בדיקת שמיעה (audiometry)

אוטוסקלרוזיס היא בעיה תורשתית אשר מתפתחת ברמות חומרה שונות אצל אנשים שונים. לא נראה שיש השפעה ישירה של רעש על התפתחות המחלה הספציפית הזאת. אבל חשוב לזכור שלרעש יש השפעה מזיקה על השמיעה במנגנונים אחרים, לכן יכולה להיות השפעה מצטברת של הגורמים השונים הפוגעים בשמיעה. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

CPA הוא קיצור של Cerebellopontine Angle, או בתרגום חופשי לעברית: הזווית שבין הצרבלום (המוחון, המוח הקטן), לפונס (החלק העליון של גזע המוח). הנקודה האנטומית הזו היא נקודה בה שכיח שמופיע גידול שפיר הנקרא Acoustic Neuroma. ככל הנראה, בדיקות השמיעה שביצעת העלו חשד לקיומו של גידול כזה, ולכן הופנית לבדיקת MRI. גידול זה הוא גידול שפיר לחלוטין, שגדל מאוד לאט. אם אינו לוחץ על חלקים של המוח וגורם לסימפטומים קלים בלבד, לרוב אפשר רק לעקוב אחר התקדמותו ללא טיפול. אם הוא גורם לסימפטומים משמעותיים או אם הוא גדל מהר, לעיתים ממליצים על ניתוח. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

טנטון (טיניטוס) הוא רעש מתמיד (צלצול, זמזום, תקתוק) באוזן. הסיבות האפשריות הרבות כוללות שעוות האוזן, נזק לעור התוף, מחלות של האוזן הפנימית (כגון טרשת אוזן ומחלת מנייר), נטילת תרופות מסוימות (כגון אנטיביוטיקות מסוימות או אספירין) ואי-תקינות של עצב השמיעה ותוצאותיו בתוך המוח. תחושת הטיניטוס יכולה להיות באוזן אחת, בשתי האוזניים, ולעיתים ההרגשה היא כי מקור הרעש הוא בתוך הראש או מסביב לו, או שהתחושה היא של רעש חיצוני רחוק. מכיוון שציינת כי הטיניטוס הופיע לאחר עקירת שן, אינני יודעת האם זה כתוצאה מהעקירה עצמה והתגובה המקומית, או כתוצאה מתרופות שנטלת לאחר העקירה, אם בכלל, ואולי התופעה תחלוף לאחר הפסקת הטיפול. הטיפול בטיניטוס תלוי במקור הבעיה, ולא לכל הסיבות יש טיפול. כדי לפענח את תוצאות בדיקת השמיעה אצטרך לקבל פרטים יותר מפורטים, ועדיף שתפני לרופא אף-אוזן-גרון לבדיקה ובירור. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

לפני שאתייחס לפן הנפשי, עלי להמליץ שתפנה דרך רופא המשפחה שלך לבדיקת רופא אף-אוזן-גרון או לבדיקת נוירולוג, על מנת לשלול מקור גופני, לא נפשי, שגורם לך לשמוע רעש. לגבי גורם כזה תוכל לקרוא בתשובות בפורטל אינפומד העוסקות בתופעה הנקראת טיניטוס. שנית, בהנחה שמקור הרעש הוא נפשי, התשובה לשאלתך היא חיובית, ניתן להקל על תופעה מסוג זה באמצעות תכשירים נוגדי דיכאון וחרדה. הטיפול הוא יחסית פשוט ולא יקר, ומאד מומלץ להיעזר בו במקום לסבול ולחשוש שאתה פוגע במשפחתך. לצורך התחלת הטיפול מומלץ לשוב למרפאת בריאות הנפש בה טופלת או לבקש הפניה לפסיכיאטר דרך רופא המשפחה. תרגיש טוב ובהצלחה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

איך אובחנה הירידה בשמיעה של בתך? מכשיר ה-CT פולט קרינה מרובה, לעומת בדיקת ה-MRI שמשתמשת בשדה מגנטי ולא בקרני רנטגן. בדיקת ה-CT יעילה לסקירת המבנה הפנימי של האוזן, כולל תעלות ועצמות. ישנה בדיקת MRI לאוזניים, אך MRI יעיל לרקמות בלבד, רקמות רכות ורקמת המוח, ולכן, למרות הסיכונים הכרוכים בבדיקת ה-CT, בדיקת MRI אינה מתאימה למקרה של בתך. בדיקת ה-ABR בודקת את יכולת ההולכה של העצב שאחראי על השמיעה. היא לא תעזור למצוא את סיבת הירידה בשמיעה, אבל תקבע אם יש או אין ירידה בשמיעה, או יותר נכון, בתפקוד העצב. כדאי לבצע את הבדיקה הזו תחילה, ואז, אם אכן תימצא ירידה בתפקוד העצב, ניתן יהיה להחליט אם יש צורך ב-CT. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

טיניטוס הוא רעש מתמיד (צלצול, זמזום, תקתוק) באוזן. הסיבות האפשריות הרבות כוללות בעיה הקשורה לשעוות האוזן, נזק לעור התוף, מחלות של האוזן הפנימית כגון טרשת אוזן ומחלת מנייר, נטילת תרופות מסוימות, ואי-תקינות של עצב השמיעה ותוצאותיה בתוך המוח. האם את נוטלת תרופות כלשהן? האם יש לך עוד תופעות לוואי כגון סחרחורות? חוסר שיווי משקל? בחילות? אם הבעיה תימשך, אני ממליצה לפנות לרופא אף-אוזן-גרון לבדיקה. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

לא ציינת מה הבעיה באוזניים, מה המינון של הסטרואידים שהוא מקבל כעת, ובאיזה סוגי אנטיביוטיקה מדובר. ללא המידע הזה, לא אוכל לעזור, שכן אינני יודעת מה הבעיה. באופן כללי, לא מומלץ לתת סטרואידים במינון גבוה לטווח ארוך, מכיוון שיש להם תופעות לוואי רבות, אך אם הם ניתנים במינונים נמוכים, רמת הנזק מאוד נמוכה, אם בכלל. אם הם ניתנים בצורה של טיפות אוזניים, הנזק קטן עוד יותר, שכן הכמות הנספגת בדם קטנה. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

בדיקת ברה (ABR) בודקת הולכה עצבית. על מהות הבדיקה תוכלי לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_071802_2.htm

השימוש בלייזר לאוורור האוזן התיכונה בילדים מספק פתרון לתקופה שבין 2-4 שבועות בלבד, בעוד שכפתורים בדרך כלל נשארים למשך 9-12 חודשים. לכן מומלץ להתייעץ עם רופא א.א.ג. לבחירת הפרוצדורה המתאימה, בהתחשב בכך שהבעיה נוטה לחזור על עצמה.

בדיקת CT מיועדת לבדיקת המבנה של האוזן התיכונה, הפנימית והחיצונית. היא אינה בודקת את תפקוד האוזן. הבדיקה תוכל לספק הסבר לליקוי השמיעה באוזן שמאל אם ימצאו בה מבנה לא תקין או ממצא לא תקין אחר. בדיקת ה-CT, למרות הסיכונים, יכולה להיות יעילה באיתור הבעיה הסופית אם יתגלה בה משהו חריג. אך אם הכל יראה בה תקין, יהיה צריך להמשיך את הבירור, ואולי לערוך בירור גנטי. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד