המילון המלא: כל מה שאתם צריכים לדעת על בעיות שמיעה

מתי חשיפה לרעש גורמת לירידה בשמיעה? איזה עזרים ניתנים למי שהווליום של הטלוויזיה לא מספיק לו? המילון המלא לרגל יום השמיעה הבינלאומי

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 28/05/2015

א'

אודיומטריה: בדיקת שמיעה. בדיקה זו הינו "סטנדרט הזהב" בקביעת קיומה, דרגתה וסוג ירידת השמיעה. במהלך הבדיקה הנבדק יושב בחדר אטום מבודד קול, ומרכיב אוזניות שבהן מושמעים צלילים שונים בעוצמות שונות. הנבדק מזהה את הצלילים באמצעות לחיצה על כפתור/הרמת יד. כמו כן מושמעות מילים בעוצמות קול שונות והנבדק מתבקש לחזור עליהן.


אודיוגרמה: תרשים המצביע על רמת הירידה בשמיעה וסוגה. הפרמטרים שנבדקים: סף שמיעה הולכתי וסף שמיעה תחושתי-עצבי. סף השמיעה נמדד בדציבלים, בטווח התדירויות 250-8000 הרץ. 


קראו עוד: שומעים צפצופים באוזניים? אולי זה טינטון


אביזרי עזר לשמיעה: מאפשרים לבעלי לקות שמיעה לשמוע טוב יותר ולהבין טוב יותר את הדיבור והקולות בסביבות האזנה שונות, וכן לקבל התרעות על התרחשויות בסביבתם הקרובה והרחוקה. אפשר להשתמש באביזרי העזר עם או בלי מכשירי שמיעה. מכשירי השמיעה משפרים את התפקוד השמיעתי של המשתמש, אך אינם מקנים שמיעה תקינה. במצבים רבים כדאי להשתמש באביזרי העזר לשמיעה כדי להגיע להבנת דיבור מיטבית.


ב' 

באהה (שתל): טכנולוגיה המשלבת מעבד קול עם מתקן טיטניום קטן המושתל מאחורי האוזן. מערכת ייחודית זו מאפשרת המרת הצלילים בסביבה לויברציות המועברות דרך העצם ישירות אל האוזן הפנימית, ומדלג על מערכת השמיעה ההולכתית - תעלת השמע והאוזן התיכונה.


מכשירי שמיעה

מכשירי שמיעה. אחד הפתרונות האפשריים


בדיקת ברה (פוטנציאלים שמיעתיים מעוררים): הבדיקה בוחנת את תגובת עצב השמע בחלק ממסלולו במוח לגירוי שמיעתי בטווח תדרים מצומצם יותר מהטווח הנמדד בבדיקת האודיומטריה. הבדיקה מתבצעת במקרים בהם יש צורך בהערכת שמיעה של אדם מבלי להזדקק לשיתוף פעולה מצידו, למשל אצל תינוקות, או במקרים בהם יש חשש לגורם פתולוגי לירידת השמיעה. הבדיקה אינה כואבת ואינה גורמת לאי-נוחות כלשהי.


ג' 

גנטיקה: ישנם מקרים בהם הגורם לליקוי הוא תורשתי (גנטי), ולפעמים ליקוי השמיעה נוצר על ידי קומבינציה של מרכיבים גנטיים וסביבתיים. 


ד' 

דיסקרימנציה: סף שמיעת הדיבור. בבדיקה זו הנבדק מתבקש לחזור על מילים דו-הברתיות, שעוצמתן הולכת ופוחתת, וזאת על מנת לקבוע מהי העצמה המינימלית בה הוא מסוגל לחזור על מילים. בבדיקת הדיסקרימינציה על הנבדק לחזור על רשימת מילים חד-הברתיות, הניתנות לו בעוצמה קבועה ונוחה לו והתוצאות נרשמות באחוזים. 


קראו עוד: כדאי שתדעו: 7 מזונות שאתם לא אוכלים נכון


דיבוריות לטלפון: קיימות דיבוריות חוטיות ואלחוטיות (בטכנולוגיית בלוטות') אשר מתחברות לטלפון הנייד או הקווי ומאפשרות לנהל שיחה באיכות טובה, באמצעות העברת קול הדובר ישירות למכשיר השמיעה.


ה' 

הדים קוכליאריים: בדיקת הדים קוכליאריים (OAE) מיועדת לבדוק את תקינות האוזן הפנימית והערכה על תפקוד הקוקלאה (שבלול). מבוצעת אצל יילודים ותינוקות קטנים כחלק מהבדיקות בבתי היולדות.


ו'

ווליום: אם אתם סובלים מירידה בשמיעה והווליום בטלוויזיה אינו מספיק לכם, ישנן מערכות הגברה המאפשרות לשמוע את הטלוויזיה ולהבין היטב את הנאמר מבלי להפריע לסובבים. משדר  המחובר אל הטלוויזיה משדר את הנאמר למקלט האישי שמרכיב המאזין באמצעות שיטת שידור. אפשר להשתמש במקלט ללא מכשירי שמיעה באמצעות אוזניות, או בשילוב עם מכשירי שמיעה בעלי מצב T באמצעות לולאת השראה אישית.


ז'

זיהוי התרעות: אם נתקלתם בקושי לשמוע את פעמון הדלת, השעון המעורר, צלצול הטלפון, הבכי של התינוק, גלאי עשן ועוד, במהלך היום או בזמן השינה, תוכלו להיעזר באביזרי עזר אשר יתריעו על קולות אלה. ההתרעה יכולה להתבצע באמצעות הבזקי אור, רטט וצליל מוגבר או בעל טון שונה, אשר יסבו את תשומת לבכם למתרחש. אפשר לרכוש אביזרי התרעה בודדים או מערכת משולבת שתאותת על מגוון התרעות.


ח' 

חשיפה לרעש: רעש בעוצמה מעל 80 דציבל נחשב כרעש מזיק. רעש בעוצמה של 85 דציבל שחשופים לו יותר משמונה שעות רצופות יכול לגרום לירידת שמיעה קבועה. מערכות סטריאו אישיות, מערכות הגברה בתיאטרון, רעש התחבורה  - כל אלו מגיעים בממוצע לעוצמה של 85 דציבל. במקומות עבודה חל איסור להעסיק עובדים ברעש שהוא למעלה מ-85 דציבלים ללא אמצעי הגנה ראויים.


בעיות שמיעה

בעיות שמיעה. נגרמות גם בשל חשיפה לרעש קיצוני


ט' 

טינטון: טינטון הינה תחושה של צלילים או רעש בתוך האוזניים, ללא מקור צליל חיצוני ממשי. צלילים אלו לרוב נשמעים לאדם כמו צלצול, זמזום, רחש או רעשים נוספים, והם יכולים להופיע באופן זמני או מתמשך. כ-20%-15% מהאוכלוסייה סובלים מרמות שונות של טינטון. הגורמים לטינטון יכולים להיות רבים. הגורם הנפוץ ביותר הוא חשיפה לרעשים חזקים, הפוגעת בתאי החישה העדינים שבאוזן הפנימית. רוב האנשים בעלי ירידות שמיעה מסוג עצבי סובלים מטינטון ברמה כלשהי. 


טימפומומטריה (בדיקת היענות אקוסטית): בדיקת מצב האוזן התיכונה באמצעות מכשיר המכונה טימפנומטר. במהלך הבדיקה, האורכת מספר דקות, מודדים את היענותו של עור התוף בתגובה לשינוי לחץ האוויר בתעלת השמע. מממצאי הבדיקה ניתן ללמוד על קיום בעיה, המקשה על עור התוף לנוד, למשל נוכחות נוזלים בחלל האוזן התיכונה או נקב בעור התוף.


טומוגרפיה: בדיקת CT טומוגרפיה ממוחשבת  מיועדת בדרך כלל לבחון את תקינות המבנה הפנימי של האוזן במקרים שעולה חשש לירידה בתפקוד עצב השמיעה או בעיות מבניות או מכניות במערכת השמיעה.


קראו עוד: 6 ויטמינים שחסרים לכם - ואתם בכלל לא יודעים


טלקויל (TELECOIL): מצב T. מנגנון זה, אשר קיים במכשירי שמיעה, מאפשר שמיעה חדה וברורה יותר של הנאמר בטלפון ללא הפרעה של רעשי הסביבה. שימוש במצב T מבטל את תופעת הצפצופים העולים ממכשיר השמיעה (פידבק) בעת קירוב השפופרת לאוזן.


