פארוקסטין יעילה לטיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית

הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) יכולה לגרום לנכות רגשית, ויש
הצופים מגיפה של הפרעה זו בעקבות אירועי ה 11 בספטמבר בארה"ב. בארץ,
לצערנו, התופעה ידועה מזה שנים רבות.
מחקר חדש מראה שתרופה ידועה עשויה להיות הראשונה שתאושר לטיפול בכל
היבטי המחלה.

PTSD יכולה לבוא בעקבות חוויה טראומטית, כמו הישרדות לאחר פיגוע,
תאונה, פציעה או אירוע קשה אחר. במצב זה, זכרונות מהאירוע הטראומטי
פוגעים בחיי היומיום ואף באים לידי ביטוי בסיוטי לילה. האדם "חווה
מחדש" את מה שאירע, תוך חרדה ומצוקה קשה.
אנשים עם PTSD נמצאים בדרך כלל במצב של התגוננות, נבעתים ונרתעים
בקלות וסובלים מקשיי ריכוז. הם גם עשויים להיות דכאוניים ולסבול
מפוביות, כמו פחד לצאת מן הבית. אפיזודות של PTSD עלולות להיות כה
קשות, עד שהאדם נמנע מפגישה עם אנשים או עם מקומות שעלולים לעורר את
התחושות המבעיתות.

חוקרים במכון הפסיכיאטרי באוניברסיטת קולומביה בניו יורק מצאו
שהתרופה הידועה פארוקסטין (סרוקסאט, פקסט) היא הראשונה שיעילותה
הוכחה בכל התסמינים העיקריים של .PTSD

פארוקסטין שייכת למשפחה של נוגדי דיכאון, הכוללת גם את פלואוקסטין
(פרוזק, פריזמה, פלוטין, אפקטין), סרטראלין (לוסטראל) וציטאלופראם
(ציפראמיל).

במחקר השתתפו יותר מ 550 אנשים עם PTSD שקבלו פארוקסטין או פלצבו
(חומר לא פעיל) למשך 12 שבועות. החוקרים עקבו בקפידה אחרי התסמינים
של כל משתתף, כולל חוויה חוזרת של האירוע הטראומטי, הימנעות ממצבים
חברתיים והתגוננות יתר.

שיפור מובהק נצפה בקרב אלה שקבלו פארוקסטין בהשוואה לפלצבו. הדבר
נכון לגבי גברים ונשים, ואינו קשור לסוג הטראומה שעברו. בנוסף,
פארוקסטין הביא לשיפור במצבי דיכאון, האופייניים לאנשים עם PTSD ,
ולשיפור בתפקוד בעבודה, במשפחה ובמצבים חברתיים.

WebMD.com/news
6/12/2001

[10/12/2001]