מדינה בהדחקה: איך דווקא הישראלים אופטימיים יותר

המלחמות, האיום האיראני, יוקר המחייה ומצב מערכת הבריאות: כולם אמורים להפוך אותנו לאנשים שחיים בסטרס מתמיד, ולהדיר שינה מעינינו. אז איך זה שדווקא בישראל תוחלת החיים היא מהארוכות בעולם, ובמדד האושר אנחנו נמצאים במקום ה-11?

כתבה פרסומית כתבת חסות
תקציר מושמע של הכתבה:


תאריך עדכון: 02/06/2015

אם היו מבקשים מכם לתאר את מצבם הנפשי של הישראלים, רוב הסיכויים שהייתם מציירים תמונה קשה: אנשים עצבניים, מוטרדים ועייפים, שסובלים מהפרעת שינה קולקטיבית וחיים במצב של סטרס קבוע. בכל זאת, במדינה הקטנה שלנו יש כמות דאגות שנראה לנו שעשויה להספיק לעולם שלם, החל מהמרוץ של איראן לעבר פצצה גרעינית ועד למחירי הקוטג' והדיור.


קראו עוד: השיטה: כך תצליחו להירדם בתוך פחות מ-60 שניות


אלו גם היו הנחות היסוד שיצאנו לבדוק בכתבה שלפניכם, ואפשר בהחלט לומר שהנושא הדיר שינה מעינינו. עד שהתחלנו להתבלבל עם העובדות. מתברר שאולי אנחנו עצבניים ועייפים, אבל לא יותר משאר תושבי העולם המערבי. רק שלנו יש כלי ייחודי שעוזר לנו להתמודד עם התופעה.


אז מה גורם לנו להיות אופטימיים, להמשיך ללדת ילדים ולרכוש להם דירות, למרות הצרות שפוקדות אותנו, שנה אחר שנה?


"ישראל היא ההוכחה לכישלון תיאוריית הלחץ"

"מצב הפרעות השינה והמחסור בשעות שינה אינו שונה בישראל משאר מדינות אירופה או ארצות הברית", מצהיר פרופ' ירון דגן, מנהל המכונים לרפואת שינה באסותא. "מעבר לכך, תוחלת החיים בישראל היא מהארוכות בעולם. כנראה שהלחץ החיצוני אינו מפריע לנו, ואנחנו ההוכחה לכישלון תיאוריית הלחץ".


תיאוריית הלחץ, אליה מתייחס פרופ' דגן, קושרת התהוות של מחלות שונות, כמו מחלות לב וכלי דם, מעי רגיש ומחלות נוספות לחיים מלאי לחץ, סטרס, מתח. אך בישראל, כאמור, למרות שהלחץ והסטרס הם בני בית, הנתונים מראים כי תוחלת החיים היא בין הארוכות בעולם, ובאופן כללי מצבנו הבריאותי טוב יחסית.


הפרעות שינה

הפרעות שינה. לא יותר מבמדינות אירופה


"כל המחקרים שבדקו הפרעות נפשיות בארץ, מצאו שאין אצלנו יותר לעומת שוויץ, למשל", מסכים פרופ' צבי זמישלני, מהמחלקה לפסיכיאטריה, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, לשעבר מנהל בית החולים "גהה". "אנחנו רגילים ללחץ. יש אנשים שמוכרחים לעבוד תחת לחץ, כמו מנכ"לים ופקחי טיסה. התרגלנו לשמוע חדשות, והלחץ האובייקטיבי פחות משפיע עלינו".


"קחו למשל את ניצולי השואה ששוחררו מהמחנות", מוסיף פרופ' דגן. "כל פסיכולוג שהיה ניצב בפתח המחנה היה מכריז עליהם כלא שפויים אחרי כל מה שחוו ועברו. והנה, מרביתם נישאו, הקימו משפחה, ילדו ילדים, בנו את המדינה".


-אבל בתקופות של מלחמה ומשבר, כמו במבצע צוק איתן, אנשים מדווחים על עלייה במתח ובחרדה. זה לא מוכיח שבכל זאת יש משהו בתיאוריה?