י' 

ירידה בשמיעה: פגיעה בשמיעה נובעת ממספר רב של סיבות ובין היתר היא עשויה להיות מולדת, לנבוע ממחלה, מדלקות בתעלת השמע, באוזן תיכונה או באוזן פנימית, מתרופות מסוימות הניתנות בטיפול של מחלות קשות, מחשיפה לרעש בעוצמות גבוהות, וכמובן מהזדקנות. ישנם סימנים רבים שעשויים להעיד על ירידה בשמיעה: קושי בשמיעת צלילים חלשים; צורך לבקש מהדובר לחזור על דבריו; שגיאות בהבנת הנאמר, בעיקר בתנאי האזנה מאתגרים; קושי בהשתלבות בשיחה קבוצתית; צורך לראות את פני הדובר בזמן שיחה; צפצופים באוזניים וקשיים בהבנת שיחות טלפון.


כ' 

כתוביות סמויות: כמתחייב מהוראות חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), מהדורות החדשות המרכזיות בערוצים 2 ו-10 ותכניות אחרות בשידור חי מלוות בכתוביות סמויות המיועדות לכבדי שמיעה. הצגת הכתוביות על גבי המסך אפשרית באמצעות כמה פעולות פשוטות, שאותן יש לבצע בעזרת השלט.


ל' 

לולאת השראה: לולאת ההשראה הינה מכשיר המסנן ומנטרל את קולות הרקע, ומשדר הלאה רק את קולו של העובד, בתדר הניתן לקליטה במכשירי שמיעה. בכך מאפשרת לולאת ההשראה למשתמש בה לשמוע רק את האדם שממול, ללא רעשי רקע מיותרים.


מ' 

מכשירי שמיעה: מכשיר שמיעה מגביר את צלילי הסביבה השונים ומסייע למשתמש לתקשר טוב יותר עם הסביבה. כיום קיימים מכשירי שמיעה מגוונים מבחינת הגודל, הצורה, ורמת הטכנולוגיה. מרבית מכשירי השמיעה מתוכנתים לאפשר שמיעה טובה יותר של צלילי הדיבור על פני צלילי הרקע. כל מכשירי השמיעה קולטים את צלילי הסביבה ומגבירים אותם בהתאם לצרכי הירידה בשמיעה של המשתמש. בחירת המכשירים נעשית בהתאם לצרכים השמיעתיים של המשתמש, בהתחשב בנוחות השימוש עבורו, צרכיו התקשורתיים, תקציבו, רצונותיו ומגבלות פיזיות (מוטוריות, ראייה וכד') שעלולות להשפיע עליו.


בדיקת שמיעה

ירידה בשמיעה. עשויה להיות מולדת


נ'  

נגישות שמיעתית: נגישות היא  אורח חיים מכבד, שוויוני, מכיל ומכובד. אורח חיים בו החברה רגישה לצרכיו של האדם עם מוגבלות והוא צורך שירותים באופן איכותי המתאים לצרכיו על מנת שישתלב בחברה באופן שווה וללא מחסומים.  נגישות לאנשים עם ליקויי שמיעה מתייחסת הן למידע המותאם למוגבלות והן לאביזרי עזר ויזואליים ו/או להגברת אביזרי עזר שמיעתיים.


ס' 

סל תקשורת: דמי תקשורת מהווים סיוע כספי חודשי למימון הוצאות שוטפות הנובעות מלקות השמיעה המופקד באמצעות משרד הרווחה מדי חודש בחשבון של הזכאי. מי זכאי לדמי תקשורת?  אדם בגיל 18 ומעלה עם לקות שמיעה מלידה או שהיא התרחשה עד גיל שלוש, אשר לו ירידה בשמיעה של לפחות 70 דציבלים על פי חישוב ממוצע סיפי השמיעה 500 עד 4,000 הרץ (Hz) באוזן הטובה. הזכאות לדמי תקשורת הינה מיום פנייתו של המבקש.


ע' 

עור התוף: עור התוף הוא קרום דק המצוי באוזן ומפריד בין האוזן החיצונית לאוזן התיכונה. עור התוף מגביר ומעביר את גלי הקול שנקלטים מהאוויר החיצוני לעצמות השמע הקטנות שבאוזן התיכונה, שבסופו של דבר נקלטים על ידי האיבר הקורטי שבאוזן הפנימית ואותותיהם מועברים דרך העצב השמיני לקורטקס באזור הטמפורלי במוח, לצורך קליטה והבנה. נקב או קרע בעור התוף יכולים להוביל לאיבוד שמיעה הולכתי.


ש' 

שתל שבלול: שתל השבלול הוא מכשיר אלקטרוני זעיר ומתוחכם המשמש עזר שמיעתי. הוא מיועד לילדים ולמבוגרים בעלי ליקוי שמיעה חמור עד עמוק בשתי האוזניים, אשר אינם מפיקים תועלת מספקת ממכשירי השמיעה. השתל מורכב משני חלקים: החלק הפנימי, המושתל בניתוח וכולל מערך אלקטרודות המוחדר לאוזן הפנימית ותושבת הממוקמת מתחת לעור בעצם הגולגולת באזור שמאחורי האוזן. החלק החיצוני כולל מיקרופון הקולט את צלילי הסביבה, משדר קטן ומעבד דיבור. בצורתם הממוזערת ביותר הם דומים למכשיר שמיעה מאחורי האוזן בתוספת מגנט הנצמד לראש.


ת' 

תחנות מידע: תחנות המידע מספקות שירותי מידע ותמיכה לאנשים כבדי שמיעה ובני משפחותיהם כדי שיוכלו להתמודד בצורה טובה יותר עם הירידה בשמיעה. מטרת השירות לספק לאנשים כבדי שמיעה מידע מעודכן לגבי זכויותיהם,`לשבור את מחסום הבושה, המונע התמודדות יעילה עם הירידה בשמיעה' לתמוך באנשים כבדי שמיעה ובבני המשפחה בתהליך השיקום ,להדגים מגוון אביזרי עזר היכולים לסייע בחיי היום יום כדי למצות את מגוון האפשרויות הטכנולוגיות הזמינות כיום, להגביר את המודעות לשירותי השיקום בקרב צוותים רפואיים, בני משפחה והציבור הרחב. התחנות מופעלות על ידי אנשים בעלי ידע מקצועי שהם כבדי שמיעה בעצמם ומכירים מניסיון אישי את ההתמודדות עם הירידה בשמיעה. תחנות המידע והתמיכה ממוקמות במכוני שמיעה של קופות ובתי חולים ברחבי הארץ.


לקבלת מידע נוסף ניתן לפנות לקו המידע והתמיכה של ארגון בקול, טלפון 03-5257001  או לדואר אלקטרוני info@bekol.org 



פורום מכשירי שמיעה

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • ירידת שמיעה
  • אורן
  • 12/05/2019 10:40
  • רעש צרצור באוזן שמאל שנשמע ומטריד בעיקר בסביבה שקטה
  • בר
  • 01/04/2019 16:45
  • שלום רב, לאחרונה אני חש בהחמרה של רעש צרצור באוזן שמאל שנשמע ומטריד בעיקר בסביבה שקטה כמו בלילה ובמנח מסויים של הראש,ציינתי החמרה כי התופעה מוכרת לי משנים אחורה והיתה מופיעה רק בשכיבה כשידי מתחת לראש ומפעילה לחץ על איזור האוזן השמאלית ובלילה כשהסביבה שקטה. פניתי לרופא משפחה והוא שלח אותי לבירור ראשוני של אולטרא סאונד של עורקי הצוואר העוברים ליד האוזן. רוצה להוסיף כי במקביל לתופעה שהיתה ומחמירה לאחרונה אני סובל בחמש שנים האחרונות מסחרחורת שמופיעה במצבי לחץ וחרדה,לא סחרחורת מהסוג שמרגישים שהכל מסתובב ורוצים ליפול אלא קושי בלהרים את הראש ולפתוח את העיניים איבוד פוקוס בראיה עד למצב של ראיית עיגולים שחורים ואיבוד התמצאות במרחב. האם יכול להיות קשר בין שתי התופעות ? והאם יש סיבה לדאגה. נ.ב בירורים בנושא הסחרחרות העלו חרס וזה הפך לחלק משעגרת חיי מודה על מתן תשובה והתייחסות

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
נחמה בכר נחמה בכר
מבצעת טיפולי שפה, היגוי, מובנות דיבור, קול וגמגום. קרא עוד
מחלות קשורות
בדיקות קשורות
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