על ההבדל בין פסיכיאטר לפסיכולוג

האם פסיכולוג מטפל בבעיות נפשיות קלות יותר מפסיכיאטר? האם פסיכיאטרים רק מטפלים בתרופות והפסיכולוגים רק "מדברים" עם החולים? מתי פונים לפסיכולוג ומתי לפסיכיאטר ומה בעצם ההבדל ביניהם?

כתבה פרסומית כתבת חסות
מאת:


תאריך עדכון: 20/10/2014
הכתבה בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני
בשיתוף עם ד"ר יוסף חלבן
מנהל מחלקה פסיכיאטרית פעילה במרכז לבריאות הנפש "באר יעקב"
הצג טלפון מספר מקשר
i

האם פסיכולוג מטפל בבעיות נפשיות קלות יותר מפסיכיאטר? האם פסיכיאטרים רק מטפלים בתרופות והפסיכולוגים רק "מדברים" עם החולים? מתי פונים לפסיכולוג ומתי לפסיכיאטר ומה בעצם ההבדל ביניהם?


בעידן הנוכחי, רבים שואבים מידע מהאינטרנט, כמעט בכל תחום אפשרי, כולל מידע רפואי. מצד אחד יש בכך ברכה ותועלת, ולעתים קרובות חיסכון ניכר בזמן וכסף, למשל כאשר מתכננים טיול מורכב הכולל יעדים רבים, אמצעי תחבורה שונים, מידע היסטורי וגיאוגרפי ועוד. כאשר מדובר במידע רפואי הבעיה מורכבת יותר.


 ההבדל העקרוני שבין מידע לידע


הידע כולל בתוכו את המידע העובדתי, אבל גם את היכולת וההכשרה להעריך, לבקר אותו ולהחליט אם לנהוג על פיו או לאו. מאחר שהידע הרפואי אינו נחלת הכלל, היכולת להבין את המידע הנגיש ברשת, גם היא לא נחלת הכלל. ישנם אנשים, הגם שאינם אנשי מקצוע, שניחנים ביכולת להתייחס למידע הרפואי באופן מושכל וביקורתי, ואחרים נעדרים יכולת הזו. מצב זה מביא לעתים לכך שהציבור אוחז בדעות קדומות, בהכללות ולעתים במידע נטול בסיס שהופך לנחלת חלק גדול מהציבור.


מצב זה נכון גם לגבי הנושא שבכותרת. כמעט אין שבוע שבו אני, כמו רבים מעמיתיי, לא נשאל לגבי ההבדל בין פסיכיאטר לפסיכולוג, במקרה הטוב. המקרה הרע הוא כאשר אנשים משוכנעים שהם יודעים את ההבדל, בעוד שלמעשה אוחזים בדעה מוטעית מיסודה. בדרך כלל הם מאמינים ש"הפסיכיאטר נותן תרופות ואילו הפסיכולוג מדבר עם האנשים".


לעתים קרובות, אותם אנשים בטוחים ש"לפסיכולוג הולכים כשיש בעיות קלות ואילו כשנדרש פסיכיאטר, הבעיה היא הרבה יותר חמורה" . מאחר שכיום יותר ויותר אנשים נדרשים לשירותי בריאות הנפש מן הראוי להבהיר את הנושא.


ראשית, נבהיר מספר מושגים:


פסיכיאטר הינו רופא. השכלתו הבסיסית נרכשת בבי"ס לרפואה והיא זהה לזו של יתר הרופאים. לאחר סיום הלימודים, מתמחה מי שבחר לעסוק בבריאות הנפש במחלקה פסיכיאטרית. מי שמעונין להיות רופא עיניים פונה להתמחות במחלקת עיניים וכו'. אגב, רשאי להיקרא "פסיכיאטר" רק מי שהשלים את התמחותו ועמד בבחינות התמחות מטעם ההסתדרות הרפואית.


פסיכולוג קליני רכש את השכלתו במחלקה לפסיכולוגיה, השכלה הכוללת מגוון רחב של תחומים הנוגעים להתפתחות הנפשית, תורות אישיות, היבטים שונים של התנהגות הנפשית, הן נורמליים והן פתולוגיים, וכיו"ב. פסיכולוג קליני הוא בעל תואר שני (לפחות), וגם הוא רשאי להציג עצמו כפסיכולוג קליני רק לאחר שעבר תקופת התמחות במרפאה לבריאות הנפש ובבי"ח פסיכיאטרי ועמד בבחינות ההתמחות מטעם הסתדרות הפסיכולוגים. 


פסיכותרפיסט הינו מי שעוסק בטיפול בבעיות נפשיות, בד"כ בשיחות פרטניות או קבוצתיות. הפסיכותרפיה הינו תחום פרוץ במידה ידועה ואין הגדרות מדויקות מה היא פסיכותרפיה ומי הוא פסיכותרפיסט המוסמך לעסוק בתחום זה שאינו רופא או פסיכולוג קליני. זהו נושא מורכב החורג מהדיון הנוכחי.


