אנטרום (pyloric antrum)

שלום דוד, מחלת צליאק היא מחלה בה מתפתחים נוגדנים לחלבון הגלוטן שנמצא בחיטה. הנוגדנים תוקפים גלוטן במקום הספיגה (במעי הדק) ונוצרת דלקת. במידה ואין דלקת במעי למרות שיש נוגדנים ברמה (טיטר) גבוה, אז יתכנו מספר אפשרויות: 1. הדגימות נלקחו ליד הדלקת (הדלקת במעי לא רציפה במחלת צליאק, ישנם איזורים עם ובלי דלקת לסירוגין ולא ניתן לראות את הדלקת ללא ביופסיות) 2. תוצאה גבוהה מטעה של נוגדנים מסוג TTG (לרוב לא מדובר ברמות גבוהות מאוד אלא גבוליות) פה השאלה אם יש תסמינים של מחלת צליאק (אנמיה, שלשולים וכו'). אם יש לעיתים כדאי להתחיל דיאטה ללא גלוטן. אם תאכל דיאטה ללא גלוטן לא תוכל להיות אבחנה בהמשך, כי גם אם יש מחלת צליאק הביופסיות והנוגדנים יתנרמלו עם דיאטה ללא גלוטן. במקרים בהם האבחנה לא נעשתה מומלץ אפילו לעשות הפוך ולאכול דיאטה עשירה בגלוטן (לפחות 4 פרוסות לחם למשך שישה עד שנים עשר שבועות) ולחזור על גסטרוסקופיה עם ביופסיות. המלצות להמשך בירור יכולות להיות: 1. המשך דיאטה עם גלוטן עד לאבחנה. 2. בדיקה של נוגדנים יותר ספצפיים DGP IGA AB, EMA IGA AB 3. בדיקה גנטית לHLA DQ2 - אם שלילית, שולל צליאק 4. דיאטה עשירת גלוטן למשך 6-12 שבועות ובהמשך ביופסיה חוזרת בריאות שלמה, אייל הירש

שלום לך, פצעים כמתואר ככל הנראה אינם קשורים לבדיקת הגסטרוסקופיה ודורשים הערכה באפשרות של זיהום, מחלות דלקתיות כמו בכצ'ט או לופוס, צליאק וכו', או כתופעת לוואי לתרופות. רצוי לגשת בהקדם להערכה של רופא לבריאות הפה. בריאות שלמה, אייל הירש

שלום יעקב, מאוד מאוד משמח! המשך בריאות לך ומשפחתך.

שלום אורית, בדיקה של המיקרוביום נותנת רשימת חיידקים ארוכה, קשה להשוואה, שלרוב אין דרך להסיק ממנה מסקנות שתורמות מבחינה רפואית. בעתיד אנו מקווים להיות מסוגלים לתת המלצות טיפוליות על סמך בדיקות כאלו. בדיקה כזו מתבצעת למשל בבדיקת DAY 2, שם מנתחים את פרופיל החיידקים במעי ונותנים המלצות לגבי מאכלים שפחות יגרמו לעליית סוכר. זה מבוצע על סמך נתונים שנאספו מנחקרים קודמים שבהם בדקות את פרופיל החיידקים ועקבו אחר רמות הסוכר לאחר מאכלים שונים. אין כעת שימושים מוכחים נוספים במידע כזה, ולכן הבדיקה לא מבוצעת במסגרת קופת החולים. יש מספר רב של חברות פרטיות שיהיו מוכנות לבצע בדיקה כזו וניתן למצוא את שמן באינטרנט. בריאות שלמה, אייל הירש

שלום דויד, לדלקת בושט סיבות שונות (זיהום, הקרנות, וכו') אך הסיבה העיקרית היא ריפלוקס - עליה של חומצות קיבה לושט. ריפלוקס של חומצות קיבה (GERD) הם ככל הנראה מה שגורם לצרבות. בולמי הפרשת חומצה, כמו אומפרדקס, מפחיתים הפרשת חומצות בקיבה, וכך מפחית החזר של חומצות קיבה לושט. התרופות הללו עובדות היטב, הן בטוחות עם מעט תופעות לוואי וניתן לקחת אותן לאורך זמן. עם הפסקת הטיפול מתחדשת לרוב הפרשת החומצה, ואיתה הצרבת. אם מחליטים בכל זאת להפסיק, רצוי להפסיק טיפול בהדרגה, מאחר ועם הפסקת הטיפול יש תגובת ריבאונד עם הפרשה מוגברת של חומצות קיבה. גסטרוסקופיה נחוצה אם אין תגובה לבולמי חומצה או מתפתחים תסמינים אחרים כמו קושי בבליעה, הקאות, ירידה במשקל וכו', בריאות שלמה, אייל הירש