"כבר במלחמת המפרץ הראשונה התיאוריה הזו נבדקה והוכחה כלא נכונה", קובע פרופ' דגן. "פרופ' פרץ לביא (נשיא הטכניון היום, ומי שהקים את  המעבדה לחקר השינה בטכניון. א"ע) שהוא מומחה שינה בינלאומי, בדק את שנתם של 40 נבדקים באמצעות אקטיגרף ומצא שבכל פעם שהייתה התראה ונפילה של טיל, הנבדקים התעוררו - ומיד אחר כך חזרו לישון ללא הפרעות".


קראו עוד: 10 סיבות שבגללן כדאי לכם לעשות יותר סקס


"זה נכון שכל גורם לחץ דורש מהגוף מנגנוני התמודדות והסתגלות, כשמדובר בלחץ סובייקטיבי, פנימי, אבל מתברר שלחץ אובייקטיבי, חיצוני, דווקא לא עושה לנו את זה, כפי שיעידו אותם אנשים שעובדים תחת לחץ באופן  קבוע", מוסיף פרופ' זמישלני.


-אז מה המסקנה, שלחץ מחסן אותנו?

פרופ' זמישלני: "כן, בהחלט. אנחנו מתרגלים. הלחץ האובייקטיבי הוא חלק מהחיים שלנו וכבר לא משפיע עלינו. להיפך, אם מהדורות החדשות יפתחו בידיעה על פסטיבל אוכל, כמו בארצות הברית, למשל, נירדם משעמום". 


פרופ' דגן: "המסקנה היא שאנחנו אנשים רגועים, במידה דומה מאוד לשאר תושבי העולם המערבי. ושלמרות שכל הזמן אנחנו מחפשים קשר בין סטרס למצב הביטחוני ולמלחמות, הוא לא באמת קיים. לכן הגיע הזמן לחשוב ולבחון מחדש את תיאוריית המתח. זו תיאוריה שהייתה מאוד אופנתית לפני עשור או שניים, סיווגו אנשים לפי טיפוס A וטיפוס B, ניסו לאפיין מי מועד לחלות במחלות.


"אני סבור שהתיאוריה הזו כשלה וצריך לרדת ממנה. המחקר של פרופ' לביא מזים אותה. אני סבור שהכיוון הוא הפוך לגמרי: יש בלחץ ובמתח משהו מחסן. אני מאמין שאם בשוויץ היו חווים נפילה של טילים, התושבים היו בלחץ רב, לא ישנים בלילות, סובלים מחרדה. אבל אנחנו שמורגלים בהתמודדות עם מצבי איום - מגיבים טוב יותר. תוחלת החיים שלנו היא מהארוכות בעולם, למרות כל הלחץ. והפרעות שינה בישראל? מרביתן מתרחשות על רקע של קשיי נשימה בשינה".


הישראלים בדיכאון? להיפך!

אבל מסתבר שבישראל לא רק שהתושבים לא נמצאים בסטרס וחרדה, כמו שאולי הייתם מצפים - הם גם מאושרים יותר ממרבית חבריהם למדינות העולם המערבי. "אכן, ישראל היא מהמדינות המאושרות ביותר בעולם", מסכים ד"ר טל בן-שחר, פסיכותרפיסט, מרצה וחוקר ישראלי בנושאי פסיכולוגיה חיובית ואושר, ראש מרכז מייטיב, הבינתחומי הרצליה. ואכן, הנתונים תומכים בהצהרה שלו: תוחלת החיים שלנו היא מהגבוהות בעולם - הגברים נמצאים במקום הרביעי אחרי איסלנד, שוויץ ואוסטרליה והנשים נמצאות במקום מכובד באמצע. על פי מדד איכות החיים במדינות ה-OECD ישראל נמצאת בקבוצה המרכזית ביחד עם מדינות כמו ארצות הברית, גרמניה, פינלנד, צרפת, יפן ודרום קוריאה.


-איך מסבירים את זה שאנחנו מאושרים כל כך? על פי ההיגיון הישר אנחנו אמורים להיות אנשים כועסים, רוטנים, מיואשים וחרדים, לא?

"יש לנו מערכת תמיכה חברתית חזקה, קשרים חברתיים ענפים", מסביר ד"ר בן-שחר. "הישראלים שמים דגש עצום על קשרי משפחה וחברים, וזה משרת אותנו בשני מישורים: מבחינת שמירה על רמת איכות החיים, ומבחינת התמודדות עם מצבי לחץ וקשיים אחרים.


משפחה

משפחה. מערכת תמיכה חזקה


"סטרס בפני עצמו אינו דבר רע. כשמאמנים את השרירים בחדר הכושר, למשל, זה סוג של סטרס שמופעל עליהם, והוא זה שמעודד אותם להתחזק. מבחינה פסיכולוגית זה אותו הדבר: סטרס יכול לחזק אותנו, לעשות אותנו עמידים יותר. הבעיות נוצרות כשיש סטרס, אבל אין צמיחה, אין החלמה. בחדר הכושר אם השריר לא מתחזק ומחלים, יש חשש לפציעות ספורט. אותו הדבר מבחינה פסיכולוגית: התמיכה שמקבלים מבני משפחה וחברים היא גורם מעצים שתורם להחלמה, בתנאים וברמה מסוימת".


-אז מה, ילדים זה באמת שמחה? ומה עם מי שאין לו ילדים ומשפחה, הוא מאושר פחות?

"אם מגדירים אופטימיות כיכולת לראות את חצי הכוס המלאה, לראות יותר את האירועים החיוביים מאשר השליליים, הניסיון שלי לא מאשר שהישראלים הם אופטימיים למדי. נהפוך הוא. להערכתי, אנחנו יותר מאחרים נוטים להיות ביקורתיים, מתקשים לראות את החלק החיובי, וכתוצאה מכך גם פחות מפרגנים, לאחרים ולעצמנו", טוען הפסיכולוג חיים עמית. " ואולם, אם מגדירים אופטימיות כנטייה להעריך בצורה מופרזת את סבירותם של אירועים חיוביים ולהמעיט בהערכתנו את סבירותם של אירועים שליליים, כפי שכותבת ד"ר טלי שרוט בספרה 'אשלית האופטימיות', הרי נראה לי שהישראלים הם אלופי האופטימיות!


קראו עוד: 15 טיפים שיהפכו אתכם לבריאים יותר


"נראה לי שהישראלים אכן מאמינים שלמרות שהמצב גרוע, יהיה טוב. זה קשור לנטייה הגנטית אולי שלנו של 'סמוך' ו'יהיה בסדר'. ההסבר שלי שונה מההסברים המקובלים של המשפחתיות הישראלית הרבה, עובדה הנכונה בפני עצמה, אלא לשימוש מופרז שאנחנו עושים במנגנון הגנה של הדחקה. האופטימיות שלנו היא צורך הישרדותי במצב האיום הקיומי המתמיד שאנו מצויים בו. היא עוזרת לנו להתגבר על חרדות ותחושת איום, ולהעז להתמודד בחיים".


"זה לא רק משפחה וחברים, זה הרבה מעבר לכך", טוען גם פרופ' זמישלני. "יש לנו אידיאולוגיה משותפת, והיא שנותנת לנו עמידות במצבי טרור ממושך, כמו מטחי טילים. במחקר שהשווה הפרעות נפשיות בעוטף עזה לעומת תל אביב נמצא שבעוטף עזה יש הכי פחות פסיכופתולוגיה, למרות שהם חשופים יותר לאש. ההסבר הוא שתושבי הדרום חדורי אידיאולוגיה קהילתית ודתית. כשיש מטרה, יש גיבוש ועמידות.


"מחקר אחר השווה תושבי קיבוצים לעומת תושבי ערים, ומצא שהקיבוצניקים יותר עמידים בזכות האידיאולוגיה המשותפת והאחריות ההדדית. המסקנה היא שאוכלוסיות חדורות אידיאולוגיה וקהילות הומוגניות עמידות יותר לעומת אוכלוסיות עירוניות, שבהן משפחות חיות לחוד ויש פחות תחושה של שייכות".


ותודה לאיום האיראני

מכל הדברים הללו נראה כי האיום האירני, כשם גנרי לכל הצרות שיש לנו מבפנים ומבחוץ, הוא חיוני להמשך ההישרדות שלנו. האם זה אכן כך?


"האיום האירני, כפי שאת מגדירה זאת, זה למצוא אויב משותף, להתאחד סביב אידאולוגיה משתפת. לחלק מהעם זה גורם מלכד, ואילו על אחרים זה לא עובד. במדינת תל אביב האיום האירני קצת נשחק כשאין לך אפשרות למצוא דירה ראויה".


-אז אולי כולנו בעצם דור שני, שלישי ורביעי לשואה?

"זה נכנס לסעיף הכללי של אידיאולוגיה משותפת", קובע פרופ' זמישלני. "הקמנו מדינה למרות הכל ואנחנו מוכנים להילחם בשבילה כי אחרת ישמידו אותנו. השואה היא חלק מהלכידות ומהמורשת המשותפת".


-קצת מטריד לחשוב שהאושר והאופטימיות שלנו מתבססים על אסון ועל הישרדות, לא?

"חלק מהאופטימיות הלאומית צריכה להינתן על ידי החזון. איכות החיים שלנו הרבה פחות טובה מאשר במערב אירופה. הכלכלה, התחבורה, שעות הפנאי, הנימוס - החיים שם הרבה יותר נוחים וקלים.


"כשאני ובני דורי יצאנו ללימודים בחו"ל וביקשו מאתנו להישאר שם, רובנו חזרנו לארץ. לא רצינו להיות 'נפולת של נמושות'. אבל כיום הילדים שלנו עוזבים, וזה מקובל. אם המדד הוא של עזיבת בנינו, כנראה שיש לנו בעיה. אם נאבד את נכס הלכידות הלאומית אנחנו בצרות".



פורומים, דיכאון וחרדה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
ציפרלקס קובי 10/12/2019 23:05
לוריוון נועם 29/02/2012 16:07
  • לפני כשנה עברתי טיפול שיניים לא קל, ונתקפתי בחרדות, רופא המשפחה המליץ שאטול לוריואן 1 ליום, דיי חששתי מההתמכרות, לכן לקחתי חצי כדור רק במקרים קשים, והאמת שזה ממש עזר. חלפה שנה וטיפולי השיניים הסתיימו, ועדיין אני ממשיכה לבלוע את הכדור לעיתים קרובות יותר, לפחות 3 חצאים בשבוע, בלילה שאני לא נוטלת אותם, אומנם אני נרדמת אבל תוך 10 דקות מתעוררת עם דפיקות לב.. וכך שוב ושוב במהלך הלילה, ואז אני נאלצת לבלוע חצי כדור ונרדמת.לציין אני נרדמת מהר, הבעיה היא הייקיצה עם דפיקות הלב. אני בת 56 בריאה ללא תרופות, (מלבד תוספי תזונה) מה עליי לעשות? להמשיך עם הלוריואן? (רופא המשפחה ממליץ שאמשיך לבלוע כדור 1 ביום). אני מודה לך על תשומת הלב, אצפה לתשובתך.

  • + הוסף תגובה
תשובה דר' אירנה ספקטור סרבנוגור 29/02/2012 21:09
  • שלום רב, לוריוון היא תרופת הרגעה שניתנת באופן זמני לטיפול בתסמיני חרדה כתוספת לטיפול בנוגדי חרדה (כמו ציפרמיל, סרוקסט וכו') או כטיפול נקודתי, למשל לפני טיסה (לאנשים עם פחד מטיסה) או לפני טיפולי שיניים. לא מומלץ להשתמש בה לאורך זמן הן בגלל החשש מהתמכרות והן בגלל הסבילות להשפעותיה שמתפתחת באופן הדרגתי. במידה ואת חווה תסמיני חרדה לאורך זמן וזקוקה ללוריוון לעיתים קרובות, כדאי לשקול התחלת הטיפול בנוגדי דיכאון.

