לא רק קשיים לימודיים: הפרעת קשב וריכוז בגיל ההתבגרות

דחייה חברתית, קשיים ביצירת קשר עם המין השני וכמובן קשיים לימודיים: כולם מאפיינים בני נוער הלוקים בהפרעת קשב וריכוז (ADHD). כיצד ניתן לסייע להם, והאם מומלץ לשלוח לאבחון גם בשלב מאוחר?

כתבה פרסומית כתבת חסות
מאת:


תאריך עדכון: 30/08/2015
הכתבה בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני
בשיתוף עם ד"ר גבי וינשטיין
מומחה בנוירולוגיה
הצג טלפון מספר מקשר
i

כל הורה בישראל ובעולם המערבי מודע כיום להפרעת קשב וריכוז (ADHD), חלקם אף התוודעו אליה באופן אישי בעקבות אבחון ילדיהם כסובלים מההפרעה. למעשה, ההערכה היא כי כ-10% מהילדים בישראל סובלים מההפרעה. בעבר הסברה הייתה כי מדובר בהפרעה הקיימת בילדים ונעלמת בבגרות, אך בשנים האחרונות חלה עליה במודעות לקיומה של ההפרעה בקרב מבוגרים ולהשלכותיה.


קראו עוד: כל מה שאתם חייבים לדעת על הפרעת קשב וריכוז


אדם הסובל מהפרעת קשב וריכוז מתאר אותה לרוב כמגוון גירויים ומחשבות החולפות בראשו בו זמנית ואינם מאפשרים לו להתמקד בפעולה אחת ולהשלים אותה כנדרש. בהתאם, אבחון ההפרעה מתבסס על קיומם של מצוקה או קושי, הבאים לידי ביטוי באחת או יותר מהמסגרות השונות של האדם - בית ספר, משפחה, מסגרת חברתית ועוד. הפרעת קשב וריכוז עשויה להתבטא בסימפטומים הנוגעים לקשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות. בקרב מתבגרים שלא אובחנו בילדותם קיים לעתים קושי לאבחן את אותה, כיוון שלא פעם אנו מוצאים דמיון בין סימפטומים של הפרעת קשב ובין התנהגויות האופייניות לגיל ההתבגרות. 


אבחון ההפרעה בקרב מתבגרים נעשה תוך בחינת היסטוריית ההתנהגות של המתבגר כילד, זאת על יד תשאול המתבגר וסביבתו, בדגש על הוריו ומוריו. הרופא המאבחן בוחן האם המתבגר סבל בעבר מסימפטומים של ההפרעה, גם אם ברמה פחותה, כזו שלא הפריעה לתפקודו. חלק מהסובלים מההפרעה מגיעים לאבחון רק בגיל ההתבגרות, למרות שההפרעה הייתה קיימת ברקע עוד בילדות. הדבר נובע לרוב מעלייה בעומס, בדרישות ובציפיות הסביבה מהמתבגר, עם הגיעו לגיל תיכון, כאשר מחויבויות חדשות ומאתגרות גורמות לו לתחושת מצוקה. כאשר המתבגר אינו מצליח להתמודד עם דרישות אלו בהצלחה, צפים הסימפטומים של ההפרעה והיא מופיעה כביטוי למצוקה בה נמצא המתבגר.



הפרעת קשב וריכוז בגיל ההתבגרות: פגיעה בחיים החברתיים

חשוב להדגיש כי הפרעת קשב וריכוז משפיעה על כל תחומי החיים של המתבגר. בנוסף  להשפעת ההפרעה על הישגיו הלימודיים, היא עשויה להשפיע גם על התחום החברתי. כך, למשל, מתבגרים שסובלים מהפרעת קשב נוטים לאחר יותר, חלקם אינם מודעים לזמנים או נוטים להסחת דעת בקלות יתרה, ואף עלולים לשכוח מחויבויות שקבעו כלפי חבריהם. 


הפרעת קשב וריכוז. משפיעה על כל תחומי החיים של המתבגר


גיל ההתבגרות הינו תקופה בה אנו מתנסים לראשונה גם ביחסים אישיים ובזוגיות, והפרעת קשב וריכוז שאינה מטופלת עלולה להטיל צל גם בתחום זה. כך, כאשר דעתו של אדם הסובל מההפרעה מוסחת בקלות, הדבר עלול להיתפס על ידי בן הזוג כחוסר עניין או חוסר הבנה, ובהתאם להוביל למתחים ואף לפירוק הקשר. בקרב חלק מהמתבגרים ההפרעה מתבטאת באימפולסיביות וגורמת להם להתפרץ בקלות. התנהגות אימפולסיבית עשויה להוביל לדחייה חברתית ואף לקשיים בתוך המסגרת המשפחתית. במקרה של התנהגות אימפולסיבית החוזרת על עצמה, מומלץ כי ההורים ישוחחו על הנושא עם המתבגר, במטרה להבין האם הוא מודע להתנהגותו ומסוגל לשלוט בה.



החשיבות של האבחון בגיל ההתבגרות

מכאן ברור כי אבחון הפרעת הקשב והטיפול בה הינם בעלי משמעות רבה גם בגיל ההתבגרות. מעבר לתרומת הטיפול לתפקוד המתבגר במסגרת הלימודית, פעמים רבות הטיפול מוביל לשיפור גם בפן הרגשי והנפשי. כך, מתבגר הסובל מהפרעה שאינה מטופלת עלול לחוות תחושת כשלון, החל מהישגיו הלימודיים ועד למסגרת החברתית, שעלול להוביל אותו להתרחקות מהסביבה, לעתים עד כדי התבודדות. 


מתבגרים נוטים לא פעם להשוות את עצמם לסביבתם הקרובה, ותחושה של נחיתות או חוסר הצלחה בהשוואה ליכולותיהם של אחרים, עשויה להוביל לתחושת כשלון עצמי. כישלונות אלו הינם בעלי השלכה ישירה על המתבגר, בייחוד בתקופה חשובה זו, בה מתהווה תחושת הערך העצמי של האדם, והדבר עשוי להוביל לחוסר בטחון עצמי ולירידה בתחושת הערך העצמי. טיפול ושליטה בהפרעה יסייעו למתבגר להתמודד עם הקשיים והמצוקות אותם הוא חווה במסגרות השונות, ובטווח הארוך יובילו להעלאת תחושת הערך העצמי שלו והביטחון שלו בעצמו וביכולותיו. 


הטיפול יכול להיות תרופתי, התנהגותי או שילוב של השניים. טיפול התנהגותי כולל אימון ולימוד שיטות, תבניות התנהגותיות וטיפים המסייעים לסובלים מההפרעה להתגבר על הקשיים היומיומיים שהם חווים.


כיום קיים מגוון רחב של טיפולים תרופתיים להפרעת הקשב, לרבות משפחות טיפול נוספות, העומדות בפני מי שהטיפול בריטלין לא סייע להם, והינן יעילות באותה המידה ובעלות תופעות לוואי פחותות. חלק מהתרופות הללו זמינות במסגרת הביטוחים המשלימים של קופות החולים, וישנה חשיבות גדולה לכך שכולן יהפכו לנגישות עבור מי שזקוק להן. 


ההיצע המגוון בטיפולים מאפשר התאמה מיטבית של הטיפול התרופתי למטרת הטיפול. כך, אלו שההפרעה מתבטאת אצלם בעיקר במסגרת הלימודית, יכולים להיעזר בטיפולים בעלי משך השפעה קצר טווח, ולעמת זאת מתבגר שמעוניין בשמירה על איזון ההפרעה גם בשעות אחר הצהריים, על מנת שיוכל לקחת חלק בחוגים ולפגוש חברים, יוכל לקבל טיפול בעל משך השפעה ארוך טווח - חלקם אף בעלי השפעה של עד 14 שעות. 


הפרעת קשב אינה צריכה להיות מעמסה. הסובלים מההפרעה גדלים לא פעם להיות מבוגרים יצירתיים, מוכשרים וחכמים יותר. אבחון וטיפול בה יסייע להם להגיע להישגים ולממש את הפוטנציאל שלהם.


הכותב הוא מומחה בנוירולוגיה, מכבי שירותי בריאות



ד"ר גבי וינשטיין, מומחה בנוירולוגיה

עדיין מתלבטים? להתייעצות עם ד"ר גבי וינשטיין השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >



פורום הפרעות קשב וריכוז, ADHD

ד"ר גלעד חבצלת

ד"ר גלעד חבצלת מומחה לרפואת ילדים, מטפל בהפרעות קשב
ד"ר גלעד חבצלת מומחה לרפואת ילדים, מורשה משרד הבריאות לאבחון וטיפול בהפרעת קשב וריכוז בילדים ומבוגרים.ד"ר חבצלת מנהל פורום הפרעות קשב וריכוז, ADHD באתר אינפומד.ד"ר חבצלת מומחה לטיפול בהרטבת לילה ומנהל עוד...

דר' אולגה קובלצ׳וק

דר' אולגה קובלצ׳וק מומחית בפסיכיאטריה ילדים ונוער
ד"ר אולגה קובלצ'וק מטפלת במרפאה פרטית בחיפה, במגוון הפרעות נפש בילדים, מתבגרים ומבוגרים. מטפלת בהפרעות התנהגות, הפרעות חרדה, הפרעות קשב וריכוז, הפרעות מצב רוח, מתן חוות דעת פסיכיאטרית, חוות דעת עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • מעבר לויואנס
  • קשובה
  • 25/05/2019 12:27
  • שלום, בת 34,שוקלת 52 ק"ג. אובחנתי ב-ADD רק לאחרונה. לאחר ניסיון די טוב של כשלושה חודשים עם אטנט, הרופא שלי הציע שאנסה ויואנס. הסיבות הן שאני מעכלת את האטנט יחסית מהר ולכן התרופה משפיעה עלי עד 4 שעות גג, לפעמים גם פחות, תלוי במינון. ליום יום לקחתי 12.5 מ"ג ולמטלות שדורשות ריכוז גבוה יותר לקחתי 15 מ"ג. כמעט ולא היו לי שום תופעות לוואי, במיוחד לא ב12.5 מ"ג, מלבד אובדן תאבון וקושי בהרדמות. מלבד זאת - הכדור עשה לי הרבה מאוד טוב. לאחר התייעצות עם רופאת שינה היא הנחתה אותי לא לקחת אטנט מעבר לשעות הבוקר, כך שההשפעה הקצרה שלה עלי ביחד עם ההנחיה הזאת הופכת את האטנט לטיפול לא אפקטיבי עבורי. בכל מקרה נטלתי אותה לרוב בשעות הבוקר המאוחר או צהריים, כי כך הסתדר לי יחד עם יקיצה מאוחרת, עקב בעיות שינה. הרופא המטפל אגב טוען שאין קשר בין האטנט להפרעות השינה,ואני נוטה להסכים איתו. אשמח לדעה נוספת לגבי זה... בכל מקרה - היום התחלתי לקחת ויואנס 30 מ"ג לראשונה. חלפה אולי שעה מתחילת ההשפעה ואני כבר מרגישה מאוד רע. מעט בחילה, סחרחורת, חולשה ותחושת נוקשות מוזרה בשרירים (כאילו קשה לי לזוז ולשלוט בגוף), תחושת עוררות עדינה מאוד וכמעט ולא מורגשת לצד תחושת עייפות במקביל וקשב רע יותר מהרגיל. אני יודעת שקשה לדעת משעה בלבד, אבל על מה לדעתכם זה יכול להעיד? זה מזכיר לי מעט את התחושה שהיתה לי עם אטנט 10 מ"ג, שהיה לי מעט נמוך. האם זה בהכרח מעיד על מינון נמוך מדי? או שאולי התרופה פשוט לא מתאימה לי? קצת מלחיץ אותי להתנסות במינונים עם תרופה שטווח ההשפעה שלה ארוך כ"כ... או שזה נורמלי לתקופת הסתגלות? וכמה זמן צריך לקחת את הויואנס כדי לדעת אם היא מתאימה או אחרי כמה זמן אפשר לשנות מינון? עם האטנט לא הרגשתי ככה כאשר העליתי את המינונים בהדרגה. התופעות לוואי של האטנט היו רק כאשר "קפצתי" במינון ואז ההשפעה היתה חריפה מדי, או כשהמינון היה נמוך... אשמח לתשובה. תודה!

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • עצבות ואטנט
  • אופק
  • 23/05/2019 16:18
  • היי, אני בן 23 ולומד בדיוק לפסיכומטרי. בגלל הלימודים אני לוקח כל יום אטנט, בין כדור לחצי כדור. בכל פעם שההשפעה מגיעה ל2~ שעות האחרונות שלה אני מתחיל לחוש עצבות, האם יש דרך לפתור את זה? אני נמצא בתקופה עם מספר אירועים מעט קשים ובדר"כ הם הסיבות לעצבות אבל ללא האטנט אני אפילו לא מתעסק בזה. אשמח להמלצה. שכחתי רק לציין שניסיתי גם ריטלין וקונצרטה במינונים נמוכים והאטנט השפיע הכי פחות מבחינת התופעות לוואי

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • אטנט -חולשה, חולשה בכפות רגליים
  • יונתן
  • 21/05/2019 14:38
  • שלום בן 36 בריא בדרך כלל מ2015 יש לי בעיית עייפות כרונית שלא מצאו לה את הסיבה ( כנראה שינה לא טובה) בכל אופן שאלתי היא לגבי אטנט- אני משתמש בו פעם ב-חודש ביום שבת בלילה ( ביצוע משימות) ותמיד אחר כך יש לי חולשה בכפות רגליים, ירכיים, בגוף-יותר מהרגיל יש קשר בין אטנט לבין חולשה לאחר שההשפעה פגה? אני לוקח על בטן ריקה ולא אוכל למשך 8 שעות 20 מ"ג

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • קודם כל מומלץ לא ליטול אטנט על בטן ריקה. אין לי אפשרות ללא מידע מקיף ובדיקה רפואית מעמיקה לקבוע האם החולשה קשורה לאטנט. אתה מתאר מצב של לילה ללא שינה ובצום שהוא לעצמו יכול להסביר את החולשה.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס

רופאים בתחום
ד"ר אלי הימן ד"ר אלי הימן
מומחה לנוירולוגיה ואפילפסיה ילדים קרא עוד
פרופ' בלה גרוס פרופ' בלה גרוס
נוירולוגית מומחית ומנהלת מרפאה פרטית בקריית חיים,... קרא עוד
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