דלג לתוכן

שימו לב ללב

אי ספיקת לב היא מחלה שאם אינה מטופלת בזמן היא עלולה להוביל לתמותה. החדשות הטובות הן שטיפול מוקדם משפר משמעותית את השרידות. ד"ר בן בן אברהם, מנהל המרפאה להשתלות לב ולב מלאכותי בבלינסון, מסביר על אי ספיקת לב

מאת: ד"ר בן בן אברהם זמן קריאה: 6 דקות

המומחים הכי מבוקשים לקרדיולוגיה:

ד"ר אודי חורין קרדיולוגיה

ד"ר אודי חורין

מנהל השרות לאלקטרופיזיולוגיה פולשנית, במערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב

ד"ר רוברט הפנר קרדיולוגיה

ד"ר רוברט הפנר

קרדיולוג מומחה בכיר המרכז הרפואי וולפסון - טיפול נמרץ לב | מערך הלב

פרופ' ערן לשם קרדיולוגיה

פרופ' ערן לשם

מומחה להפרעות קצב וקוצבים, מנהל היחידה להפרעות קצב במרכז הרפואי הלל יפה חדרה

ד"ר אריה לורין שוורץ קרדיולוגיה

ד"ר אריה לורין שוורץ

רופא בכיר מנהל תחום קיצוב והפרעות קצב ביחידה להפרעות קצב, אלקטרופיזיולוגיה, המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי תל אביב (איכילוב)

ד"ר שירית כזום בייזר קרדיולוגיה

ד"ר שירית כזום בייזר

מנהלת שירות אבחון וטיפול בקרדיולוגית ספורט ביה"ח בילינסון

ד"ר רפאל וולף קרדיולוגיה

ד"ר רפאל וולף

קרדיולוג מצנתר מומחה לצנתורים מורכבים וטיפולים לבעיות לב מסתמיות בצנתור (בית חולים העמק, מרכז רפואי הרצליה מדיקל סנטר, מרכז רפואי אסותא רמת החיי...

פרופ' שרה שמעוני קרדיולוגיה

פרופ' שרה שמעוני

מומחית בקרדיולוגיה וברפואה פנימית

פרופ' תרצה פוקס קרדיולוגיה

פרופ' תרצה פוקס

מומחית בקרדיולוגיה, הפרעות קצב לב (אלקטרופיזיולוגיה)

מרכז רפואי דוד ADMC ‏רפואה רב תחומית

מרכז רפואי דוד ADMC

רפואה מקצועית ברמה גבוהה, תורים מהירים וחווית מטופל אישית. מגוון רחב של רופאים מומחים, קליניקות מתקדמות

פרופ' מרדכי ואטורי קרדיולוגיה

פרופ' מרדכי ואטורי

קרדיולוג המתמחה במחלות מסתמי הלב, אי־ספיקת לב ואקוקרדיוגרפיה

ד"ר ירון הלמן קרדיולוגיה

ד"ר ירון הלמן

רופא בכיר במערך הקרדיולוגי ברמב״ם, מומחה ברפואה פנימית ובקרדיולוגיה. מעל 15 שנות ניסיון, מומחה באי־ספיקת לב ואקו לב.

פרופ' אבישג לייש פרקש קרדיולוגיה

פרופ' אבישג לייש פרקש

מנהלת היחידה להפרעות קצב וקוצבים בבי"ח האוניברסיטאי אסותא אשדוד הציבורי  וסגנית מנהל המערך הקרדיולוגי בבית החולים

ד"ר ניק טאודורוביץ קרדיולוגיה

ד"ר ניק טאודורוביץ

מנהל השירות ביחידה לאלקטרופיזיולוגיה פולשנית וקיצוב בבית חולים קפלן, מומחה בקרדיולוגיית ספורט

ד"ר רפאל דיאמנטה קרדיולוגיה

ד"ר רפאל דיאמנטה

רופא בכיר במחלקת הפרעות קצב לב במרכז הרפואי קפלן

פרופ' עופר חבקוק קרדיולוגיה

פרופ' עופר חבקוק

מומחה לקרדיולוגיה ואי ספיקת לב

ד"ר ירון סטנובסקי קרדיולוגיה

ד"ר ירון סטנובסקי

קרדיולוג

ד"ר יעקב נובוטני כירורגיה כלי דם

ד"ר יעקב נובוטני

רופא בכיר מומחה בכירורגיית כלי דם, מנהל שירות מחלות אבי העורקים וסעיפיו. מתמחה בניתוחים וצינטורים של מפרצת, חסימות בכלי דם מרכזיים ופריפארים.

