לא רק בזריקות: כל מה שצריך לדעת על חיסון נגד אלרגיה

יותר ויותר מבוגרים וילדים סובלים בשנים האחרונות מאלרגיות שונות, הגורמות להם לסבל רב. הפתרון: חיסון נגד אלרגיה. מהם אחוזי ההצלחה במקרים של נזלת אלרגית, כיצד מתבצע החיסון ומהו הטיפול החדשני שאינו מצריך זריקות? המדריך המלא
כתבה פרסומית כתבת חסות


אלרגיה הפכה לאחת הבעיות הכרונית המטרידות ביותר בשנים האחרונות. נזלת אלרגית, שיעול ואסתמה, סינוסיטיס, בעיות עור, אלרגיה למזון ותרופות, אלרגיה לדבורים - כולם מקרים הנובעים מאלרגיה ופוגעים באיכות החיים.


קראו עוד: אלרגיה או רגישות למזון? כך תדעו


בתחילת המאה ה-20, בטרם הבינו מה זו אלרגיה, היו רופאים ששמו לב לכך שחלק מהחולים מחלימים מהאלרגיה על ידי כך שמתפתחת עמידות לגורם האלרגני. החוקרים החלו לנסות ולחסן את אותם חולים באמצעות מחוללי האלרגיה - וההצלחה הייתה משמעותית. היו אלו הרופאים הבריטים נון ופיירמן שבשנת 1,911 פרסמו את ממצאיהם בקהילה המדעית ומאז, למרות שחלפו יותר ממאה שנה, הטיפול ה"מוזר" הזה לא רק של נעלם אלא התפתח מאוד.


למרות שיש כיום תרופות יעילות וטובות לאלרגיה, הרי שחלק גדול מהמטופלים אינו חש שהתרופות מספיק יעילות. אחרים מרגישים שהאלרגיה פוגעת מאוד באורח החיים שלהם, ומקווים להיפטר ממנה אחת ולתמיד. לכן, למרות שהטיפול החיסוני לא תמיד פשוט, הוא לא איבד מהפופולריות שלו בעולם. בנוסף, במהלך השנים נצבר ניסיון רב בשימוש הנכון בחיסונים ויעילותם הוכחה במחקרים רבים, שפורסמו בעיתונות המדעית הבינלאומית. 



מהו חיסון נגד אלרגיה?

אלרגיה פירושה רגישות יתר של מערכת החיסון כלפי חומרים שונים. בשיטת החיסון אנחנו מציגים בפני תאי המערכת החיסונית את המולקולות הגורמות לאלרגיה מתוך תקווה שחשיפה הדרגתית זו "תשכנע" את מערכת החיסון ליצור עמידות כלפי אותן מולקולות. במילים פשוטות, בכך שאנו נותנים שוב ושוב מדי תקופה חיסונים לאלרגיה אנו גורמים ליצירת עמידות מחודשת כלפי החומרים אליהם רגישה מערכת החיסון.


חיסון נגד אלרגיה

חיסון נגד אלרגיה. יצירת עמידות מחודשת לחומרים אליהם רגישה מערכת החיסון


תהליך העמידות המתפתח אינו ברור לגמרי וישנן השערות רבות לגבי המנגנון שעומד מאחוריו. במחקר שלי ושל עמיתי מצאנו, למשל, שהחיסונים עשויים לשנות את מבנה תאי ה-T של המערכת החיסונית.



מתי מוצע טיפול חיסוני?

טיפול חיסוני לאלרגיה מוצע במצבים הבאים:


-אלרגיה לארס דבורים, צרעות וכו'.


-נזלת ואסתמה אלרגית. 


-בעיות עור אלרגיות.


-אלרגיה למזון. 


-אלרגיה לתרופות. 


בשתי  הקטגוריות הראשונות קיימות הוכחות מובהקות ליעילות הטיפול החיסוני, בעוד שבקטגוריות האחרות היעילות עדיין נמוכה. ההחלטה על טיפול חיסוני תילקח על בסיס שקלול חומרת המחלה, מידת הסבל, כמות התרופות להן זקוק המטופל ועוד. ההחלטה תתקבל על ידי החולה, בהתאם להמלצת הרופא המומחה.



כיצד מתבצע חיסון נגד אלרגיה?

טיפול חיסוני (חיסון נגד אלרגיה) מתבצע באמצעות מתן ריכוזים עולים של החומר או החומרים אליהם החולה אלרגי. השיטה הקלאסית היא באמצעות זריקות תת עוריות, אך בשנים האחרונות התפתחו שיטות חדשות וקלות יותר, כמו טיפות הניתנות מתחת ללשון, טבליות ואפילו מדבקות.


הזריקות ניתנות בתחילה באופן "צפוף" ובמינון הולך ועולה עד אשר מגיעים ל"מנת אחזקה". בדרך כלל מדובר על מרווחים של פעם בארבעה עד שישה שבועות. משך הטיפול של מנת אחזקה לא קבוע, אך מקובל שהוא יינתן לאחר כשלוש או ארבע שנים לפחות.

 

לעתים, על פי האפשרויות במרפאה או העדפות המטופל, ניתן לבצע מספר רב של זריקות באותו היום. ניתן גם לעשות את הדבר ההפוך, ולרווח את ההזרקות על פני חודשים.


ניתן לתת את החיסונים בכל גיל, הם לא כואבים כלל ואני כבר לא מתפלא לראות ילדים קטנים קופצים בזריזות על מיטת הטיפולים שלי, מפשילים שרוול ומצפים לחיסון - בעוד הוריהם מפטפטים בחדר ההמתנה. לאחר החיסון יש להמתין מספר דקות, ואז ניתן לשוב הביתה. 


חשוב להדגיש כי יש צורך בניסיון רב ובמומחיות בכדי למצוא מהו הגורם הרלוונטי לאלרגיה וכיצד לתת את החיסון הנכון. 



האם יש סיכונים בחיסון נגד אלרגיה? 

בטיפול חיסוני (חיסון נגד אלרגיה) יש חשש של תגובה אלרגית מיידית. תגובה זו מתרחשת תוך דקות ספורות לאחר החיסון, ומתבטאת בדרך כלל על ידי גרד במקום ההזרקה. לעתים רחוקות יכולה להופיע גם פריחה, נזלת או קושי בנשימה. מסיבה זו לכל מטופל נקבע המינון המתאים לו וכן נעשה שינוי במינון בהתאם למצבו, כאשר המטרה היא לבחור ולתת את המינון האפקטיבי והבטוח ביותר האפשרי.


חשוב להדגיש כי אין כל תופעות לוואי ארוכות טווח או מצטברות וכי החיסון בטוח לשימוש גם בילדים וגם בנשים בהריון.



מה ניתן לצפות מחיסון נגד אלרגיה? 

חיסון נגד אלרגיה הוא הטיפול היחיד כיום שמציע שינוי במהלך המחלה, ולא רק דיכוי הסימפטומים והנזקים. טיפול חיסוני משפר בהדרגה את הסימפטומים. מידת התועלת וקצב השינוי שונה ממחלה למחלה ומחולה לחולה. סיכויי ההצלחה קרובים ל90% בחיסון לארס דבורים, למשל, אך בנזלת אלרגית ובאסתמה הוא מוערך בכ-70% ובחלק מהחולים אנו רואים רק שיפור חלקי, כלומר ירידה במידת הרגישות אך לא העלמות מוחלטת של האלרגיה. באלרגיה למזון שיעור ההצלחה של החיסונים הוא עדיין נמוך מאוד - אך בהחלט מומלץ לנסות אופציה זו.



מהו החיסון התת לשוני נגד אלרגיה? 

כאמור, בשנים האחרונות חלה פריצת דרך בכל מה שקשור בחיסונים נגד אלרגיה עם כניסתו של הטיפול החיסוני התת לשוני. העיקרון דומה מאוד לחיסונים הרגילים, אך ישנו הבדל אחד גדול: במקום זריקה מקבל המטופל טיפות לפיו, מתחת ללשון.


כיוון שלא מדובר בזריקות את החיסון התת לשוני נגד אלרגיה יכול המטופל לעשות בעצמו בבית,  לאחר שקיבל הדרכה מפורטת מרופא האלרגיה. גם כאן, כמו בחיסון הרגיל, אנו מתאימים לכל חולה את הרכב החיסון המתאים לו, בהתאם  לסוג האלרגיה וחומרתה.


שיטה זו של חיסון תת לשוני נגד אלרגיה נהוגה כבר שנים ארוכות באירופה והיא הופכת פופולרית יותר ויותר גם בארצות הברית ובישראל. החיסון יעיל ובטוח, בדומה לחסון נגד אלרגיה בזריקה, והוא נעשה במרפאתי כבר מספר שנים בהצלחה.


הבעיה העיקרית עם חיסון זה היא עלותו. החיסון עדיין אינו כלול בסל הבריאות הממלכתי ולכן אינו מסובסד על ידי קופות החולים. גם היבוא שלו לארץ עדיין נתקל בקשיים. 



מהו החיסון נגד אלרגיה למזון?

מספר הסובלים מאלרגיה למזון בעליה, ויש מי שאף מגדירים זאת כמגיפה. אלרגיה למזון לא רק פוגעת באיכות חייהם של הילדים והמבוגרים הסובלים ממנה, אלא ממש מסכנת את חייהם.


בשל הסיכון הגבוה להלם אנפילקטי החיסונים למזון נחשבו תמיד למסוכנים מאוד. יעילותם נמוכה למדי ולרוב הסיכון לתופעות לוואי ואפילו לסכנת חיים הוא גדול מאוד. לכן טיפולים אלו חייבים להתבצע במסגרת מרפאות אלרגיה בבית החולים.


לאחרונה מצאנו שגם כמויות זעירות של המזון עשויות להשרות חיסון, ולכן אנו נוקטים כיום בשיטת חיסון לאלרגיה למזון באמצעות כמויות זעירות של הגורם האלרגני ועיבודו על ידי אפייה - מה ששיפר מאוד את בטיחות הטיפול והקטין את הסיכון.



ד"ר קובי שדה, מומחה באלרגיה ואימונולוגיה

עדיין מתלבטים? להתייעצות עם ד"ר קובי שדה השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים אלרגיה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
אלרגיה למוקסיפן- ילדה חני 17/02/2020 14:10
  • צהריים טובים, בתי בת 3.4 קיבלה מוקסיפן למשך שבוע לטיפול בדלקת ריאות. יום / יומיים לאחר סיום הטיפול, הופיעה פריחה בכל הגוף כולל בפנים. הפריחה עברה לאחר יום (קיבלה טיפות פניסטיל). רופא הילדים חשד שמדובר באלרגיה למוקסיפן. האם סביר שתתפתח תגובה אלרגית למוקסיפן יום יומיים לאחר סיום הטיפול? האם כדאי לעשות בדיקות נוספות או שאופי הופעת הפריחה מעיד במקסימום על רגישות קלה שאפשר להתעלם ממנה?

  • + הוסף תגובה
אלרגיה לתפוא א 15/02/2020 14:38
  • בת 35 בהריון שני, אלרגיה לתפוא דרגה 2 בפעם האחרונה שבדקו בגיל 30. סובלת גם מחרדה אבל לא מטופלת תרופתית. מספר תגובות לאחרגיה בעבר כולל שוק אנפילקטי בילדות, ויש לי הרבה חרדה סביב הנושא. לאחרונה אתמול לפני כ14 שעות אכלתי במסעדה ולא נראה שהיה משהו שמסוכן לי אך בכל זאת בלחץ וקצת מגרדת בידיים, טיפה אדום היה ועבר,לא לוקחת טלפסט כרגע בגלל ההיריון (באלרג'י יש עמילן ואסור לי היות ויכול להיות מתפוא), לעיתיםמרגישה משהו פנימי בגרון אבל זה גם קורה לי הרבה מחרדה סביב הנושא ועובר... איך אפשר לדעת האם מדובר בתגובה אלרגית אמיתית או נטו חרדה? איך מבדילים? כמה זמן אחרי כביכול חשיפה לאלרגן יכולה להיות תגובה ומתי אפשר להירגע סופית? האם טלפסט בטוח בהריון? הבנתי שהדעות חלוקות... ואפיפן?

  • + הוסף תגובה
חרדה ד"ר קובי שדה 15/02/2020 23:50
  • זה נשמע יותר כמו חרדה . אלרגיה תתבטא מיידית ולא אחרי 14 שעות ... אם אינך בטוחה, הגיעי למרפאתי לבירור. מותר לקחת את התרופות שציינת

  • + הוסף תגובה
תודה ושאלה א 16/02/2020 09:56
  • תודה קודם כל. האם אתה מקבל דרך קופ"ח? אשמח לפרטים לבירור. ובמידה וישנה תגובה אלרגית קלה בטווח שעתיים כמו פריחה מקומית קטנה, ולא מטפלים בכדור או משהו, היא יכולה להחמיר למצב מסוכן לאחר יום יומיים או לא? (במקרה כזה שאין חנק או משהו אלא תחושות שהן ספק אלרגיה ספק חרדה). האם רופא יכול להגיד באופן וודאי אם מדובר בתגובה אלרגית או לא גם לאחר זמן כזה?

  • + הוסף תגובה
תשובה ד"ר קובי שדה 17/02/2020 12:22
  • פרטים על המרפאה www.allergynet.co.il אני מקבל גם קופ]ות חולים (רובן) המצב המסוכן באלרגיה הוא בשעה הראשונה ולא בימים שאחר כך

  • + הוסף תגובה
מינון יתר של סטרונאז יותם 16/02/2020 10:26
  • אני במשך שנים צורך סטרונאז לטיפול בנזלת אלרגית כתוצאנ מאלרגיה לקרדית האבק, בעקרון אמורים להשתמש כל יום ב2 לחיצות לכל נחיר אבל אני השתמשתי והייתי משתמש בכמות שהיא פי 3-4 מהכמות הזאת ולפעמים אפילו יותר אך לא הייתי משתמש בכל יום ככה שהייתי מסיים בקבוקון של תרסיס בחודש -חודשיים , האם גרמתי לעצמי נזק? ראיתי באינטרנט על תסמונת קושינג או תת פעילות של בלוטת האדרנל האם זה יכול לקרות מאופן לקיחה כזה? או האם יכולות להיווצר בעיות אחרות כתוצאה מכך? יש לציין שאני בן 24 ולוקח את התכשיר בערך מגיל 14. האם אני אמור כל יום להשתמש בתכשיר במינון שצריך וזה יהיה עדיף(המינון הגבוה יותר איפשר לי לא להשתמש כל יום)? תודה רבה!

  • + הוסף תגובה
הסבירות לנזק היא אפסית אך היבדק עיי רופא המשפחה ליתר בטחון ד"ר קובי שדה 17/02/2020 12:20

הצטרפו לאינדקס הרופאים!