אלצהיימר

תשובה: לצערי, רוב האתרים שיוכלו לספק לך מידע מפורט ומחקרים בנושא הם בתשלום. נסי ללכת לספרייה ולחפש בספרי הרפואה השונים, כגון Harrison's Principles of Internal Medicine או Cecil Essentials Of Medicine. נסי אולי באתרים הבאים וראי אם המידע מספק: http://en.wikipedia.org/wiki/Alzheimer's_disease

תשובה:

פעילות גופנית צופנת בחובה יתרונות רבים לאנשים הסובלים ממחלת אלצהיימר. היתרונות העיקריים כוללים כוח גופני מוגבר, סיבולת גופנית וסיבולת לב-ריאה משופרות. התעמלות יכולה גם להגביר את רמת האנרגיה ולשפר את מצב הרוח ואת השינה. התעמלות גם עוזרת לסובלים מאלצהיימר לשמר את כישוריהם המוטוריים ולשפר את שיווי המשקל, ודבר זה בתורו יכול למנוע פציעה רצינית כתוצאה מנפילות. יתרה מזאת, התעמול יכולה לשפר את התפקוד המוחי.

סוג ההתעמלות המתאימה לאדם הסובל ממחלת אלצהיימר, כמו גם עצימות הפעילות, תלויים בדרגת הפגיעה. אנשים בשלב המוקדם של המחלה עשויים ליהנות מפעילויות כמו הליכה, כדורת, ריקודים, גולף ושחייה, אולם השגחה עשויה להידרש. השגחה מרובה יותר עשויה להידרש ככל שהמחלה מתקדמת. מוטב להימנע מפעילויות העלולות להוביל לפציעה.

חשוב לשוחח עם הרופא המטפל לפני תחילת תוכנית התעמלות.

תשובה:

הדבר החשוב ביותר שיש לעשות כאשר נוסעים עם חולה אלצהיימר, הוא לתכנן מראש, לנסות לצפות מה יהיו הצרכים של החולה ולהיות מוכנים לכל שינוי ולכל בעיה. בעת התכנון יש להתחשב בשלב בו נמצאת המחלה ולבדוק אם יש דפוסי התנהגות מסוימים, שעלולים להיות מושפעים כתוצאה מההתרחקות מהבית. כדאי לצאת תחילה לטיול קצר, על מנת לבדוק את תגובתו של החולה לנסיעה. להלן המלצות מספר נוספות שכדאי לשקול:

· כדאי לתכנן פעילויות שהחולה יכול לבצע במהלך הנסיעה.

· לעולם אין לעזוב אדם הלוקה בשיטיון לבדו במכונית.

· כדאי לתכנן עצירות למנוחה.

· במידה והטיול כרוך ביותר משש שעות של נסיעה, כדאי שיתלווה אליכם נהג נוסף.

· במידה והחולה נסער פתאום בזמן הנסיעה, יש לעצור את הרכב מיד בהזדמנות הראשונה.

· כדאי לצאת לחופשה במקום שהחולה מכיר.

· במידה והחולה נסער בקלות, מומלץ להימנע ממקומות צפופים מאד.

· במידה והחולה לא טס במטוס מעולם, כדאי להגיע בנסיעה, אם ניתן.

· כדאי להודיע לצוות של חברת התעופה ושל המלון, שאתה נוסע עם אדם שזכרונו לקוי ולוודא שהחולה נושא על גופו פרטים מזהים.

· חשוב לזכור: אחריותך כמטפל נמשכת גם במהלך החופשה.

תשובה:

תסמונת השקיעה – היא צורת התנהגות שאופיינית לחולי אלצהיימר . היא מתארת את הבלבול, החרדה, סערת הרוחות וחוסר ההתמצאות, שלעתים קרובות מתעוררים החל משעות בין הערביים ואל תוך שעות הערב. התנהגות זו יכולה להימשך מספר שעות, או במשך כל הלילה. לא ידוע מהי הסיבה המדויקת לתסמונת השקיעה, אולם המומחים סבורים שאחראים לה מספר גורמים. ביניהם תשישות גופנית ונפשית (לאחר יום ארוך), ושינוי ב"שעון הגוף הפנימי", שנגרם כתוצאה מהמעבר מאור יום לחושך. חלק מהאנשים הלוקים במחלת האלצהיימר מתקשים לישון בלילה, דבר שעלול לתרום לבלבול שלהם במשך היום. גם תרופות שעלולות לגרום לסערת רוחות או בלבול, יכולות לתרום להופעת תסמונת השקיעה. תסמונת השקיעה עלולה להיות מתישה עבור החולה במחלת אלצהיימר וגם עבור האדם שמטפל בו. להלן מספר הצעות שעשויות לסייע בהתמודדות עם תסמונת השקיעה:

· מומלץ לתכנן את סדר היום כך שהמשימות הקשות ביותר תתבצענה בשעות היום המוקדמות, כאשר הנטייה לסערת רוחות קטנה יותר.

· כדאי להקפיד על התפריט ועל הרגלי האכילה של החולה. להגביל דברי מתיקה ומשקאות שמכילים קפאין לשעות הבוקר בלבד. להשתדל להגיש לחולה חטיף בשעות אחר הצהריים המאוחרות, או ארוחת ערב בשעה מוקדמת.

· על מנת לעזור לחולה להירגע, ניתן לנסות להגיש לו תה צמחים נטול קפאין, או חלב חם.

· מומלץ לדאוג לכך שהבית, או החדר יהיו מוארים היטב. לסגור את הוילונות לפני שהשמש שוקעת, כך שהחולה לא יבחין בכך שבחוץ מחשיך.

· במידה והחולה נרדם על הספה או על כיסא, יש להניח לו להישאר שם ולא להעיר אותו כדי שילך לישון במיטה.

· כדאי לנסות ולהסיח את דעתו של החולה בעזרת פעילויות שהוא אוהב. מוזיקה נעימה, או סרט שהוא אוהב.

· מומלץ לעודד את החולה לבצע פעילות גופנית – כמו הליכה, אם הוא מסוגל – במשך היום. פעילות זו עשויה לשפר את שנת הלילה.