  • + הוסף תגובה
סחרחורות ולוריוון ליז 24/06/2012 22:18
  • שלום דר' אירנה ספקטור סרבנוגור ! אני מתנצלת מראש על הפירוט הנרחב... הסיבה היא שבעייתי בינתיים בגדר תעלומה. כולי תקווה שתצליחי לכוון אותי.. אני בת 32 בריאה (מלבד מקרה זה.). סובלת מסחרחורות כבר שבעה חודשים. תחושה שאני מסתובבת (כמו אחרי ירידה מקרוסלה). הסחרחורות במשך כל היום ( גם בשינה) אשר מתגברות ומחמירות עקב שינוי תנוחת הראש, וכן שינוי תנועת העיניים. בתחילה החלו סחרחורות חזקות, לאחר כחודשיים התווסף טינטון ומלאות באוזן שמאל. מידי פעם רגישות לצלילים באוזן זו. עשיתי את כל הבדיקות המקיפות: m.r.i ראש וצוואר , בדיקת שמיעה, e. n.g , בדיקת עורקים צוואריים, בדיקות דם. כל התוצאות יצאו תקינות. מגע באיזור חוליה c1 הצווארית אני חשה את מקור הסחרחורת. כל נגיעה באיזור מעצימה את תחושת הסחרחורת. מניסיון של כדור הרגעה בשם לוריוון שקיבלתי לפני בדיקת M.R.I גרם להקלה בעוצמת הסחרחורות והזרמים שאני חשה באיזור הצוואר והראש. מה זה אומר לגביי? האם יתכן שעצב בעמוד השדרה הצווארי יגרום לתופעות הללו וכן יקרין לאוזן? בחודש וחצי האחרונים אני נוטלת כל יום חצי כדור. חשוב לי לציין שאין לי תופעות של לחץ או חרדה. יחסית לפגיעה הגדולה באיכות החיים אני מתפקדת מצוין. אני משתמשת בחצי כדור כדי לנטרל את הזרמים החשמליים שאני חשה. כאשר אני מפספסת כדור אחד ביום אני מרגישה חולשה בגוף וסחרחורות חזקות יותר. האם גופי פיתח תלות בכדור? האם להפסיק וליטול כדור אחר שיסייע? לא מובן לי כיצד כדור נגד חרדות מקל על הזרמים והסחרחורת.. בתודה מראש וסליחה על אורך הכתוב.. ליז

  • + הוסף תגובה
החלפת לניטין בלוריוון וניסיון גמילה מיכל 11/12/2012 18:28
  • שלום רב, אני נוטלת תקופה ארוכה לניטין 3מ'ג לפני השינה לטיפול בחרדות ונדודי שינה (7 שנים).עושה ב. דם תקופתיות ותודה לאל הכל תקין. לאחרונה פניתי לרופא המשפחה לחידוש המרשם והוא המליץ לקחת לוריוון מפני שלניטין לא משווק יותר עקב תופעות לוואי שנצפו בארה"ב.היות ואני נמצאת לפני טיפול בלוריווןיודעת שיש סיכון של התמכרות כמו ללניטין,חשבתי לנסות להיגמל מהלניטיןולא להתחיל טיפול אחר.מה דעתך? כיצד עלי להתחיל את הגמילה, לרדת לחצי כדור לניטין לפני השינה, לכמה זמן. (יש לי עדיין 20 כדורים של לניטין). תודה רבה!

  • + הוסף תגובה
תשובה דר' אירנה ספקטור סרבנוגור 16/12/2012 14:50
  • שלום מיכל, לא מומלץ להפסיק את הטיפול ללא מעקב של רופא, עדיף כמובן פסיכיאטר. ההמלצה הכללית להפסקת הטיפול בתכשירים מהקבוצה אליה משתייך לניטין היא לרדת ברבע מינון מהמינון הכללי פעם בשבוע. במהלך תקופה זו עלולות להופיע תופעות לא רצויות, חלקן קשורות בהפסקת התרופה וחלקן קשורות בהתעוררות התסמינים של חרדה שיתכן ולא טופלו אלא "הושתקו" ע"י לניטין. הערכה פסיכיאטרית ומעקב יאפשרו לך להתמודד יותר טוב עם ההפסקה ובמידת הצורך לקבל טיפול מתאים לתסמינים של חרדה.

  • + הוסף תגובה
דופק מהיר ופרפורי רעד פנימיים נעמה 07/10/2013 19:58
  • כבר שבועיים בערך אני דועכת ומרגישה דופק מהיר הרגשה ירודה של עצב,בכי,רעד פנימי באזור הלב חוסר תאבון יריד במשקל והרגשה ירודה. היום פניתי לאחות בקופח והיא עשתה לי ג.ק.ג. שיצא דופק 110 . בהתיעצות עם רופא לעניין האקג הרופא המחליף החליט לתת לי לוריואן. הכדור הזה מחליש ידים ורגלים עינים וסחרחורת ראש כבד. האם זה בסדר האם זה יעזור?

  • + הוסף תגובה
תגובה דר' אירנה ספקטור סרבנוגור 08/10/2013 14:02
  • שלום רב, את מתארת הרבה תסמינים שונים שמחייבית התייחסות רפואית. על סמך התיאור בלבד ובמסגרת הפורום, לא ניתן לאחבן באיזה בעיה מדובר והאם הטיפול בלוריוון עשוי לעזור. אנא פני להערכה של רופא משפחה ואם יש צורך , גם להערכה פסיכיאטרית.

  • + הוסף תגובה
סחרחורות איריס 14/12/2013 12:45
  • ליז אני סובלת שנים מאותה התופעה שפירטת , בידיוק אותם התופעות ! עשיתי את כל הבדיקות שקימות והיה חשוב לי להגיב לך,כי אני יודעת כמה זה קשה לחיות ככה , ושהכל תקין בבדיקות ולרופאים אין תשובה , שתדעי שכל התופעות שאת מרגישה זה מלחץ וחרדה ,והכאבים בראש אחורה כולל הצוואר זה התכווצויות של השרירים ,כאב תופת וזה מה שגם גורם לסחרחורות ואי שיווי משקל ,מקווה שתקראי ושעזרתי לך

  • + הוסף תגובה
סחרחורות איריס 14/12/2013 12:46
  • ליז אני סובלת שנים מאותה התופעה שפירטת , בידיוק אותם התופעות ! עשיתי את כל הבדיקות שקימות והיה חשוב לי להגיב לך,כי אני יודעת כמה זה קשה לחיות ככה , ושהכל תקין בבדיקות ולרופאים אין תשובה , שתדעי שכל התופעות שאת מרגישה זה מלחץ וחרדה ,והכאבים בראש אחורה כולל הצוואר זה התכווצויות של השרירים ,כאב תופת וזה מה שגם גורם לסחרחורות ואי שיווי משקל ,מקווה שתקראי ושעזרתי לך

  • + הוסף תגובה
נדנודיה שינה אילת 05/06/2014 20:21
  • אני בת 35 סובלת מנדנודי שינה והרופה המליץ לי תרופה לריוון לעזור לי לישון אבל אני רוצה לשאול עד מתי אני יכולה לשתמש בתרופה זו

  • + הוסף תגובה
תשובה ד"ר אירנה ספקטור סרבנוגור 15/06/2014 10:55
  • שלום רב, לוריון הוא כדור הרגעה שעשוי לעזור להירדם לאנשים שחווים חרדה אשר מונעת מהם להירדם בשעה הרצויה. כדי לענות על השאלה שלך, חשוב קודם כל להבין מהי הסיבה לקשיי הרדמות: האם מדובר בגורם ספציפי שהביא לקשיי הרדמות (כגון מצב מלחיץ בעבודה, אירוע מסויים וכד') או לסירוגין, מדובר בנדודי שינה מתמשכים. בדרך כלל לא מומלץ ליטול טיפול בכדורי הרגעה כגון לוריון על בסיס קבוע ובמידה והבעיה לא נעלמת, כדאי לעבור הערכה אצל פסיכיאטר, לברר מקור הבעיה ולטפל בה.

