גיליתם מום בעובר? המדריך שיעזור לכם לקבל החלטה

על פי הערכות כ-5,100 תינוקות בשנה נולדים עם מומים. מה האתגר העומד בפני ההורים, מה עליהם לעשות, מדוע חשוב לפנות למרפאת מומים ומתי מתקבלת החלטה על ביצוע הפלה? מומחה מסביר
כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 19/03/2018

מידי שנה, ב-2%-3% מן הלידות, נולדים תינוקות בעלי מום – החל ממומים קלים, כגון עיוותים בגפיים, וכלה במומים שאינם מאפשרים חיים. בחישוב פשוט, בישראל, מתוך כ- 170 אלף לידות בשנה, כ-5,100 תינוקות עשויים להיוולד עם מום. במקרים בהם מתגלה בעיה בעובר או שקיים מום מולד, חייהם של ההורים עוברים טלטלה והם עומדים בפני סימני שאלה רבים.  


קראו עוד: CMV בהריון: מתי זה מסוכן ומה אפשר לעשות?


כיצד מאבחנים מום בעובר?

בדיקת האולטראסאונד, טכניקת הדמיה שאינה כרוכה בגורמי סיכון כלל, מהווה את אבן הפינה לאבחון מוקדם של מומים ובעיות בעובר. החידושים והשינויים הרבים שחלו בשנים האחרונות במיילדות המודרנית לא פסחו על תחום האבחון הטרום לידתי, וחלק ניכר מהם נזקף לזכות הפיתוחים השונים של טכניקת האולטראסאונד, שהפכה להיות הכלי האבחנתי הראשון במעלה העומד לרשות המיילד כיום, והיא מהווה את האמצעי החשוב ביותר בניטור ההריון ובהבנת התהליכים הפיזיולוגיים הקורים לאישה ולעוברה. 


בדיקת האולטראסאונד בהריון מאפשרת לנו להעריך את מבנה גוף העובר לפרטיו כבר מהשליש הראשון, לזהות מבנה אנטומי תקין ולאתר את החריג. האולטראסאונד אף הפך לחלק אינטגרלי מהאבחון הגנטי הטרום לידתי. צירוף של מומים מולדים יכול לכוון לתסמונת גנטית, המחייבת הערכה של הכרומוזומים בעובר. 


מה האתגר העומד בפני הורים שגילו מום בעוברם?

אחת הבעיות הקשות ביותר הניצבות בפני זוגות רבים הינה ההתמודדות עם הלא תקין. במקרים בהם מתגלה בעיה בעובר או קיים מום מולד, המשפחה עוברת התמודדות קשה ביותר עם הבלתי נודע ועם מצב בו לא נתקלו מעולם בחיי היום יום שלהם. הבלבול הינו רב, המבוכה גדולה והיא מלווה בדרך כלל בפחד וחרדה. 


התמונה של בני זוג מבולבלים וחרדים, המתרוצצים מרופא אחד למשנהו ומנסים לשאוב אינפורמציה, הפכה לחלק משגרת חיי מחלקות היולדות בבתי החולים הארץ ובעולם. לא תמיד בני הזוג מקבלים את המידע הנכון והרלוונטי למקרה שלהם, לא תמיד הם מקבלים אותו מהאנשים הנכונים והמומחים בתחומם, ולעתים רב הבלבול מן העזרה כאשר זוגות אלה מקבלים דעות סותרות מרופאים שונים, טובים ככל שיהיו. 


אם כך, בני זוג שבעוברם נתגלה מום מולד ניצבים בפני מכלול בעיות הדורשות פתרון מיידי: 

א. אימות של הממצא – האם באמת קיים מום? מה חומרתו? 

ב. למי פונים בבקשת עזרה? לרופא הנשים המטפל? לרופא המשפחה? לקרוב משפחה שהוא רופא, אך בתחום אחר? לחברים? 

ג. כיצד לברר אם טיפול מסוים המוצע לבני הזוג הינו הנכון? 

ד. ממי לקבל חוות דעת נוספת? 


לא תמיד בני הזוג מקבלים את המידע הנכון והרלוונטי למקרה שלהם


כיצד מתמודדים?

ההתרוצצות לרוב מתחילה אצל רופא הנשים המטפל, ומשם ממשיכה לרופא המשפחה, רופא הילדים, היועץ הגנטי, בית החולים, מכוני אולטראסאונד אחרים, רופאים פרטיים ועוד. כל היועצים הינם רופאים טובים, אך לא תמיד מתמצאים היטב במומים מולדים. התוצאה עשויה להיות הפסקת הריון, פעמים רבות שלא לצורך, או המשך הריון פגוע עם תוצאות הרות אסון למשפחה, לאחר הלידה. 


על מנת למנוע התרוצצות מיותרת וחרדות לאורך זמן, יש לפנות למרפאת מומים מיוחדת בה יושבים רופאים מומחים מכל התחומים הקשורים באבחון וטיפול בעוברים בהם נתגלו מומים מולדים בבדיקות אולטראסאונד טרום לידתי. לאחר גילוי מום בעובר והפניית האישה למרפאת מומים, היא תעבור בדיקת אולטראסאונד נוספת לאימות הממצאים. לאחר הבדיקה יוזמנו בני הזוג (ובני משפחה נוספים הרוצים להשתתף) לדיון בבעיה, שלאחריו צריכה להיות בידיהם כל האינפורמציה הרלוונטית לקבלת החלטה.


מה היתרונות בפנייה למרפאת מומים?