לענייננו, חשוב להדגיש שהכשרה בפסיכותרפיה, דהיינו בטיפול נפשי, הינה חלק חשוב של ההכשרה במהלך ההתמחות הן של הפסיכיאטרים והן של הפסיכולוגים הקליניים ומבחינה זו אין הבדל ביניהם, וגם אין כל סימני שאלה באשר להיותם מוסמכים לעסוק בכך. מכאן, ההנחה שהפסיכיאטרים רק מטפלים בתרופות והפסיכולוגים "מדברים" עם החולים בטעות יסודה. רבים מן הפסיכיאטרים רואים בפסיכותרפיה חלק מרכזי בעבודתם וכאמור אין הבדל מבחינה זו בינם לבין הפסיכולוגים הקליניים. זאת ועוד, רבים הם הפסיכולוגים הקליניים, כמו גם הפסיכיאטרים, שאינם מסתפקים בהכשרה המוקנית במהלך ההתמחות ופונים להכשרה נוספת ומעמיקה בבתי הספר לפסיכותרפיה במסגרת האוניברסיטאות ובמכונים המוכרים לפסיכואנליזה.




באשר לתהליך האבחנתי, גם הפסיכיאטר וגם הפסיכולוג אמונים על הערכה פסיכולוגית קלינית, קרי במהלך שיחות ההיכרות עם הפציינט המיועדות לצורך זה. שניהם אמורים להכיר ולזהות סימפטומים וסימנים המעידים על פתולוגיה בתחום הנפשי. יחד עם זאת, לעתים עולה צורך ביישומו של ידע רפואי על מנת להשלים את ההליך האבחנתי, שמטבע הדברים אינו נחלתו של הפסיכולוג. במקרה זה יפנה הפסיכולוג את המטופל להערכה פסיכיאטרית. מן הראוי לזכור, שסימפטומים נפשיים מהווים לעתים מזומנות ביטוי למחלה גופנית, וכאן נדרשת ההכשרה הרפואית של הפסיכיאטר על מנת לעשות את האבחנה המדויקת.


כפי שהפסיכולוג נדרש לעתים במהלך האבחנה להערכה פסיכיאטרית שתקיף גם את ההיבטים הרפואיים של הבעיה, נזקק הפסיכיאטר לעתים, על מנת להשלים את ההערכה הפסיכולוגית של החולה לביצוע מבחנים פסיכולוגיים (ובשמם המדויק יותר, מבחנים פסיכודיאגנוסטיים, כלומר עוסקים ב"דיאגנוזה של הנפש"), ומפנה את המטופל לפסיכולוג קליני. כל הפסיכולוגים הקליניים עוברים הכשרה מעמיקה בביצוע של מבחנים אלו. הרופאים לעומת זאת אינם מוכשרים בתחום זה ואינם יודעים להעביר ולכמת את תוצאות המבחנים.


כפי שמבחנים אבחוניים הינם נחלתם הבלעדית של הפסיכולוגים הקליניים, כך מתן טיפול תרופתי הינו בסמכותו הבלעדית של הפסיכיאטר, בהיותו רופא. אין לפסיכולוג סמכות ורשות לרשום תרופות. הוא יכול, וגם חייב, במידה שהוא סבור שיש צורך בטיפול תרופתי להפנות את המטופל להערכה פסיכיאטרית בשאלה זו. במאמר מוסגר, ברצוני להדגיש שרצוי מאוד שבמידה ומתקיים טיפול או יעוץ משולב, יהיו הפסיכיאטר והפסיכולוג בקשר על מנת לתאם את הטיפול ולהתייעץ במידת הצורך.  


לסיום, ברצוני להתייחס לדעה קדומה נוספת והיא שלפסיכיאטר פונים ב"בעיות קשות" ולפסיכולוג באלה "הקלות". נכון הדבר שמס' מחלות קשות (כמו למשל מחלה דו קוטבית - מאניה דפרסיה) דורשות כמעט תמיד התערבות פסיכיאטרית, בין אם אבחונית ובין אם טיפולית, אם כי גם במקרים אלו נוטל הפסיכולוג לעתים קרובות חלק מרכזי בטיפול, למשל בפסיכותרפיה. אולם, במקרים רבים של הפרעה קלה יחסית, כמו התקפי חרדה לא חמורים יהיה נכון לטפל בהם תרופתית וסביר שייעלמו תוך תקופה קצרה יחסית ללא צורך בהתערבות נוספת. לעומת זאת, ישנם מקרים מורכבים המתבטאים בהפרעות התנהגות או קשיי תפקוד ניכרים וממושכים ואשר הטיפול העיקרי ולעתים היחיד הינו פסיכותרפיה ואלו יטופלו על ידי פסיכותרפיסטים, שלעתים יהיו פסיכיאטרים ולעתים פסיכולוגים.  


ד"ר יוסף חלבן, מנהל מחלקה פסיכיאטרית פעילה במרכז לבריאות הנפש "באר יעקב"

עדיין מתלבטים? להתייעצות עם ד"ר יוסף חלבן השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >



פורום פסיכיאטריה

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • חציית סרוקוול
  • מיכאל
  • 10/10/2016 01:46
  • שלום רב. אני מאובחן כלוקה בדיכאון ובשנה האחרונה בחרדה. אני עם עבר של שימוש בסמים קלים. נקי שנה ומאז הפסיכיאטרית רשמה לי 20 מ"ג ציפרלקס 500 מ"ג דפלפט ו50 מ"ג סרוקוול xr .אני לא מודע כלכך למה היא נתנה לי את הסרוקוול וחוץ מזה שאני עדיין מרגיש בהתקפי דיכאון. ביקשתי ממנה לשנות לי תרופה ולהוריד את הסרוקוול ואמרה לי לקחת חצי כדור לכמה ימים ואז להפסיק . רציתי לשאול אם זה מותר לחצות את הכדור הזה ? והאם אפשרי להעלות את המינון של הציפרלקס מעל ל20 מ"ג? ואם זה משפיע על דיכאון בכלל ..? היו מקרים שהפסיכיאטרית שלי הביאה לי כל מני סוגים של כדורים ביחד והיא לא מודעת כלכך כי נראה לי שהיא חדשה בתחום .. אשמח לקבל ממך תשובה . בתודה מראש .

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 13/10/2016 22:22
  • למיכאל שלום, 1. סרקוולXR הוא סרקוול ארוך פעולה. אם חוצים אותו אז מאבדים את ההשפעה של תרופה ארוכת טווח. 2. לא ניתן לתת מעל ל20 מ"ג ציפרלקס מאחר ותרופה זו מאריכה את הקטע QT ב-א.ק.ג (ECG). מעל למינון זה יש סכנה מוגברת להפרעות קצב שיכולות אף להוות סכנה (דבר שאינו שכיח כל כך, אך ה-FDA אסר על מתן מינונים גבוהים יותר). 3. ציפרלקס בהחלט תרופה נוגדת דיכאון יעילה לדיכאון קל-בינוני. בברכה, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • סרוקוול
  • מיכאל
  • 14/10/2016 01:22
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 17/10/2016 12:30
  • למיכאל שלום, זה לא שאסור לחצות את הסרקוואל XR, אלא שברגע שאתה עושה את זה, הוא הופך לסרקוואל רגיל עם השפעה של 12 שעות. עדיף לדעתי לעבור לסרקוואל 25 מ"ג כפול 2 ביום ואז לרדת בחצאי כדורים. בברכה, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • סרקוול 600 מ"ג לנוער
  • דלי
  • 17/05/2019 20:47
  • ציפרלקס
  • משה
  • 24/03/2017 13:17
  • שלום ד"ר! יש לי 2 שאלות. 1.אני בן 25 סובל מזה כחצי שנה ככל הנראה מהפרעות חרדה מטופל כמה חודשים אצל מטפלת קונגטיבית ובמקביל התחלתי בטיפול תרופתי ציפרלקס התחלתי ב10 מ"ג ולאחרונה העליתי ל20. אני חושב שהכדור כלל לא עוזר לי ואולי אפילו משפיע עליי לרעה אשמח לקבל פיתרון או להפנות אותי למקום הנכון.אני אדם נורמטיבי ואיש ביטחון שמלפני חצי שנה חיי נהרסו ואני כבר לא מצליח להיות אופטימי. 2.אני לוקח את הציפרלקס בשעות הערב סביבות 10 ואתמול שכחתי לקחת האם יש בעיה עם זה? פעם ראשונה שזה קורה לי! אשמח לקבל תשובות תודה ד"ר.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 28/03/2017 16:09
  • למשה שלום, לא ברור לי האם הפרעת החרדה השתפרה בעקבות הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי? בעיקרון, הייתי פונה לפסיכיאטר ומבקשת שיחליף את הטיפול מאחר ואינך מגיב אליו. אשר לשכחה של הכדור אתמול בערב, זה יכול לעשות תופעות לוואי אך כנראה שלא עשה. לעומת זאת, הפסקת הטיפול בכדור זה, רצוי שתעשה בהדרגה בכדי למנוע תופעות גמילה. בברכה, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • ציפרלקס
  • משה
  • 23/04/2017 18:55
  • בהמשך לתגובתך רציתי לומר כי מתחילת ההפרעה עד כה בהחלט יש שיפור לא יודע אם זה בזכות הכדור אבל יש! אך עדיין לא 100% ומקבל מידי פעם התקפים לא פשוטים וברוב הזמן ביום יום אני עייף ויש לי מיגרנות. שאלה נוספת שרציתי לשאול אם אפשר לשתות אלכוהול בזמן נטילת הציפרלקס?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 24/04/2017 23:25
  • למשה שלום, 1. ניתן להוסיף כמתגבר אביליפיי (אריפליי) 2.5 מ"ג בערב לפני השינה בתחילה יחד עם לוריבן 1 מ"ג. 2. במידה וזה לא עוזר לאחר כשבוע-שבועיים ניתן להחליף את הכדור. במקרה כזה הייתי עוברת לסימבלתה ומעלה את המינון בהדרגה ל 90-120 מ"ג. 3. לגבי האלכוהול, ניתן לשתות כוסית ולא כמויות מופרזות. בברכה, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • ציפרלקס
  • משה
  • 25/04/2017 15:39
  • תודה ד"ר בהמשך לתגובתך האם הכדורים האלה יכולים להזיק?או שוב לעבור תופעות לוואי קשות?(אני כעיקרון נגד כדורים אבל נכנעתי לציפרלקס אחרי שהייתי אובד עצות ובסבל נוראי). ולגבי השאלה השנייה אני לא שותה אלכוהול מלבד בירה. האם בקבוק בירה ביום זה כמות סבירה? והאם צריך לשתות במרחק סביר מנטילת הכדור?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 27/04/2017 23:25
  • למשה שלום, 1. הכדורים אינם מסוכנים 2. מאחר ואינך בתול לכדורים, סביר להניח שתופעות הלוואי יהיו זניחות. 3. פחית בירה זה סביר, אך אסור לקחת עם זה בנזודיאזפינים (לוריבן, קסנגיס, קלונקס וכו'), יש לעשות רווח של 8-12 שעות. בברכה, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • ציפרלקס
  • משה
  • 28/04/2017 01:43
  • ד"ר מלבד העייפות והישנוניות התמידית יש ימים ושעות שאני מרגיש תקוע זאת אומרת שהראש שלי תפוס שאני בהשפעה וזה גורם לי למחשבות לא טובות שאני לא יצא מהמצב שאליו נקלעתי ומצד שני אני מפחד להתעסק עם כל מיני כדורים פסיכאטרים. כל המצב הזה גורם לי לפחד עצום ומעלה לי את רמת החרדה ופוגע לי בתיפקוד ובאופטמיות. האם יש דרך לצאת מהמצב הזה?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 04/05/2017 19:29
  • למשה שלום, מאחר והיה שיפור על 10 מ"ג אני צופה שעכשיו שעלית ל20 מ"ג יחול שיפור נוסף תוך שבוע-שבועיים. כל שינוי מינון יכול להחריף את המצב לזמן קצר ואחר כך להביא לשיפור. השיפור אינו תלוי באמונה או באופטימיות שלך ולא בפחדים שלך. במידה והכדור עוזר, הוא יעזור למרות ועל אף. פשוט צריך לתת לזה מספיק זמן. בברכה, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • ציפרלקס
  • משה
  • 09/05/2017 20:56
  • היי ד"ר קרני זה שוב אני משה! אז הזמן עבר ואני כבר כמעט 8 חודשים שחיי כבר לא אותם חיים מאז שהחל לי לפי הפיענוח של המטפלת קונגטיבית "הפרעת חרדה" ואולי "דיכאון קל". אז התחלתי לשתות ציפרלקס במינון של 10 ולאחר מכן 20 כבר מתחילת חודש 12 אשתקד. ויכול להיות שברוב הזמן ההתקפים שלי לא חזקים כמו שהיו בעבר אבל מאז שלקחתי את הציפרלקס אני מרגיש ברוב הזמן כמו אדם שהראש שלו תקוע והוא ממשיך להתהלך כאילו לא קרה כלום וככה אני מתפקד כל יום עם מיגרנות עייפות תמידית ומחשבות כל היום על מה יהיה איתי והרבה הרבה פחד בגוף. האם ניתן לעשות משהו או שכל החיים אשאר אומלל ויחיה בפחד מכלום באמת כלום לא קרה לי שום אירוע טראומתי בחיים זה התחיל ביום אחד בהיר אני בן 25 יש לי עבודה טובה משפחה תומכת חברים ללא סוף אבל איכשהו נקלעתי למצב הזה. אשמח אם תוכלי להכווין אותי לדרך צלחה אודה לך כל חיי.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 11/05/2017 18:30
  • למשה שלום, זה נשמע שיש מקום להחליף את הטיפול התרופתי. מאחר ונראה שהציפרלקס לא עזר, הייתי מחליפה ל-SNRI'S ובשל כאבי הראש, הייתי מנסה טיפול עם סימבלתה. במידה וזה לא יעזור מספיק, יש מקום לדעתי לנסות להוסיף לך אביליפיי (אריפליי) 2.5 מ"ג בערב. דיכאון אינו צריך סיבה, על-פי רוב הוא מתחיל בלי סיבה. בברכה, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • חרדה מהכדורים
  • יוסי
  • 29/04/2017 17:56
  • משה אני באותו מצב,יש לי חרדה רק מלקחת את הכדור..ואם אני לא לוקח אז אני בדיכאון קשה..ועם הכדור אין כלכך שיפור אפילו עושה אותי עצבני והכי מפחיד אותי שהחרדה שלי מסמים ואני מכניס לעצמי עוד סמים מיום ליום מרגיש יותר רע התחלתי לפני שבועיים

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • ליוסי
  • משה
  • 29/04/2017 23:20
  • יוסי תודה על השיתוף! איזה כדורים אתה נוטל? ושבועיים זו תקופה קצרה אני עם כל הקושי אני בחור צעיר ומאמין שמתישהו אחזור לחיי עם כל הפחד והסבל. וממה בדיוק אתה סובל לפי האבחנה?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • מייעץ
  • M
  • 19/04/2018 02:11
  • אני לא רופא !!! אבל אני יכול להגיד לך שצריך להתרגל לתופעות לוואי של כל כדור, ולהחליף אותם או לעצור באמצע מאוד לא מומלץ. הרופאים לא אומרים את זה בדרך כלל אבל לוקח חודשיים פחות או יותר להתרגל לכדור.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • ציפרלקס
  • יוסי
  • 30/04/2017 08:48
  • משה אני בן 25 ומאוד חלש באופי בגלל זה אני מפחד,הפסיכיאטר אמר התקף חרדה ודיכאון זה אחרי עישון סמים לא תפסתי את המציאות שבוע וזה נמשך חודשיים דיכאון קשה וחרדה אבל לי זה נראה משהו יותר קשה אי אפשר להסביר את ההרגשה הזאת במילים..אני כבר חודשיים באותו מצב בבית לא מסוגל לעשות כלום סוג של הלם משהו בעיניים מרגיש לי מוזר,אתה חושב שהציפרלקס יעזור? איך הוא משפיע עלייך בנתיים? אני כבר מיואש..

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 04/05/2017 19:32
  • ליוסי שלום, השיפור כפי שכתבתי למשה אינו תלוי באמונה שלך ובפחד שלך מהכדורים. שבועיים זה זמן קצר מדי מכדי לקבל תגובה חיובית ולכן אין מה להתייאש. בברכה, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • למשה
  • רעות דהן
  • 30/05/2018 10:50
  • למשה
  • רעות דהן
  • 30/05/2018 10:52
  • יוסי
  • עומר
  • 18/12/2018 22:40
  • ...
  • יוסי
  • 30/04/2017 09:02
  • יוסי צור איתי קשר
  • עומר
  • 18/12/2018 22:33
  • חרדות דיכאון
  • רונית
  • 30/04/2017 12:58
  • יוסי מה שאתה חווה זו תופעת לוואי מחורבנת של חרדה קשה. קוראים לה דה ראליזציה:אתה מרגיש מרחף,לא מחובר למציאות,כאילו אתה בתוך אקווריום, אתה מאחורי וילון,זה גורם לבלבול,לסנוור לבעיות בזיכרון. דה פרסונליזציה זה בפאן האישי. אתה מסתכל על עצמך במראה, יודע שזה אתה אבל מרגיש לא מחובר למה שאתה רואה. אתה כאילו הולך על רגליים לא שלך. זה סבל איום ונורט. אני חווה את זה כבר ארבע שנים. זה הרבה יותר קשה להתמודדות מהתקפי חרדה. כמובן שזה גורר חרדות. כדי להיפטר מההרגשה הזו צריכים להיפטר מהחרדה, מה גם שעצם תחושת הניתוק יוצרת חרדה ונכנסים למעגל סגור ונורא. אם יתמזל מזלך טיפול תרופתי נכון יעזור לך. אני עוד לא מצאתי. בקיצור גיהנום.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • רונית
  • גל
  • 24/03/2018 07:39
  • לרונית
  • יוסי
  • 30/04/2017 13:02
  • רונית זאת הרגשה נוראית ,לפני המעשה הרגשתי קצת בדיכאון ולא מוצא את עצמי,אבל הייתי חי טוב ואין לי סיבה בעולם להיות בדיכאון,אבל ההרגשה שהכל מוזר עם התקפי חרדה קשים בהתחלה גמרו אותי.הציפרלקס לא ממש עוזר עושה אותי בעיקר עצבני עדיין אני מרגיש מוזר..יש לך פתרון לבעיה הארורה הזאת?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • דכאון קשה מאוד
  • ירין
  • 13/03/2019 21:59
  • היי שמי ירין ולפני 5 שנים התחיל לי דיכאון מאוד קשה אחרי כמה חודשים חזרתי לעצמי עם 2000 מ״ג של דפלפט ו 20 מ״ג של ציפרלקס. לאט לאט הורדתי את המינון של הדפלפט כי הרגשתי עייפות מטורפת אחרי שנתיים לערך החלפתי כדורים בגלל העייפות וחוזר אנרגיה. לקחתי המון תרופות מאז (סימבלטה, וולבוטרין, ליתיום, טרינטלקס, אפקסור) ועוד הרבה הרבה תרופות פשוט לא זוכר את כל השמות. המליצו לי על טיפול ECT עשיתי 14 טיפולים וכלום לא קרה. הפסיכיאטר נתן לי עכשיו לקחת אביליפיי 5 מ”ג ובכמה ימים הראשונים היה שיפור משמעותי ואחרי שבוע בערך התחיל לי עייפות חרונית והרגשה לא טובה. מה אני אמור לעשות להרגיש טוב אני כבר מיואש מאוד. בבקשה את עזרתך 🙏

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • לרונית
  • יוסי
  • 30/04/2017 13:09
  • גם שאני מסתכל במראה אני מרגיש מוזר לעצמי וכל מה שאני עושה מוזר לי אני מרגיש ששכחתי מזה לחיות,הרסתי לעצמי את החיים בשניה..את חושבת שהציפרלקס יעזור? אני כבר חודשיים לא מוצא את עצמי

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • חרדות דיכאון
  • רונית
  • 30/04/2017 13:46
  • יוסי,אני לא יודעת אם ציפרלקס יעזור לך. תצטרך לתת לזה צ'אנס,אני אישית לא ניסיתי ציפרלקס,ניסיתי לוסטרל ויפאקס וסטמבלטה שלא עזרו. אבל כל עניין לגופו,אני מכירה את התחושות,הן איומות,אני סוחבת אותן 4 שנים. הייתי נותנת הכל כדי לקבל את עצמי בחזרה. עברתי כבר 2 פסיכיאטרים שנחשבים לטובים שלא הצליחו לעזור לי. כעת עושה שיעורי בית למצוא את השלישי.טיפים אני יכולה לתת לך הם: כשתחושת הניתוק מתגברת תיכנס להתרחץ. או תיקח חתיכת קרח ותאגרף אותה חזק ביד. אתה לא תשתגע. חשוב שתזכור לא משתגעים מדה ראליזציה ודה פרסונליזציה.לא יקרה לך כלום. חוץ מהסל. תיצמד לפסיכיאטר טוב,תהטה קשוב,ומצד שני דעתן. כי לא כל מה שהם אומרים הוא תורה מסיני. תזכור שהגוף והנפש הם שלך. עצה נוספת, אל תקרא באינטרנט. זה מגביר חרדה וכל האינפורמציה בדרך כלל קטסטרוםאלית.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 04/05/2017 19:20
  • לרונית שלום, לא יכולתי לכתוב את הדברים יותר טוב ממך. כל הכבוד ובמיוחד עצתך נגד האינטרניטיס. האם אצלך זה התחיל מטראומה כלשהי? ייתכן וחשוב לעבוד איתך על החרדות עם EMDR בכדי להוריד את מפלס החרדה. בברכה, דר' קרני רובין

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • רונית
  • יוסי
  • 30/04/2017 13:54
  • הבעיה שלי שקראתי באינטרנט בהתחלה כי עוד היה לי כוח לצאת מיזה וחשבתי שאני יצליח אז משכתי את עצמי המון זמן אבל כמה שהייתי ישן הייתי קם יותר עייף ולחצים מטורפים בכל הגוף לא הבנתי מה קורה לי עד שהלכתי לפסיכיאטר בהתחלה הביא לי קלונקס זה הרגיע אותי אבל התחושה המוזרה לא עברה,עכשיו עברתי לציפרלקס לפי מה שאני מרגיש אני גמור כי כאילו שכחתי את החיים..הייתי גם מאוד משועמם לפני ומבולבל..ואם את רוצה יש לי פסיכיאטר מצויין!

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • רונית
  • יוסי
  • 30/04/2017 14:16
  • יש לי עוד בעיה רצינית שאני היפוכונדר תמיד חושב שיש לי הכל בהתחלה חשבתי שיש לי סכיזופרניה והתחלתי לדמיין דברים במחשבות אז נכנסתי יותר לחרדה אבל הפסיכיאטר הצליח להרגיע אותי שאין לי..לפני מה שקרה לי הייתי שוכב עם בחורה נגיד עם קונדום והייתי בטוח שהדבקתי באיידס הולך לעשות בדיקות גם שהיה יוצא שאין לי כלום הייתי חושב שהבדיקה לא טובה,ככה שאני בבעיה רצינית..אפילו אם יבוא יום שאני ירגיש טוב אני עדיין לא יאמין

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • ..
  • ציפרלקס
  • 05/05/2017 15:22
  • טיפול בעייפות
  • דוד
  • 19/12/2018 12:01
  • אולי תבדקו הורמונים של בלוטת התריס ובלוטת אדרנל אצל אנדוקרינולוג זה מה שגורם לעייפות ולחוסר אנרגיה. אולי זה גם קשור לחרדות. תחפשו אתר בנוגע לאיזון הורמונלי ובלוטת התריס.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • ד"ר קרני-טראומה
  • רונית
  • 06/05/2017 09:28
  • ד"ר קרני,בעברי טראומות, יתמות מאב מגיל 3, חצי שנה אחרי אחותי הבכורה נהרגה בתאונת פגע וברח כשחזרה הביתה מהטירונות,מהסיפורים שימשה לי כאם שנייה, אחרי הטרגדיות אמי קידשה את המוות והזניחה אותי רגשית, אני הצעירה,אחיי היו בוגרים.תוסיפי לזה גירושין קשים וכואבים שאני לא מאחלת לאך אחת שעברתי לפני 10 שנים. ונשארתי לגדל לבד תינוקת ו 2 פעוטות. גדלו שלושת המקסימים,הם מאושרים ובריאים, כי מעולם ועד עצם היום הזה לא נתתי להם להרגיש שהגירושין פגעו בנו כמשפחה וכמובן שבהרבה כוח הם לא חשופים למצבי הנפשי. וזה כשלעצמו מוסיף מוסיף התמודדות להתמודדות. כך שהעומס גדול. לשאלתך ניסיתי emdr זה לא הוכיח עצמו. כרגע ללא טיפול תרופתי. נתמכת בלוריואן תרופה שהיא לא פתרון ושוב מחפשת פסיכיאטר. אחרי שלושה במהלך 4 שנים. שלא הצליחו לייצב אותי עם לוסטרל, ויפאקס,וסימבלטה. כאשר יש מוטיב שחזר על עצמו בשלושת התרופות,מינון נמוך לא מספיק מינון גבוה מאוד מחמיר את הסימפטומים ועם כל הסבל לקחתי כל טיפול לתקופת זמן מקסימאלית. אז כן ד"ר קרני. אני אם כל הטראומות. ו4 שנים זה יותר מידי זמן. זה נשגב מבינתי, אנשים עם מאניה דיפרסיה או סכיזופרניה, מצליחים להגיע לאיזון. ואני לא? למה? הלוואי שהיית קרובה אליי גיאוגרפית. אני מהצפון, קיבלתי המלצה על פרופסור קליין מנהל המחלקה הפסיכיאטרית ברמבם. העניין הוא גם כלכלי. הוא גובה לא מעט. אז כרגע ממשיכה לבדוק ולחקור. למזלי. הלוריוואן עוזר לי ואני מצליחה לתפקד. אבל שוב, זה לא פתרון.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 11/05/2017 18:38
  • חיזוקים לרונית
  • ורד
  • 16/04/2018 12:27
  • הי רונית נראה כי את לומדת כל פעם מחדש לצמוח דווקא מתוך הכאב והנפילות בחייך, מעריצה ומחזקת אותך על הכוחות הנפשיים שיש בך ואת לומדת להשתמש בהם בתבונה. את נותנת כח לאחרים וזה מחזק גם אותנו. מאחלת לך כל טוב

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • אשמח לדעת מה את מרגישה
  • רועי
  • 06/05/2017 15:58
  • אני גם אחרי חרדה ודיכאון לא מצליח להתחבר לעצמי עם ציפרלקס גם לא עוזר,אני מרגיש זומבי מכונה החלומות נראים יותר אמיתיים אין כוח וחשק לכלום

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • מרגיש שמצבי גרוע מכולכם, חולה נפש מלידה
  • ..
  • 06/05/2017 16:39
  • היי אז ככה אני כבר בגיל 25 סובל מדיכאון מלידה דיכאון וקצת חרדות אי אפשר לצאת מזה אי אפשר לרכוש השכלה אי אפשר לעבוד תרופות שהשמינו אותי פגעו לי בדימוי עצמי בנוסף לחשק המיני שהם דיכאו.. לא יודע מה לעשות כבר כמה שנים אני שוקל המתת חסד אבל אין לי איך לממן את זה ויש עורך דין בארץ שיכול לתת הפניה זה לא בעיה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • מייעץ
  • M
  • 19/04/2018 02:14
  • טיפול פסיכולוגי אינטנסיבי. יש כאלה מקומות ממונים שלא עולה הרבה כסף בשיטת CBT תחפש בגוגל. וכמובן רצון מסוים להקים את עצמך, ולעשות את זה. אתה יכול להמשיך להיות ככה כל החיים, או לקבל המתת חסד. או שתתאפס על עצמך ותתחיל ללכת לטיפול פסיכולוגי אינסטיבי.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • דה ראליזציה דה פרסונליזציה רועי
  • רונית
  • 06/05/2017 16:39
  • היי רועי. כמובן שכל עניין לגופו. אשתף אותך בתחושותיי, זה יעזור לך להבין שאתה לא לבד. דה ראליזציה וגה פרסונליזציה הם למעשה מנגנוני הגנה מפני חרדה קשה. ניתוק. על מנת שלא נצטרך להתמודד עם החרדה/נטראומה. על פניו זה נשמע יופי. אך הסבל הוא קשה מנשוא.דה ראליזציה היא תחושת ניתוק מהמציאות, כאילו אתה נמצא בתוך אקווריום. אתה לא באמת חש את המציאות, כאילו העולם שלך מתנהל מאחורי וילון,הסביבה הקרובה שלך כמו הבית, החדר,נראים מוזרים ולא שייכים. דה פרסונליזציה זה בפאן האישי. אתה מתסכל במראה, אתה יודע שזה אתה, אבל אתה לא מחובר למה שאתה רואה, אתה מרגיש כאילו אתה הולך על רגליים שהם לא שלך. התחושות הן קשות ואתה בטוח שאת משתגע או כבר משוגע. חוסר ריכוז, סינוור, בעיות זיכרון לטווח קצר ונטייה לנתח דברים מה שאתה לא עושה במצב רגיל. רועי אני יכולה להרגיע אותך, אתה לא תשתגע. כאחת שסובלת מההפרעה אני שמה על ראשי את כובע השפיות בהרבה ביטחון. כעת. החרדה הקשה גורמת לדה ראליזציה ודה פרסונליזציה שנקראות בקיצור דיסוציאציה. הדיסוציאציה יוצרת חרדה שמובילה לדיכאון, והמעגל סגור. אנשים יוצאים מזה. אני לצערי עדיין לא יצאתי מזה, אחרי טיפולים תרופתיים שנכשלו וגם טכניקות פסיכולוגיות שלא הועילו. הקושי גדול. שלא לדבר על הבדידות שהפרעה זו מביאה איתה. כי לך תשב עם חבר ותאמר לו אני לא מחובר לעצמי. הוא יחשוב שאתה איבדת את זה. אבל אתה לא רועי. אל תפחד, לא יקרה לך כלום. מקווה שתהיה בר מזל ועם טיפול נכון תחזור לעצמך. אל תחפש אינפורמציה באינטרנט, כי זה יפחיד ויטעה אותך.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 11/05/2017 18:43
  • לרונית שלום
  • איציק
  • 14/05/2019 17:05
  • רונית ה' יברך אותך. הצורה שאת כותבת את הדברים מהתנסות אישית, עזרה לי מאוד מאוד להבין שאני לא לבד בעולם, ולא לבד בתחושות הללו. ובפרט מה שכתבת שזה לא נורא ולא משתגעים מזה. (אני כיום כ 7.5 שנים אחרי טראומה חריפה של שימוש בסמים, שמזכירה ממש את התחושה שלך. טיפול אינטסיבי של EMDR עזר להפחית את הצער והסבל ב כ60 70 אחוזים - טיפול של שנה) הבעיה שלי היום, שאחרי שהתחתנתי התחילו הבעיות לחזור (בעצימות נמוכה יחסית) אבל השאריות נותרו. התחלתי עכשיו ציפרלקס 2.5 מ"ג !!! מינון שכמעט לא נחשב, ואני מתחיל לחוש את התחושות הללו שוב. כנראה יש לי רגישות גבוהה להתערבות של חומרים פסיכואקטיביים. ה' יעזור לכולנו

