דיסוציאציה (Dissociation)

דיסוציאציה היא מנגנון הגנה בלתי מודע המבוסס על הפרדת תהליכים נפשיים או התנהגויות מסויימות מיתר הפעילות הנפשית המודעת. בתהליך הדיסוציאציה מתרחש נתק של האדם מהסיטואציה כולה או מחלקה, המתבטא בפיצול של פונקציות נפשיות כגון זיכרון, זהות או תפיסה של הסביבה. דיסוציאציה מהווה מאפיין מרכזי של קבוצת ההפרעות הדיסוציאטיביות. היא מתרחשת לרוב כתגובה לחוויה קשה או מכאיבה באופן קיצוני, שהנפש לא מסוגלת לשאת, ולכן, באופן בלתי מודע, מבודדת הנפש את אותה חוויה מהרצף החוויתי המודע. לדוגמא, אישה שנאנסה ולא מסוגלת לזכור את פרטי אירוע האונס חווה דיסוציאציה. בשנות ה-70' בארצות הברית תבעו נשים רבות את אבותיהן בטענה שפגעו בהן מינית בילדותן. רובן התבססו על מנגנון הדיסוציאציה וטענו כי עד בגרותן לא זכרו את ההתעללות, ונזכרו בה רק דרך טיפול פסיכולוגי או היפנוזה שעברו.