לא תמיד ילדים זקוקים לאנטיביוטיקה

רוב הילדים עם סינוסיטיס אינם זקוקים לטיפול אנטיביוטי, כך עולה
ממחקר חדש המתפרסם בגיליון אפריל של ה Pediatrics. על-פי תוצאות
המחקר לא נמצאו הבדלים בשיעור ההחלמה בין ילדים שקיבלו אנטיביוטיקה
לבין ילדים שקיבלו אין-בו.

החוקרים בדקו 180 ילדים בגילאי 1 עד 18, אשר היו בעלי תסמינים של
סינוסיטיס במשך 10 ימים או יותר. ברגע שהילדים הובחנו עם סינוסיטיס,
הם חולקו באופן אקראי לקבלת Amoxycillin, או שילוב של Amoxycillin /
Clavulanate, או אין-בו. כ- 80% מהילדים החלימו לאחר שבועיים בכל
קבוצות הניסוי.

הממצאים מוכיחים כי מתן אנטיביוטיקה לא יעזור לרוב הילדים המגיעים
לרופא. אם הרופא אינו רוצה לרשום אנטיביוטיקה, חשוב שההורה, גם אם
הוא בטוח שילדו צריך לקבל טיפול אנטיביוטי - ישמע, יבין, וישוחח על
כך עם הרופא.

אנטיביוטיקות פועלות על זיהומים חיידקיים, ולא על זיהומים נגיפיים
(ויראליים). סינוסיטיס הוא מצב שבו החללים המצויים מעל האף מתנפחים,
בדרך-כלל כתוצאה מזיהום נגיפי כמו שפעת או הצטננות. רק בחלק
מהמקרים, סינוסיטיס נגרם כתוצאה מזיהום ממקור חיידקי.

קשה להבדיל בין סינוסיטיס ממקור חיידקי לסינוסיטיס ממקור נגיפי.
התסמינים וזמן המחלה דומים בשניהם, אולם אם יש גם כאבים ורגישות
בפנים, או כאבי שיניים אשר נמשכים יותר משבעה ימים, קרוב לוודאי
שמדובר בזיהום חיידקי. הדרך היחידה לדעת בוודאות איזה זיהום יש
לחולה היא באמצעות החדרת מחט דרך האף לסינוסים, ושאיבה של מעט
נוזלים, כדי לבדוק אילו חיידקים גדלים בדגימה. זה כמובן די קיצוני,
ובדיקות כאלו לא נעשות בדרך-כלל. ניתן גם לבצע בדיקת CT של
הסינוסים, אולם בדיקה כזו יקרה מדי, ולא תמיד מדויקת.

מאחר וקשה לרופאים לעשות אבחנה, ומאחר ומופעל עליהם לחץ מצד
ההורים, רופאים רבים רושמים אנטיביוטיקה לטיפול בסינוסיטיס, רק
למקרה ואכן מדובר בזיהום חיידקי. הבעיה היא שייתכן ובכלל אין צורך
בטיפול אנטיביוטי, ושימוש נרחב באנטיביוטיקה מביא להתפתחות עמידות
לטיפולים.

כדאי לסמוך על מערכת החיסון שתטפל בזיהום. דבר זה נכון לפחות ב 90%
מהמקרים. מומלץ ללכת לרופא בכדי לוודא שלא מדובר במשהו חמור יותר,
אולם יש לתת אמון ברופא כאשר הוא אומר שילדך או אתה לא צריך טיפול
אנטיביוטי. כדי לטפל בתסמינים ניתן לקחת תרופות ללא מרשם רופא כנגד
הצטננות, חום וכאבים, זאת לאחר התייעצות עם הרופא או עם הרוקח.

[05/04/2001]