הגודל כן קובע: כל מה שצריך לדעת על תופעת ערמונית מוגדלת

בלוטת הערמונית (פרוסטטה) קיימת אצל כל גבר והיא אחראית לייצור נוזל הזרע ולפוריות תקינה. הערמונית נמצאת במוצא שלפוחית השתן ולכן עלולה לגרום להפרעות משמעותיות במתן השתן. הגדלה שפירה של הערמונית נפוצה בקרב גברים מגיל 50 ואילך – כ-60 אחוז מהגברים בגילי 60-40 סובלים מהגדלה שפירה של הערמונית, וכ-90 אחוז מהגברים מעל גיל 85.

קראו עוד: סובלים מאין אונות? הסיבה - והפתרון

מהם הגורמים להגדלה שפירה של הערמונית?

הגדלה שפירה של הערמונית היא תהליך נורמלי המלווה את ההתבגרות של כל גבר - היא הולכת וגדלה לאורך שנות חיינו. אצל גברים צעירים בגילאי 20 נפח הערמונית הוא כ-15 סמ"ק ואצל גברים מבוגרים היא יכולה להגיע אפילו עד 200 סמ"ק. הדבר קורה בגלל שגשוג (התרבות בלתי מבוקרת) של התאים המרכיבים את הערמונית. לא מדובר על תהליך סרטני, כיוון שתהליך זה מוגבל ואינו מתפשט לאיברים אחרים. חשוב לזכור - הגדלה של הערמונית היא אינה גידול של הערמונית.

מהם הסימפטומים לערמונית מוגדלת?

הסימפטומים של ערמונית מוגדלת וחוסמת מתחילים בדרך כלל בהפרעות במתן השתן ובתפקוד השלפוחית. בשלבים הראשונים המטופל יתלונן שהוא צריך להפעיל לחץ חזק יותר כדי להתחיל את תהליך ההשתנה וכדי לרוקן את השלפוחית. אולם על אף הפעלת הלחץ, זרם השתן הוא חלש, לא רציף, מפוצל ולעיתים ההתרוקנות לא מלאה ויש צורך לחזור פעם נוספת לשירותים. 

בשלבים מתקדמים יותר, בגלל המאמץ של השלפוחית לתפקד אל מול ערמונית חוסמת, השלפוחית מאבדת את היכולת שלה לאגור כמויות גדולות של שתן לאורך זמן. השריר המרכיב את השלפוחית מתעבה ונהיה פחות גמיש והדבר עלול להוביל ל"שלפוחית רגיזה", המלווה בתסמינים מציקים כגון תכיפות ודחיפות במתן שתן, דליפת שתן וצורך לתת שתן בלילה - לעתים עד כדי התעוררות מדי שעה. במצבים יותר מתקדמים עלולה להתפתח אצירת שתן - חוסר יכולת לרוקן את השלפוחית - ואז יהיה צורך לפנות למיון לצורך הכנסת קטטר - צינור לניקוז השלפוחית.

כדאי לדעת שנמצא קשר ישיר, ככל הנראה דרך מנגנונים משותפים התורמים לשתי ההפרעות האלה, בין בעיות בהטלת שתן לבין בעיות בתפקוד המיני, ושהפרעה בתפקוד מערכת השתן התחתונה קשורה גם להפרעה במנגנון הזקפה. בכל מקרה, ללא טיפול בתופעה עלולים להתפתח זיהומים בדרכי השתן, אבנים בשלפוחית, דימום בשתן ואפילו פגיעה משמעותית בתפקודי הכליות. 

כיצד מאבחנים ערמונית מוגדלת?

האבחנה של ערמונית מוגדלת נעשית בעיקר על פי תלונות החולה. אחרי שיחה קצרה וממוקדת על הבעיות במתן השתן, יכול האורולוג להסיק שמדובר בהגדלה של הערמונית, הגורמת לפגיעה במנגנוני ההשתנה. לאחר האבחון אפשר כבר להתחיל בטיפול, ובמקביל להשלים בדיקות, בהן בדיקת שתן, תפקודי כליה ולעתים גם הדמיה של מערכת השתן, בעיקר סונר (אולטראסאונד).

במקרים שבהם יש ספק באבחנה או במקרים שבהם מתוכנן ניתוח, אפשר לבצע גם בדיקות מתקדמות יותר כמו אורודינמיקה, הבודקת את זרימת השתן ואת יכולת ההתכווצות של השלפוחית, או ציסטוסקופיה שבה יש הסתכלות פנימית וישירה אל צינור השתן, אל הערמונית ואל השלפוחית.

האם אפשר למנוע את התופעה?

קשה למנוע את הגדלת הערמונית (זוהי תכונה גנטית), אבל אפשר למנוע סבל וסיבוכים בעזרת מודעות לתופעה וטיפול נכון.

כיצד מטפלים בערמונית מוגדלת?

הטיפולים בערמונית מוגדלת הם מגוונים ויעילים. בדרך כלל הטיפול הראשוני יהיה בעזרת תרופות שונות, ורק חלק קטן מהגברים הסובלים מהתופעה יזדקקו לניתוח ערמונית.

במקרים שבהם התרופות לא יעילות מספיק, ועדיין יש תסמינים מטרידים הפוגעים באיכות החיים, או כשכבר יש סכנה לתפקוד הכליות – יהיה צורך בניתוח ערמונית. לפי גודל הערמונית האורולוג מחליט מה יהיה סוג הניתוח – דרך חתך בבטן, או דרך השופכה (צינור השתן) בעזרת מכשור אופטי וחיתוך בחשמל. במרבית המקרים ההתאוששות מהניתוח היא מהירה ויש שיפור ניכר באיכות מתן השתן ובאיכות החיים.

יש חשיבות רבה לאבחון ולטיפול מהירים,  לפני שתהיה פגיעה בשלפוחית או בכליות. ולכן, כאשר מבחינים באחד מהתסמינים הקשורים בערמונית מוגדלת, מומלץ לפנות לייעוץ רפואי אצל אורולוג או אצל רופא משפחה.

הכותב הוא מומחה באורולוגיה ובטיפול בתפקוד מיני, רופא בכיר במרכז הרפואי רבין

שירות לציבור. מוגש בחסות חברת אלי לילי

CIA12201500071