בדיקת אבחון פסיכודיאגנוסטי (Psychodiagnostic Assessment)
"זה מי שהוא. אין מה לעשות"; "אם הייתי יודעת שהוא כזה, הייתי נזהרת מראש..."
היכולת להעריך ולזהות תכונות אצל אנשים איתם אנו באים במגע היא משמעותית ומאפשרת לנו לסנן את האנשים שאינם נראים מתאימים עבורנו ("הוא נראה בנאדם רע", "היא לא נראית לי רצינית") ולקרב אלינו את אלו שכן נראים לנו כמתאימים ("מיד הרגשתי שאפשר לסמוך עליה"). מטבע הדברים, אי אפשר לאבחן את אישיותם של אחרים על סמך רושם ראשוני בלבד, ולעיתים גם לא אחרי שנים.
אבחון פסיכודיאגנוסטי הוא סוללת מבחנים אותם מעבירים פסיכולוגים/ות (קליניים, תעסוקתיים, שיקומיים ועוד) במטרה להעריך את אישיות הנבחן ולהציע תמונה מקיפה שלה. האבחון כולל מבחני אינטליגנציה ומבחנים השלכתיים (רורשך, מבחן ציורים ועוד) וממצאיו מאפשרים התבוננות בתמות המעסיקות את הנבחן, זיהוי הפרעות נפשיות, איתור נקודות חוזק וחולשה ועוד.
Ilike | Shutterstock
אבחונים פסיכודיאגנוסטיים משמשים למספר מטרות:
• אבחנה נפשית: כחלק מתהליך האבחון של המטופל וזיהוי קשייו.
• כתיבת חוות דעת: אבחון פסיכודיאגנוסטי יכול לשמש במקרים משפטיים המצריכים חוות דעת אישיותית, כגון במקרים של עבריינות, מסוגלות הורית וכו'. למשל, אבחון מאפשר להבחין אם אדם ביצע עבירה מינית בשל קווי אישיות פסיכופתיים או מתוך חוסר הבנה בסיסית של נורמות חברתיות ומאינטליגנציה בלתי תקינה.
• מבחני קבלה: חברות כוח אדם רבות עושות שימוש באבחון פסיכודיאגנוסטי או בחלקים ממנו כדי לבדוק את התאמתם של מועמדים למשרות מסוימות. למשל, אם האבחון מצביע על קושי משמעותי בקשרים בין אישיים המאבחן יכול לא להמליץ על הנבחן למשרת ניהול צוותים.
• המלצות לפסיכותרפיה: האבחון יכול להצביע על קווים אישיותיים ונושאים המעסיקים את הנבדק ובכך לעזור בהתאמת טיפול ובמיפוי הנושאים הדחופים. למשל, אם האבחון מצביע על חרדה חברתית קיצונית המאבחן יכול להמליץ על טיפול פרטני ולא קבוצתי.
חשוב לשים לב כי אבחון פסיכודיאגנוסטי אינו אבחון דידקטי, אשר מתמקד בזיהוי הכוחות והקשיים ברכישת מיומנויות לימודיות בסיסיות כקריאה, חשבון, שפה זרה ועוד.
אזהרות
סיכון:
אין סיכון בבדיקה זו.
הריון:
אין בעיות או השפעות מיוחדות.
הנקה:
אין בעיות או השפעות מיוחדות.
תינוקות וילדים:
תינוקות וילדים קטנים עלולים להתקשות בביצוע בדיקה זו.
קשישים:
קשישים הסובלים משיטיון (דמנציה) עלולים להתקשות בביצוע בדיקה זו.
נהיגה:
אין בעיות או השפעות מיוחדות.
אלכוהול:
צריכת אלכוהול בכמות גבוהה (השתכרות) עשויה לפגוע בביצוע בדיקה זו.
תרופות העשויות לפגוע בדיוק הבדיקה:
תרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית עלולות לפגום ביכולת לבצע בדיקה זו.
פענוח תוצאות
אין כמובן בבדיקה זו תוצאות "נכונות" או "טובות". התוצאות מותאמות בדרך כלל למטרת הבדיקה: הערכת פסיכופתולוגיה, הערכת מבנה האישיות, הערכת כישורים אינטלקטואליים או רגשיים, הערכת התאמה לעיסוק, או תיאור כללי של התפקוד הרגשי של הנבדק.
בדיקות אלו נעשות בדרך כלל על-ידי פסיכולוג מומחה בתחומו, דהיינו, הערכת התפתחות על-ידי פסיכולוג התפתחותי או פסיכולוג קליני לילדים; הערכה קלינית על-ידי פסיכולוג קליני; הערכת קשיי למידה והשתלבות בבית הספר על-ידי פסיכולוג חינוכי, וכיו"ב. הבדיקה מותאמת למטרותיה ומשתנה על-פי הנסיבות.
חשוב לדווח לרופא:
על נטילת תרופות ועל מחלה של מערכת העצבים המרכזית.
רמת סיכון:
אין נתוניםנושאים מרכזיים
-
מחלות קשורות
-
דיכאון קליני
-
בדיקות קשורות
-
דופמין בשתן ב-24 שעות
-
סכיזופרניה גבולית
-
אבחון פסיכיאטרי
-
קארבאמאזפין
שאלות ותשובות
-
זה חצי שנה שאחותי מפגינה התנהגות שמתאימה לסכיזופרניה - כעס בלתי מוסבר, התנהגות אלימה, צוחקת או מחייכת מכלום, עצובה מאוד, לא הולכת לבית הספר כבר כמה חודשים, אין לה חברות והיא גם לא רוצה. היא גם התחילה לעשות במכנסיים ומאשימה אותנו, בני משפחתה, שאנחנו ע
מובנת לי מאד הדאגה והמצוקה שלך, לנוכח שינויי ההתנהגות שתיארת אצל אחותך. אכן נשמע שזו בעיה נפשית שמצריכה טיפול. לצורך התחלת הטיפול, על אחותך להיבדק על ידי פסיכיאטר, במרפאה או בחדר מיון של בית חולים. האם הורייך מודעים לבעייה? אם כן, האם הם ניסו להביא את אחותך לבדיקת רופא? מפאת גילך הצעיר (16), איני חושבת שאת זו שצריכה להיות האחראית לטיפול באחותך. אני בטוחה שאת סובלת ממה שקורה בבית, אך האחריות היא של ההורים. א קשה להביא את אחותך לבדיקת רופא, כדאי ליצור קשר עם בית הספר בו למדה (ועדיין רשומה בו כנראה כתלמידה, גם אם אינה הולכת ללימודים), ולבקש ביקור בית על ידי המחנכת או היועצת. במצבים של ילד או ילדה שנעדרים תקופה ממושכת מהלימודים, יש אפשרות להגיש סיוע למשפחה דרך מערכת החינוך, מתוקפו של חוק חינוך חובה. בנוסף, ניתן לפנות לרשות הרווחה באזור המגורים שלכם, ולתאר את המצב לעובדת סוציאלית למשפחה או לעובדת סוציאלית לנוער. גם העובדת הסוציאלית תוכל לסייע ביצירת קשר עם גורמי בריאות הנפש לצורך התחלת טיפול. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית
פתח בחלון חדש -
מה זה "סכיזואפקטיביות" ? האם מחלה זו מולדת או יכולה להתפתח לאחר טראומה ו/או דבר אחר ?
הפרעה סכיזואפקטיבית היא הפרעה המשלבת למעשה שני סוגים של הפרעות מנטליות שונות - סכיזופרניה, והפרעה במצב הרוח. ההפרעה למצב הרוח עשויה להיות דיכאון, או מאניה - מצב רוח מרומם, פעילות יתר, קושי בשינה, עצבנות, קושי בריכוז, קושי בשליטה על דחפים, התנהגות חסרת שליטה המסכנת את האדם עצמו או אחרים, מחשבות שווא של גדלות. ההפרעה הסכיזופרנית ביטוייה העיקרי בחשיבה ודיבור לא מאורגנים, מחשבות שווא, חוסר שיפוט ופגיעה מתמשכת במוטיבציה, וביכולת התפקוד. הפרעה סכיזואפקטיבית מאופיינת באפיזודות של דיכאון ו/או תסמינים מאנייים, ובסימנים של סכיזופרניה. מהלך המחלה טוב יותר ממהלך המחלה של סכיזופרניה. הטיפול כולל תרופות אנטי פסיכוטיות ושילוב של מייצבי מצב הרוח, כמו ליתיום. לפרטים נוספים: http://www.nami.org/Content/ContentGroups/Helpline1/Schizoaffective_Disorder.htm
פתח בחלון חדש -
מהם התקפי חרדה או פאניקה?
אנשים הנתקפים חרדה או עצבנות כשהם עומדים מול בעיה או החלטה חשובה חווים רגש אנושי נורמלי. הפרעות חרדה והפרעות פאניקה, לעומת זאת, הן עניין אחר. אלה עלולות לגרום נזק כה רב עד שהדבר מפריע ליכולתו של אדם לנהל חיים רגילים.
הפרעות חרדה הן נפוצות למדי. עבור הסובלים מהן, דאגה ופחדים הנם בלתי פוסקים ומכריעים, ועלולים להסב נכות של ממש.
הפרעת פאניקה היא הסוג הנפוץ ביותר של הפרעת חרדה והיא תוקפת ללא סיבה או אזהרה. במהלך התקף פאניקה, תגובת הפחד חורגת מכל פרופורציה למצב עצמו, שהוא לרוב נטול איום. כעבור זמן מתחיל הסובל מן המחלה לפתח פחד קבוע מפני התקף נוסף.
פתח בחלון חדש -
כיצד מאובחנת הפרעת חרדה?
אם קיימים תסמינים להפרעת חרדה, הרופא יפתח בהערכת המצב בכך שישאל אתכם לגבי ההיסטוריה הרפואית שלכם ויבצע בדיקה רפואית. על אף שלא קיימות בדיקות מעבדה ייעודיות לאבחון הפרעת חרדה, הרופא עשוי להשתמש בבדיקות מסוגים שונים על מנת לחפש אחר מחלה רפואית הגורמת לתסמינים.
