כיצד לנהוג כשנשברת לילד שן?

ילדים נמצאים בסיכון גבוה לחבלה דנטלית, שעשויה לערב שבר באחת השיניים ועד עקירה של השן כולה ממקומה. מתן עזרה ראשונה וטיפול מקצועי ומהיר של רופא שיניים, עשויים לשפר את סיכויי הישרדותה של השן 

חבלות דנטליות עשויות לערב חבלות ברקמות רכות, דוגמת השפה והלשון, וקשות, כגון העצם והשיניים, לכלול את השיניים החלביות או הקבועות. לעזרה ראשונה במקרה של חבלה יש משמעות רבה ביותר, ויכולה להשפיע על הצלחת הטיפול והישרדותה של השן, ובכך להשפיע על איכות החיים של הילד בעתיד.

מכיוון שהילדים מהווים אחת מקבוצות הסיכון לחבלות דנטליות, חשיבות רבה קיימת לכך שצוות בית ספר והגן, הנמצא בקרבת הילדים שעות רבות במהלך היום, וכן ההורים או המטפלים יהיו מודעים לנושא וערוכים להגשת עזרה. 

במידה ומתעורר חשד למעורבות שיניים בחבלה, מומלץ להרים מעט את השפה העליונה ולבדוק אם נראה שבר בכותרת השן או דימום בחיבור בין קו החניכיים והשן. במקרה כזה מומלץ להפנות את הילד מיד למרפאת השיניים. 

ניתן לחלק חבלות בשיניים על פי סוג המשנן (שיניים חלביות או קבועות) או  על פי סוג החבלה (המערבת תזוזת שיניים או שברים בשיניים). על פי הספרות המקצועית, שיניים נשירות יהיו מעורבות יותר בחבלות מסוג תזוזת שיניים בעוד במשנן הקבוע החבלה הנפוצה יותר היא דווקא שבר כותרת השן. מרבית החבלות מתרחשות בשיניים הקדמיות העליונות (חותכות) ולא בטוחנות האחוריות.

שברים ברקמה הדנטלית יכולים לכלול את שכבת האמייל בלבד (החלק החיצוני ביותר בשן), לערב הן את האמייל והן את הדנטין או לכלול גם חשיפה של מוך השן (האזור בשן שבו נמצאים כלי הדם והעצבים). כמו כן, חבלה עלולה לערב גם את שורש השן. במקרה זה מיקום השבר משמעותי לטיפול בשן ולהישרדותה. 

הטיפול בחבלות בשיניים שונה בין משנן נשיר לקבוע. טיפול החירום הדחוף ביותר מתרחש כאשר שן קבועה, לרוב חותכת עליונה, שעברה שירוש (avulsion), כלומר, יצאה מהמקום במלואה, עם השורש.

במקרה כזה מספר שלבים הנעשים בשטח במהירות יכולים להציל את השן:

יש לאתר במהירות את השן שיצאה ממקומה, וכן, לגעת בה רק מהחלק הכותרתי. במידת הצורך, ניתן לשטוף מעט במים זורמים ולהשיבה למקומה. היה ולא ניתן להחזירה למקומה בלסת ידנית, יש לשים את השן במהירות בתמיסה פיזיולוגית המיועדת לכך (HBSS) או בכוס חלב ולהגיע במהירות למרפאת השיניים. חשוב לזכור כי ככל שהשן נמצאת מחוץ למקומה הטבעי בפה ובסביבה יבשה, כך קטן הסיכוי להשיבה לתפקוד. 

שיניים נשירות (חלביות) אשר עברו שירוש אינן עוברות השתלה מחדש ואין להחזירן לפה, אך מומלץ כמובן להגיע למרפאת השיניים על מנת לבדוק ולצלם את החבלה ולדעת האם אכן מדובר בשירוש ולא בחבלה אחרת כשבר שורש, למשל.

במקרה של שבר בכותרת השן, מומלץ לנסות ולאתר את חתיכת השן שנשברה, ולשמרה בכוס מים עד ההגעה לרופא השיניים, שייבחן האם כדאי להדביק בחזרה את השן או להשלים את החסר בחומר אסתטי אחר.

באמצעות צילום רנטגן יאמוד הרופא המטפל את היקפו של השבר ויבדוק אם ישנה מעורבות של מוך השן. פגיעה כזו עלולה לערב רגישות של השן, לגרום לחוסר נוחות עבור הילד שנפגע ולכן ישנה חשיבות לכיסוי החלק הנחשף בעקבות השבר ולאפשר ריפוי אופטימלי יותר. 

בכל חשד של חבלה בשיניים חשוב להגיע למרפאת השיניים על מנת לאבחן את החבלה, וחומרתה ולקבל את  טיפול מתאים, הוראות תזונה, צחצוח ומעקב.