דלג לתוכן

בדיקת שמיעה (audiometry)

ערוץ גיל הזהב
4 דקות קריאה
בדיקת שמיעה, המכונה גם אודיומטריה, היא טכניקה המשמשת קלינאית תקשורת ו/או רופאת או רופא אף אוזן גרון לצורך מדידת שמיעה. הבדיקה מתבצעת כאשר קיים חשד לאובדן שמיעה[1]. בנוסף, הבדיקה יכולה לקבוע את סוג אובדן השמיעה: בעיית הולכה, בעיה תחושתית-עצבית או שניהם[2].

השכיחות של אובדן שמיעה משתנה עם הגיל ומשפיעה על לפחות 25% מהאוכלוסייה מעל גיל 50 ועל יותר מ-50% אחוז מהאוכלוסייה מעל גיל 80. בקרב מתבגרים ומבוגרים צעירים השכיחות של אובדן שמיעה עולה ולכן בדיקת שמיעה עשויה להיות יעילה. אובדן שמיעה חד צדדי יכול להיות סימפטום לנגע במערכת העצבים המרכזית ודורש הערכה נוספת[3].

סוגים שונים של בדיקת שמיעה

אודיומטריה בטון טהור
כאשר יש חשד לאובדן שמיעה, ניתן להשתמש באודיומטריה בטון טהור כדי להעריך ליקויים בשמיעה על ידי בדיקה נקודתית של תדרים מסוימים או להערכת ליקויים בצורה מפורטת יותר. ישנם מספר סוגים של מדים לצורך בדיקה זו, אך כולם פועלים באופן דומה בכך שהם מאפשרים להגביר ולהנמיך את עוצמת הדציבלים ותדירות ההרץ. בבדיקה יושמעו צלילים על פני ספקטרום הדיבור (500 עד 4,000 הרץ) בגבולות העליונים של שמיעה רגילה (25 עד 30 דציבלים למבוגרים ו-15 עד 20 דציבלים לילדים). התוצאות מתועדות בשורה והן מראות האם השמיעה של המטופל/ת נמצאות בגבולות הנורמליים או לא - מה שמצביע על ירידת שמיעה אפשרית[4].

בנוסף, בבדיקה זו ייבחן הצליל הנמוך ביותר שהנבדק/ת יכול לשמוע בכל תדר. הבדיקה מתחילה באוזן שבה יש שמיעה טובה יותר לפי הנבדק או הנבדקת. טון יושמע באוזן אחת ולאחר תגובה תונמך העוצמה ב-10 דציבלים. אם ישנה התגובה גם לטון זה, ממשיך דפוס הירידה של 10 דציבלים עד שהנבדק או הנבדקת אינם מגיבים יותר. כדי לדייק את הבדיקה, תופחת עוצמת הטון פעם נוספת כדי לוודא שאין תגובה, ולאחר מכן תוגבר העוצמה במרווחים של 5 דציבלים עד שהנבדק/ת יגיב שוב. לבסוף נרשמת רמת הדציבלים שבה הנבדק/ת הגיב/ה, ולאחר מכן מתבצעת אותה הבדיקה באוזן השנייה[4].

בדיקת סף שמיעה לדיבר

בדיקה הבוחנת את היכולת של הנבדק/ת לזהות ולחזור על מילים מדוברות בעוצמות שונות שנשמעות[5].

Immittance audiometry
בדיקה זו מודדת את תפקוד עור התוף של האוזן ואת זרימת הקול דרך האוזן התיכונה. מכשיר מוכנס לאוזן ואוויר נשאב דרכו כדי לשנות את הלחץ בתוך האוזן עם הפקת הצלילים. מיקרופון עוקב עד כמה הצליל מועבר בתוך האוזן בלחצים שונים[5].

בדיקת היענות אקוסטית (טימפנומטריה)

מדד של רטט עור התוף והלחץ באוזן התיכונה[5].

בדיקת שמיעה בילדים

ארגוני בריאות רבים ממליצים לבצע בדיקת שמיעה ילדים לצורך אבחון אובדן שמיעה לפני שהם עוזבים את בית החולים. ובכל מקרה, בדיקת שמיעה בילדים צריכה להימשך גם בגילאי בית הספר עד גיל ההתבגרות[1].

למרות שבעיות שמיעה חמורות במהלך הילדות הן נדירות, בדיקות מוקדמות מבטיחות שכל הבעיות ייקלטו וינוהלו מוקדם ככל האפשר. חשוב לדעת שבדיקות שמיעה המתבצעות זמן קצר לאחר הלידה יכולות לעזור לזהות את רוב המקרים של אובדן שמיעה משמעותי, ובדיקות מאוחרות יותר בילדות יכולות לאתר בעיה שהוחמצה או החמירה עם השנים. ללא בדיקת שמיעה שגרתית יש סיכוי שבעיית השמיעה של הילד/ה לא תאובחן במשך חודשים ואפילו שנים, ובעיות שלא מאובחנות בזמן עלולות להשפיע על התפתחות הדיבור והשפה של הילד/ה, כמו גם להשפיע על ההתנהגות ועל המיומנות החברתיות[6].

בדיקת שמיעה לילדים שונה ממבוגרים. תינוקות שזה עתה נולדו יעברו בדרך כלל בדיקת שמיעה מהירה וללא כאבים. בדיקת שמיעה לתינוקות גדולים יותר ובדיקת שמיעה לילדים ייעשו בצורות שונות, בדרך כלל במחלקה לאודיולוגיה[6].
 
מתי מבצעים בדיקת שמיעה
נהוג לבצע בדיקת שמיעה במקרים בהם יש קושי לשמוע או להבין אחרים, למשל קשה להבין מה אומרים בזמן שיש רעשי רקע, יש צורך להגביר את עוצמת הקול בטלפון. בנוסף, בסביבה רועשת, עוצמת הרעש בלתי נסבלת ומצריכה שימוש באטמי אוזניים[1].

חשוב לציין שבמקרים רבים יהיה צורך בבדיקות נוספות אחרות כדי לקבוע לאשש או לשלול בעיות באוזן או במוח, כגון בדיקת הדים קוכליאריים (OAE) המזהה צלילים המופקים מהאוזן הפנימית כאשר מגיבים לקול. בדיקה זו נעשית לרוב בתינוקות ובילדים. בדיקת MRI ראש יכולה גם היא להיעשות כדי לסייע באבחון אובדן שמיעה[7].

מטרת הבדיקה

בדיקת שמיעה יכולה לזהות אובדן שמיעה בשלב מוקדם. היא מתאימה לאיתור בעיות שמיעה מכל סיבה שהיא7. למעשה, בדיקת שמיעה מודדת עד כמה מישהו יכול לשמוע צלילים בגובה ובעוצמת קול שונים. עוצמת הקול נמדדת בדציבלים, כאשר העוצמה של לחישה היא כ-20 דציבל, ואילו עוצמת מוסיקה בדיסקוטק היא כ-120-140 דציבל. תדירות הקול נמדדת בהרצים כשהקול הנמוך ביותר שיכולה האוזן לשמוע הוא 50 הרץ והצליל הגבוה ביותר הוא כ-16,000 הרץ.

מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות

ירידה בשמיעה יכולה להעיד על הפרעה בהולכת אוויר, הפרעה בהולכת עצם או על הפרעה מעורבת.

הפרעה בהולכת אוויר
  • פגיעה באוזן חיצונית או תיכונה.
  • פקק שעווה.
  • נוזלים או דלקת באוזן תיכונה.
  • פגיעה במנגנון עצמות השמע.
  • קרע בעור התוף או קמט של עור התוף.

הפרעה בהולכת עצם
  • פגיעה באוזן פנימית.
  • חרשות מולדת.
  • גיל.
  • רעש.
  • מחלת מנייר.
  • ירידת שמיעה פתאומית.
  • תרופות ובעיקר אמינוגליקוזידים.
  • דלקת באוזן הפנימית.
  • גידול ליד האוזן מסוג נאורינומה אקוסטית  .(acoustic neurinoma)
  • מחלות מולדות כמו תסמונת אלפורט, מחלות חיסון עצמי כמו תסמונתCogan , דלקת כלי הדם ועוד.

הפרעה מעורבת
  • אוטוסקלרוזיס.
  • מחלות אוטואימוניות.

ירידה בהולכת אוויר
  • פגיעה באוזן הפנימית.
  • ירידה מעורבת בהולכת עצמות.
  • גידול ליד עצב השמע (נאורינומה אקוסטית).
  • חבלה לעור התוף.
  • איבוד שמיעה התלוי בגיל.
  • תסמונת אלפורט.
  • דלקת מבוך האוזן התיכונה.
  • מחלת מנייר.
  • נזק הנובע מרעש.
  • ניוון עצמות השמע (אוסטאוסקלרוזיס).

אוכלוסיות בסיכון

  • חולים במחלות שעלולות לפגוע בשמיעה (כגון מנייר).
  • עובדים/ות בסביבה רועשת.
  • אנשים מבוגרים.
  • בעלי רקע משפחתי של אובדן שמיעה.

אופן ביצוע הבדיקה

הכנות לבדיקה
אין צורך בהכנות מראש[8].

מהלך הבדיקה
בדיקת אודיומטריה מתבצעת באזור אטום לרעש. מניחים אוזניות על אוזני הנבדק/ת, ונעשה שימוש במכשיר אודיומטר כדי להפיק צלילים בתדרים ובעוצמות שונות. הנבדק/ת מתבקש לציין אם ניתן לשמוע את הקולות המופקים. ניתן לחזור על הבדיקה באמצעות ויברטור קטן המחובר מאחורי האוזן. מכשיר זה פולט קולות רטט המוליכים דרך עצמות הגולגולת לאוזן הפנימית. זה נקרא בדיקת שמיעה הולכת עצם טהורה, המאתרת אובדן שמיעה מסיבה מבנית או חסימתית. תוצאות הבדיקה מתועדות ומודפסות על גרף הנקרא אודיוגרמה[9].

הטונים המושמעים נעים בין 250-8,000 הרץ. העברת הצליל מהאוזן החיצונית לאוזן הפנימית מתרחשת בשתי דרכים - דרך תעלת האוזן (הולכת אוויר) או דרך העצמות המקיפות את האוזניים (הולכת עצם). לבדיקה המקיפה יש מספר חלקים:
  • השמעת קולות בתדרים ספציפיים - תחילה משמיעים את הקולות דרך אוזניות על מנת לבדוק הולכת אוויר, ולאחר מכן דרך מכשיר המונח על העצם שמאחורי האוזן על מנת לבדוק הולכת עצם.
  • השמעת מילים שהן תדרים מורכבים - להבנתן יש צורך בשמיעה תקינה במגוון תדרים. בתחילה קובעים את העוצמה המינימלית שבה הנבדק/ת מסוגל לחזור על מילים המושמעות, ובהמשך נבדקת היכולת לזהות מילים בעוצמה גבוהה יותר.

הבדיקה אינה כרוכה באי נוחות ומשכה משתנה. בדיקה ראשונית יכולה להימשך כ-10 דקות, בעוד שאודיומטריה מפורטת יכולה להימשך כשעה[10].

אחרי הבדיקה
ניתן לחזור לשגרה מיד בתום הבדיקה.

אזהרות

סיכון: אין סיכון בבדיקה.

פענוח תוצאות

אודיוגרמה היא מצג גרפי של טווח שמיעה על פני תדרים ועוצמת קול שונים. התדר מופיע משמאל לימין, צליל נמוך עד גבוה, בדומה לקלידי הפסנתר. עוצמת הקול נעה מלמעלה למטה, משקט לרועש. האוזן הימנית והאוזן השמאלית משורטטים בנפרד על הגרף. בכל רמת תדר שנבדקה, "o" מסמל את סף השמיעה, או את הצליל הפחות חזק שנשמע באוזן ימין ואילו "x" מסמל את הצליל הרך ביותר שנשמע באוזן שמאל. שמיעה נחשבת תקינה אם ניתן לשמוע צלילים מ-250 עד 8,000 הרץ בעוצמת קול של 25 דציבלים או פחות[11].
 

רמת סיכון:

הכי נמוך
רופאים בתחום
ד"ר יצחק דנו - דנו אסתטיקס
ד"ר יצחק דנו - דנו אסתטיקס אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר
4.9
( 14 חוות דעת )
"חווית הטיפול הייתה מעולה. אדיבות והקשבה לאורך כל הטיפול, מקצועיות והתוצאה מעולה"
ד"ר לירון מלכא
ד"ר לירון מלכא אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר
5.0
( 39 חוות דעת )
"הגענו לדר לירון מלכא וכבר בהמתנה היה נעים בחדר. היא ראתה את התיק של הבן שלי והבינה את הצורך, ניקר היה שהיא מכירה את הסיטואציה, ידע להסביר ולהפנות להמשך טיפול."
ד"ר ערן אורבוך
ד"ר ערן אורבוך אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר
מומחה ברפואת אא"ג וניתוחי ראש צוואר
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות ותשובות

מאמרים בנושא בדיקת שמיעה

אוזן סתומה: כך תשחררו אותה
אוזן סתומה: כך תשחררו אותה
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד 02/06/2022

חג המים מסמן את תחילתה של עונת הרחצה, אבל לצד השמחה הגדולה לא מעט אנשים סובלים מאוזניים סתומות ביציאה מהבריכה או מה... לכתבה המלאה

בעיות אוזניים במבוגרים: מה עלול לגרום לירידה בשמיעה?
בעיות אוזניים במבוגרים: מה עלול לגרום לירידה בשמיעה?
ד"ר ודים לטיצ'בסקי מאת: ד"ר ודים לטיצ'בסקי 11/08/2022

בעיות אוזניים נחשבות לא פעם כשמורות לילדים בלבד, אבל למעשה הן נפוצות גם במבוגרים. מהם המצבים הנפוצים, מדוע אבחון מד... לכתבה המלאה

שאלות מתוך פורום גידולי בלוטת התריס וראש-צוואר

בניהולו של ד"ר בן ציון יהושע
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו