דלג לתוכן

בדיקת שמיעה (audiometry)

audiometry

זמן קריאה: 4 דקות

המומחים הכי מבוקשים לבדיקת שמיעה (audiometry):

ד"ר מאיר ורמן אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר

ד"ר מאיר ורמן

ד"ר מאיר ורמן הוא מומחה בכיר ברפואת אף אוזן גרון ומנהל היחידה למחלות וניתוחי האף והסינוסים (רינולוגיה) במרכז הרפואי קפלן ברחובות

ד"ר דוד אולנובסקי אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר

ד"ר דוד אולנובסקי

רופא אף אוזן גרון ילדים, מנהל יחידת א.א.ג ילדים , מרכז שניידר בפתח-תקווה

ד"ר ניר אברמטו אף אוזן גרון

ד"ר ניר אברמטו

רופא מומחה במחלות אף אוזן גרון, כירורגיית ראש וצוואר ומנתח

ד"ר ויסאם מטאנס אף אוזן גרון

ד"ר ויסאם מטאנס

רופא מומחה לניתוחי אף אוזן וגרון וניתוחי ראש צוואר בילדים, ניתוחי אוזניים בילדים ומבוגרים

אסף מכון שמיעה ודיבור אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר

אסף מכון שמיעה ודיבור

מכון המתמחה בטיפול בבעיות שמיעה ודיבור

ד"ר לירון מלכא מומחית אף אוזן גרון אף אוזן גרון

ד"ר לירון מלכא מומחית אף אוזן גרון

מנהלת היחידה לניתוחי ראש צוואר במרכז הרפואי קפלן | אולטרסאונד צוואר וביופסיית מחט עדינה FNA

ד"ר רות יוסוביץ-אולרייך אף אוזן גרון

ד"ר רות יוסוביץ-אולרייך

ד"ר מאוריסיו כהן וייזר אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר

ד"ר מאוריסיו כהן וייזר

מנהל שרות לניתוחי אוזניים – אוטולוגיה ונוירו-אוטולוגיה, במחלקת אף אוזן גרון בבית החולים רמב״ם

ד"ר אחמד טאהא אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר

ד"ר אחמד טאהא

רופא בכיר, אף אוזן גרון וכירורגית ראש צוואר, מנהל היחידה לניתוחי ראש צוואר, בי״ח רמב״ם

ד"ר ערן אורבוך אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר

ד"ר ערן אורבוך

מומחה ברפואת אא"ג וניתוחי ראש צוואר

ד"ר אודי צינמון אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר

ד"ר אודי צינמון

מומחה לרפאות אף אוזן וגרון, ניתוחי ראש וצואר, אחראי שירות ראש וצוואר מרכז רפואי וולפסון, רופא צלילה

מרכז רפואי דוד ADMC ‏רפואה רב תחומית

מרכז רפואי דוד ADMC

רפואה מקצועית ברמה גבוהה, תורים מהירים וחווית מטופל אישית. מגוון רחב של רופאים מומחים, קליניקות מתקדמות

פרופ' ארי דירוא אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר

פרופ' ארי דירוא

מנהל יחידת א.א.ג ילדים בי"ח דנה איכילוב

ד"ר קטיה אלגרט אף אוזן גרון

ד"ר קטיה אלגרט

בעלת קליניקה פרטית בגבעתיים | מומחית אף־אוזן־גרון וניתוחי ראש־צוואר | טיפול בילדים ומבוגרים בצורה מקצועית ואישית

ד"ר משה חייצ'יק אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר

ד"ר משה חייצ'יק

מומחה לא.א.ג ילדים בא.ר.ם

פרופ' זיו גיל אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר

פרופ' זיו גיל

איכות טיפול ויחס אישי הטובים ביותר

ד"ר ערן גליקסון אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר

ד"ר ערן גליקסון

רפואת אא"ג ניתוחי ראש וצוואר, פלסטיקה של הפנים

ד"ר אברהם אברג'ל אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר

ד"ר אברהם אברג'ל

מומחה בניתוחי ראש-צוואר וניתוחי אף וסינוסים. רופא בכיר בביה"ח איכילוב

פרופ' גיל סיגל אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר

פרופ' גיל סיגל

רופא בכיר ומנתח במחלקת א.א.ג. ביה"ח שיבא תל השומר

ד"ר נתן שלמקוביץ אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר

ד"ר נתן שלמקוביץ

מנהל מרפאת הסחרחורת במרכז הרפואי שמיר, בית החולים אסף הרופא

ד"ר מוחמד מסאלחה אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר

ד"ר מוחמד מסאלחה

רופא בכיר ומנתח מבוגרים וילדים במחלקת א.א.ג ביחידת האף והסינוסים במרכז הרפואי העמק בעפולה ובמרכז הרפואי א.ר.ם

ד"ר אורי אלקן אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר

ד"ר אורי אלקן

רופא מומחה לרפואת אף אוזן גרון וניתוחי שינה, ורופא שינה. אחראי מרפאת הפרעות וניתוחי שינה, בילינסון

ד"ר ישגב שפירא אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר

ד"ר ישגב שפירא

סגן מנהל מחלקת א.א.ג במרכז הרפואי שיבא, תל השומר. בנוסף, ראש שרות שתל השבלול

ד"ר אייל רוזנצוויג אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר

ד"ר אייל רוזנצוויג

‏מומחה אף־אוזן־גרון | מבוגרים וילדים | קליניקה פרטית בתל אביב | אפשרות להחזר מביטוח פרטי

ד"ר אילן הוכמן אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר

ד"ר אילן הוכמן

רופא מומחה לרפואת אא"ג, ניתוחי ראש צוואר, מיתרי קול וניתוחים אסתטיים של האף

בדיקת שמיעה (audiometry) מבצעים רק אצל מומחים. לקביעת תור לייעוץ:

המומחים של Infomed מסבירים:
בדיקת שמיעה, המכונה גם אודיומטריה, היא טכניקה המשמשת קלינאית תקשורת ו/או רופאת או רופא אף אוזן גרון לצורך מדידת שמיעה. הבדיקה מתבצעת כאשר קיים חשד לאובדן שמיעה[1]. בנוסף, הבדיקה יכולה לקבוע את סוג אובדן השמיעה: בעיית הולכה, בעיה תחושתית-עצבית או שניהם[2].

השכיחות של אובדן שמיעה משתנה עם הגיל ומשפיעה על לפחות 25% מהאוכלוסייה מעל גיל 50 ועל יותר מ-50% אחוז מהאוכלוסייה מעל גיל 80. בקרב מתבגרים ומבוגרים צעירים השכיחות של אובדן שמיעה עולה ולכן בדיקת שמיעה עשויה להיות יעילה. אובדן שמיעה חד צדדי יכול להיות סימפטום לנגע במערכת העצבים המרכזית ודורש הערכה נוספת[3].

סוגים שונים של בדיקת שמיעה

אודיומטריה בטון טהור
כאשר יש חשד לאובדן שמיעה, ניתן להשתמש באודיומטריה בטון טהור כדי להעריך ליקויים בשמיעה על ידי בדיקה נקודתית של תדרים מסוימים או להערכת ליקויים בצורה מפורטת יותר. ישנם מספר סוגים של מדים לצורך בדיקה זו, אך כולם פועלים באופן דומה בכך שהם מאפשרים להגביר ולהנמיך את עוצמת הדציבלים ותדירות ההרץ. בבדיקה יושמעו צלילים על פני ספקטרום הדיבור (500 עד 4,000 הרץ) בגבולות העליונים של שמיעה רגילה (25 עד 30 דציבלים למבוגרים ו-15 עד 20 דציבלים לילדים). התוצאות מתועדות בשורה והן מראות האם השמיעה של המטופל/ת נמצאות בגבולות הנורמליים או לא - מה שמצביע על ירידת שמיעה אפשרית[4].

בנוסף, בבדיקה זו ייבחן הצליל הנמוך ביותר שהנבדק/ת יכול לשמוע בכל תדר. הבדיקה מתחילה באוזן שבה יש שמיעה טובה יותר לפי הנבדק או הנבדקת. טון יושמע באוזן אחת ולאחר תגובה תונמך העוצמה ב-10 דציבלים. אם ישנה התגובה גם לטון זה, ממשיך דפוס הירידה של 10 דציבלים עד שהנבדק או הנבדקת אינם מגיבים יותר. כדי לדייק את הבדיקה, תופחת עוצמת הטון פעם נוספת כדי לוודא שאין תגובה, ולאחר מכן תוגבר העוצמה במרווחים של 5 דציבלים עד שהנבדק/ת יגיב שוב. לבסוף נרשמת רמת הדציבלים שבה הנבדק/ת הגיב/ה, ולאחר מכן מתבצעת אותה הבדיקה באוזן השנייה[4].

בדיקת סף שמיעה לדיבר

בדיקה הבוחנת את היכולת של הנבדק/ת לזהות ולחזור על מילים מדוברות בעוצמות שונות שנשמעות[5].

Immittance audiometry
בדיקה זו מודדת את תפקוד עור התוף של האוזן ואת זרימת הקול דרך האוזן התיכונה. מכשיר מוכנס לאוזן ואוויר נשאב דרכו כדי לשנות את הלחץ בתוך האוזן עם הפקת הצלילים. מיקרופון עוקב עד כמה הצליל מועבר בתוך האוזן בלחצים שונים[5].

בדיקת היענות אקוסטית (טימפנומטריה)

מדד של רטט עור התוף והלחץ באוזן התיכונה[5].

בדיקת שמיעה בילדים

ארגוני בריאות רבים ממליצים לבצע בדיקת שמיעה ילדים לצורך אבחון אובדן שמיעה לפני שהם עוזבים את בית החולים. ובכל מקרה, בדיקת שמיעה בילדים צריכה להימשך גם בגילאי בית הספר עד גיל ההתבגרות[1].

למרות שבעיות שמיעה חמורות במהלך הילדות הן נדירות, בדיקות מוקדמות מבטיחות שכל הבעיות ייקלטו וינוהלו מוקדם ככל האפשר. חשוב לדעת שבדיקות שמיעה המתבצעות זמן קצר לאחר הלידה יכולות לעזור לזהות את רוב המקרים של אובדן שמיעה משמעותי, ובדיקות מאוחרות יותר בילדות יכולות לאתר בעיה שהוחמצה או החמירה עם השנים. ללא בדיקת שמיעה שגרתית יש סיכוי שבעיית השמיעה של הילד/ה לא תאובחן במשך חודשים ואפילו שנים, ובעיות שלא מאובחנות בזמן עלולות להשפיע על התפתחות הדיבור והשפה של הילד/ה, כמו גם להשפיע על ההתנהגות ועל המיומנות החברתיות[6].

בדיקת שמיעה לילדים שונה ממבוגרים. תינוקות שזה עתה נולדו יעברו בדרך כלל בדיקת שמיעה מהירה וללא כאבים. בדיקת שמיעה לתינוקות גדולים יותר ובדיקת שמיעה לילדים ייעשו בצורות שונות, בדרך כלל במחלקה לאודיולוגיה[6].
 
מתי מבצעים בדיקת שמיעה
נהוג לבצע בדיקת שמיעה במקרים בהם יש קושי לשמוע או להבין אחרים, למשל קשה להבין מה אומרים בזמן שיש רעשי רקע, יש צורך להגביר את עוצמת הקול בטלפון. בנוסף, בסביבה רועשת, עוצמת הרעש בלתי נסבלת ומצריכה שימוש באטמי אוזניים[1].

חשוב לציין שבמקרים רבים יהיה צורך בבדיקות נוספות אחרות כדי לקבוע לאשש או לשלול בעיות באוזן או במוח, כגון בדיקת הדים קוכליאריים (OAE) המזהה צלילים המופקים מהאוזן הפנימית כאשר מגיבים לקול. בדיקה זו נעשית לרוב בתינוקות ובילדים. בדיקת MRI ראש יכולה גם היא להיעשות כדי לסייע באבחון אובדן שמיעה[7].

מטרת הבדיקה

בדיקת שמיעה יכולה לזהות אובדן שמיעה בשלב מוקדם. היא מתאימה לאיתור בעיות שמיעה מכל סיבה שהיא7. למעשה, בדיקת שמיעה מודדת עד כמה מישהו יכול לשמוע צלילים בגובה ובעוצמת קול שונים. עוצמת הקול נמדדת בדציבלים, כאשר העוצמה של לחישה היא כ-20 דציבל, ואילו עוצמת מוסיקה בדיסקוטק היא כ-120-140 דציבל. תדירות הקול נמדדת בהרצים כשהקול הנמוך ביותר שיכולה האוזן לשמוע הוא 50 הרץ והצליל הגבוה ביותר הוא כ-16,000 הרץ.

מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות

ירידה בשמיעה יכולה להעיד על הפרעה בהולכת אוויר, הפרעה בהולכת עצם או על הפרעה מעורבת.

הפרעה בהולכת אוויר
  • פגיעה באוזן חיצונית או תיכונה.
  • פקק שעווה.
  • נוזלים או דלקת באוזן תיכונה.
  • פגיעה במנגנון עצמות השמע.
  • קרע בעור התוף או קמט של עור התוף.

הפרעה בהולכת עצם
  • פגיעה באוזן פנימית.
  • חרשות מולדת.
  • גיל.
  • רעש.
  • מחלת מנייר.
  • ירידת שמיעה פתאומית.
  • תרופות ובעיקר אמינוגליקוזידים.
  • דלקת באוזן הפנימית.
  • גידול ליד האוזן מסוג נאורינומה אקוסטית  .(acoustic neurinoma)
  • מחלות מולדות כמו תסמונת אלפורט, מחלות חיסון עצמי כמו תסמונתCogan , דלקת כלי הדם ועוד.

הפרעה מעורבת
  • אוטוסקלרוזיס.
  • מחלות אוטואימוניות.

ירידה בהולכת אוויר
  • פגיעה באוזן הפנימית.
  • ירידה מעורבת בהולכת עצמות.
  • גידול ליד עצב השמע (נאורינומה אקוסטית).
  • חבלה לעור התוף.
  • איבוד שמיעה התלוי בגיל.
  • תסמונת אלפורט.
  • דלקת מבוך האוזן התיכונה.
  • מחלת מנייר.
  • נזק הנובע מרעש.
  • ניוון עצמות השמע (אוסטאוסקלרוזיס).
  • אוכלוסיות בסיכון

    • חולים במחלות שעלולות לפגוע בשמיעה (כגון מנייר).
    • עובדים/ות בסביבה רועשת.
    • אנשים מבוגרים.
    • בעלי רקע משפחתי של אובדן שמיעה.

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

מאמרים בנושא בדיקת שמיעה

הבדיקות שחשוב לעשות מגיל 60
הבדיקות שחשוב לעשות מגיל 60
ברק מידן, מערכת אינפומד מאת: ברק מידן, מערכת אינפומד 05/03/2014

בגיל 60, הילדים כבר גדלו ויש לכם הרבה יותר זמן. הקדישו חלק ממנו לעשות בדיקות חשובות שישמרו לכם על העצמות, השמיעה וב... לכתבה המלאה

הילד עלה לכיתה א'? דווקא עכשיו בדיקת שמיעה
הילד עלה לכיתה א'? דווקא עכשיו בדיקת שמיעה
ד"ר משה חייצ'יק מאת: ד"ר משה חייצ'יק 19/09/2016

אתם לוקחים את הילד לטיפת חלב, עוקבים אחר משקלו, גובהו ופנקס החיסונים שלו, אך לא בודקים את שמיעתו. בהיעדר המלצה המחי... לכתבה המלאה

באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו