בדיקת אבחון פסיכודיאגנוסטי (Psychodiagnostic Assessment)

אבחון פסיכודיאגנוסטי, אבחון פסיכו-דיאגנוסטי, אבחון פסיכו דיאגנוסטי (Psychodiagnostic Assessment) אלצהיימר, דמנציה וקוגניציה

2 דקות קריאה

כללי
אזהרות
פענוח תוצאות
שאלות ותשובות
מאמרים

"זה מי שהוא. אין מה לעשות"; "אם הייתי יודעת שהוא כזה, הייתי נזהרת מראש..."

היכולת להעריך ולזהות תכונות אצל אנשים איתם אנו באים במגע היא משמעותית ומאפשרת לנו לסנן את האנשים שאינם נראים מתאימים עבורנו ("הוא נראה בנאדם רע", "היא לא נראית לי רצינית") ולקרב אלינו את אלו שכן נראים לנו כמתאימים ("מיד הרגשתי שאפשר לסמוך עליה"). מטבע הדברים, אי אפשר לאבחן את אישיותם של אחרים על סמך רושם ראשוני בלבד, ולעיתים גם לא אחרי שנים.

אבחון פסיכודיאגנוסטי הוא סוללת מבחנים אותם מעבירים פסיכולוגים/ות (קליניים, תעסוקתיים, שיקומיים ועוד) במטרה להעריך את אישיות הנבחן ולהציע תמונה מקיפה שלה. האבחון כולל מבחני אינטליגנציה ומבחנים השלכתיים (רורשך, מבחן ציורים ועוד) וממצאיו מאפשרים התבוננות בתמות המעסיקות את הנבחן, זיהוי הפרעות נפשיות, איתור נקודות חוזק וחולשה ועוד.

Ilike | Shutterstock

אבחונים פסיכודיאגנוסטיים משמשים למספר מטרות:

• אבחנה נפשית: כחלק מתהליך האבחון של המטופל וזיהוי קשייו.

• כתיבת חוות דעת: אבחון פסיכודיאגנוסטי יכול לשמש במקרים משפטיים המצריכים חוות דעת אישיותית, כגון במקרים של עבריינות, מסוגלות הורית וכו'. למשל, אבחון מאפשר להבחין אם אדם ביצע עבירה מינית בשל קווי אישיות פסיכופתיים או מתוך חוסר הבנה בסיסית של נורמות חברתיות ומאינטליגנציה בלתי תקינה.

• מבחני קבלה: חברות כוח אדם רבות עושות שימוש באבחון פסיכודיאגנוסטי או בחלקים ממנו כדי לבדוק את התאמתם של מועמדים למשרות מסוימות. למשל, אם האבחון מצביע על קושי משמעותי בקשרים בין אישיים המאבחן יכול לא להמליץ על הנבחן למשרת ניהול צוותים.

• המלצות לפסיכותרפיה: האבחון יכול להצביע על קווים אישיותיים ונושאים המעסיקים את הנבדק ובכך לעזור בהתאמת טיפול ובמיפוי הנושאים הדחופים. למשל, אם האבחון מצביע על חרדה חברתית קיצונית המאבחן יכול להמליץ על טיפול פרטני ולא קבוצתי.

חשוב לשים לב כי אבחון פסיכודיאגנוסטי אינו אבחון דידקטי, אשר מתמקד בזיהוי הכוחות והקשיים ברכישת מיומנויות לימודיות בסיסיות כקריאה, חשבון, שפה זרה ועוד.

אזהרות

סיכון:

אין סיכון בבדיקה זו.

הריון:

אין בעיות או השפעות מיוחדות.

הנקה:

אין בעיות או השפעות מיוחדות.

תינוקות וילדים:

תינוקות וילדים קטנים עלולים להתקשות בביצוע בדיקה זו.

קשישים:

קשישים הסובלים משיטיון (דמנציה) עלולים להתקשות בביצוע בדיקה זו.

נהיגה:

אין בעיות או השפעות מיוחדות.

אלכוהול:

צריכת אלכוהול בכמות גבוהה (השתכרות) עשויה לפגוע בביצוע בדיקה זו.

תרופות העשויות לפגוע בדיוק הבדיקה:

תרופות המשפיעות על מערכת העצבים המרכזית עלולות לפגום ביכולת לבצע בדיקה זו.

פענוח תוצאות

אין כמובן בבדיקה זו תוצאות "נכונות" או "טובות". התוצאות מותאמות בדרך כלל למטרת הבדיקה: הערכת פסיכופתולוגיה, הערכת מבנה האישיות, הערכת כישורים אינטלקטואליים או רגשיים, הערכת התאמה לעיסוק, או תיאור כללי של התפקוד הרגשי של הנבדק.

בדיקות אלו נעשות בדרך כלל על-ידי פסיכולוג מומחה בתחומו, דהיינו, הערכת התפתחות על-ידי פסיכולוג התפתחותי או פסיכולוג קליני לילדים; הערכה קלינית על-ידי פסיכולוג קליני; הערכת קשיי למידה והשתלבות בבית הספר על-ידי פסיכולוג חינוכי, וכיו"ב. הבדיקה מותאמת למטרותיה ומשתנה על-פי הנסיבות.

חשוב לדווח לרופא:

על נטילת תרופות ועל מחלה של מערכת העצבים המרכזית.

רמת סיכון:

אין נתונים

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום

ד"ר גלינה יאבסטטי קרצמר פסיכיאטריה

ד"ר מיכאל שפרינץ פסיכיאטריה

קראו עליי

ד"ר אמיר פז פסיכיאטריה

קראו עליי

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

אני מאשר קבלת דיוורים ותכנים פרסומיים מהאתר

שאלות ותשובות

אני בת 42. זה שלושה חודשים שיש לי תחושה של גוש בגרון. עשיתי כמה בדיקות כמו בדיקת גסטרוסקופיה, בדיקת אף-אוזן-גרון וצילום ושט, ובכולן התוצאות היו תקינות. קיבלתי מרופא גסטרואנטרולוג נירבקסל, ומרופא כללי קיבלתי ציפרלקס. המצב אינו משתפר ויש לי תחושה של
תחושת גוש בגרון נובעת לרוב מפתולוגיות שקשורות לדרכי הבליעה העליונות, ועל מנת לאבחן פתולוגיות מסוג זה, צריך לבצע בדיקת גסטרוסקופיה. לדבריך, עברת גסטרוסקופיה והתוצאה היתה תקינה. נירבקסל היא תרופה המשלבת 2 מרכיבים: אחד הוא נוגד חומצה והתכווצויות מהקיבה, והשני מדכא את מערכת העצבים מרכזית ונוגד חרדה. ציפרלקס הוא נוגד חרדה ודיכאון. נראה שהרופא קישר את תחושת הגוש בגרון לחרדה, ולכן קיבלת טיפול זה. איני יכולה להעריך כמה זמן יימשך המצב. אם הטיפול אינו עוזר ואת ממשיכה לסבול מאותה התחושה, אמליץ לך לנסות לקבל חוות דעת מרופא אחר, גסטרואנטרולוג או פסיכיאטר. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד פתח בחלון חדש
בתי בת 24, אחרי שירות צבאי מלא, עם חוות דעת והמלצות טובות מאוד, לקראת סיום לימודי תואר ראשון. היא ילדה מקסימה, אהובה על הבריות. בחודש אחרון, קרתה לה פעמיים תופעה שעל פני הדברים נראית כמו התקף פניקה או התקף חרדה. פעם אחת היא קמה באמצע הלילה עם זיעה
Panic Disorder היא מחלה המאופיינת באירועים חוזרים של התקפי חרדה המתבטאים בדופק מואץ, נשימה מהירה, הזעה, סחרחורות, קושי בנשימה, רעידות ותסמינים נוספים, שנמשכים לרוב בין דקה לחמש דקות, אך יכולים להימשך גם יותר. בתקופה האחרונה חלה עלייה במספר האנשים החולים בהתקפי חרדה בשל שימוש באלכוהול או בסמים. מחלה זו מופיעה ומאובחנת ברוב המקרים עד גיל 24. ניתן לטפל בה על ידי שיחות ותרגילים עצמיים, וגם על ידי טיפול תרופתי. לפי תיאורך, אכן נשמע כי בתך סובלת מהתקפי פניקה. כדי להגיע לאבחנה, כדאי לפנות לרופא המשפחה לבדיקה גופנית, ולוודא שאין סיבה אחרת לתופעות אלו, ולאחר מכן לפנות גם לפסיכיאטר. בהצלחה! ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד פתח בחלון חדש
אני בת 23, סטודנטית. מאז ומעולם לא הצלחתי להתרכז בבית הספר, אלא רק לפרקי זמן קצרים מאוד. בדיוק עכשיו קורה לי אותו הדבר עם המרצים. בבית אני לא מצליחה ללמוד יותר מ- 5-7 דקות בלי הפסקה באמצע או התעסקות בדברים אחרים. בעבודה קורה לי תמיד שאם שואלים אותי ש
הקושי שלך יכול בהחלט להתאים להפרעת קשב וריכוז. תוכלי לקרוא על הפרעת קשב וריכוז במבוגרים בפורטל אינפומד בקישור הבא: http://www.infomed.co.il/questions/q_111005_6.htm פתח בחלון חדש
האם בטיפול ב-OCD יש לקחת את התרופות לכל החיים? מתי יודעים שאפשר להפחית את המינון? מתי יודעים שאפשר להפסיק את התרופה?
הפרעה טורדנית-כפייתית, OCD, היא בעיה כרונית, אולם צורת ההתבטאות של ההפרעה לאורך זמן, וגם חומרתה, שונים מאד בין אדם לאדם. אצל מיעוט מהאנשים עם הבעיה, ההפרעה ממשיכה באופן כמעט רצוף לאורך שנים, ואז מומלץ להמשיך את הטיפול התרופתי כל החיים. אצל רוב האנשים עם הבעיה, מתקיים במשך החיים מצב בסיסי עם מעט מאד סימפטומים, עם תקופות של החמרה הנמשכות כמה שבועות עד כמה חודשים. ההחמרה מופיעה בדרך כלל בתקופות בהן יש עלייה במתח בחיים, בשל שינויים המתרחשים בחיים באופן נורמלי, כגון גיוס לצבא, חתונה, עבודה חדשה וכדומה. לגבי ילדים ונערים שהגיעו לטיפול בגלל OCD, נמצא במחקרים שטיפול בתרופות מקבוצת ה- SSRI הביא להחלמה מלאה אצל כ-50% מהם, ולהחלמה חלקית - כלומר להישארות של חלק מהסימפטומים, או להפחתה בעוצמתם - אצל 25% נוספים. יש לציין כי בדרך כלל בודקים המחקרים שנה או שנתיים לאחר הפסקת טיפול תרופתי, ואין מספיק מידע על מה שקורה במהלך החיים, למשל לאחר 10 או 20 שנה. ניתן לשער כי חלק מן הנערים נזקקו בתקופות מסוימות בחייהם לחידוש של הטיפול התרופתי, באופן זמני. על פי מחקרים עדכניים, הטיפול האופטימלי ב- OCD כולל שילוב של טיפול תרופתי ושל טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT - Cognitive Behavioral Therapy) פתח בחלון חדש
אני נערה בת 15, ואני חושבת שאני סובלת מהפרעות אכילה. אני ירדתי במשך חודשיים כ- 10 ק''ג, מ- 63 ק''ג ל- 53 ק''ג, והגטבה שלי 1.72. מאז אני פשוט נמנעת מלאכול, אני יכולה ימים שלמים לא לאכול, ואז לפעמים יש לי התקפות אכילה. אני מאוד רוצה לחפש פיתרון למצב.
אכן נשמע שאת סובלת מהפרעת אכילה שנקראת אנורקסיה נרבוזה. הבעיה במצבים אלה שהם כמו מדרון חלקלק שקשה לטפס ממנו החוצה. זה רעיון מצויין לפנות לעזרה מקצועית, שכן גם אם יש לעיתים תחושה של שליטה במצב, זה לא קל להיחלץ ממנו לבד. תוכלי לקרוא על אנורקסיה ולקבל מידע על מרכזי טיפול במחלה בקישורים הבאים: http://www.infomed.co.il/questions/q_121205_7.htm פתח בחלון חדש
מכניסה לאתר ובכלל אני מבין כי אני סובל מחרדות. זה התחיל אחרי אירוע של לחץ טראומטי שבסופו הגעתי למיון עם חשש להתקף לב. בבדיקות לא נמצא כלום, ולהיפך, מאז אני סובל מחרדות, קוצר נשימה, נדודי שינה, פחד להירדם ועוד. לאחרונה התחלתי להשתמש ב- רסקיו ועושה רוש
ישנן גישות שונות בהתייחסות לחרדה ולטיפול בה. הטיפול יכול לכלול טיפול פסיכולוגי, טיפול תרופתי או שילוב של שניהם. גם בטיפול הפסיכולוגי עצמו ישנן גישות שונות. לפי גישה אחת, החרדה היא סימפטום של בעיה עמוקה יותר, ולכן יש צורך בטיפול פסיכולוגי דינמי ארוך טווח כדי לטפל בשורש הבעיה. לעומתה ישנה גישה שלפיה ניתן להתגבר על התקפי החרדה בטיפול קוגניטיבי - התנהגותי שהינו ממוקד וקצר יותר, וע"י שיטות שונות כמו טכניקות של הרפיה, דמיון מודרך ועוד כדי ללמוד לשלוט בהתקפי החרדה. ניתן לשלב בין שתי השיטות, וניתן גם לשלב טיפול פסיכולוגי עם טיפול תרופתי. תוכל לקרוא בהרחבה על הגישות השונות והטיפולים בקישור הבא: http://www.psychologia.co.il/anxiety20.htm פתח בחלון חדש
רציתי לברר מהן הסכנות הקיימות בזיהום החיידק טריכומוניאזיס מלבד ההפרשות והריח. האם יש סכנות פוריות או אחרות לגבר או לאישה ?
אין סכנת פוריות, אולם כל תהליך זיהומי במהלך ההריון עשוי לגרום לבעיה של לידה מוקדמת. כמו כן עדיף לטפל אנטיביוטית לפני ההריון, כי התרופה פלג'יל חוצה את השליה. פתח בחלון חדש
כיצד מאבחנים OCD?
האם ניתן למנוע OCD?
אם קיים חשד ל-ADHD, לאן יכולה המשפחה לפנות? לאילו מומחים היא תזדקק?

באופן אידיאלי, על האבחון להתבצע בידי בעל מקצוע עם הכשרה ב-ADHD (הפרעות קשב וריכוז) או באבחון הפרעות נפשיות באזור מגוריכם. פסיכיאטרים ופסיכולוגים של ילדים, רופאי ילדים בעלי התמחות במדעי ההתפתחות וההתנהגות, או נוירולוגים התנהגותיים הם אלה שלרוב מחזיקים בהכשרה לאבחנה מבדלת. גם לעובדי רווחה קליניים עשויה להיות ההכשרה הנדרשת.
פתח בחלון חדש