ערמונית מוגדלת

לא ברור מהו הגורם להיווצרות פרוסטטה מוגדלת. לא קיים מידע מוחלט לגבי גורמי הסיכון. במשך מאות בשנים, היה ידוע שגידול שפיר של הערמונית מופיע בעיקר אצל גברים מבוגרים יותר, ואינו מופיע אצל גברים שאשכיהם הוסרו לפני גיל ההתבגרות. מסיבה זו, חלק מהחוקרים מאמינים שגורמים הקשורים להזדקנות ולאשכים, עלולים להאיץ התפתחות של גידול שפיר של הערמונית.

במהלך החיים הגברים מייצרים טסטוסטרון – הורמון גברי חשוב וגם כמות קטנה של אסטרוגן – הורמון נשי. כאשר הגבר מזדקן, רמת הטסטוסטרון הפעיל בדם יורדת, כתוצאה מכך שיעור האסטרוגן עולה. 
במחקרים שנערכו על חיות, הועלתה האפשרות שהגידול השפיר של הערמונית מתרחש, משום שהרמה הגבוהה יותר של האסטרוגן בבלוטה מגביר את פעילותם של חומרים, שמקדמים גידול תאים.

תיאוריה אחרת מתמקדת בדיהידרוטסטוסטרון (DHT), חומר שהוא נגזרת של הטסטוסטרון בערמונית, יתכן והוא מסייע להגביל את גדילתה. 

רוב בעלי החיים מאבדים את היכולת לייצר דיהידרוטסטוסטרון כאשר הם מזדקנים. אולם במחקרים מסוימים נמצא שלמרות הירידה ברמת הטסטוסטרון בדם, גברים מבוגרים יותר ממשיכים לייצר ולצבור רמות גבוהות של דיהידרוטסטוסטרון בערמונית. יתכן שהצטברות זו של דיהידרוטסטוסטרון מעודדת את גדילת התאים. מדענים הבחינו בעובדה שאצל גברים שאינם מייצרים דיהידרוטסטוסטרון, לא מתפתח גידול שפיר של הערמונית.

ישנם חוקרים הסבורים שגידול שפיר של הערמונית מתפתח כתוצאה מ"הנחיות" שהתאים מקבלים בשלב מוקדם בחיים. על פי תיאוריה זו, הגידול השפיר של הערמונית מתרחש, משום שהתאים באזור אחד של הבלוטה ממלאים אחר ההנחיות ו"מתעוררים מחדש" בשלב מאוחר יותר בחיים. התאים ש"התעוררו מחדש" מעבירים אותות לתאים אחרים בבלוטה, שמנחים אותם לגדול, או הופכים אותם לרגישים יותר להורמונים שמשפיעים על הגדילה.

בהתחלה ניתן להבחין בתסמינים של גידול שפיר בערמונית באופן עצמאי, או שהרופא יכול להבחין בעובדה שהערמונית מוגדלת, במהלך בדיקה שגרתית. כאשר יש חשד לגידול שפיר של הערמונית, מומלץ לפנות לאורולוג/ית – רופא המתמחה בבעיות בדרכי השתן ובמערכת הרבייה אצל הגבר. קיימות מספר בדיקות שמסייעות לרופא לזהות את הבעיה ולהחליט אם יש צורך בניתוח. הבדיקות משתנות ממטופל למטופל, להלן פירוט הבדיקות הנפוצות ביותר.

בדיקה רקטאלית דיגיטאלית (DRE)

זוהי בדרך כלל הבדיקה הראשונה שמבוצעת. הרופא מחדיר אצבע עטוית כפפה, דרך פי הטבעת וממשש את חלק הערמונית, שנמצא בסמוך לחלחולת (רקטום). בדיקה זו מספקת לרופא מושג כללי לגבי גודל הבלוטה ומצבה.

בדיקת דם PSA – אנטיגן סגולי/ספציפי של הערמונית

על מנת לשלול סרטן כגורם לתסמינים בדרכי השתן, הרופא עשוי להמליץ על בדיקת דם PSA . PSA – אנטיגן סגולי של הערמונית, הוא חלבון שמיוצר על ידי תאי הערמונית, לעתים קרובות הוא קיים ברמות גבוהות, אצל גברים הלוקים בסרטן הערמונית. 

מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אישר ביצוע בדיקת PSA במקביל לבדיקה רקטאלית דיגיטאלית, זאת על מנת לסייע בגילוי סרטן הערמונית אצל גברים בני חמישים ומעלה, ולצורך מעקב לאחר טיפול, אצל גברים שכבר לקו בסרטן הערמונית. 

יחד עם זאת, עדיין לא לגמרי ברור כיצד יש לפרש את רמות ה- PSA, עד כמה מסוגלת הבדיקה להבחין בין גידול סרטני לגידול שפיר של הערמונית ומהי דרך הפעולה הטובה ביותר, לאחר גילוי רמות גבוהות של PSA.

כאשר הערמונית גדלה, שכבת הרקמה שעוטפת אותה מונעת את התרחבותה וגורמת לכך שהבלוטה נלחצת אל השופכה, כמו מלחציים על צינור גינה. דופן שלפוחית השתן מתעבה ומגורה. 

שלפוחית השתן גורמת לחץ גם כאשר היא מכילה כמות קטנה של שתן, תופעה הגורמת להשתנה תכופה יותר. בסופו של דבר שלפוחית השתן נחלשת ומאבדת את היכולת לרוקן את עצמה, כך שחלק מהשתן נשאר בשלפוחית. היצרות השופכה והריקון החלקי של השלפוחית הם הסיבה לחלק גדול מהבעיות הקשורות בגידול שפיר של השלפוחית.

אנשים רבים מתקשים לדבר על הערמונית, מאחר והבלוטה ממלאת תפקיד בחיי המין ובמתן שתן גם יחד. אולם הגדלה של הערמונית היא תהליך טבעי של הזדקנות, ממש כמו שיער שיבה.

גברים הלוקים במחלת פרוסטטה מוגדלת, המלווה בתסמינים, בדרך כלל זקוקים לטיפול כלשהו לפרק זמן מסוים. אולם, מספר חוקרים הטילו ספק בנחיצותו של טיפול מוקדם, 

במצבים בהם הערמונית מוגדלת רק מעט. תוצאות מחקריהם של חוקרים אלו, מצביעות על העובדה שטיפולים מוקדמים לא בהכרח נחוצים, משום שהתסמינים של גידול שפיר של הערמונית חולפים ללא טיפול, בשליש מהמקרים של גידול שפיר קל של הערמונית.