פורים לגדולים ולקטנים: חוגגים באווירה משפחתית

לא כל יום פורים, ולכן חג זה, המרובה בתחפושות ומסיבות, דרוש התייחסות מיוחדת מצד ההורים, שצריכים לוודא כי ילדיהם בטוחים מסכנות מיותרות ואולי אף לנצל את החופשה לחגיגה משפחתית משמחת

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 01/03/2015

לא כל יום פורים, ולכן חג זה, המרובה בתחפושות ומסיבות, דרוש התייחסות מיוחדת מצד ההורים, שצריכים לוודא כי ילדיהם בטוחים מסכנות מיותרות ואולי אף לנצל את החופשה לחגיגה משפחתית משמחת 


מדי שנה אנו חוגגים את חג הפורים ובו אנחנו קוראים את מגילת אסתר, עוטים תחפושות, מסכות ומחלקים משלוחי מנות. את פורים נהוג לציין בגנים, בבתי הספר וגם בעבודה. זהו חג שאהוב על כולם כי יש לו קסם מיוחד. ביום זה כל אחד יכול לבחור להיות מישהו אחר, להתנהג, לדבר, להתלבש ולהרגיש אחרת. עם זאת, החג דורש התגייסות מלאה של ההורים להגשמת חלומותיהם של הילדים להפוך להיות מישהו אחר.  אז איך נוציא את המקסימום מרוח החג ונהפוך אותו לחג משפחתי אמיתי? 


גם מבוגרים יכולים ליהנות


בחלוף השנים בהם אנו הופכים להיות הורים אנו שוכחים שאת חג הפורים גם מבוגרים חוגגים. אנו מתרכזים בהנאה של הילדים ושוכחים ליהנות בעצמנו. נצלו את פורים לבילוי, השתטות והנאה, ניתן להסתפק גם בשרביט וכתר על הראש. בפורים תוכלו לפגוש חברים שאותם לא פגשתם מזמן ולחזק עימם את הקשרים. כמו כל בילוי אינטימי, רק של בני הזוג ללא הילדים, תוכלו לחזק את הקשר הזוגי ולצבור חוויות מסעירות שהן רק שלכם. במידה ולא מתאפשר לכם לצאת לבילוי במהלך ימי החג, לבשו אביזר פורימי כגון אף של ליצן או חצאית הוואי והביאו את חג הפורים אליכם לעבודה. זה לבדו יעשה את האווירה במקום העבודה יותר שמחה, משעשעת ונינוחה, כיאה לימי הפורים.


אם שותים לא נוהגים


לילד שלכם כבר יש רישיון והוא רוצה את הרכב לצורך בילוי בחג הפורים. גם אם אתם סומכים עליו שלא ישתה לפני שהוא נוהג וודאו איתו כי הוא מבין היטב את חשיבותו של הנהג תורן, שאינו שותה אלכוהול ודואג שהוא וחבריו יחזרו בבטחה ובשלום לביתם. אם יש באפשרותכם, הניאו את ילדכם משימוש ברכב המשפחתי, הציעו לו להזמין מונית שתיקח אותו ואת חבריו לבילוי ובחזרה, כך גם הוא יוכל ליהנות וגם ימנעו סיכונים מיותרים. 


זהירות, תחפושות מסוכנות


כמדי שנה, בחג הפורים נרשמת עליה בתקריות הבטיחות בהן ילדים נפגעים בשוגג מחפץ שבו שיחקו או מחפץ שהיה להם בתחפושת. לפני החג בדקו שהתחפושות בטוחות והילדים מבינים את האחריות. אם רכשתם תחפושת מוכנה לילד, בדקו שהיא מאושרת על ידי מכון התקנים. אם בחרתם בתחפושת ביתית אל תשתמשו במוצרים דליקים כגון, נוצות וצמר גפן או בשרוכים וחוטים ארוכים שעלולים להיכרך סביב צוואר הילד. פעמים רבות ילדים נחבלים בגני השעשועים כשהם מסתבכים עם התחפושת, בזמן שהם שם התעקשו על כך שיורידו את התחפושת. אסרו על הילדים להשתמש בכל הנפצים והאקדחים למיניהם הדומים לנשק אמיתי - הם עלולים לפגוע בהם ובחבריהם, ואף לגרור קנס. כמו כן, לצעצועי פורים המותרים על פי החוק, יש לוודא כי הילדים מפעילים אותם במקומות פתוחים ולא מכוונים אותם כלפי אזור הפנים שלהם או של חבריהם. 


לא תמיד מהנה: תחפושות לפעוטות 


פעוטות בני שנה לעיתים נתקפים בפחד וחרדה ומתחילים לבכות כאשר הם רואים עצמם לראשונה עם תחפושת. על תופעה זו ניתן להתגבר בכך שלא נלחץ עליהם ללבוש את התחפושת שקנינו עבורם. אנו ההורים, עלולים להתאכזב כי השקענו עבור הילד, אך למרות זאת אסור לנו ללחוץ עליו ללבוש את התחפושת. איך ניתן להכין את הפעוט לקראת התחפושת הראשונה שלו? התיידדו עם התחפושת מראש, הלבישו אותו בתחפושת כמה ימים לפני יום התחפושות בגן ותנו לו להסתגל למראהו המחופש.


השתדלו שהתחפושת תהיה נוחה, לא מסורבלת וללא אביזרים מיותרים. ככל שהתחפושת תהיה קלה ונוחה יותר כך יש סיכוי גדול יותר למנוע את הפחד והחרדה אצל הפעוט. כמו כן, תמיד תוכלו לבקש מהגננת שלא להגזים עם התחפושת שלה, שתלבש תחפושת מינימלית וללא מסכה בכדי שהתינוקות יוכלו לזהותה ולחוש בטוחים בקרבה. אם אתם חוששים שילדכם סובל מפחד ועומס רגשי מכל אותם דמויות וצבעוניות בחג הפורים, המלצתי היא לאפשר להם להישאר בבית וליהנות מפעילות משפחתית. 


פעילות משפחתית בחג הפורים


מנהג נהדר בחג הפורים הוא חלוקת משלוחי מנות. משלוחי המנות יכולים להיות הזדמנות של ההורים להקנות לילדיהם את הערכים אחריות חברתית ונתינה, תוך בילוי משותף. הכינו עם ילדכם משלוחי מנות לחבריהם או לאדם הזקוק לעזרה. יחד איתם חשבו למי הם היו רוצים להעניק את משלוחי המנות. הציעו להם להכין משלוח מנות לזוג השכנים הקשישים, לשכן ערירי או למשפחה הזקוקה לעזרה ותנו להם לבחור.


טבע חורפי


השנה חופשת הילדים של חג פורים הינה ארוכה בגלל סוף השבוע. בחורף זה, בורכנו בגשמים רבים והטבע ססגוני צבעוני ומגוון. סגרו מחשבים, טלוויזיה וטלפונים סלולריים, הכינו כריכים ומטעמים וצאו כמשפחה אל הטבע והנופים. בלו ביחד בפיקניק קצר או בסופשבוע ארוך. מחופשים או לא, התלכדו לזמן משפחה והכירו את הארץ עם הילדים בתקופה היפה ביותר בשנה. 


פורום טיפול זוגי, טיפול משפחתי

 עדית רונן סתר

עדית רונן סתר
עדית רונן-סתר הינה מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת מטעם האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי. את הכשרתה (תואר שני ולימודי הטיפול המשפחתי) עברה באוניברסיטת תל אביב ובמרכז אלומה. כמו כן, עברה הכשרה עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • חוסר משיכה בזוגיות
  • יסמין
  • 19/05/2019 16:38
  • שלום, אני בקשר זוגי במשך שבע שנים, מתוכן נשואה שנה. שנינו בגילאי 30+. יש פער ביני ובין בעלי יחסית מהרגע הראשון - לי מאוד חשוב לדאוג לאיך שאני נראית, מאוד לא מזניחה את עצמי, לא מתה על אימונים אבל נהנת מהתוצאות ולכן מקפידה על תדירות גבוהה של ספורט. אוהבת אוכל וכל מה שקשור אליו אך יודעת לעצור את עצמי כשצריך ויודעת לעמוד בפיתויים. הוא - בדיוק ההיפך, ממש בכל רמח איבריו. אנחנו חברים מאוד מאוד טובים, התקשורת מצויינת, אבל בכל מה שקשור למשיכה - פחות. מבחינתי כמובן. במשך שנים רבות סחבתי אותו לאימונים, עשינו דברים ביחד אבל תמיד הרגיש לי שאם אני לא אזום - הוא לא יעשה שום דבר מיוזמתו. אחרי שנים רבות של טיפולים פסיכולוגיים הצלחתי להניח לו ובאמת להבין שזו אחריות מלאה שלו. מהרגע ששוחרר הרסן - הוא עלה בערך 20 קילו. וזה רק הולך ומחמיר. מיותר לציין שאני מתוסכלת מזה ברמות קשות. נורא קשה לנו לחשוב על פרידה בגלל שאנחנו מסתדרים מצויין, ואין איזה פיצוץ או בגידה, אבל אני בטוחה ב - 99% שאני לא אוכל להיות מאושרת או שלמה עם הקשר הזה אף פעם. ואני בטוחה שגם הוא לא רוצה לחיות חיים של שיפוטיות לגבי כל מה שקשור לאוכל. ועדיין, קיים האחוז הבודד הזה בתוך תוכי שמקווה שיקרה אחרת, שהוא כן ירצה בחיים אחרים בשביל עצמו.. ואז מזכירה לעצמי שאם אחרי כל כך הרבה שנים לא קרה כלום.. כנראה גם לא יקרה.. :( אני חושבת שסוג של התרגלתי לחיים בתסכולים, כי ברגע שאני חושבת שלא אראה אותו יותר, אפילו במחיר של השקט הנפשי שארוויח מכך (ובהחלט גם הוא) - מתכווץ לי הלב, ממש כואב. זה מרגיש כאילו אני צריכה להחליט על איזה איבר בא לי לוותר. ואני כבר מותשת מלבכות, כל כך.. כל סופ"ש מתחיל בשיחות על מה עושים, על זה שאנחנו לא רוצים חיים שכאלה, ובסוף בוכים אחד עם השניה, מתוסכלים מהעובדה שאף אחד לא מסוגל לקום וללכת. אני כל כך אוהבת ומעריכה אותו, הוא ממש אדם נדיר, אוהב, מכיל, מפרגן, לא עוקץ, מייעץ, תומך, תמיד תמיד שם בשבילי.. לא היינו בייעוץ זוגי כי התקשורת בינינו מאוד טובה וכל יועצ.ת שניסיתי לשאול אותה האם יש טעם להגיע - אמרה שאם אנחנו מתקשרים אז אין ממש בשביל מה. מסכן הוא ומסכנה אני. החיים שלנו לא זזים מטר קדימה כי הדבר הזה כל הזמן עוצר אותנו. כל הקשר הזה נע סביב האם הוא עולה במשקל או לא. קשה לי עם המחשבה שאני עוצרת אותו (והוא אותי), שיכול להיות שאם היה עם מישהי אחרת כבר היו לו ילדים בשלב זה של החיים. אני מאוד רוצה לפרק את הקשר, לטובת שנינו, אבל אני לא מסוגלת לתאר כמה זה קשה. יחד עם זאת, אני לא רוצה חיים ללא משיכה ותשוקה. אשמח לעצות איך לעשות את זה.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום לך, מהתיאור שלך, נשמע שישנם חלקים טובים מאד בקשר שלכם, חלקים ששניכם מעריכים. משיכה מינית ומשיכה כללית חשובים מאד בקשר זוגי, אך אלה מושפעים מגורמים רבים ויכולים לעתים להשתנות. טיפול זוגי הוא הכתובת שלך, באופן ברור. בטיפול מעין זה, תוכלו להכיר אחד את השני יותר לעומק, תוכלו לעבור תהליכים אישיים בתמיכת השני, ואולי למצוא את הדרך חזרה. גם אם לא, דרך הטיפול תוכלו לקבל החלטות בצורה מסודרת יותר. חשוב מאד לבחור מטפל זוגי מוסמך , וזאת תוכלו לעשות דרך האגודה הישראלית לטיפול זוגי, בקישור זה: http://www.mishpaha.org.il/ איני מכירה מטפלים שיגידו לכם שאין טעם להגיע. ייתכן וישנם מטפלים עמוסים שאינם פנויים, אך בקישור המצורף תוכלו לקבל רשימה ארוכה של מטפלים מוסמכים, שיוכלו לעזור לכם לעבור ממצב של תקיעות למצב של תנועה והתפתחות. בהצלחה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • בעיות בזוגיות
  • אני
  • 11/05/2019 20:27
  • שלום רב, אני ובעלי נשואים כשלוש שנים + תינוקת בת חצי שנה. בעלי בן בכור הגדל בבית שהאב לא מתפקד והוא לקח על עצמו את תפקיד המבוגר האחראי. חמתי מקפיצה את בעלי על כל דבר, מהפרטים הקטנים כמו נשרפה לי נורה, תיקח לי את האוטו לטסט ועד ללכת איתה לרופא. חמתי טיפוס קשה לעיגול, יש לה תמיד הערות על כל דבר, היא לא מכבדת בקשות המגיעות ממני הקשורות לילדה, מרשה לעצמה להגיע אלי בלי להודיע, מתקשרת לצרוח על בעלי כאשר לא מקבלת את מבוקשה (לדוגמא שנבוא כל שבוע לארוחת צהריים בשבת) ומכניסה הרבה "רעל" אלינו הביתה. חמתי הקדישה את חייה לטיפול בסבתא וכעת כשהסבתא נפטרה נראה שהיא מחפשת למלא את החלל שנוצר (היא זרקה לי בשבעה שהיא מתכוונת לבוא אלי כמעט כל יום). בעלי אשר לקח על עצמו את תפקיד המבוגר האחראי מצפה ממני למלא את החלל החסר הזה ואני מרגישה כי הציפייה ממני גדולה מידי ולא ראלית. לאחר מחשבות רבות החלטתי שאני מסוגלת להכיל אותה פעמיים בשבוע (היא באה כשבעלי לא בבית) ואמרתי לבעלי שבמידה והיא תרצה לבוא יותר היא מוזמנת לקפה בשעות הערב כשהוא בבית. כמו כן אמרתי לו שעליו לעשות איתה שיחת תיאום ציפיות כדי שלא תחווה עוגמת נפש ולהימנע מהריבים. בעלי אשר מפחד מהתגובות שלה הולך בשיטת היהיה בסדר ומניסיון העבר זה לא עובד. איני יודעת מה לעשות על מנת שבעלי יבין שהוא צריך לכבד את רגשותיי והחלטותיי, נראה כי חמתי מפעילה עליו לחצים שפשוט קל לו להעביר אותם אליי מאשר להתעמת איתה. אשמח לעזרה.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום לך, אפשר לחלוטין להבין את הקושי שלך להכיל מצבים כאלה, הדורשים ממך השקעה רבה מאד ביחסים עם חמותך, ובתדירות גבוהה מאד. וזאת, כמו שאת רואה בעינים נבונות ורגישות, מתוך היחסים שהתפתחו עם השנים, בין בעלך לבין אמו. כן, כמו שאת כנראה מעריכה, יחסי התלות הייחודיים בין בעלך לאמו, זולגים אל הקשר שלכם ואל משפחתכם החדשה. חשוב לראות איך ניתן לתת לאימו מקום ומביטחון בחיים שלכם, תוך יצירת גבולות חדשים למשפחה החדשה שלכם. אמו צמאה לקשר, תלויה בנוכחות שלכם. ייאמר לזכותך ולזכותה, שהיא נהנית להיות במחיצתך. ובכל זאת, מאד ברור ומובן שאת צריכה את המרחב שלך. כמו כן, למען עתיד רגוע יותר לכולם, היה נהדר עם בעלך היה מוכן לעשות תהליך עם עצמו, בו הוא יצליח לשמור על קשר אוהב וטוב עם אמו, תוך היפרדות, שעד עתה לא התרחשה. בנוסף, המשפחה החדשה שלכם עדיין נמצאת בתהליך הסתגלות למצב החדש, בתכם. חצי שנה אולי נראית כמו זמן רב, אך זו עדיין ההתחלה, ואתם בתקופת הסתכלות: כלומר, שניהם מסתגלים לתפקידי ההורות שלכם, חמותך צריכה להסתגל לתפקידיה כסבתא. הצעתי כזו: 1. תוכלי להתייעץ עם איש מקצוע למשך מספר פגישות, על מנת לקבל כלים להתמודדות. את יכולה לפנות למטפל משפחתי או להדרכת הורים. ייעוץ והדרכת הורים יסייעו לכם ליצור גבולות בין המשפחה שלכם לבין המשפחה המורחבת, ולהחזיר לעצמך את החיים שלך. 2. בינתיים, אוסיף מספר טיפים שיסייעו: - בתכם קטנה ומצריכה את מלוא תשומת הלב, כאשר היא ערה. עכשיו כשהימים חמים, תוכלי לתכנן כיצד את ממלאת חלק מהימים בפעילות בחוץ: בטיול, בגינת משחקים וכדומה. לעתים את והיא תהיו זמינות לביקור, ולעתים לא. חשוב שיהיו ימים שאת מבלה איתה לבדך. - אם החלטת שיומיים בשבוע הם ביכולת שלך לארח את חמותך, קבעי איתה ימי ביקור קבועים. תוכלי להסביר לה שלעתים אתן מטיילות, וחשוב לך לקבוע איתה ימים קבועים על מנת שאכן תיפגשו. - בימים בהם חמותך מבקרת, אם את חשה שאת יכולה לסמוך עליה בשמירה על בתכם, נצלי את זמן הביקור להספיק מטלות, בזמן שסבתא עם נכדתה (מקלחת, בישול, קריאת מיילים, וכדומה). כך, סבתא תתחיל ליצור זמן איכות אישי עם נכדתה, ואת תהיי חופשיה (אפילו בבית) לעשות דברים אחרים. כך תוכלי להרגיש שכולכן מרוויחות. - בהמשך, בתכם תגדל והמציאות תשתנה יותר מהר מהצפוי: בתכם תלך לגן, אולי לעתים תרצו את עזרתה של חמותך, יהיו לבתכם חברים למפגשי אחר הצהריים. המציאות תשתנה וחוקי המשפחה המשפחתיים ישתנו גם הם. בתקווה שתוכלו לחוש שינוי כבר מטיפים אלה, וכל הכבוד על הסבלנות וההבנה שאת מגלה לכל בני המשפחה, בהצלחה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • כאב ועצב
  • יעל
  • 08/05/2019 18:54
  • נשואה ואם לשלושה בנים. הבכור בן 31,האמצעי בן 28 נשוי מזה חצי שנה,והצעיר בן 19. עלי לציין שעברנו טיפול משפחתי בעקבות זה שהבכור והאמצעי לא מדברים מזה 10 שנים,הבכור הגיע לדקה וחצי לחתונה והלך. מלפני חתונת הבן האמצעי הבן הבכור הפסיק לבוא הביתה,נמנע מלהיפגש איתנו,לא מגיע לחגים ולאירועים משפחתיים. היום לאחר שצפיתי בטלויזיה ושמעתי משפחות שכולות,מרגישה כמוהם,הבן הבכור השאיר חלל ריק,לא מגיע לחגים,לסופי שבוע ולאירועים משפחתיים. מה עלי לעשות?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום לך, תודה שכתבת לפורום. אחחח, המפגש עם החלל הריק של יום הזיכרון, הידהד את החלל הריק שאת חווה במשפחתך. אכן כל כך הרבה עצב וכאב. וזה נמשך זמן רב, ובוודאי מכאיב מאד. כדי שנוכל להבין ולהמליץ על המשך הדרך, אם תוכלי לספר קצת יותר על הטיפול המשפחתי שעברתם: כמה זמן ארך הטיפול, מי מהמשפחה היה שותף לטיפול, האם השתנו דברים בעקבות או בזמן הטיפול. בשלב זה, ניתן כבר להעלות את האפשרות של טיפול נוסף, בין אם עבורך באופן פרטני, או משפחתי, בכדי לעבד את תהליכי האובדן שאת ואתם חווים, ולנסות להתחיל לעבוד על ריפוי. אולי תוכלי להסביר את מידת הנכונות לטיפול של בני המשפחה. בינתיים מחזקת את ידיך, ובתקווה לימים של שינוי, עדית וצוות הפורום.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
בדיקות קשורות
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