  • + הוסף תגובה
כמה זמן לוקח לסרוקסט לפעול? ק.ה 18/07/2014 19:44
  • אני בסיבוב שלישי של דכאון והפעם יותר קשה לכדור לפעול, נטלתי בעבר רסיטל, ויפקס ועכשיו סרוקסט. הבקרים קשים מנשוא... האם מחלימים מדכאון? האם אחזור לעצמי רק כשאני נוטלת לעיתים לוריוון פתאום נרגע לי.. תודה ק.ה

  • + הוסף תגובה
דיכאון יונית 19/03/2015 12:41
  • אני אישה בת 59 לפני כ9 חודשים אמי נפטרה ולפני כחודשיים אבא שלי נפטר ואני בת יחידה התמודדתי עם הכל כמעט לבדי ובנוסף אני בהליכי גירושין גרים באותו בית וכל אחד חיי את חייו אין לי שום קשר אליו ולאחרונה אני בדיכאון אין לי חשק לבצע מטלות בבית והרופאה נתנה לי ציפרלקס שתיתי במשך כשבוע והרגשתי בחילות חוסר תיאבון חוסר עיניין בקניות בבישול שאני בדרך כלל אוהבת ובבטן הרגשה של דאון שבא לי למות כרגע הפסקתי עם התרופה הרופאה אמרה או שתפסיקי או שתקופת הסתגלות זה בין6 ל8 שבועות אמש כבר לא לקחתי אשמח אם תייעצי לי מה לעשות..... יש לי ברוך השם 3 ילדים ונכדה אחת מתוקה.....

  • + הוסף תגובה
במקום תרופות רינת 26/11/2018 18:49
  • את עוברת תקופה קשה וזקוקה לעזרה חיצונית. זו לא חייבת להיות עזרה תרופתית. מי שעזרה לי היתה טל אור המדהימה, שבשלוש פגישות הוציאה אותי מדכאון. פני אליה ואני מאמינה שהיא תעזור גם לך. הנייד שלה 0547223712

  • + הוסף תגובה
ליהי ליהי 06/02/2019 09:49
  • אני גם סובלת מסטרס מתח וחרדות בהתקפים רעידות חולשה קשה לי לאכל ירדתי במשקל לקחתי כדורשל ציפרלקס 10 מג חצי כדור ועשה לי רע. אני לא יודעת אם זה ביגלל הכדור איך ששתיתי אותו ניהיו לי נימולים בכל הגוף חולשה רעד דופק מהיר והיפסקתי את הכדור ואני ממשיכה להרגיש רע זה כשור לכדור או לחרדות שיש לי?

  • + הוסף תגובה
ליהי ליהי 06/02/2019 09:54
  • אני גם סובלת מסטרס מתח וחרדות בהתקפים רעידות חולשה קשה לי לאכל ירדתי במשקל לקחתי כדורשל ציפרלקס 10 מג חצי כדור ועשה לי רע. אני לא יודעת אם זה ביגלל הכדור איך ששתיתי אותו ניהיו לי נימולים בכל הגוף חולשה רעד דופק מהיר והיפסקתי את הכדור ואני ממשיכה להרגיש רע זה כשור לכדור או לחרדות שיש לי?

  • + הוסף תגובה
טיפול יוסף 04/12/2019 20:49
  • היי יונית האם את יכולה לסייע לי אמא שלי בדיוק עם אותם בעיות וקושי במטלות הבית אשמח לתשובה

  • + הוסף תגובה
שאלה קרינה 09/11/2018 03:05
ציפרלקס ואישפוז א.א 02/12/2019 09:57
  • שלום.אני בת 32 ובשנה האחרונה אני חווה לחץ קשה מאוד בכול תחומי החיים.אני מציינת שאני סובלת מהפרעות בקצב הלב ומטופלת במקרה הצורך בתרופה.החלטתי ליטול ציפרלקס ואכן הרופא אישר.ביום השלישי לנטילת הציפרלקס הרגשתי בעבודה תחושה קשה מאוד של חום גוף ושריפה פנימית קשה שמלווה שטעם מר בפה ובקוצר נשימה ואושפזתי עם דופק 150(שזה קורה לי הרבה הדופק המהיר)לא היה לי מוזר הדופק המהיר אלא התחושה הקשה שעברתי.בבית חולים טוענים שאין קשר בין ציפרלקס לריטמיקס שאני נוטלת וכשירד הדופק שיחררו אותי.אין להם סיבה רפואית למה שהיה לי ואני מציינת שגלי החום והסחרחורות נמשכו עד הערב ויום למחרת הרגשתי חולשה וגם כול היום היה מלווה בדחף חזק כול הזמן להתפנות.למה זה קרה?אולי אני רגישה לציפרלקס?אולי חוויתי התקף לחץ???

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!