אם לא נמצאת מחלה רפואית, ייתכן שתופנו לפסיכולוג או לפסיכיאטר, מומחים בבריאות הנפש העוברים הכשרה מיוחדת לאבחון ולטיפול במחלות נפש. פסיכיאטרים ופסיכולוגים משתמשים בכלי ראיון והערכה שתוכננו במיוחד כדי להעריך אם אדם סובל מהפרעת חרדה או פאניקה.
הרופאים מבססים את האבחון שלהם על דיווחו של המטופל באשר לעוצמת התסמינים ואורכם – כולל כל בעיה שהיא בתפקוד היומיומי הנגרמים מן התסמינים – ועל תצפית הרופא באשר להתנהגות המטופל וגישתו. הרופא מחליט אז אם תסמיני המטופל ודרגת אי-התפקוד מצביעים על הפרעת חרדה או פאניקה.
פתח בחלון חדש -
אני בן 16. אני לא יודע בדיוק לאיזה תחום הבעיה שלי שייכת, אבל אני די מתקשה ומרגיש לא בנוח להטיל צואה ושתן כשיש אנשים בקרבתי. הבעיה עם השתן פחות חמורה, כי אני מצליח מדי פעם להטיל שתן בשירותים ציבוריים, אבל הבעיה עם הטלת הצואה מאוד מפריעה לי. אין לי בעי
הבעיה אינה מוזרה ואף נפוצה למדי. אני לא חושבת שזה מצריך טיפול של ממש, רק עבודת שכנוע עצמית שלך. אחרי הכל, הטלת שתן וצואה הן פעולות טבעיות שכולם עושים, הן נשמעות ומריחות אותו דבר אצל כל בני האדם. תחשוב על זה שאתה לא עושה שום דבר חריג או לא תקין, רק פעולה גופנית טבעית. יש כל מיני דרכים לעמעם את הרעש (לשים נייר טואלט בתוך האסלה מראש, לדוגמה), אבל זה לא ממש פתרון לתחושה שלך, וזה באמת מצריך עבודה עצמית. אולי באמת ירגיע אותך לחשוב שאתה ממש לא לבד באי-הנעימות שלך, ושזה חולף עם הזמן וההרגל. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד
פתח בחלון חדש -
אחייני חולה בסכיזופרניה ומטופל בבית חולים. כל פעם מתחלף הרופא המטפל והוא מקבל זריקות אחת לשבועיים לאיזון. מצבו מאוד התדרדר, הוא עושה בבית מעשים מיניים, מסתובב ערום מול אימו הקשישה, עוזב את הבית מבלי לנעול אותו, וזה קורה באמצע הלילה, בקיצור - המחלה מא
את שואלת לגבי נושאים כאובים ביותר בתחום בריאות הנפש: החיים עם אדם חולה וההשפעה של המחלה על שאר בני המשפחה; והקשיים בהעברה למסגרת דיור חוץ-ביתית. במצבים של החמרה במצבו של חולה סכיזופרניה, הדרך הטובה ביותר לשינוי היא לעתים אשפוז. נכון שהאדם מטופל תרופתית, אבל יש מקרים בהם זה לא מספיק. ממסגרת של אשפוז לפעמים יותר קל לשכנע את החולה לעבור למסגרת דיור מוגן, וצוות המחלקה גם יכול לסייע במציאת המסגרת המתאימה. מבחינת מהירות הטיפול, אין יתרון לאשפוז מול טיפול בקהילה. הצוותים הרפואיים והעובדים הסוציאליים במרפאות ובשירותי הרווחה יכולים לספק את מלוא המידע לגבי מעבר להוסטל, בדיוק כמו צוותי האשפוז. בדרך כלל לא מדובר בתהליכים של שנים, זה זמן ממושך מאד. לא ברור מפנייתך מה הסיבה לעיכוב הממושך הזה בנושא ההוסטל. כדאי מאד לברר מה הסיבה המדויקת לכך, ואז ניתן יהיה למקד את המאמץ ולקדם את התהליך. חשוב להבין, כי גם לגבי אשפוז פסיכיאטרי, וגם לגבי מעבר למסגרת דיור מוגן, כגון הוסטל, נחוצה הסכמה של החולה עצמו. לפעמים אין הסכמה, מכיוון שהחולה אינו מודע לבעייתו, וזה חלק מהמחלה. במקרים של חוסר הסכמה מתמשך מצד החולה, אשר גורם לעיכוב בטיפול, לקשיים או אפילו לסיכון עבור בני משפחתו, כדאי לברר לגבי תהליך של מינוי אפוטרופוס, ויש לעשות זאת בעזרת הרופא המטפל. בהצלחה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית
פתח בחלון חדש -
האם קיים טיפול ל ADHD?
הטיפול הרגיל ב-ADHD (הפרעות קשב וריכוז) עשוי לכלול תרופות כגון מתאילפנידאט (ריטאלין) או דקסטרואמפטמין (דקסדרין), שהם חומרים מגרים המפחיתים את האימפולסיביות ואת ההיפר-אקטיביות ומגבירים את כושר הריכוז. רוב המומחים מסכימים כי על הטיפול ב-ADHD להתייחס להיבטים רבים של תפקוד המטופל ולא להיות מוגבל לשימוש בתרופות לבדו.
על הטיפול לכלול ניהול מובנה בכיתה, חינוך ההורים (על מנת להתייחס לצרכים כמו משמעת והצבת גבולות) והוראה פרטית ו\או ריפוי בעיסוק לילד עצמו.
פתח בחלון חדש -
האם ניתן למנוע OCD?
לא ניתן למנוע OCD. עם זאת, אבחון וטיפול מוקדמים יכולים להפחית את משך הזמן בו יסבול המטופל מן המחלה.
פתח בחלון חדש -
כיצד מאבחנים OCD?
אין בדיקת מעבדה לאבחון OCD. הרופא מבסס את אבחנתו על הערכה של תסמיני המטופל, כולל כמות הזמן שהמטופל מקדיש להתנהגויות הטקסיות שלו.
פתח בחלון חדש -
בדיקה
המחקר עדיין לא מבין בדיוק כיצד מפריעה ה-ADHD (הפרעת קשב וריכוז) לבעיות חברתיות. מחקרים אחדים הראו כי ילדים בעלי ADHD של חוסר קשב ברובו עלולים להיתפש כביישנים או מופנמים על ידי בני גילם. המחקר מצביע בחוזקה על כך כי התנהגות תוקפנית אצל ילדים בעלי תסמינים של התנהגות אימפולסיבית והיפר-אקטיביות עלולה לשחק תפקיד חשוב בדחייתם החברתית. בנוסף, הפרעות התנהגותיות אחרות מופיעות לעתים קרובות בסמיכות ל-ADHD. נראה כי ילדים הסובלים מ-ADHD והפרעות אחרות סובלים מליקויים רבים יותר ביחסיהם עם בני גילם.
פתח בחלון חדש
מאמרים בנושא אבחון פסיכודיאגנוסטי


-
- Facebook Messenger
אדם ממוצע בחברה המערבית, עובד בין 1,500-1,700 שעות במשך שנה. למרות שאנשים רבים חיים בתחושה שהם עובדים הרבה יותר, ול... לכתבה המלאה


-
- Facebook Messenger
גם המתבגר/ת שלכםן לא יצא/ה מהמיטה כל סוף השבוע? מסתבר שמדובר בלא פחות מטרנד שבני נוער מטפחים לאחרונה. למה הם עושים ... לכתבה המלאה
שאלות מתוך פורום פסיכיאטריה
-
מישהו הצליח לצאת מדיכאון קליני שנמשך שנים?
רון 01/04/2017 | 13:59היי, מישהו אי פעם הצליח לצאת ממצב של חוסר זוגיות,חוסר עבודה,חוסר השכלה,חוסר חברים, שנמשך מעל שנים כמו אצלי? כולל מועקה מתמשכת,דיכאון ברמה הכי קשה שיש, מישהו הצליח לצאת מזה? זה אפשרי בכלל?הוסף תגובה
פתח בחלון חדש-
דיכאון
חבצלת 15/07/2025 | 23:45הדיכאון עובר עם רצון חזק וטיפול פסיכולוגי לפחות ורצון לסלוח לעצמך ולהיות טוב עם עצמך!!!!הוסף תגובה
-
תשובת מומחה תשובה
ד"ר קרני רובין 06/04/2017 | 22:57לעובר לפראג שלום, הדיכאון יכול להחמיר ולכן המלצתי על שימוש בו זמני בסימבלטה וקנאביס רפואי. אין דרך לדעת אם כן יחמיר או לא ואני לא חושבת שכדאי להסתכן. בברכת חג שמח, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
-
תודה רק ש..
עובר לפראג 06/04/2017 | 22:03אם תוכלי להתייחס יותר למה ששאלתי בבקשה היו לי ניסיונות חד פעמיים גם גראס והניסיונות היו חיוביים האם זה מרמז לטובה? כדאי לעשות בנוסף טיפול בחשמל? לטווח הארוך הדיכאון הפוסט טראומתי שלי לא יחמיר עם קנאביס לטווח הארוך תחת פיקוח רפואי ושימוש בטוח?הוסף תגובה
-
תשובת מומחה תשובה
ד"ר קרני רובין 06/04/2017 | 19:31לעובר לפראג שלום, בPTSD יכול להיות דיכאון נלווה. התעללות מינית היא בהחלט טראומה שבגינה יכול להתפתח PTSD. לדעתי כאשר יש PTSD כדאי לשלב סימבלטה או נוגד דיכאון אחר עם קנאביס רפואי. בברכת חג שמח, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
-
רכזתי את השאלות שלי לגבי קנאביס
עובר לפראג 04/04/2017 | 21:40היה לי ניסיונות חיוביים בפראג במשך שבועיים הרגשתי סוף סוף בן אדם שהחיים לא חולפים לו מול הפנים אם אעשה שימוש תחת רישיון קנאביס עם פיקוח רפואי ושימוש בטוח הדיכאון לא יחמיר? איך אפשר לברר את זה כי היו לי ניסיונות טובים עם קנאביס כשהייתי בפראג ולא יודע איך יהיה לטווח ארוך? ולטווח הארוך במצב שלי של דיכאון כהפרעה שנייה האם בשימוש תחת מעקב רפואי הדיכאון לא יחמיר עם שימוש בקנאביס רפואי? כדאי לשקול טיפול בect במצבי או שהטיפול הוא כנראה קנאביס? אם במילא אצטרך בסוף קנאביס אז אולי עדיף רק קנאביס בלי סימבלטה? איך אפשר לזהות שזה פוסט טראומה אם עברתי סוג של התעללות מינית אבל יש לי דיכאון כהתוויה נוספת שבשימוש לטוווח הארוך הקנאביס יחמיר את הדיכאון למרות שזה לא נשמע או נראה כך משימושים ראשונים בפראג שהיו מוצלחים העניין הוא מה את חושבת על זה?הוסף תגובה
-
תשובת מומחה תשובה
ד"ר קרני רובין 02/04/2017 | 21:06לדני שלום, תודה על העזרה. אתה צודק בכל הדברים. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
-
תשובת מומחה תשובה
ד"ר קרני רובין 02/04/2017 | 21:05לש שלום, גראס רפואי אינו מרפא דיכאון כפי שאינסולין אינו מרפה סכרת. הוא כן עוזר מאוד לדיכאון של פוסט טראומה. ייתכן ומערכת הציפיות שלך אינה מציאותית. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
-
תשובת מומחה תשובה
ד"ר קרני רובין 02/04/2017 | 21:03לעובר לפראג שלום, כפי שכתבתי לך בתשובתי הקודמת יש מקום לטיפול ששונה מטיפול בדיכאון עמיד רגיל. שילוב של סימבלטה 120 מ"ג עם אביליפיי 5 מ"ג וגראס רפואי שניתן להתוויה של פוסט טראומה. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
-
אצלי הדיכאון התחיל מטראומה
עובר לפראג 01/04/2017 | 22:19אולי זה קצת שונה גם באופן הטיפולהוסף תגובה
-
ספר לי על זה
ש 01/04/2017 | 22:01היתי בקליפורניה חצי שנה עישנתי כל יום גראס רפואי אחרי עבודה במכירות המעפנות האלה היה נחמדד אבל גם לא ריפא לי דיכאון גראס רפואי חזק ביותר זנים שאין בארץ וגם בחלומות לא יהיו בארץ הבררה הזאת. בכל מקרה אני אומר לעצמי אם גראס רפואי לא עזר לי מה יעזור לי תרופות יותר ? קשה להאמיןהוסף תגובה
-
עובר לאמריקה
רוני 01/04/2017 | 21:47חופשי במיוחד שאתה גם פרפקציוניססט עם חלומות גדולים אולי בסוף נצטרף לאילומינטיהוסף תגובה
-
אני אישית לא מצליח לצאת
עובר לפראג 01/04/2017 | 19:21לא רוצה לקלקל את המצב אבל האמת ש4 שנים בטיפול ולא יוצא מהמצב הזה סובל מדיכאון 9שניםהוסף תגובה
-
חד משמעית כן
דני 01/04/2017 | 19:05הנתונים מדברים שלרוב המוחלט הסובלים מדכאון יש מזור בתרופות וטיפולים קונבנציונליים . אך האבסורד הוא שהרוב הסובלים מהמשך ההפרעה, ניגרם עקב חוסר הסבר ידע וטיפול אחראי. שם המשחק הוא ניסוי וטעייה. ומילת המפתח היא סובלנות! וראש אופטימי לא מזיק או חשיבה מאומצת חיובית לפני הטיפול . תצליחהוסף תגובה
-
-
דה פרסונליזציה קשה במשך 6 שנים
שלי 21/03/2016 | 22:23אני סובלת כבר 6 שנים מדפרסונליזציה עקב התקף חרדה/התקף בעל סממנים פסיכוטיים שאירע לי אי שם בשנת 2010. טופלתי לאחר כחצי שנה בוולבוטרין ואפקסור ולאחר מכן התחלתי לקבל סרוקוול וסוליאן שכיום מונעים הידרדרות (במהלך ההתקף הרגיש כאילו היכולת לזכור דברים הולכת וקטנה,לצד עיוותי פרספציה).עם זאת,אני מרגישה כיום שני דברים מרכזיים:1. אני מרגישה מנותקת מהזיכרונות שלי ומהחוויות שעברתי בעבר.בנוסף מרגישה ריקנות בראש ממחשבות ומזיכרונות, התחושה החלה בתקופת ההתקף ומאז לא נעלמה... היא פשוט נשארה ומפריעה לי מאוד.ככה במשך שש שנים,עם כל התרופות שהתנסיתי בהן. שום דבר לא סילק את הדפרסונליזציה,ואני חוששת שהתחושה תישאר איתי לנצח... 2. הזיכרון שלי עדיין מרגיש פגוע. אני מרגישה כמו מין בלוק בראש,כמו לבנה שחוסמת לי את היכולת לזכור. הדבר פוגע לי בלימודים מאחר ואני מתקשה לשנן... פשוט זה מרגיש כאילו אני יכולה לזכור רק קומץ קטן של דברים,ומעבר לזה אני מרגישה שלא מצליחה לזכור יותר. שתי התחושות האלו מתסכלות מאוד וממררות את חיי. ביררתי את נושא ההחלמה מהדפרסונליזציה גם אצל הפסיכיאטר שלי וגם במספר רב של אתרים באינטרנט,מאף אחד לא קיבלתי תשובה ברורה בנושא. אני מרגישה מיואשת מאוד ותקועה-אם כן זו המילה שאני מעדיפה להשתמש בה-תקועה בקיום הדפרסונליזצי הזה מבלי יכולת לשנות שום דבר...האם נגזר עליי להישאר כך כל חיי?כי אחרי שש שנים וללא התקדמות בטיפול... אני מתקשה לראות משהו משתנההוסף תגובה
פתח בחלון חדש-
גראס
אנונימי 15/07/2025 | 21:54האם זה מעישון חד פעמי ? והאם זה חלף לךהוסף תגובה
-
אותו מצב
בן אדם פשוט 19/07/2023 | 01:51אני גם נואש לא יודע מה לעשות מפחוד רוצה לחזור לעצמי למי שאני הביטחון הזיכרון הפוקוס החדות להיות אני כי אני מרגיש לא אני וואוו כבר שנה פלוס באותו הסרט מרגיש הכל חלום מיואש לא יודע מה לעשות רוצה רק לחזור לעצמי ואני רואה כול מיני הבזקי אור שזה יותר שורט התחלתי טיפול בcbd המליץ רופא מקווה מאוד לשיפור אשמח לשתף בעזרת השם לשיפורהוסף תגובה
-
דהנפרסונליזצה דה ראליזציה
משי3 26/10/2022 | 16:07האם זה יכול לעבורהוסף תגובה
-
רמוטיב
קארין 02/10/2022 | 23:27האם אפשר לצרוך 250 מ״ג בלבד במקום 500? אחרי 3 חודשים מרגישה שיפור ניכר אבל לא רוצה לעצור לגמרי עם הכדור אלא לקחת 250 בלבדהוסף תגובה
-
רוצה עזרה וטיפים
או 01/10/2022 | 17:18עזרה וטיפיםהוסף תגובה
-
ניתוקים קבועים במוח
רחלי 25/04/2022 | 22:56היי רציתי לשאול לגבי בעלי הוא חווה ניתוקים במוח בעיקר במצבי לחץ,מגיל 15 בערך..יש לו איזשהי תרופה מהנורולוג ,אבל בתכלאס לא עוזרת כלוםם,וממש ממש קשה ככה לכולנו פה בבית בגלל זה, אשמח אם תוכלי לעזור🙏הוסף תגובה
-
דריאליזציה חודש
אושר 13/01/2022 | 06:17מספר הפאלפון שלי הוא 0502186120הוסף תגובה
-
דריאליזציה חודש
אושר 13/01/2022 | 06:13אני ממש אשמח אם תצרי איתי קשר בווצאפ ותתני לי עצות זה ממש יעזור תודה רבההוסף תגובה
-
הרגשה של חלום
שני 08/11/2021 | 09:57היי אני גם סובלת מאותה הפרעה אשמח לטיפים איך לצאת מיזה אני מפחדת להגיע למצב של יאוש…הוסף תגובה
-
לדבר
דה ריאלזציה 04/09/2021 | 19:35אפשר בבקשה לדבר איתךהוסף תגובה
-
ניתוק רגשי
נלטרקסון 31/05/2021 | 23:14פסיכיאטר שנותן טיפול בנלטרקסון יכול לעזור לכל האלה שמרגישים מנותקים מהסביבה ומעצמם הבעיה שהפסיכאטרים בארץ במיוחד דרך קופות החולים לא מכירים בתרופה נלטרקסון קשה מאוד להשיג תתרופה הזאת תנסו אצל פסיכיטרים פרטייםהוסף תגובה
-
ניתוק קבוע..:(
rita 09/05/2021 | 13:53היי אני ממש אשמח לקבל ממך טיפים גם כן..הוסף תגובה
-
דפרסונליזציה
שיר 04/05/2021 | 17:39אני ווה מלא זמן ניתוק מהמציאות ומעצמי בלי יכולת להרגיש תחושות או לחשוב מחבות באופן תקין,אני מאורסת ואני לא מחוברת ריגשית לבחור או לעצם זה שאני מאורסת.....אני לא מצליחה להתחבר למה שאני עושה\אומרת וכולי ולא מצליחה להתארגן לחתונה ונורא לחוצה מזה....מה שאני חושבת והבנתי מהמטפלת שלי זה שחייתי עם אמא שלא מראה אהבה ואמפטיה וסוג של גידלתי את עצמי בקטע הרגשי חוויתי וכולי...והדבר הקשה עלי יומיום כרגע אני לוקחת כדורים נוגדי דיכאון ויש לי פעם בשבוע שיחוה עם פסיכותרפיסטית אבל מרגישה כל הזמן בחלום וניתוק מהחיים וזה נורא מטריד מה אני אמורה לעשות????הוסף תגובה
-
דה ריאלזיציה
דוד 03/05/2021 | 22:27צריך עזרה וטיפים בבקשה חווה את כל הניתוקים האלה השם יעזור בבקשה תתנו לי כמה שיותר מידנ ועזרההוסף תגובה
-
....
אבי 28/12/2020 | 23:51היי קראתי את מה שסיפרת על הבעייה שהייתה לך אשמח אם תספרי לי מה אפשר לעשות nachmanshb@gmail.comהוסף תגובה
-
עידוד
להאמין 18/12/2020 | 16:32היי חן תחושת הניתוק מעצמי היא תחושה קשה מאוד.זה סימפטום של חרדה מנגנון הגנה.גם אני חוויתי את התחושות הנוראיות האלה.אך לא התקרבתי לכדורים.הכדורים זה כמו לשים פולידין על שבר.הזמן עושה את שלו את תחזרי לעצמך במאה אחוז. עם תרצי טיפים לאיך שאני יצאתי מזה אני אשמח לעזור לךהוסף תגובה
-
מחפשת עזרה
חן 19/11/2020 | 09:22אני חווה כבר כמה שנים חוויות של ניתוק מעצמי, אבל לא מהמציאות. ימים כאלה שבהם אני לא מרגישה כלום. נמצאת בתוך בועה וכמעט לא שומעת מה מדברים אלי. קצת קשה לגדל ילדים ככה... זה הולך כמו שזה בא; בלי הסבר או היגיון. משתמשת כבר תקופה בציפרלקס נגד התקפי חרדה שעלולים להימשך שעתיים (!!) והתרופה אכן מאוד עוזרת. אשמח מאוד לשמוע איך אני יכולה לעזור לעצמי עם הדיסאוציאטיביות (שקורית לי רק בחברת אנשים ולכן אני כבר שנים נמנעת) ועם דה הפרסונליזציה. האם אין טריקים קטנים שעוזרים כשזה קורה? אפילו לא כדי לפתור את הבעיה, אלא כדי להתמודד איתה יותר בלי להיות אח"כ ממוטטת במיטה שלוש שעות.הוסף תגובה
-
היי
מיטל 03/11/2020 | 23:24היי איך את היום?הוסף תגובה
-
בקשר להודעתי הקודמת
שוש 15/07/2019 | 20:39היי שלי מצו''ב המייל שלי ליצירת קשר ולעזרה בנושא shoshi2867@gmail.comהוסף תגובה
-
הפרעת דה ריאלזציה
שוש 15/07/2019 | 20:35היי שלי קראתי את מה שכתבת לפני 3 שנים האמת שתיארת מצוין את מה שאני מרגישה .. הייתי בטוחה שאני היחידה בעולם שחווה את ה''ריחוף'' הזה ... אני נוטלת ציפרלקס במינון של 20 מ''ג כבר 7 שנים ,חשבתי בתחילה שזה בגלל הציפרלקס ..ב''ה זה עזר לי בעניין החרדות אבל לאחרונה אני מרגישה שוב בדכדוך בחרדה ודכאון ,וההרגשה של הדה ריאלזציה ממש מתגברת אצלי כשיש לי חרדה ואז אני עוד יותר נלחצת ועוד יותר חרדה .. ב''ה הזכרון שלי מצוין , יש לפעמים בלקאאוט כמו לכל אדם . אשמח אם תכתבי לי עצות שעזרו לך או מה עשית ולמי פנית בעניין?? והאם ראית שיפור בעניין.. תודה!!הוסף תגובה
-
הפרעת דה ריאלזציה
שוש 15/07/2019 | 20:08היי שלי קראתי את מה שכתבת לפני 3 שנים האמת שתיארת מצוין את מה שאני מרגישה .. הייתי בטוחה שאני היחידה בעולם שחווה את ה''ריחוף'' הזה ... אני נוטלת ציפרלקס במינון של 20 מ''ג כבר 7 שנים ,חשבתי בתחילה שזה בגלל הציפרלקס ..ב''ה זה עזר לי בעניין החרדות אבל לאחרונה אני מרגישה שוב בדכדוך בחרדה ודכאון ,וההרגשה של הדה ריאלזציה ממש מתגברת אצלי כשיש לי חרדה ואז אני עוד יותר נלחצת ועוד יותר חרדה .. ב''ה הזכרון שלי מצוין , יש לפעמים בלקאאוט כמו לכל אדם . אשמח אם תכתבי לי עצות שעזרו לך או מה עשית ולמי פנית בעניין?? והאם ראית שיפור בעניין.. תודה!!הוסף תגובה
-
מגיל 9 עם זה
שם בדוי 02/05/2019 | 20:26זה לא מפריע לחיות, לעבוד ולתפקד. מה שזה נראה שזה מפריע זה אשליה. אני מילדות עם זה. וזה לא מפריע לי לעבוד כמתכנת. חשבתי שבכלל אין לזה שם. רק לפני חודש קראתי שזה הפרעה. ודווקא זה החמיר את המצב. הייתה תקופה ארוכה 9 שנים בערך שזה נעלם לגמרי. במקרה. אחרי תחילת תרגילים עם דימיון מודרך שהמצאתי אותם גם במקרה באופן עצמאי. אפשר להגיד שמצב הזה שוכח את מי שהוא שוכח ממנו....הוסף תגובה
-
פרסנוליזציה
אפי 28/01/2019 | 02:58אני גם חש ככה מזה 6 חודשים גם בגלל עישון וגם לדעתי עקב לוריוון בחיים לא הייתי ככה חולשות רק ישן חלומות מוזרים ואף אחד לא מבין אותי אני נשוי+4 ילדים ואני ממש מתקשה לחיות עם זה כאילו הכל כמו חלום כאבי ראש חזקים ומשהו מוזר כאילו הזמן בורח ממני וכל יום כאילו אותו הדבר ומוזר אני רוצה לחזור לחיות זה דבר מאוד קשה ומפחיד אשמח לקבל תשובה ממישהו תודההוסף תגובה
-
פנייה לעזרה
עמית 07/01/2019 | 20:00אני בשנה אחרונה חווה את התחושות שצוינו באופן מאוד חריף,עקב תקופת מעבר ומשבר.. לאחרונה הצלחתי לתת שם להפרעה ואשמח אם מישהו שחווה אותה יכול לכתוב לי אם משהו עזר לו, כרגע אני לא מטופל בכדורים מכיוון שהם לא עזרו ועשו אותי יותר אפתי לחיים .. amitmaoz88@gmail.comהוסף תגובה
-
בדיוק כמוך
בדוי 20/12/2018 | 15:36אחי אני בן 20 סובל כבר שנתיים משה פרסונלזיציה קרה לי גם ממש כמוך מעישון גראס והמצב משתפר לאט לאט אני גם כבר לא יודע מה לעשות אין אף גורם שעוזר לי בצבא ואני כבר משתגעהוסף תגובה
-
היי הודא
שלי 09/06/2018 | 20:22אני לא יכולה לאבחן לחלוטין את מצבך כי אני לא בתוך המוח שלך, אבל הרבה פעמים בעיות קוגניציה ושכחה מקושרות לדיכאון,חרדה וכיוצא בזה. תנסי לפנות לפסיכיאטר שייתן לך טיפול מוסדר, ובאופן כללי אומגה 3 ,שיסנדרה מהרפואה הסינית, בקופה מהרפואה האירוודית ופוספטידיל סארין יכולים לשפר את מצבך עם הזמן.לי זה עזר.הוסף תגובה
-
בכיף, רשום לי את המייל שלך ואדבר איתך באופן אישי
שלי 09/06/2018 | 20:18יש לי כמה טיפים שיכולים לסייע בהתמודדותהוסף תגובה
-
.
אופיר 03/06/2018 | 02:11אשמח לדבר איתך בקשר למחלההוסף תגובה
-
ניתוק פגיעה בזיכרון
הודא 24/05/2018 | 23:54היי אני כבר 3 שניים במצב לא טוב מנותקת מהעולם לא זוכרת שום דבר יושבת ב חדר 24 שעות חוסר תפקוד בלתי נסבל חלומות רעות ירידה במשקל ראש מנותק לגמרי אפילו הגיל של הבן שלי שכחתי לא זוכרת מה היום ומה אכלתי ומה שטתיתי איפשר לדעת מה זה המצבהוסף תגובה
-
ניתוק פגיעה בזיכרון
הודא 24/05/2018 | 23:54היי אני כבר 3 שניים במצב לא טוב מנותקת מהעולם לא זוכרת שום דבר יושבת ב חדר 24 שעות חוסר תפקוד בלתי נסבל חלומות רעות ירידה במשקל ראש מנותק לגמרי אפילו הגיל של הבן שלי שכחתי לא זוכרת מה היום ומה אכלתי ומה שטתיתי איפשר לדעת מה זה המצבהוסף תגובה
-
ניתוק פגיעה בזיכרון
הודא 24/05/2018 | 23:53היי אני כבר 3 שניים במצב לא טוב מנותקת מהעולם לא זוכרת שום דבר יושבת ב חדר 24 שעות חוסר תפקוד בלתי נסבל חלומות רעות ירידה במשקל ראש מנותק לגמרי אפילו הגיל של הבן שלי שכחתי לא זוכרת מה היום ומה אכלתי ומה שטתיתי איפשר לדעת מה זה המצבהוסף תגובה
-
ניתוק פגיעה בזיכרון
הודא 24/05/2018 | 23:52היי אני כבר 3 שניים במצב לא טוב מנותקת מהעולם לא זוכרת שום דבר יושבת ב חדר 24 שעות חוסר תפקוד בלתי נסבל חלומות רעות ירידה במשקל ראש מנותק לגמרי אפילו הגיל של הבן שלי שכחתי לא זוכרת מה היום ומה אכלתי ומה שטתיתי איפשר לדעת מה זה המצבהוסף תגובה
-
תשובת מומחה תשובה
ד"ר קרני רובין 23/05/2016 | 20:48לשלי שלום, היו לי מטופלים. לכל מטופל מתאים הטיפול שלו, אך כלל יש צורך בכמות גבוהה של SSRI בשילוב עם כמויות קטנות של אביליפיי (2.5 מ"ג - 5 מ"ג). יפה כתב לך האורח והוא צודק. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
-
מנסיון שלי
אורח 16/05/2016 | 13:58איני בטוח שמה שאני חווה זה בדיוק אותם הדברים שאת חווה, אבל אני סובל מהפרעת פאניקה ביחד עם OCD מחשבתי קשה וכחלק מזה אני כן חווה דה-ריאליזציה, יחד עם כבדות מחשבתית, תחושה שהראש כאילו מלא ערפל כבד ואני כאילו רואה את העולם מבעד לערפל הזה, יחד עם קושי לזכור דברים ולעבד כל מידע חדש. כיום נושא החרדה שלי קצת השתנה ואיני חווה את זה כל יום, אבל עדיין יש לי זמנים כאלה. קודם כל, כמו שד"ר רובין כתבה, הדבר הזה אכן יכול להיגרם גם ע"י הטיפול התרופתי שאת מקבלת. כדאי לך למצוא פסיכיאטר מומחה, שלא יפחד לקחת אחריות ולהוריד לך, בהדרגה כמובן, את הסרקוול והסוליאן, ולהתחיל טיפול שמתאים לך. איני רופא, אבל אני חושב שעל הסרקוול כדאי לנסות לוותר לגמרי, הסוליאן כנראה גם, אם כי יתכן שדווקא במינון ממש נמוך הוא יכול לעזור לך. לעומת זאת ויפאקס במינון 37.5 זה מינון מאוד נמוך, נמוך מדי בשביל לעזור לך בכלל, אז צריך להעלות את המינון שלו בהרבה, או לחילופין להחליף אותו ב-SSRI. וולבוטרין גם לאו דווקא מומלץ במצב שלך, כי הוא יכול להגביר חרדה, דבר שאת בהחלט לא צריכה. בנוסף, חשוב לעבור מבדקים קוגניטיביים כדי לוודא שאכן מדובר רק בתחושה ולא בבעיה אמיתית בזכרון. בזמנו, כשאני הרגשתי בצורה מאוד קשה את החסימה בראש, ערכו לי את המבדקים הקוגניטיביים במרפאה הפסיכיאטרית שהראו דווקא שהמצב הקוגניטיבי שלי הוא מעל הממוצע. כמה שזה קשה, אסור לאבד תקווה ולחשוב שנגזר עליך להישאר ככה לתמיד. אם אחרי 6 שנים הטיפול לא עובד, צריך לא לפחד להחליף מטפל ולהחליף טיפול. האמת שגם אני בינתיים לא מצאתי את המטפל הנכון ולא את הטיפול שיאזן אותי, גם אני בטיפול כבר לפחות 6 שנים, ניסיתי לפחות 20 תרופות והייתי אצל אינסוף פסיכיאטרים ופסיכולוגים, כל חצי שנה בערך הטיפול התרופתי שלי משתנה כי הטיפול הקודם לא מספיק טוב, אבל אני ממשיך לחפש ומשתדל גם לתפקד, כמה שזה קשה, בשנתיים האחרונות אני גם עובד בצורה מסודרת - זה עוזר לי לא פחות מתרופות.הוסף תגובה
-
לד"ר-שאלה נוספת
שלי 16/05/2016 | 12:41אילו תרופות עשויות לעזור לי במידה והנוירולוג קבע שהבעייה היא פסיכיאטרית?ניסיתי כבר בעבר וולבוטרין ואפקסור וזה לא עזר לי כלל. בנוסף מרגישה קושי לחשוב, כלומר להרהר בדברים שראיתי או נחשפתי אליהם.זה נורא. אני מרגישה כמו רובוט שרק עושה דברים ולא יכול לחשוב עליהם לפני מעשה. הרגשה קשה מאוד ואני לא יכולה להיפטר ממנה. באמת היו לך מטופלים שנרפאו מהתחושות האלו?הוסף תגובה
-
תשובת מומחה תשובה
ד"ר קרני רובין 05/05/2016 | 21:45לשלי שלום, במידה והנוירולוג יקבע שוב שאין בעיה נוירולוגית עלייך לקבל טיפול פסיכיאטרי בתרופות וכן פסיכוטראפיה או טיפול התנהגותי קוגנטיבי. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
-
תשובה לד"ר
שלי 03/05/2016 | 22:24קבעתי תור לנוירולוג. עליי לציין שעשיתי בעבר MRI ובו לא נמצאה שום חסימה כזאת או אחרת.אם ה-MRI לא מראה דבר אז איך אפשר לטפל בחסימה שלי ?ניתוח?? הפסיכיאטר שלי טוען שהחסימה שאני מרגישה זו רק תחושה, שבעצם שום דבר לא חסום.אם זאת ישנם סממנים שמראים שבכל מקרה יש חסימה- המיגרנות שסבלתי מהן בעבר בחלק הקדמי של הראש נעלמו לחלוטין עם הופעת החסימה.לפני שטופלתי בסרוקוול וסוליאן קיבלתי טיפול ב-אפקסור וולבוטרין, שלא הועילו גם כן לנושא החסימה, כלומר,תרופות מהסוג של SSRI בכלל לא עזרו לי....הוסף תגובה
-
תשובת מומחה תשובה
ד"ר קרני רובין 24/04/2016 | 19:02לשלי שלום, אם תוכיחי שאין בעיה נוירולוגית אז כדאי לנסות טיפול בSSRI'S או בSNRI'S במינון גבוהה יחד עם טיפול התנהגותי קוגניטיבי. היו לי מטופלים שיצאו ממצב זה באמצעות טיפולים אלו. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
-
דה פרסונליזציה
יוסי 13/04/2016 | 05:09יש שיפור של 30 אחוז לא יותר אני משתגע מזה שאני מנותק מעצמי כמה עוד כדורים מה עוד לקחת כדי שזה יעבור לי לעזעזלהוסף תגובה
-
תשובת מומחה תשובה
ד"ר קרני רובין 10/04/2016 | 20:31לשלי שלום, אני חוזרת על דברי שתפני לנוירולוג שעוסק בהפרעות בזכרון, כדי קודם כל לשלול בעיה אורגנית. זה בכל זאת נשמע כאילו יש בעיה אורגנית ואז הטיפול הוא שונה לחלוטין. ניתן למצוא נירולוגים כאלה במרפאות העוסקות בהפרעות בזיכרון בבתי החולים או במרפאות דוגמת מרפאת מרחב. רק לאחר שלילת בעיה מסוג זה אפשר לדבר על טיפול פסיכיאטרי. אם את רוצה את יכולה לכתוב לי למייל האישי שלי. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
-
ליוסי
ר.צ. 08/04/2016 | 09:34אם הגעת ל 40 מ"ג רסיטל ולאחר חודש אין שיפור, כדאי לעבור לויאפקס. זו תרופה עוצמתית שיכולה לעזור לך די מהר.הוסף תגובה
-
למה את לא עונה לי גברת שלי הנכבדה
יוסי 07/04/2016 | 03:11למה את לא עונה לי מרגיש כמוך לגמרי כמוך ממש ככה כל מה שאת מתארת תשלחי לי מייל נדבר נשתף יד לוחצת יד lior15161723@walla.co.ilהוסף תגובה
-
שאלה לד"ר
שלי 06/04/2016 | 09:19האם יש תרופה בכלל למה שאני מתארת?או שנגזר עליי לחיות לנצח עם חסימה בראש? אני כבר שש שנים עם זה ולא נראה שיש משהו שעוזר נגד זה. אני מרגישה מיואשת לחלוטין מהחיים בגלל זההוסף תגובה
-
המשך
שלי 05/04/2016 | 00:37חיי נהרסו בגלל הסיבה הזאת. רציתי ללמוד נוירולוגיה בעצמי ובגלל הבעיות בזיכרון עפתי משני מוסדות לימוד.ניסיתי לעבוד במקום זה ופיטרו אותי כי היה לי קשה מבחינת עומס מחשבתי.אציין שלפני המקרה הייתי תלמידה מצטיינת ומעולם לא היו לי קשיים לימודיים,הייתי חיילת מצטיינת בצבא והוצאתי ציון פסיכומטרי מוצלח. הכל נהרס ברגע שפרץ אצלי ההתקף,ומאז אני תקועה בקיום הנוראי הזה ולא מצליחה להתקדם או ללמוד כמעט שום דבר. היום קשה לי אפילו לתפקד עם קורס בודד,אני מדברת על זה שהזיכרון שלי כל כך גרוע וחסום שאפילו לזכור לעשות דברים בסיסיים כמו להתקלח ולכבות את האור בחדר כמו תופסים לי מקום במערכת בראש.אני כן חווה דפרזונליזציה אבל הסיוט הגדול אצלי זה הזיכרון שכבר שש שנים ממש תקוע לי באותו המצב .הוסף תגובה
-
המשך
שלי 05/04/2016 | 00:11אני יודעת לומר לך שהיה לי מעיין תחושת חום וצמרמורות כאשר פרץ אצלי ההתקף .לקחתי אקמול בשביל החום אבל ידעתי שזה לא חום אמיתי אלא מזויף כתוצאה ממשהו אחר שמתחולל אצלי במוח. הרגשתי אז מערבולת של מחשבות חרדתיות ונוצר אצלי כמו מעיין תחושת "סלט" בראש,מעיין כבדות מחשבתית כזאת בראש.מהר מאוד אחרי התחושות האלו,עניין של ימים בודדים לאחר מכן הרגשתי מעיין חסימה מחשבתית וקושי אינטלקטואלי-היה לי קשה לשלוף מידע מהראש. האם מחשבות חרדתיות יכולות להביא ל"חסימה"/אטימה מחשבתית? לא שמעתי על זה בשום מקום ואני מרגישה מאוד מתוסכלת שאיש לא יודע מה יש לי.יש לי חשש שלעולם לא יפענחו מה יש לי.הוסף תגובה
-
תשובת מומחה תשובה
ד"ר קרני רובין 04/04/2016 | 23:15לשלי שלום, מה שאת מתארת איננו דה-פרסונליזציה. האם בדקו האם יש לך באמת הפרעות בזכרון או שזו תחושה של הפרעות בזכרון ואטימות. לדעתי חייבים לבדוק זאת בראש ובראשונה. דיברת על מיגרנות וחום בעבר, האם סבלת ממחלת חום קשה? אני מתקשה לענות לך כי התאור שלך איננו ברור דיו. הייתי ממליצה שתפני לנוירולוג שעוסק בהפרעות בזכרון, כדי קודם כל לשלול בעיה אורגנית. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
-
דה פרסונליזציה קשה במשך 6 שנים
שלי 04/04/2016 | 22:24רציתי לשאול האם מוכרת לך תיאור תחושה כמו של בלוק במוח,כמו מעיין קליפה קשה שאוטמת את המוח. אני מרגישה שיש לי כמו מעיין לבנה שחוסמת לי את היכולת לזכור כמויות של מידע. זה מוביל למצב כזה שאני לא יכולה לזכור משפט אחד ברצף. כל פרט הכי קטן שמצריך זיכרון אני לא יכולה לעכל בגלל ה"חסימה" הזאת. עוד משהו מוזר שקשור לזה הוא שפעם לפני שסבלתי מכל התופעות האלו היו לי מיגרנות בגלל חום,עצבים וכו והיום נראה שהבלוק הזה,החסימה הזאת שיש לי בראש גרמה באיזשהו מובן גם להיעלמות המיגרנות. מאוד מוזר. קשה לי מאוד עם תחושת הקליפה הזאת שיש לי בראש.כשהסרקוול עוד עזר לי הייתי מרגישה טלטול פנימי חזק בגוף ואז תחושה של כמו משקל שעובר לי בגוף מהרגליים ועד לראש ואז חלק מתחושת החסימה נעלמה לי במקצת. מה זה התחושות האלו? האם שמעת על דברים כאלו? אני נואשת מתחושת הזיכרון הירודה ומהבלוק הזה שלא עוזב לי את הראש כבר קרוב לשש שנים. מה לא ניסיתי כדי שזה יעבור. אשמח אם תוכלי לעמוד על התופעה הזאת שציינתיהוסף תגובה
-
תשובת מומחה תשובה
ד"ר קרני רובין 24/03/2016 | 17:34ליוסי שלום, התאור שלך הוא ספק דה- פרסונליזציה וספק הפרעה דיסמורפופובית, אשר שייכת לספקטרום של OCD. מכל מקום, כך או כך הטיפול חייב להיות במינונים גבוהים של SSRI'S ולדעתי או בפבוקסיל או בפרוזק בשילוב עם טיפול התנהגותי קוגנטיבי, המכוון ל-OCD/ תגובה פוסט טראומטית. אנשים שחוו חרדה קשה תוך כדי טריפ מתארים זאת אח"כ שזה כאילו שהם חיים בבועה. ניתן עם טיפול נכון לצאת מכך. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
-
אותו מצב כמוך
יוסי 24/03/2016 | 16:52אשמח אם לשמוע ממך המייל lior15161723@walla.co.ilהוסף תגובה
-
אותו מצב כמוך
יוסי 24/03/2016 | 16:51היי אני כבר 8 חודשים ככה אני מרגיש שאני בכלל לא אני אני מסתכל במראה אני מזהה אותי אבל אני לא מרגיש אני אני לוקח רסיטל כבר חמישה חודשים וזה בכלל לא עוזר לי אני פשוט מרגיש אותו דבר עברתי טיפולים פסיכולוגים ושום דבר לא עזר לי לא תרופות לא פסיכולוגים לא כלום אני מרגיש תקוע פשוט תקוע!!!!!!!!!!!! לפני 8 חודשים עישנתי גראס וקיבלתי התקף חרדה חריף בבוקר שקמתי כבר לא הייתי אותו בן אדם אני עד עכשיו בעצם לא אותו בן אדם הלוואי והייתי יכול להחזיר את הגלגל לאחור אני לא יודע מתי ואם בסכלל זה יעבור לי ההפרעה הקשה הזאת הדה פרסונליזציה הזאת זה פשוט מחלה קשה ביותר אני לא זוכר שום דבר לא מצליח לזכור כל הזמן שוכח כל הזמן רוצה לישון ועייף לא נהנה משום דבר יותר כלום לא כיף לי דיכאון כבד ביותר כל הזמן בבית לא רוצה להיות עם אף אחת רק לבד עם עצמי יש לי עצבים חזקים כל הזמן עייפות חזקה כל הזמן אני לא מרגיש אני כל הזמן אני לא יודע מה אני ומי אני אני מרגיש שאני רובוט שאני בתוך משחק מחשב הלוואי וזה יעבור לי הלוואיהוסף תגובה
-
תשובת מומחה תשובה
ד"ר קרני רובין 23/03/2016 | 20:25לשלי שלום, 1. נתחיל תחילה עם מה זה "דפרסנוליזציה" ו"דה ריאליזציה"? זה מנגנון הגנה נגד מצבים המציפים אותך. רואים את זה למשל אצל חיילים בקרב אשר הם נמצאים בשדה הקרב, אך כאילו לא נמצאים שם. רק כאשר הם מגיעים לחוף מבטחים הם יכולים לחיות מחדש את רגעי האימה והזוועה. אותו תופעה רואים אצל ניצולי שואה שעברו את הזוועות, עברו מעל גופות וכאילו היו שם ולא היו שם, ורק כאשר הגיעו לחוף מבטחים חיו מחדש את השואה. במילים אחרות, זה מנגנון הגנה שעוזר מפני הצפה רגשית. אנשים שזקוקים לשליטה כל הזמן מאוד נבהלים מהתופעה במקום להתמודד עם הגורם לחרדה. 2. הטיפול התרופתי שאת מקבלת הוא כה מסיבי, שאינני מבינה איך את מצליחה בכלל ללמוד משהו או לזכור משהו. הטיפול שקיבלת בהתחלה, אין ספק שהיה יותר סביר. 3. מדברייך נשמע שאת זקוקה לטיפול התנהגותי קוגנטיבי ולהורדה מסיבית של התרופות שאת מקבלת ולהחלפתן בתרופות נוגדות חרדה. אין סיבה שתשארי "תקועה" שם. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
-
המשך
שלי 21/03/2016 | 22:37אציין כי כיום אני נוטלת 800 מ"ג סרוקוול,400 מיליגרם סוליאן ו37.5 מ"ג ויפאקס .אף אחד מהכדורים לא נותן לי הרגשה שמטיב משהו,אבל הפסיכיאטר פוחד להוריד לי את הסרוקוול מחשש שהתגובות של ההתקף ישובוהוסף תגובה
-
-
נוגדי דיכאון שלא משמינים
פשוט אני 26/07/2013 | 23:45לקחתי כשנה פאקסט והשמנתי 20 קילו לפני הייתי בחור מאוד רזה עם מטבוליזם מהיר מאוד לא משנה כמה הייתי אוכל הייתי נשאר רזה אז כל ההשערות שבגלל שזה מעלה תאבון לא נכונות בהמקרה שלי ברור שהייתה פגיעה במטבוליזם. בנתיים חודשיים וחצי ששהפסקתי 10 קילו כבר הורדתי ממני. כמו כן הכדור שיפר את הזיכרון שלי ב 100 אחוז שהיה לקוי מאוד וגם פתר לי את הבעיית ריכוז שאובחנה לי. האם יש נוגד דיכאון טוב כמו הפאקסט שלא פוגע בחילוף חומרים ?הוסף תגובה
פתח בחלון חדש-
כמוני כמוך
עכשיו יותר רזה תודה לאל 10/07/2025 | 15:54התרופה עוזרת ועושה אותך כועס בגלל דנשםיעה על חוסמי דופמין .תקפידו ויטמין c לימון לסחוט ים הקליפה תראו ניסים וכן שמש כמה שעות ולהקיף את עצמעםםם בחברה מזפחה מה שיש .לטובה אני עברתי שוב לסרנדה הרבה פחות משלשל מהלוסטרלהוסף תגובה
-
מעבר תרופה
הפרשן 19/07/2018 | 07:54ברוב המקרים סרוקסט משמין יותר מציפרלקס אבל זה לא אומר שלא צריך לנסות יש אינדיבידואליות ביו-כימית שונה מאדם לאדם בהצלחההוסף תגובה
-
מעבר מציפר לסרוקסט
Dg 15/07/2018 | 18:13שלום רב.אני במעבר מ40 ציפר לסרוקס. אם לא עליתי במשקל בציפר זה יכול להרגיע לגבי סרוקסט?הוסף תגובה
-
תשובת מומחה תשובה
דר' קרני רובין 05/08/2013 | 23:46לאני שלום, יש אחוז מסויים של מטופלים אשר מגיבים בתנודות של היפומאניה ודיכאון לנוגדי דיכאון. התופעה נקראת הפרעה ביפולארית II. במצב זה, עדיף לנסות להגיע לאיזון עם למיקטל. התופעה הזו אינה קשורה לבלוטת התריס. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
-
ובקשר לשינויים החדים במצב רוח
אני 30/07/2013 | 08:46בזמן הכדור בהתחלה שהמינון היה נמוך השינויים היו פחות חדים במצב רוח היה יום ככה יום ככה וככל שהמינון עלה ההבדל בשינויים במצב רוח ובריכוז ובזיכרון עלו היה שבוע שאני בשיא הריכוז ומצב רוח טוב ושבוע אחד בדיוק ההפך הגמור איך את מסבירה תופעה זו בגלל התפקוד שלקוי של בלוטת התריס שעלול לגרום לשיוניים חדים במצב רוח.?הוסף תגובה
-
תשובת מומחה תשובה
דר' קרני רובין 29/07/2013 | 18:39שוב שלום אני, לגבי איקסל, ב-7% מהגברים אשר מקבלים תרופה זו מופיעים כאבי אשכים וכן יש עצירת שתן לא מבוטלת. מסיבה זו, אני נמנעת מלתת תרופה זו לגברים. לגבי ההורדה בתפקוד בלוטת התריס של התרופות נוגדות הדיכאון - זו עובדה. אנדוקרינולוגים ופנימאים טובים מכירים את התופעה. אינני יודעת מי הם הרופאים שעליהם אתה מדבר. בחלק מהמקרים רואים הופעה של תת פעילות בלוטת התריס, אשר קודם לא הייתה. בנשים זה מתבטא בהופעת חלב מהשדיים. המקרים האלה הם מקרים של פעילות גבולית של הבלוטה והם נקראים היפותראודיזם סמוי. דרך אגב, לא ניתן להוציא אדם מדיכאון אם הוא סובל מתת פעילות של הבלוטה. אשר ל-T3, הוא מוסף בלא קשר באם יש תת פעילות או לא. אני נוהגת להוסיפו רק כאשר ה-T3 הוא בתחום התחתון של הנורמה. ההוספה שלו מגבירה את הפעילות של התרופה. באופן מעניין בלוטת התריס היא אחת מהבלוטות היחידות אשר איננה מתנוונת אם נותנים תחליף שלה. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
-
לגבי אלטרוקסין
אני 29/07/2013 | 04:49האם נטילה של התרופה לא תנוון לי את הבלוטת התריס ואני יהיה חייב לקחת אותה עקב התנוונות הבלוטה וחוסר היכולת שלה לעבוד כמו שצריך?הוסף תגובה
-
כמו כן
אני 29/07/2013 | 03:24היו שינויים חדים במצב רוח עם הכדורים היה שבוע שאני מרוכז מצב רוח מעולה והכל ושבוע שהריכוז והזכרון ירדו פלאים והמצב רוח היה על הפנים החרדות חזרו יש לזה הסבר?הוסף תגובה
-
את אומרת מעט
אני 29/07/2013 | 03:03אבל זה לא מעט עליתי שליש מהמשקל גוף שלי 20 קילו והרגשתי עייפות מטורפת כאילו סיממו אותי בזמן הזה אבל אם אני ייקח נוגד דכאון אחר אז אני גם ישמין? או שאולי נוגד דיכאון אחר יגרום לאותה תופעה? ה snri גם גורמים להשמנה לדוגמת האיקסל? ורק שתדעי כל הרופאים האחרים שוללים כל קשר בין הנוגדי דיכאון לבלוטת התריס ככה שיהיה קשה למצוא רופא שיסכים לזההוסף תגובה
-
תשובת מומחה תשובה
דר' קרני רובין 28/07/2013 | 21:38שלום פשוט אני, כל נוגדי הדיכאון מורידים מעט את התפקוד של בלוטת התריס ולכן במקרה שלך יתכן ויש מקום להוסיף לנוגד דיכאון T3, שהוא ההורמון הפעיל של התירואיד. נוגד הדיכאון היחיד אשר למיטב ידיעתי, איננו גורם להשמנה הוא הרמוטיב, שהינו נוגד דיכאון שטוב לדיכאון קל-בינוני. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
-
-
חצי כדור ויאפקס
ציוןציון 23/06/2016 | 17:00היי ד"ר, האם אפשרי לחצות את כדור ויאפקס 150 xr לחצי, כלומר לקחת חצי, כרגע התרופה לא עזרה והרופא הוריד לכדור אחד לפני שלושה שבועות והתבטל התור, המטרה היא להוריד לחלוטין את התרופה, השאלה היא אם להוריד מאחד לחצי וזה אפשרי או ישר להוריד את כל הכדור?הוסף תגובה
פתח בחלון חדש-
גמילה מויפאקס 75?
תמר 06/07/2025 | 22:18כיצד ניתן להיגמל מויפאקס 75.הוסף תגובה
-
תשובת מומחה תשובה
ד"ר קרני רובין 04/07/2016 | 15:33לציוןציון שלום, יש כדורים של ויאפקס XR 75 מ"ג והייתי ממליצה לעבור למינון זה. לא הייתי ממליצה לחצות את הכדור מאחר ואז יאבד את האפקט ארוך הפעולה שלו וישפיע רק בחלק מהיום. הפסקה חדה של 150 מ"ג עשויה לגרום לתופעות גמילה קשות. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
-
-
תרופה לדיכאון, חרדה ו OCD אחרי שנים ארוכות עם פבוקסיל.
אבג 03/10/2012 | 02:56שלום רב. אני בשנות ה-40 לחיי, מטופל מזה כ-20 שנה בפבוקסיל נגד התופעות שתוארו בכותרת. התרופה היא מצויינת (לא גורמת לעליה בתיאבון/משקל, לא מורידה דחף מיני-לפחות לא אצלי), אבל תופעת לואי אחת יש לה, המשותפת כנראה לרוב התרופות נוגדות דיכאון וחרדה והיא עצירות. עקב בעיה זאת לא הצלחתי מעולם להגיע למינון הרצוי של 300 מ"ג, אלא לכל היותר 200 מ"ג ביום. בשנה האחרונה העצירות שלי החמירה (אני מתכוון לפנות לבירור גסטרואינטרולוגי, אבל לדעתי זה משהו גנטי, כי גם אמי ז"ל סבלה מעצירות קשה, שהתגברה עם שימוש ב SSRI:"פרוזאק עושה אבנים בבטן!"...). המצב הגיע לידי-כך שלמרות שימוש הולך וגובר במשלשלים, נאלצתי לרדת למינון ממוצע של כ... 50 מ"ג ביום, שכמובן אינו מינון טיפולי, ואני סובל מהתקפים של דיכאון חריף, וירידה כללית במוטיבציה לתפקד. (הערת-אגב: ידוע לי היטב, כי תופעות לואי ובכללן עצירות הינן אינדיבידואליות ולא משפיעות באותה מידה על כל-אחד). אז...חיפשתי תרופה שתופעת-לואי זאת תתבטא בה פחות, ונזכרתי ששמעתי פעם מרופאה פסיכיאטרית שלוסטרל אינו גורם בד"כ לעצירות, לעיתים אפילו ההיפך). פניתי לרופאה המטפלת, אבל היא לא התלהבה מהרעיון, והעדיפה לרשום לי איקסל. נטלתי איקסל במינון של כ 100 מ"ג ליום במשך כחודש וחצי, והתוצאה היתה בלתי-נעימה בעליל: העצירות רק התעצמה, והתווספה תופעה חדשה של דופק מואץ עד כדי כך שאחרי בדיקת הולטר הקרדיולוג התקשר אלי בבהילות, ואמר לי להתחיל מיד טיפול בחוסמי-ביתא. בנוסף, התקשיתי להירדם עוד יותר מבדרך-כלל (אני סובל מנדודי-שינה קשים, אם לא הזכרתי),והרגשתי גם עליה בחרדה. אגב, ירידה בליבידו או עליה בתיאבון/משקל לא הרגשתי גם עם האיקסל. אז חזרתי בינתיים לפבוקסיל, אני מתאמץ מאד (תרתי-משמע....), בעזרת לקסטיבים למיניהם לשמור על מינון של כ 75-100 מ"ג ליום אך ברור שזה לא מינון טיפולי. לאחרונה ביקרתי באופן פרטי אצל פסיכיאטרית שהמליצה דוקא על סימבלטה. היא דחתה את טענותי שהסימבלטה דומה מאד לאיקסל (שתיהן מעכבות ספיגה של נוראדרנלין בנוסף לסרוטונין-וכן אני יודע באיקסל זה חצי-חצי, ובסימבלטה זה 70:30), וטענה שמדובר בשתי תרופות שונות לחלוטין. כאמור אני חושש מתרופות עם מעכבי נוראדרנלין בגלל הטכיקרדיה שנגרמה לי (קרוב לודאי) עם האיקסל. לבקשתי, הרופאה רשמה לי גם מינון התחלתי של לוסטרל, והשאירה לי את ההחלטה במה לבחור. לסיכום, אני מחפש תרופה נוגדת דיכאון, חרדה ותסמונת טורדנות כפייתית, שלא תגרום לי לעצירות, לא תפגע בליבידו, ולא תגרום לי לעליה בתיאבון (יש לי נטיה להשמנה). אני יודע שהתשובה המיידית היא לנסות את אחת האופציות שקיבלתי, ולראות איך זה משפיע. במה כדאי להתחיל?.... אגב, אני פוחד מתרופות חדשות, במיוחד בגלל שרופאים נוטים "להעלים-עין" מתופעות-לואי בתקוה שהן תחלופנה עם המשך הטיפול. עוד משהו חשוב ששכחתי לציין: אני נוטל גם 10 מ"ג ואליום ביום מזה כ-15 שנים-לא אוהב את התרופה (יתכן והיא מעלה דיכאון וגם תורמת לעצירות), אך מתקשה להפסיק. אודה מאד להתייחסותכם.הוסף תגובה
פתח בחלון חדש-
פבוקסיל 50
מור 01/07/2025 | 19:17לוקח הזה כבר שבועיים וזה גורם לי לעייפות הורידו מינון מ 75 ל 50 מה לעשות אני עייף כל היום ??הוסף תגובה
-
תשובת מומחה תשובה
דר' קרני רובין 05/10/2012 | 18:34שוב שלום אבג, אדג'וונט הינו מתגבר. כלומר, עם תרופה אחת מתגברת את השנייה או חומר מסויים מתגבר את הפעילות של התרופה. חשבתי על עוד דבר לגבי העצירות. לפעמים העצירות מתגברת כאשר הפלורה הנורמלית של המעיים נעלמת, במקרים אלה עוזר לקחת תכשירים המכילים אצידופילוס. לפעמים כדאי לפני זה לקבל אנטיביוטיקה ואחר כך לקחת מנות מוגברות של האצידופילוס. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
-
תודה על תשובתך.
אבג 04/10/2012 | 21:56איני יודע מה זה אדג'וונט (אנסה לברר), אך אכתוב לך שוב כשאדע את רמת ה T3 שלי. אני מעריך שזה יקח כשבועיים. בינתיים אחשוב מה לעשות... הבעיה האקוטית כרגע היא העצירות, ויש לערוך בירור מקיף יותר גם בנושא זה. לשאלתך, אכן עזרת לי, למרות שאני עדיין מתלבט כרגע (אני טיפוס כזה). אז בינתיים, רוב תודות וחג שמח.הוסף תגובה
-
תשובת מומחה תשובה
דר' קרני רובין 04/10/2012 | 21:33שלום אבג, 1. סביר להניח שתפקוד בלוטת התריס שלך יהיה תקין אם הTSH שלך הוא בין 1-2. יחד עם זאת, הייתי שמחה לדעת מה רמת ה-T3 בכדי לדעת אם אפשר להשתמש ב-T3 כמתגבר (אדג'וונט). 2. טריכוטולמניה נחשבת היום כצורה של OCD. מסיבה זו, אין לי ספק שאמא סבלה גם מ-OCD. 3. יש מקרים של OCD כששום דבר אינו עוזר, וסימבלטה כן עוזרת. 4. אני מסכימה עם הרופאה שלך שכדאי להתחיל עם תרופה אחת ואז להתחיל עם שילובים. אינני מסכימה עם חלק מהדברים שנכתבים בפורום על הלוסטרל. הניסיון שלי מאוד טוב עם לוסטרל או עם סרטרליין. 5. קיימת גם אפשרות בשלב כלשהו לשלב לוסטרל במינון מעט נמוך מ-200 מ"ג בשילוב עם סימבלטה במינון נמוך, לפעמים זה עובד נפלא. 6. אכן פבוקסיל גורמת לעייפות מאוד קשה שבדרך כלל לא רואים עם הלוסטרל. מקווה שעזרתי לך בהתלבטויות. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
-
תודה על תגובתך-מידע נוסף.
אבג 03/10/2012 | 22:33-בקשר לתפקוד בלוטת-התריס, עברתי בירור לפני כחצי-שנה, ורמת ה TSH היתה נורמלית (1.67 מילימשהו/ליטר). עכשיו כשקראתי את תגובתך, התבוננתי שוב בתוצאות הבדיקות, ולא ראיתי שם איזכור ל T3 או T4. בהתאם להמלצתך, אפנה לרופא-המשפחה שלי, ואבקש ממנו בדיקה מקיפה יותר של בלוטת-התריס. עם זאת, קשה לי להאמין שהבעיה (העצירות) טמונה שם: כאמור אני סובל שנים רבות מעצירות. במשך 20 השנים האחרונות לא הצלחתי להעלות את מינון הפבוקסיל ליותר מ 200 מ"ג ליום (וכאמור, כעת אני אפילו לא מתקרב לכך). בקשר למשלשלים, דוקא התרופה/תכשיר שבו אני משתמש יותר מכולם הוא אלווורה בשתיה (אלוה), זה התכשיר שאכן עוזר לי יותר מכל השאר (אני משתמש בו כבר שנים), אך כאמור בתקופה האחרונה הוא עוזר פחות ופחות. למעשה, לא השתמשתי כמעט אף-פעם בתרופות כמו לקסעדין, למשל. בנוסף ניסיתי תכשירים שונים מבוססי קליפות-פסיליום (למשל בנפייבר), ולאחרונה גם פגלקס ואבילאק, ללא הצלחה כמעט. אני מקפיד על שתיה מרובה של מים, ואפילו סופר כדי להגיע לכמות של 12 כוסות ביום. כ"כ תזונתי כוללת כמות מרובה של פירות וירקות. יתכן והתשובה היא היעדר מוחלט של פעילות גופנית, מה ששכחתי לציין קודם. הסיבה היא כאבים כרוניים שאני סובל מהם כמעט 30 שנה, ללא כל אבחנה עם החמרה עם השנים. לא רציתי להזכיר את הבעיה הזאת (הבעיה המרכזית של חיי למעשה) בשאלתי הראשונה כדי לא לערבב שמחה עם שמחה, אבל למעשה אני מאובחן כלוקה ב OCD בגלל העיסוק הבלתי-פוסק שלי בכאבים אלו. למעשה זה (נראה לי) לא OCD קלאסי, המאופיין במעשים בלתי רציונליים שהחולה אינו יכול להפסיק לחזור ולבצע אותם למרות שהוא מודע לכך שהם בלתי-הגיוניים. אצלי מדובר בכאבים...כואב לי, והסימטומים האלו משביתים את חיי, אז אני חושב על זה...לא מדובר רק בכאבים, אלא בסימפטום מוזר שלא אפרט כאן, שמיטב הרופאים בארץ לא מצאו לו הסבר. חלק מהם סברו שהסיבה היא נפשית (ואני נוטה לחשוב שהם צודקים, לפחות חלקית). לגבי הסימפטומים, כאמור, לא אפרט אותם כאן, אך למרות שמדובר בסוג של כאבי-שרירים, הם מזכירים (זה עלה בדעתי ממש בשבועות האחרונים) מאד טריכוטילומניה, תופעה שאמי סבלה ממנה מאד מאז שהיתה ילדה ועד שנותיה האחרונות (וכאמור, אני מאד מזכיר את אמי באופן כללי). אז....לחזור לפבוקסיל במינון טיפולי יהיה לי מאד קשה (אלא אם אכן קיימת בעיה בבלוטת-התריס שאצליח לטפל בה בהצלחה). מהלוסטרל אני חושש מעט: חושש מהשפעה על הליבידו וכן מעליה במשקל. קראתי שזאת תרופה עם "מיעוט" של תופעות לואי אבל דווקא כאן אצלך בפורום אני מצליח להתרשם ממנה לרעה...ממה שאני קורא, היתרון היחידי שלה עבורי יהיה (אולי) שהיא לא תגרום לי לעצירות. עוד תופעה ששכחתי לציין קודם, היא תשישות כרונית מזה כ-10 שנים. מכאן ניתן להבין מדוע פסיכיאטרים רבים רוצים לרשום לי סימבאלטה: שומעים סיפור על כאב בלתי-מזוהה, תשישות כרונית, בנוסף לדיכאון וחרדה, והנה תרופת הפלא שמטפלת גם בתופעות הפסיכיאטריות וגם בכאבים.... אצלי, התרופה הזאת *לא תעזור* לכאבים, בגלל האופי המיוחד שלהם, שלא פירטתי אותו. אציין רק שלא מדובר בכאב נוירופתי, אלא מכני. עם זאת, אני קורא כאן המון דברים טובים על הסימבאלטה, וגם אם היא לא תעזור לי לכאבים, אני מבין שהיא יכולה לעזור מאד בתחום של הדיכאון והחרדה, כמו-גם בתחום העייפות הכרונית ,שאיני יודע מדוע שכחתי לציין אותה בשאלתי המקורית...אולי בגלל שזו תופעה שבאה בהתקפים, ולא כל הזמן... אגב, נראה לי שהפבוקסיל דווקא לא משפיע טוב מהבחינה הזאת והוא דווקה מגביר עייפות-זה משהו ששמתי לב אליו דווקא בתקופה האחרונה, כשהייתי כמעט בלי (ועכשיו שוב עם) התרופה. אם אחזור רגע לסימבאלטה, התאכזבתי לקרוא שתרופות SNRI אינן מטפלות ב OCD. אחרת, סימבאלטה היתה יכולה להיות תרופה טובה, בהנחה שהיא לא תגרום לי לעצירות גם היא ( ולא לדופק מואץ כמו האיקסל). כאמור, אני לא סובל מ OCD בצורה ה"קלאסית". האם יש סיכוי שסימבאלטה תעזור בכל-זאת?.... עוד שילוב שחשבתי עליו הוא לוסטרל או פבוקסיל (אם אצליח להפטר מהעצירות), בשילוב של וולבוטרין במינון נמוך. קראתי שזה שילוב מוצלח במניעת תופעות-לואי אפשריות של SSRI כמו לוסטרל (דהיינו עייפות, ליבידו נמוך ועליה במשקל). הזכרתי את האופציה הזאת אצל הרופאה האחרונה שהייתי אצלה, והיא השיבה שעדיף שאתחיל באחת התרופות, ואז אפשר לחשוב איך להמשיך. אודה מאד להמשך התייחסותך. כאמור, קשה לי להחליט באיזו תרופה להשתמש מבין השלוש.הוסף תגובה
-
תשובת מומחה תשובה
דר' קרני רובין 03/10/2012 | 19:38לאבג שלום, בראש ובראשונה עלייך לעשות בדיקה של תפקוד בלוטת התריס שיכלול TSH, T4 ו-T3. מאחר ולכל התרופות נוגדות הדיכאון יש נטייה להוריד את התפקוד של בלוטת התריס. היפוטריאודיזם גורם לעצירות ומכאן החשיבות לשלול זאת. 2. חשוב מאוד לשתות מים בכמות גדולה ואנשים שוכחים לעשות זאת. 3. יש תכשיר שנקרא אלוורה בשתייה שיש בבתי מרקחת, עדיף על משלשלים וכדאי לקחת אותו ביחד עם תכשירים כמו קונסיל אורנג' או אגיולקס. 4. עצם הדיכאון גם כן עושה עצירות ומכאן החשיבות של לקיחת טיפול מלא ולא חצי טיפול. 5. זה נכון שלוסטרל באנשים מסויימים גורם לשלשולים ופחות מתלוננין על עצירות, אך כפי שכתבת זה מאוד אינדיווידואלי. 6. מאחר ופבוקסיל עזר לך הייתי מנסה באמצעים שכתבתי ותוך שינוי הרגלי אכילה ושתיה לחזור לפבוקסיל. 7. מאחר ואתה סובל מ-OCD תרופות ה-SSRI'S עדיפות מה-SNRI'S בשבילך. בברכה, דר' קרני רוביןהוסף תגובה
-