החיוך כמקור אנרגיה וחיים

מעבר לכך שהוא גורם לנו להיראות טוב יותר, מחקרים גילו כי החיוך משפר את הבריאות ומאריך את תוחלת החיים.

אני מאמינה בשילוב שבין בריאות הנפש והגוף. כמי שדוגלת בכך, אני משתדלת לעסוק בפעילויות ספורטיביות כדוגמת ספינינג או רכיבת אופניים או סתם ריצה. אלו העוסקים בספורט, חווים לא פעם קשיים פיזיולוגיים לא פשוטים. רבים מהם חשו ודאי בדיוק כמוני, שלעתים בשיא הקושי, פעולה פשוטה כמו חיוך, עוזרת לנו להתגבר על הקשיים.

רון גוטמן, מייסד אחד מאתרי האינטרנט המובילים בארה"ב בתחום הבריאות, מספר על חוויות דומות שחש בריצות ארוכות. כיצד העובדה שהוא מחייך, מסייעת לו בנקודות המשבר בריצה. החוויה הזו הובילה את רון למסע מופלא במחוזות מדעי המח, האנתרופולוגיה, הסוציולוגיה והפסיכולוגיה מתוך מטרה לגלות את כוחותיו המופלאים של החיוך.

באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה נערך מחקר מסקרן ומטריד, שליווה סטודנטים בוגרים במשך 30 שנות חיים. על פי צילום החיוך של כל סטודנט כפי שתועד בספר המחזור, בוצע מעקב המשכי שמטרתו לבחון מה מידת ההצלחה ואיכות החיים אליה הגיעו בהמשך חייהם.

בעזרת מעקב החיוך, החוקרים הצליחו לנבא :

- כמה מספקים ויציבים יהיו חיי הנישואים שלהם.
- גובה מדד איכות החיים והאושר שלהם.
- מידת ההשראה שתהיה להם על הסובבים אותם.

המסקנה הייתה שבעלי החיוך הרחב ביותר, טיפסו באופן עקבי למקומות הגבוהים ביותר במדד ההצלחה.

מחקר עוד יותר מפתיע התקיים בשנת 2010 ב-Wayne State University . נבדקו תמונות שצולמו בשנת 1952 על קלפי משחק של כוכבי ליגת כדור בסיס. מה שגילו הוא שהיקף החיוך של השחקן, ניבא את אורך חייו.
שחקנים בעלי חיוך קורן , חיו בממוצע 79.9 שנים ביחס לאחרים שחיו בממוצע 72.9 שנים.

בהמשך מסעו מספר רון גוטמן, כי אנו שייכים לזן מחייך ויכולים לנצל את כוחו של החיוך באופן חיובי בכל תרחיש חברתי . החיוך הוא מנגנון מאד חיוני עבורנו בני האדם.

אולי ידהים אתכם לדעת, אבל אנו נולדים מחייכים. בבדיקת האולטרסאונד ניתן לראות כי עוברים מחייכים כבר ברחם.

החיוך הוא גם אחת ההבעות הביולוגיות הבסיסיות ואחידות בקרב כלל בני האדם. פול אקמן, המומחה המוביל בעולם בתחום הבעות פנים, גילה כי חיוכים הם חוצי תרבויות ובעלי משמעות זהה בחברות שונות.

החיוך אינו רק אמצעי אוניברסיאלי לתקשורת, הוא גם התדיר והנפוץ ביותר.

מחקרים מראים שלמעלה מ-30% מבני האדם מחייכים יותר מ-20 פעם ביום ורק פחות מ-14% מבני האדם מחייכים פחות מ-5 פעמים ביום.

החיוך מדבק

האם תמהתם אי פעם מדוע להיות בחברת ילדים, המחייכים לעיתים קרובות, גורם גם לכם לחייך יותר ? שני מחקרים שבוצעו באוניברסיטה מובילה בשבדיה ב שנים 2002 ו-2011 הוכיחו כי כשאחרים מחייכים אלינו, השרירים הבלתי רצוניים משתחררים והחיוך משתחרר מאיתנו.

הסיבה לכך היא שהחיוך מדבק באופן בלתי מודע וגורם לתגובת חיוך אינטואיטיבית כלפי מי שמחייך אילינו. כך אפילו בקרב זרים שאין להם רצון ליצור קירבה, חיקוי חיוך וביטויו עוזר לנו ליצור סביבה נעימה.

לא רבים יודעים שצ'רלס דרווין, הידוע כאבי תורת "מקור הגזע האנושי", פיתח גם את תאוריית "מנגנון המשוב והאיזון החוזר של הפנים". הטענה היא שפעולת החיוך גורמת לנו להרגיש טוב יותר ולא ההיפך (כלומר, שההרגשה הטובה גורמת לנו לחייך). תיאוריה זו אומתה במחקרים רבים ונוספים.

החיוך ממריץ את מנגנון המשוב החיובי במוח אפילו יותר מאכילת שוקולד הידוע כגורם מעורר הנאה. חוקרים בריטיים הוכיחו שאנשים המחייכים כ-400 פעם ביום (כדוגמת ילדים) הם בריאים יותר.


ואם כל זה לא מספיק, אזי לחיוך יש גם השפעה על מה שאנו משדרים לאחר. אנחנו נראים טוב יותר בעיני האחרים.
מחקר שבוצע לאחרונה באוניברסיטת Penn מוכיח כי כשאנו מחייכים, אנו מוצאים חן יותר, רוחשים לנו חיבה וכבוד ואנו נתפסים כמתאימים ומוכשרים יותר.

כשאתם מחייכים, אתם מרגישים טוב יותר ונראים טוב יותר. כשהאחרים רואים אתכם מחייכים, הם מחייכים גם כן. כשהאחרים מחייכים, הם נראים טוב יותר ומרגישים טוב יותר - והנה יצרנו מעגל קסום מבוסס על מתנת חינם – חיוך.

לא מרוצים מהחיוך שלכם? רוצים לשפר אותו? כנסו לפורום יישור שיניים שלנו

מאת: ד"ר שרי יהב, מומחית ליישור שיניים ולסתות (אורתודונטיה).