים האחרונים חברות מקדמות בקצב גובר והולך פיתוח מוצרי תרופות ותוספי מזון, וזאת על מנת לנצל את הפוטנציאל של טכנולוגית הננו ואת היכולת לזהותו ולחקור אותו בעזרת מכשירים אלקטרוניים שפותחו רק לאחרונה. 

הבהלה לטכנולוגיית הננו

מדוע קיימת תאוצה בשנים האחרונות של פיתוח מדע התרופות והתזונה בשיטת הננוטכנולוגיה? לחלקיקי הננו קיימים שני יתרונות גדולים: הם מאפשרים יעילות גבוהה יותר, ולכן יש צורך שימוש במינון נמוך יותר של תרופה או תוסף למשל, ללא פגיעה ברמת היעילות; השימוש בחלקיקים ננומטרים כטיפול תרופתי מאפשר את מעברם במערכת הדם ואת מיקוד הגעתם אל האזורים הנגועים או אל תאי היעד באיבר מסוים, תוך מינימום השפעה על תאים "סמוכים". במילים אחרות -  קיים יותר סיכוי למזעור תופעות הלוואי ולאפקטיביות גבוהה.

בזכות טכנולוגיה זו ניתן כיום לפתח ולשדרג את הדור הבא של מגוון מוצרי מדף בריאותיים שכיחים לשימוש יומי, מבוססי ננו, שפעילותן עשויה להיות יעילה, חסכונית ובטוחה יותר לציבור. 

תוספי התזונה הננומטרים כבר נמצאים על המדף

רמת הספיגה הביולוגית של תוספי תזונה חשובה מאוד, אך כיום היחס בין כמות התוסף הנצרך לבין הכמות שמגיעה אל מחזור הדם היא נמוכה יחסית. כאשר רמת הספיגה הביולוגית נמוכה, על המשתמש ליטול תוספי תזונה בכמויות גדולות יותר כדי להגיע לתוצאה הרצויה. ייצור תוספי תזונה בגדלים ננומטריים עשויים לאפשר צריכה קטנה, יעילה וממוקדת יותר.

לאחרונה הושקו שני תוספי תזונה ננומטרים שפותחו בישראל (סידן אמורפי ננומטרי ואומגה 5), המאפשרים פעילות יעילה, מהירה יותר ואף שונה מהמצופה, וזאת מעבר לספיגה ביולוגית ממוקדת ומדויקת יותר. 

בעוד החלקיקים הבסיסיים של תוספי הסידן המוכרים כיום בשוק הם גבישיים או בסדר גודל מיקרוני, הגדול פי אלף מיחידת מדידה ננומטרית (לרוב הם בגודל של עשרות מיקרונים ויותר), החלקיקים הבסיסיים של תוסף סידן אמורפי ננומטרי הם בגודל שבין 20 ל-80 ננומטר, ולכן הם יכולים לעבור דרך דפנות המעי ורירית הפה והריאות אל מערכת הדם ומשם לאיברי הגוף והרקמות התאיות. התוצאה עשויה להביא לספיגת סידן יעילה פי שתיים ומעלה בעצם, מאשר תוספי סידן מיקרוניים, כמו גם לפעילות ביולוגית ממוקדת ומדויקת יותר.

גם אומגה 5, שמבוסס אף הוא על ננו טכנולוגיה, מיועד לסיוע בטיפול והקלה על הסימפטומים של מחלת האלצהיימר. התוסף בנוי מנוגדי החמצון החזקים הקיימים בטבע, שמקורם בשמן זרעי רימונים. מאחר והמיצוי הטבעי אינו יכולה להגיע למוח ללא התערבות מדעית, הונדס השמן באופן בו הפך למסיס במים באמצעות טיפות זעירות בגודל 200 ננומטר. גם במקרה זה, בזכות גודלו מצליח החומר הפעיל לחמוק  מפירוק בכבד, להיספג בדם ולהגיע אל המוח. לפיתוח הוענק פטנט אמריקאי תחת הכותרת 'שמן רימונים למניעה וטיפול במחלות נוירודגנרטיביות'.

מבדיקות הריון ועד עצירת דימום מהאף 

לא מעט מוצרי מדף בתחום הביו-רפואי כבר מיוצרים בשיטת הננו טכנולוגיה. כך למשל בדיקות ההריון הביתיות קיימות כבר היום בשוק, אך תוספת חלקיקי ננו של זהב לחומרי הבדיקה מאפשרת דיוק גבוה מאד המוערך בכ-99%. גם צביעת התוצאה בשני גוונים שונים (חיובי מול שלילי) מקלה על השימוש. 

זאת ועוד – רבים נחשפים לדימום מפתיע ומכתים מהאף שעצירתו יכולה להמשך שעות. חלקיקי ננו-אלומיניום הם בעלי יכולת להתרכז נקודתית באזור הפצוע בגוף ולסייע בתהליך הקרישה במחצית הזמן. טכנולוגיה זו שולבה בתחבושות היגייניות מיוחדות לגלגול והחדרה לאף לצורך עצירת הדימום. פיתוח זה, שכבר זמין לציבור הרחב, אף נחקר לטובת פיתוח אמצעי טיפולי בתנאי קרב. 

בעולם הקוסמטיקה ניתן למצא מוצרים חדשים המכילים רכיבים דומים בגודל ננו, כדוגמת מסנני קרינה, שהפכו בשנים האחרונות לשקופים וקלים למריחה במקום המרקם הלבן הסמיך. השימוש במוצרי קוסמטיקה חדשים, המבוססים על אבקות ננו, מתפתח בימים אלו, וזאת לאחר שהתגלה כי מוצרים אלו עשויים לשפר את הולכת החומרים הפעילים, לייצר מרקם נוח יותר ואף להוסיף לצלילות הקרם. 

אמנם איננו עדיין בעידן החיישנים הזעירים, שינטרו תפקידים שונים בגוף, או ננו רובוטים, שיוחדרו במטרה לאתר ולתקן תאים שנפגעו, אך על המדף בהחלט כבר ניתן לראות את השתלבות הננו טכנולוגיה במגוון תחומי בריאות הציבור.



פורומים תזונה ותוספי תזונה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
איך האומגה הזאת של RAY AND TERRY? אבג 06/12/2019 16:07
  • https://transcend.me/products/epa-dha-enteric-mega?_pos=4&_sid=9a6f5a6b0&_ss=r מכירים?

  • + הוסף תגובה
נשירת שיער טלי 04/12/2019 18:38
  • שלום, בני בן ה25 מקריח למעלה באיזור הראש(לאט לאט השיער נסוג בקרקפת ) האם יש דרך לעצור את התהליך בעזרת תזונה מתאימה?

  • + הוסף תגובה
סידן קרבונאט וציטראט אלי 26/07/2019 13:17
  • שלום, האם יש יסוד לטענה לפיה מחקרים שונים הוכיחו שסידן פחממתי נספג בקושי רב, לא מגיע לאן שצריך, מגיע לאן שלא צריך, שוקע שם וגורם נזקים. בברכה, אלי

  • + הוסף תגובה
כן משה 18/11/2019 00:38
  • כן. כנס לקבוצה שלי בפייסבוק "תוספי תזונה אמיתיים"

  • + הוסף תגובה
ציטראט וקרבונאט אלי 18/11/2019 18:36
  • אפשר, בבקשה, לקבל הפניה לשניים-שלושה מאמרים המוכיחים את יתרון הציטראט וחסרון הקרבונאט? נא לא להפנותני לפייסבוק - אינני יודע להשתמש בו. אני יודע לקרוא מאמרים שפורסמו בכתבי עת. כמו כן, אבקש לדעת מהו תחום המומחיות של משה. תודה. אלי

  • + הוסף תגובה
אני לא באמת מומחה כנס.. משה 18/11/2019 22:16
  • הדברים שציינתי הם דברים שד"ר ריי סטרנד כתב במאמר שלו. הוא טוען שהקבורנט נהיה קשה לספיגה ככל שאנו מתבגרים, ושזה בעצם המצב באוסטופורזיס. אני לא באמת מומחה אבל אני חוקר תוספי תזונה שנים.

  • + הוסף תגובה
סוג תוספי סידן אלי 19/11/2019 00:57
  • באיזה כתב עת ובאיזה תאריך פורסם מאמרו של החוקר שציינת? והאם דבר דומה פורסם ע"י חוקרים אחרים כלשהם? כמו כן, מאחר שאתה מומחה לתוספי תזונה, על איזה מידע (פרט למאמר הבודד הנ"ל) מבוססת טענתך שציטראט עדיף? אלי

  • + הוסף תגובה
חשוב לצרוך ציטרט ומלאט mdachman1@gmail.com 18/11/2019 00:40
זה דברים שקראתי במאמר שלו כנס.. משה 20/11/2019 19:52
  • המאמר של ד"ר ריי סטרנד נמצא באתר שלו. אני מנוי לאתר שלו. הוא רופא אמריקאי ולכן האתר שלו באנגלית. אני לא בטוח שתוכל לראות את המאמר שלו בלי לרכוש מנוי. בכל מקרה זה לינק לאתר שלו http://www.raystrand.com/

  • + הוסף תגובה
אכזבה ענקית אלי 20/11/2019 22:35
  • התשובה לא רצינית ולא מכובדת - זוהי לא תשובה בכלל, ולא תשובה עניינית בפרט. הפניה לגורם אחר במקום תשובה עניינית, אינה מתאימה לפורום נכבד זה. מי שכותב דברים כאלה מבלי להיות מסוגל לענות תשובה עניינית לשאלה שהוצגה משטה בקוראים. אפשר וצריך, לפחות, להפנות לגורם הנותן תשובה, כמובן ללא תשלום. כדי לשלם אינני זקוק לאתר זה. אני מאוכזב ביותר. אלי

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!