בדיקת אבחון פסיכודיאגנוסטי (Psychodiagnostic Assessment)

תחושת גוש בגרון נובעת לרוב מפתולוגיות שקשורות לדרכי הבליעה העליונות, ועל מנת לאבחן פתולוגיות מסוג זה, צריך לבצע בדיקת גסטרוסקופיה. לדבריך, עברת גסטרוסקופיה והתוצאה היתה תקינה. נירבקסל היא תרופה המשלבת 2 מרכיבים: אחד הוא נוגד חומצה והתכווצויות מהקיבה, והשני מדכא את מערכת העצבים מרכזית ונוגד חרדה. ציפרלקס הוא נוגד חרדה ודיכאון. נראה שהרופא קישר את תחושת הגוש בגרון לחרדה, ולכן קיבלת טיפול זה. איני יכולה להעריך כמה זמן יימשך המצב. אם הטיפול אינו עוזר ואת ממשיכה לסבול מאותה התחושה, אמליץ לך לנסות לקבל חוות דעת מרופא אחר, גסטרואנטרולוג או פסיכיאטר. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

בין תופעות הלוואי של אסיוול (או בשמו הגנרי diazepam), תרופה ממשפחת הבנזודיאזפינים, ישנן אי-שליטה על סוגרי השתן, וגם אצירת שתן. תוכלו לקרוא עוד על התרופה באינדקס התרופות: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=79

אכן נשמע שאת סובלת מהפרעת אכילה שנקראת אנורקסיה נרבוזה. הבעיה במצבים אלה שהם כמו מדרון חלקלק שקשה לטפס ממנו החוצה. זה רעיון מצויין לפנות לעזרה מקצועית, שכן גם אם יש לעיתים תחושה של שליטה במצב, זה לא קל להיחלץ ממנו לבד. תוכלי לקרוא על אנורקסיה ולקבל מידע על מרכזי טיפול במחלה בקישורים הבאים: http://www.infomed.co.il/questions/q_121205_7.htm

הטיפול התרופתי המקובל כיום להפרעות חרדה כולל, בשלב ראשון, תרופות מקבוצת נוגדי דיכאון וחרדה מסוג SSRI כגון פלוטין או ציפראמיל. המינון הנדרש נע בין המינון המקובל לטיפול בדיכאון ובין מינון של פי 4-3 מכך (למשל, אם המינון של פלוטין לטיפול בדיכאון הוא 20 מ"ג ליום, אז לטיפול בחרדה יידרש מינון של 20 מ"ג עד 80 מ"ג ליום, תלוי במטופל/ת). אותם מינונים נכונים גם לגבי מבוגרים וגם לגבי ילדים. חשוב לשים לב, שמלוא ההשפעה של התרופה ניכר רק לאחר 5 עד 8 שבועות של נטילת התרופה ניטלה במינון המלא. בהתחלה לפעמים מעלים את המינון בהדרגה, כדי להימנע מתופעות לוואי, אך את זמן הטיפול יש לספור החל מהיום בו התחילה הילדה לקחת את המינון המלא. במקרים של יעילות חלקית בלבד עם טיפול ב-SSRI, יש רופאים שמוסיפים מינון קטן של תכשיר נוגד פסיכוזה כגון ריספרדל, לא מפני שהמטופל/ת פסיכוטי, אלא מפני שהוכח במחקרים שתוספת זו משפרת את תגובת המטופל לטיפול נוגד החרדה. במקרים של ילדים שנמצאים בתת-משקל, לפעמים התרופות מסייעות לעלייה במשקל, ובדרך כלל, כאשר הילד במשקל וגובה תקינים, ההתבגרות המינית מופיעה מעצמה ללא צורך בזירוז. במיוחד לגבי נערות (בנות) בגיל הזה, השילוב של חרדות ושל משקל נמוך מעורר חשד לקיומה של הפרעת אכילה, ואני מאד ממליצה לברר זאת ולטפל במידת הצורך. לכל אחת מהתרופות שהזכרת עלולות להיות תופעות לוואי (אך הן לא מופיעות בהכרח), ואי אפשר לחזות מראש את תגובתו של כל מטופל. אציין רק כי אם הניסוי הטיפולי הנוכחי לא יסייע במידה מספקת, ניתן לנסות תכשירים נוגדי דיכאון וחרדה מקבוצות אחרות, למשל תכשירים מקבוצת SNRI, או קבוצת הטריציקלים. כמו כן, כדאי לנסות לשלב את הטיפול התרופתי עם טיפול פסיכולוגי מסוג CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי), שיעיל במיוחד לטיפול בהפרעות חרדה, גם בילדים, ומצמצם את כמות ומשך השימוש בתרופות. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

אין בדיקת מעבדה לאבחון OCD. הרופא מבסס את אבחנתו על הערכה של תסמיני המטופל, כולל כמות הזמן שהמטופל מקדיש להתנהגויות הטקסיות שלו.

לא ניתן למנוע OCD. עם זאת, אבחון וטיפול מוקדמים יכולים להפחית את משך הזמן בו יסבול המטופל מן המחלה.

באופן אידיאלי, על האבחון להתבצע בידי בעל מקצוע עם הכשרה ב-ADHD (הפרעות קשב וריכוז) או באבחון הפרעות נפשיות באזור מגוריכם. פסיכיאטרים ופסיכולוגים של ילדים, רופאי ילדים בעלי התמחות במדעי ההתפתחות וההתנהגות, או נוירולוגים התנהגותיים הם אלה שלרוב מחזיקים בהכשרה לאבחנה מבדלת. גם לעובדי רווחה קליניים עשויה להיות ההכשרה הנדרשת.

על סמך מה שאת מספרת, לא אוכל לומר לך מה יש לך. אבל אני ממליצה לך להתחיל בבירור של העניין, שיכלול בדיקה של נוירולוג ושל ופסיכיאטר. שני מומחים אלה יוכלו לאבחן, אם מה שאת מתארת קשור לבעיה גופנית או נפשית. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

לאנשים בעלי נטייה ביולוגית או מולדת לפתח מצבי חרדה, יש הרבה פעמים רגישות מוגברת לחומרים שאנחנו מכנים "פסיכו-אקטיבים". חומרים אלה כוללים אלכוהול, סמים שונים, תרופות הרגעה. יש אנשים שרגישים באופן דומה גם לחומרים יותר "קלים", כגון סיגריות וקפאין. שימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים גורם אצל כל אדם של שינוי בפעולת מערכת העצבים. כך, אלכוהול, למשל, גורם לאנשים לדבר שטויות, או להשתכר, או להתעלף, וקפה גורם עירנות מוגברת. בתור אחד שנאלץ ליטול פקסט מספר שנים, אני מניחה שהיתה לך הפרעת חרדה שהפריעה לך באופן משמעותי. אם כך, אתה שייך לקבוצת האנשים עם הנטייה לפתח חרדה בתגובה לכל מיני דברים (חשיפה לחומרים כמו אלכוהול, ואולי חשיפה למצבי חיים מלחיצים כגון, למשל, שירות צבאי, ואולי מצבים נוספים שתיתקל בהם בעתיד, כמו חתונה, הולדת ילד, וכדומה). בעצם, עשית בעצמך ניסיון, והוכחת לעצמך, שעבורך באופן ספציפי, שימוש באלכוהול, ברמה שגורמת לך להשתכר, גורם להחמרת החרדה. לכן, אני ממליצה לך שכדי לשמור על עצמך ועל בריאותך, תימנע משימוש באלכוהול, או לפחות תגביל את צריכתו לכמויות קטנות, לא עד כדי שכרות, ושתמנע משימוש בו לעתים קרובות. דע לך שחומרים דומים לאלכוהול מבחינת פעולתם על המוח מסוכנים עבורך באותה מידה. אני ממליצה לך במיוחד להתרחק מגראס, ובוודאי שמסמים אחרים. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

היחידה למחלות זיהומיות ביה"ח שיבא - תל השומר