אלצהיימר- הגדרות חדשות למחלת האלצהיימר

לאחר 27 שנים בהן לא חל כל שינוי משמעותי בהנחיות האבחון של מחלת האלצהיימר, מוציאות לאחרונה רשויות הבריאות בארצות הברית הנחיות חדשות לאבחון המחלה, וזאת בהתבסס על ממצאים מחקריים מוצקים לנזק מוקדם מאוד למוח במהלך המחלה, הרבה לפני הדמנציה (שיטיון) שכה מוכרת כמאפיין המחלה בשלבים המתקדמים שלה.

לפי ההנחיות המחודשות, מחלת האלצהיימר מתחלקת לשלושה שלבים קליניים שונים:

1. השלב המוקדם ביותר, עוד לפני כל סימנים קליניים- תפקודיים, הניתן לגילוי למעשה רק בעקבות המחקרים החדשים שנערכו בנושא כנ"ל.

2. שלב הביניים, המוגדר כבעל ממצאים קליניים בבדיקה הפסיכיאטרית (שלב שיכול להתבטא באופן רחב מאוד, החל משינויים במצב הרוח כמו דיכאון וכלה בהפרעות שפה ועוד), אולם עדיין אין פגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי.

3. השלב המתקדם, המאופיין בהופעת תהליכי השיטיון הניווני הבלתי הפיך.

החשיבות הפרקטית של הקריטריונים הנוספים, שבעיקר מגדירים את אבחנת המחלה בשלב הראשון (המוקדם, ה"פרה-קליני") שלה, היא עלייה משמעותית (בטווח הזמן הקרוב) של כמות האנשים הצפויים להיות מאובחנים על ידי המחלה. רשויות הבריאות בארה"ב מעריכות כי לפי הקריטריונים החדשים אמורה כמות המאובחנים בארה"ב בשנה הקרובה לעלות פי שנים.

ד"ר קרייטון פלפס, המנהל הכללי של המכון האמריקאי לחקר האלצהיימר, הצהיר ערב פרסום ההנחיות החדשות כי מדובר ב"הגדרה חדשה לגמרי והסתכלות שונה על מחלת האלצהיימר", מתוך הבנה כי הנזק (ולכן גם הצורך באבחון וטיפול מוקדם) מופעה הרבה לפני שמופיעים סימנים קליניים ניתנים למדידה.

עם זאת, לצערנו הרב, על אף ההתקדמות בשיטות האבחון, אין כל שיפור משמעותי בגישה הטיפולית לאלצהיימר. נכון להיום המחלה למעשה חשוכת מרפא, ולכן מטרת האבחון המוקדם היא בעיקר לאפשר מחקר מעמיק יותר בנושא וכן הכנה של החולים ובני משפחתם לצפוי להם. כיוון שכך רופאים בארצות הברית ובעולם כולו הוזהרו לפני פרסום ההנחיות החדשות לנהוג משנה זהירות במתן אבחנות שגויות, במיוחד לנוכח חוסר היכולת לטפל במחלה והשפעת האבחנה על חיי החולה וסביבתו הקרובה.