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • רועי
  • רועי
  • 06/05/2017 16:47
  • תודה על התשובה,אבל אני באמת מרגיש שאני מאבד את השפיות,לפני הציפרלקס זה התחיל בהתקפי חרדה יום אחרי יום,ואז הגיעה דיכאון עמוק כאילו נגמר העולם,הייתי זומבי ממש ! לא ידעתי מה הולך איתי,התחתי ציפרלקס שהחריף את המצב בהתחלה,עכשיו אני פחות זומבי יותר מכונה בלי עניין בחיים..איך אפשר לצאת מיזה? גם לפעמים רואה כתמים שחורים משהו מוזר,כמה זמן יקח לצאת עם בככל זה כבר הרבה חודשים ככה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • לרועי
  • רונית
  • 06/05/2017 19:17
  • רועי. תיאלץ להתאזר בסבלנות, שום תרופה היא לא הוקוס פוקוס,כל תרופה היא ניסוי וטעייה, כאשר הפסיכיאטר עם הידע והניסיון מנסה להתאים לחולה תרופה ולא תמיד מצליח. אתה בתוך תהליך. תהיה קשוב לעצמך, תעדכן את הפסיכיאטר על כל שינוי, חעובי או שלילי. מזכירה לך, אני 4 שנים בתוך המשבר הזה. אסור להרים ידיים. יימצא הפתרון,אז יש מי שהתרופה ראשונה קולעת בול. ויש כמוני. נקווה שאתה בקבוצה הראשונה. בהצלחה.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • רועי
  • רועי
  • 06/05/2017 20:13
  • איך צריך להתייחס לזה? כי אני לא מצליח לחזור לחיים כמו שהייתי לפני התקפי חרדה,הכל מוזר ולא אמיתי אני לא יודע להבדיל בין שתי ההפרעות חושב שיש לי גם וגם איך חוזרים לחיים רגילים? זה משהו שיחזור עם הזמן? או שזה נשכח ואשאר ככה כל החיים

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • דה ראליזציה דה פרסונליזציה רועי
  • רונית
  • 06/05/2017 21:24
  • רועי. לא היית ככה לפני החרדות ואתה לא תישאר ככה אחרי שתחלים. תנסה להירגע.תגיד לעצמך שזה זמני. כשאתה מרגיש שהניתוק חזק, תתרחץ, תיקח קוביית קרח ותאגרף אותה חזק ביד,תלעס מסטיק,הלעיסה מייצרת רוק וזה טוב כי חרדות גורמות ליובש בפה. כפי שכתבתי לך קודם, זה לא הוקוס פוקוס, דה ראליזציה ודה פרסונליזציה הן תופעות לוואי של חרדה קשה. בקגע שעוצמת החרדה תפחת, גם הניתוק יפחת. עם טיפול נכון אתה תהיה בסדר. לא תישאר ככה תמיד. סהלנות. זה לא שיש לך ברירה אחרת. כפי שלי אין. תאר לך שאני אם חד הורית לשלושה ילדים ומתפקדת למרות המצב הקשה שלי. תהיה חזק. אל תפחד. יימצא פתרון עם טיפול נכון.מקווה שמצליחה להרגיע ולעזור לך.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • רועי
  • רועי
  • 06/05/2017 22:13
  • תודה על התשובות..הקטע שכל יום שעובר מרחיק אותי ממה שהייתי האמת שאני לא זוכר כבר איך,אני מרגיש לא שפוי עם סחרחורות לחץ מטורף לא נרדם בלילה ובהלם כל היום החיים לא אמיתיים כבר! הייתי בנאדם רגיל לפני החרדות אולי קצת בדיכאון בחרדה הראשונה הרגשתי שהגוף קל מרחף וזה כנראה נתקע

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • דה פרסונליזציה
  • חיה
  • 09/05/2017 22:14
  • גם אני סובלת מתחושת הניתוק והמוזרות הזאת. זה התחיל לפני קרוב לשנה בשני התקפי חרדה קשים שכל אחד מהם נמשך כמה שעות רצופות, ומאז אני מרגישה שהכל סביבי לא אמיתי הכול מוזר וחסר חיות. נכנסתי בעקבות זה גם לדיכאון עמוק. מטופלת כרגע במירו 30, והמצב השתפר מאוד. וכן מטופלת בשיחות ע"י פסיכולוגית. אני חושבת שעוצמת הניתוק ירדה, אני מרגישה יותר תחושות ורגשות. הפסיכולוגית הסבירה לי שהניתוק הוא בריא בשבילי כרגע והוא שומר עלי מפני החרדה, ושעניינים הסתדרו הניתוק יעבור. אני מקווה שכך יהיה, כי זאת תחושה בלתי נסבלת!!!

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • יצירת קשר ד"ר קרני
  • רונית
  • 11/05/2017 22:07
  • תשובה
  • ד"ר קרני רובין
  • 11/05/2017 23:10
  • היי רונית . בבקשה אני מרגיש שתוכלי לעזור לי .
  • עידן
  • 06/01/2019 07:10
  • נתון לגבי מחיר גרייה מגנטית בבית חולים רמב"ם
  • מעדכן
  • 04/11/2016 15:49
  • גרייה מגנטית
  • אור
  • 26/01/2018 10:15
  • ביטוח בריאות
  • יוליה
  • 11/05/2019 12:19
  • למה לא מכניסים את זה לסל הבריאות, קודם כל זה יותר זול מטיפול בשוק בנטז חשמלי, דבר שני, יש פחות תופעות לואי. כמה עצוב שהממשלה שלנו לא דואגת לאנשים האלה. זה לא בסדר.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס

מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