פרופ' אלי זלצשטיין קרדיולוגיה

פרופ' אלי זלצשטיין

לשעבר מנהל יחידת לב ילדים - בית חולים סורוקה

פרופ' שמחה מיזל קרדיולוגיה

פרופ' שמחה מיזל

קרדיולוג בכיר ומנהל המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי מעייני הישועה בני ברק

ד"ר אמנון איתן קרדיולוגיה

ד"ר אמנון איתן

מומחה לקדיולוגיה, סגן בכיר למנהל המערך הקרדיולוגי בביה"ח כרמל מצנתר בכיר בביה"ח כרמל, בעל התמחות בפנימית ובקרדיולוגיה בביה"ח רמב"ם

ד"ר גבריאל גרינברג קרדיולוגיה

ד"ר גבריאל גרינברג

מומחה בקרדיולוגיה ובצינתורי לב, מנהל היחידה לקרדיולוגיה פולשנית בבי"ח השרון פתח תקווה

ד"ר אוריאל כ"ץ קרדיולוגיה

ד"ר אוריאל כ"ץ

מנהל מכון הלב לילדים, בית החולים לילדים אדמונד ולילי ספרא, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר

פרופ' מיכאל אלדר קרדיולוגיה

פרופ' מיכאל אלדר

מומחה לקרדיולוגיה, הפרעות קצב וקוצבים | מנהל (בדימוס) של מרכז הלב שיבא תל השומר

פרופ' יורם אגמון קרדיולוגיה

פרופ' יורם אגמון

מנהל לשעבר של היחידה לאקוקרדיוגרפיה (אקו לב) והמרפאה למחלות מסתמי הלב במרכז הרפואי רמב"ם, חיפה.

ד"ר בן שדה קרדיולוגיה

ד"ר בן שדה

קרדיולוג בכיר במרכז הרפואי תל אביב ומתמחה בטיפול בחולים הסובלים מאי ספיקת לב ומיתר לחץ דם ריאתי

המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא קרדיולוגיה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:

חסות
אי ספיקת לב היא מחלת לב מסכנת חיים, שאם היא לא מטופלת בזמן או לא באופן הראוי היא עלולה להוביל להידרדרות המטופל/ת ואף לתמותה. טיפול מתאים ובזמן הנכון עשויים להוביל לשיפור משמעותי באיכות החיים ובתוחלת החיים. ד"ר בן בן אברהם, מנהל המרפאה להשתלות לב ולב מלאכותי, מרכז רפואי רבין, מסביר בכתבה על הדרכים לטפל ולמנוע את המחלה, כמו גם איך לזהות אותה בשלבים מוקדמים.

כמה עובדות על אי ספיקת לב

  • שיעור התמותה בחולים באי ספיקת לב אחרי 5 שנים נע בין 50%-75%.
  • שיעור החולים באי ספיקת לב בארץ הוא 10%-20%.
  • שיעור המחלה תלוי גיל - ככל שמתבגרים הסיכוי לאי ספיקת לב עולה.
  • הרוב המוחלט של החולים לא מגיע למרפאות הנכונות ולמעקבים הנכונים, וכך לא זוכה לטיפול המיטבי.
  • שיעור המאושפזים במחלקות בשנה מגיע ל-26,000.
  • ככל שלמטופל/ת יש יותר אשפוזים חוזרים, כך גדל הסיכוי לתמותה או לתחלואה משמעותית.
  • אבחון וטיפול מוקדמים מאפשרים למנוע את התפתחות המחלה.

אישה אחרי גיל המנפאוזה תופסת את החזה, סובלת מאי ספיקת לב

צילום: shutterstock | Mangkorn Danggura


מה זה אי ספיקת לב?

"הלב הוא משאבה שתפקידה לשאוב את הדם הרווי בפחמן דו חמצני מהמערכת הוורדית ולהעביר אותו דרך הריאות, שם הוא עובר ניקוי מהפחמן הדו חמצני . לאחר מכן הדם עובר למערכות הגוף כשהוא רווי בחמצן, וכך הוא מספק לגוף אנרגיה וחמצן הדרושים לקיומו. אי ספיקת לב הוא מצב שבו הלב לא יכול לבצע תהליך זה באופן מלא – הוא כושל במשימה, הן אם באופן קל, בינוני או חמור, ומתקשה לשאוב את הדם או לדחוף אותו בחזרה לגוף, תלוי בסוג אי ספיקת הלב". אומר ד"ר בן אברהם. "המחלה היא למעשה פגיעה בשריר הלב - ירידה בגמישותו והפיכתו לקשיח, או בעל קושי להתכווץ".

איזה סוגים של אי ספיקת לב יש?

"ישנם שני סוגים עיקריים של אי ספיקת לב:
  1. אי ספיקת לב דיאסטולית (HFpEF) – היכולת של הלב לדחוף את הדם עדיין קיימת אבל יש בעיה בעיקר בשאיבה בשל ירידה בגמישות. בסוג זה של אי ספיקת לב המחלה תתבטא בהצטברות נוזלים בגוף, בבצקות ברגליים, בפגיעה בכבד, בכליות, ובכלל פגיעה באיברי מטרה – איברים שהלב אמור לספק להם תפוקת דם.
  2. אי ספיקת לב סיסטולית (HFrEF) – הלב שואב באופן תקין אבל הוא מתקשה לדחוף את הדם, מה שגורם לקשיי נשימה, לכאבים בשרירים בזמן מאמץ (אי סבילות למאמץ) ופגיעה באיברי מטרה".

"בשני סוגי המחלה, הגורמים למחלה הם טרשת עורקים, שגורמת להתקפי לב ולחוסר אספקה של הדם הלב; מום מולד, המכונה גם אי ספיקת לב תורשתית; פגיעה משמעותית במסתמים של הלב, בד"כ בעקבות מחלה זיהומית או מבנית; דלקת חריפה בשריר הלב (וירוסים); מחלות אגירה כגון עמילואידוזיס סרקואידוזיס; טיפולים כימותרפיים\ביולוגים או הקרנות בעבר".

האם יש הבדל בין גברים לנשים במחלה?

"ההבדל העיקרי הוא בגיל שבו המחלה מופיעה. אחד הגורמים העיקריים למחלה הוא טרשת עורקים, מחלה שמתפתחת אצל גברים מוקדם יותר. בגלל שלנשים יש וסת, האסטרוגן עוזר במניעה של מחלה זו ולכן הן נוטות לפתח אי ספיקת לב עשור או שניים אחרי גברים, שזה בערך כעשור אחרי המנופאוזה".

מה הסיכון לתמותה ותחלואה נלוות בארץ?

"זו שאלה שקשה לענות עליה בגלל שלמחלה יש כמה דרגות חומרה וההבדל ביניהן משמעותי בתמותה, אבל בדרגת החומרה הגבוהה אפשר להגיע גם ל-30% תמותה או תחלואה נלוות ללא טיפול".

מה הסימנים המוקדמים והמתקדמים / למה יש לשים לב?

"רגליים נפוחות; בטן נפוחה; אי סבילות למאמצים – אם למשל פעם עליתי קומה או שתיים בקלות ואם היום אני מתקשה; קוצר נשימה בזמן שכיבה בלילה, עייפות משמעותית במהלך היום, ואין הכוונה לעייפות טריוויאלית בשעות הצהריים בגילאי 50." אומר ד"ר בן אברהם.

"במקרים רבים לא מודעים למחלה כלשהי שפגעה בשריר הלב כמה חודשים לפני כן. כך למשל, יכול להיות שהופיעה מחלת חום בשכלל הייתה דלקת בשריר הלב או צרבת חמורה שהייתה התקף לב, ולמעשה המטופל/ת בכלל לא ידע/ה שיש לו בעיה שפגעה לו בלב ורק אחרי חצי שנה תופיע פתאום בעיה של קוצר נשימה או קושי לעלות במדרגות".

איזה אוכלוסיות נמצאות בסיכון לאי ספיקת לב?

"אנשים החולים בסוכרת, לחץ דם גבוה, מחלת כליות, בעיות בבלוטת התריס, השמנת יתר, בעלי היסטוריה משפחתית של המחלה, מעשנים וחולים בטרשת עורקים".

איך נהוג לטפל כיום באי ספיקת לב?

"יש הרבה התפתחות והתקדמות בטיפול באי ספיקת לב בעשור-שניים האחרונים. יש ארבע קבוצות תרופות עיקריות לטיפול במחלה. הקבוצות הן:
 
  1. חוסמי תעלות בטא – תרופות שמורידות את הדופק ומרגיעות את הלב. כאשר יש בעיה בלב הגוף מייצר הרבה אדרנלין כדי שהלב יתפקד כראוי. מצב זה עלול לגרום לכך שאדם יהיה על דופק 120 במנוחה, הרבה יותר גבוה ממה שאמור להיות, ולאחר מכן הדופק ירד משמעותית כי הלב פשוט התעייף. תרופות אלו שומרות על דופק קבוע ונורמלי, למשל 80, כך שהלב לא מתעייף במהלך היום. קבוצת תרופות מתאימה רק לחולים באי ספיקת לב סיסטולית HFREF.
  2. נוגדי מנרלוקורטיקואידים - תרופות עם מרכיב משתן – תרופות השומרות על נפח נוזלים סביר בגוף. כשכמות הנוזלים בגוף גדולה מדי הלב מתנפח והיכולת שלו להתכווץ יורדת. התרופות עוזרות לשמור על לחץ דם בגבול התחתון של התקין מה שחשבו בחולי אי ספיקת לב. גם קבוצת תרופות זו מתאימה רק לחולים באי ספיקת לב סיסטולית HFREF.
  3. שיקום פיברוזיס (הצטלקות) – תרופות השומרות על התנוונות הלב ועל שריר יותר נקי מצלקות. התרופות האלו למעשה יודעות להחלים רקמות שנפגעו אם יש מרכיב של הצטלקות בשריר הלב. גם קבוצת תרופות זו הראתה הפחתה בתמותה ובאשפוזים רק בחולים באי ספיקת לב סיסטולית HFREF.
  4. מעכבי SGLT2 – קבוצת תרופות חדשה יחסית שהמנגנון שלה פחות ידוע. במקור תרופות אלו ניתנו לחולי סוכרת לצורך פינוי סוכר מן הגוף, אבל לאט לאט גילו שחולי סוכרת עם מחלה לבבית שצרכו תרופה מקבוצה זו פחות פיתחו אי ספיקת לב. כשניסו את התרופה גם על חולי לב שלא סובלים מסוכרת גילו שהתרופה משפרת את השרידות ואיכות החיים שלא חולי אי ספיקת הלב. המנגנון שמוביל לשיפור מצב הלב, כאמור, אינו ידוע, אבל כן יודעים שהיא גם גורמת, כמו התרופות הקודמות, להפחתה של ההצטלקות ולשיפור תפקוד השריר. תרופה זו היא היחידה שמתאימה לשני סוגי אי ספיקת לב, היא גם טובה במניעה של אי ספיקת לב, וזו קבוצת התרופות היחידות שאפשר להתחיל לצרוך בכל שלבי המחלה, למעשה אפילו מומלץ להתחיל איתה בשלב מוקדם ואפילו כטיפול מניעתי בחולים מתאימים."

יש עוד טיפולים מלבד תרופות?

"בהחלט, פרט לתרופות יש עוד שני דברים שחשוב להקפיד עליהם", אומר ד"ר בן אברהם:

"פעילות גופנית - פעילות משפרת את הסיכוי לשרוד ומשפרת את תפקוד הלב. בד"כ מומלץ לבצע פעילות אירובית כגון הליכה, שחיה, אופנים, ריצה קלה, אבל חשוב מאוד להתאים את רמת העצימות להנחיית הרופא/ה. ספורט מרחיב כלי דם, משפר את מצב הטרשת, משפר את העורקים שמספקים חמצן ללב, משפר את התפקוד של שריר הלב – ממש כמו כל שריר בגוף, שריר הלב צריך להיות פעיל, בהתאם לדרגת העצימות שהמטופל/ת מסוגל/ת והרופא/ה המליץ/ה. בכל מקרה שבו מרגישים שמשהו משתנה ביכולת ביצוע הפעילות, יש לפנות מיד לרופא/ה.

תזונה - הבסיס של התזונה באי ספיקת לב הוא להימנע ממלח, שכן מלח סופח נוזלים, גורם להצטברותם בגוף, מה שמוביל להתנפחות של הלב ולקושי שלו לתפקד כראוי. חשוב להקפיד על אפס צריכת מלח - לא להוסיף אף פעם מלח למזון, יש מספיק נתרן באוכל הטבעי. בנוסף, לא מומלץ לצרוך מזון שמעלה את רמות הכולסטרול, בעיקר מזון מטוגן. מומלץ להימנע גם מגבינות מאוד שמנות, אבל זו המלצה שרלוונטית בכלל לבריאות הלב. דבר אחרון שקשור לתזונה זה עניין שתיית הנוזלים. חולים קשים מוגבלים בשתיית מים – יש לצרוך את הכמות המינימלית ולא יותר, למרות הכדורים המשתנים".

האם ניתן למנוע אי ספיקת לב, ואם כן - איך?

"כאמור, ניתן למנוע את המחלה אם היא מאובחנת בשלב מוקדם ומטופלת באמצעות תרופות בשלבים הראשונים של הופעתה".

מה לבקש מרופא/ת המשפחה כדי לא להגיע לאי ספיקת לב?

"ישנה בדיקה בשם NT -proBNP שיכולה לאתר אי ספיקת לב, אך היא זמינה בבתי החולים בלבד. במרפאות אין בדיקת סקר ספציפית שיכולה לאבחן אי ספיקת לב, אבל בגדול בדיקות דם סקר רגילות להמוגלובין, כולסטרול, תפקודי כליות, תפקודי כבד וכו', הן בהחלט מדד שיכול לעזור. חשוב לעשות כל שנה או כמה שנים, בהתאם למצב החולה ולהמלצת הרופא/ה. ניתן גם לבצע מדי פעם בדיקת א.ק.ג. לאוכלוסייה מעל גיל 40, וכמובן שאם יש תלונות לירידה בכושר אפשר לשקול עם הרופא אקו לב. אין ספק שאם מופיע אחד מהסימנים שהוזכרו לעיל, יש לפנות לרופא/ת המשפחה שאולי אף יפנה לקרדיולוג/ית."

"לסיכום", אומר ד"ר בן אברהם, "ערנות לגוף יכולה להציל מטופלים/ות רבים. לאוכלוסייה שמרגישה פחות טוב בתפקוד ובמאמץ, בעיקר בני 40 ומעלה, אבל גם צעירים שזה מופיע אצלם באופן פתאומי, למשל התעייפות וקושי ללכת באמצע טיול עם החברים, מומלץ לפנות לגורם מקצועי ולערוך בירור רפואי".
 
הכתבה בשיתוף עם ד"ר בן בן אברהם, מנהל המרפאה להשתלות לב ולב מלאכותי בבלינסון, בשיתוף אסטרהזניקה

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו