ביופסיה סטריאוטקטית (Stereotactic needle biopsy)

תשובה: החיידק הליקובקטר פילורי אכן נוטה לחזור לפעמים, במיוחד במקרים בהם נמצא כי החיידק עמיד לאנטיביוטיקות מסוימות. קודם כל יש להקפיד ליטול את הטיפול כדרוש ולסיים אותו. עוד דבר הוא לזהות את החיידק העמיד (על ידי תרבית מהביופסיה) ואז לקבל אנטיביוטיקה יותר ספציפית. לא ציינת אם ביצעת זאת ואם הטיפול החוזר כלל אנטיביוטיקה אחרת. בקשר לסרטן הקיבה, ישנם מחקרים המראים כי יש קשר בין זיהום על ידי החיידק הליקובקטר פילורי לבין התפתחות סרטן הקיבה. הימצאות החיידק מגדילה פי 6 את הסיכוי לחלות בסרטן הקיבה. טיפול להכחדת החיידק מוריד את הסיכוי לכך. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה: מומחה לכירורגיה כללית

תשובה:

במהלך בדיקת אגן שגרתית יש לבצע גם בדקת פאפ. על מנת לבצע בדיקת פאפ, הרופא מגרד דגימה קטנה מהתאים הנמצאים על פני צוואר הרחם. במידה ומתגלים בבדיקה שינויים בלתי שגרתיים בהרכב התאים, הרופא עשוי לבצע בדיקות נוספות לגילוי תאים טרום סרטניים בצוואר הרחם. הרופא יבצע בדיקת פאפ וייקח דגימה של הרקמה לצורך ביצוע ביופסיה, גם במקרים בהם מופיעים תסמינים של סרטן צוואר הרחם, כמו למשל דימום לאחר קיום יחסי מין.

תשובה: בבדיקתך נמצאו קשריות משני סוגים. הראשון הוא הגדלה של קשריות לימפה בצוואר, מצב המצביע ככל הנראה על מצב דלקתי או זיהומי כלשהו באיזור הראש, למשל, דלקת גרון או מחלה וירלית. מראה הקשריות הוא שפיר, אך במקרים נדירים, הגדלה של קשריות לימפה עלולה להיות ממאירה. רצוי לבצע ספירת דם, ולהתייעץ עם מומחה אף-אוזן-גרון כדי להחליט האם דרוש מעקב בלבד או שיש לקחת ביופסיה מהבלוטות. הממצאים מן הסוג השני הם קשריות קטנות בבלוטת התריס. קשריות אלו בעלות מראה שפיר, אך מצריכות בירור אצל אנדוקרינולוג, כולל בדיקות תפקודי תריס ומעקב. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

תשובה: תופעות הלוואי של האנטיביוטיקה דוקסילין הן נדירות, ויכולות לכלול בחילות, הקאות או שלשול. תופעות הלוואי של פורי-נטול (מרקפטופורין) קשורות לעובדה שטיפול זה גורם לדיכוי יצירת תאי דם שונים במוח העצם, הגורר בעקבותיו אנמיה ונטייה מוגברת לזיהומים ולדימום לא תקין. תופעות לוואי נוספות כוללות חולשה ועייפות, בחילה והקאה, שלשול, ירידה במשקל, כאבי בטן, דלקת בחלל הפה, והיפרפיגמנטציה של העור. שתי התרופות שאותן אתה נוטל לא משפיעות על התפקוד המיני, וגם לא השילוב בינהן. שפיכה מוקדמת יכולה להיות קשורה לבעיות פסיכולוגיות או לבעיה רפואית כלשהי. אם העניין עדיין מטריד אותך, אתה יכול לפנות לאורולוג ולהיבדק. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה:

התוויות נגד לביצוע כריתת רחם בשיטה לפרוסקופית הם ראשית, בחשד לקיום של ממאירות באחד מאיברי הבטן או האגן- למשל עקב ממצאים בבדיקות אולטרא-סאונד/ CT קודמות, המעידים על שינויים סרטניים אפשריים ברקמה. הסיבה לכך היא שלרוב באם נמצאת ממאירות תוך כדי ניתוח יש צורך בהרחבת הניתוח כך שמוסרת כל הרקמה הנגועה בגידול, כולל לקיחת ביופסיות מקשריות הלימפה האזוריות. התוויית נגד נוספת היא במידה ומדובר ברחם מאד גדול- למשל עקב שרירן שתופס נפח גדול בחלל האגן או הבטן, ואין אפשרות להסירו ע"י לפרוסקופיה.

תשובה: הריאה הימנית מורכבת משלוש אונות: העליונה (upper), האמצעית (middle) והתחתונה (lower), בעוד הריאה השמאלית מורכבת מאונה עליונה ותחתונה בלבד. הדרך הפשוטה ביותר להבין את המבנה האנטומי הוא להסתכל בתמונה המופיעה בלינק שצירפתי עבורך. האונה הימנית העליונה היא מספרי 1,2,3 בתמונה העליונה: http://www.cysticfibrosismedicine.com/htmldocs/CFText/postural.htm

תשובה: עם השנים מבנה השדיים משתנה. כאשר מתחילים לקחת גלולות למניעת הריון השדיים מעט משתנים, והם משתנים גם בזמן הריון. כמו כל האיברים בגופנו, נורמלי שגם גודלם של השדיים אינו שווה. אם ההבדל בגודל מאוד רציני, כדאי להיבדק אצל רופא. חשוב לשלול סיבה לא תקינה להבדלים בגודל, ולוודא שלא מדובר בגידול כלשהו הגורם להבדל. בהצלחה ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

תשובה: ביופסיה היא השלב השלישי והמכריע לאבחון אנדומטריוזיס לאחר בדיקה גינקולוגית ואולטרסאונד. תוצאות הבדיקה ודאיות. אנדומטריוזיס יכולה לגרום למגוון רחב של תסמינים, ולא תמיד יש התאמה בין חומרת המחלה לבין עוצמת התסמינים. הטיפות מהשד אותן את מתארת יכולות להיות תופעה נורמלית, אך גם יכולות להעיד על רמה גבוהה של פרולקטין בגוף, לאו דווקא עקב הלפרוסקופיה שביצעת. אין לי נתונים לגבי הפרוצדורה שעברת, ולכן איני יכולה לומר לך אם היתה או לא היתה פגיעה בשחלות. אמליץ לך לעקוב אחר ההפרשה מהשד, ואם היא חוזרת על עצמה, לפנות לרופא לבדיקה. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה: תחילה אדגיש ואומר כי אין באפשרותי לחזות את סיכויי ההצלחה של הטיפול המיועד, ואין באפשרותי לומר אם זהו הטיפול המומלץ לך, מכיוון שהבעיה אותה אתה מתאר היא מורכבת, וצריכה להיות מטופלת על ידי מומחים לפריון הגבר. Human Menopausal Gonadotropin או HMG הוא הורמון המשפיע על פעילות השחלות והאשכים. משתמשים בו לעיתים קרובות בטיפולי פוריות, בעיקר אצל נשים. אצל גברים ההורמון גורם לעלייה ברמת הפרוגסטרון ולייצור של זרע. אבל תהליך ייצור הזרע יכול להימשך חודשים רבים מבלי שהתהליך בהכרח יצליח במאה אחוז. את ה- HMG לוקחים בזריקות, אצל גברים בתדירות של פעמיים-שלוש בשבוע. עליך להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי הטעם בטיפול ממושך זה, ובאיזה שלב כדאי להתחיל אותו. בהצלחה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד