חוק להגבלת עישון במקומות עבודה תורם לבריאות העובדים

מחקר חדש שנערך על ידי המכון לבריאות תעסוקתית בנורבגיה מצא כי מאז כניסתו לתוקף החוק האוסר על עישון במקומות ציבוריים, ביוני 2004, חל שיפור בתפקודי ריאות העובדים בעסקי האירוח. המחקר כלל 93 עובדים מ- 13 מקומות עבודה שונים בעיר אוסלו, שנבדקו במקום העבודה בתחילת המשמרת ובסופה, לפני ואחרי כניסת החוק לתוקף. כמו כן נבדקה רמת הניקוטין וזיהום החלקיקים באוויר של מקום העבודה. רמת הניקוטין שהעובדים נחשפו אליה ירדה פי 50 לאחר כניסת החוק, ורמת הזיהום החלקיקים באוויר ירדה פי 3.5. כשנבדקה מידת החסימה בדרכי האוויר של העובדים, נמצא כי אצל 69 מהם חלה ירידה של בין 35% ל-67% במדדים לאחר כניסת החוק. בקרב 26 עובדים שאינם מעשנים ו- 11 חולי אסתמה, השינויים היו גדולים אף יותר.

פרופ' אליעזר רובינזון, יו"ר האגודה למלחמה בסרטן מסר בתגובה כי: "תוצאות מחקר זה מחזקות ידע ההולך ומצטבר בידי אנשי המדע, המוכיח כי לחוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים יש השלכה ישירה על בריאותם של אנשים שאינם מעשנים. ממסקנות המחקר אנו למדים כי יישום החוק תורם לשיפור משמעותי בתפקודי הריאות של העובדים, אשר עד לחקיקת החוק נחשפו לעישון פסיבי בעל כורחם.

חשוב להבין כי עישון פסיבי, הוא בעצם עישון כפוי הגורם לאדם שאינו מעשן לשאוף לריאותיו עשן סיגריות שמעשנים אחרים, הנמצאים בקרבתו. העשן הנפלט לחלל האוויר מהסיגריה ומפיו של המעשן, מכיל כמות כימיקלים דומה לזו שהמעשן עצמו שואף לריאותיו, על אף העובדה שהעשן נמהל באוויר.
מי שנמצא בקרבת אנשים מעשנים, נאלץ לשאוף לקרבו עשן בדומה למעשנים עצמם, ובכך להפוך כביכול, למעשן. חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים (שנחקק בישראל בשנת 1983) אומנם מגן על הציבור שאינו מעשן, אך על פי ניסיון העבר יש ביכולתו גם לגרום לירידה באחוז המעשנים עצמם. כך למשל, בישראל בשנת 1970, בתקופה שלפני ההגבלות החוקיות השונות, עמד שיעור המעשנים על 42% . בשנת 1992 ירד שיעור המעשנים ל - 31% וכיום על פי דוח שר הבריאות על מצב העישון בישראל הוא עומד על כ - 24%. מדובר על שיעור המעשנים הנמוך ביותר בתולדות מדינת ישראל".

המחקר פורסם בגיליון מרץ של כתב העת המדעי occupational & environmental medicine
https://oem.bmjjournals.com/cgi/content/abstract/oem.2005.024638v1

הידיעה באדיבות האגודה למלחמה בסרטן

[31/03/2006]