למרפאת מומים יתרונות מעצם היותה מורכבת מצירוף של גורמים רבים המסוגלים לרתום את הידע שברשותם לרשות בני הזוג. צוות במרפאת מומים לרוב כולל מומחה לאולטראסאונד, רופא תינוקות, יועץ גנטי, רופא ממרפאת הריון בסיכון גבוה, מומחים למומים ספציפיים ועובדת סוציאלית בעלת הכשרה מיוחדת לטיפול בבעיות הכרוכות במומים. מרפאות אלה מייעצות ומכוונות את בני הזוג ברגעים הקשים של קבלת האינפורמציה, הבנתה ועזרה בקבלת ההחלטות, כאשר התמיכה ניתנת מראשית התהליך ועד סופו. קיימת החלטה משותפת של הצוות לגבי ניהול המקרה הנדון, והאינפורמציה המועברת לבני הזוג ניתנת על סמך החלטה זו. 


למי הסמכות להכריע על הפסקת הריון?

התגובה האוטומטית שהייתה נפוצה בשנים האחרונות היא ש"מום שווה הפלה". נכון שעדיין בחלק מן המומים יש מקום לשקול הפסקת הריון, אך זו תעשה רק לאחר חשיבה נוספת והעברת הידע להחלטת ההורים, ופעולה מסודרת בהתאם לכך. 


בני הזוג נעזרים בהחלטת המומחים על מנת לגבש את דעתם במצב המאתגר אליו נקלעו, כאשר ההחלטה הסופית לגבי גורל ההריון היא שלהם בלבד. המקרים היחידים בהם ממליצים חברי המרפאה על הפסקת הריון הם מומים שאינם מאפשרים חיים של הילוד. בשאר המקרים, ניתן יעוץ בלתי מכוון, והסיוע לבני הזוג בא לידי ביטוי בקבלת החלטה משותפת ומוסכמת. 


קראו עוד: רשלנות רפואית בהריון ולידה: מתי יש סיבה לתבוע?


מומים הכרוכים בפגיעה קשה באיכות החיים של הילוד מוסברים לבני הזוג על ידי המומחים השונים וכל מקרה נדון לגופו. לעתים יש צורך במספר פגישות, שיחות, בדיקות נוספות (למשל MRI לעובר) וחוות דעת נוספות על מנת להגיע להחלטה הנכונה.



עדיין מתלבטים? להתייעצות עם פרופ' ישראל מייזנר השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים סקירת מערכות

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
מין העובר אפי 27/01/2020 15:16
  • שלום, בשקיפות בשבוע 12 ובסקירה בשבוע 18 נאמר שיש לי עובר ממין נקבה. היום בשבוע 21 נאמר לי שלפי מי שפיר זהו עובר זכר. טסתי לעשות סקירה מכוונת וראו אכן שזהו זכר. שאלתי היא-האם ידוע על תסמונות גנטיות שגורמות לאיברי המין להתפתח מאוחר? האם אני זקוקה ליעוץ גנטי?

  • + הוסף תגובה
מין עובר פרופ' יגאל וולמן 28/01/2020 08:57
  • יש לודא שלא קיים עיוות באיבר המין מסוג היפוספדיאס קשה דבר שמחייב ניתוח לאחר הלידה ֿהייתי פונה לבדיקה מכוונת לאיבר המין בהקדם

  • + הוסף תגובה
בהמשך שוב אני 28/01/2020 10:04
מומחה פרופ' יגאל וולמן 28/01/2020 11:28
סריקה מאוחרת לין 18/01/2020 02:19
  • שלום אני בת 41 עם הריון שני מטיפולי ivf בשבוע 22 ביצעתי אתמול סריקה מאוחרת. עד עכשיו כל הבדיקות שביצעתי יצאו תקינות כולל השקיפות עורפית ובדיקת מי שפיר. בבדיקה סריקה מאוחרת גם יצאה תקינה מלבד חדרי המוח. חדר ימני 9.2 מ"מ וחדר שמאלי 7 מ"מ. למרות שהרופא אמר שזה בסדר שזה נמצא בטווח הנורמה העליון אבל הוא רוצה לקבל חוות דעת נוספת לכן קיבלתי הפניה לבית חולים לבצע בדיקה מכוונת למוח העובר. רציתי לדעת האם חדרי מוח יכולים להתרחב או להתקטן? ומה הסיכונים? ואם זה יכול להשתנות? לפי מה שקראתי עד 10 מ"מ ואם זה מעל 10 מ"מ זה לא תקין. אני מאתמול אחרי הבדיקה בלחץ ובפחדים. מכיוון זה הריון מאוד יקר לי ולבן זוגי זה הריון שני לאחר 17 שנה אחרי לידת בני הבכור.

  • + הוסף תגובה
חדרי המח פרופ' יגאל וולמן 19/01/2020 07:18
  • כל זמן שתחת 10 ממ ומבנה המח מסביב תקין אין כל בעיה רוב הסיכויים שכך הדבר אך יש לעקוב גם עכישו וגם בשבוע 32

  • + הוסף תגובה
תודה רבה על המענה. לין 19/01/2020 07:53
  • אני אקבע תור לבית חולים איכלוב בתל אביב להפניה סריקה מכוונת למוח העובר שקיבלתי. הבדיקה צריך לבצע בשבוע 32 היא נקראת סריקה מערכות שלישית. האם היא גם מתבצעת בבית חולים או דרך קופת החולים אצל הרופא ביצעתי את הסריקות מערכות הקודמות?

  • + הוסף תגובה
סקירה מאוחרת תוצאה בעייתית גלי 07/01/2020 22:31
  • שלום פרופ, אני בשבוע 23 לאחר שקיפות עורפית לא תקינה 3.4 וציסטיק היגרומה בצוואר בסקירה מוקדמת, נשלחתי לדיקור מי שפיר והתוצאה היתה תקינה, באקו לב עובר נמצא VSD שהקרדיולוג לא ייחס לו משמעות. בסקירה מאוחרת נראה כפל עורף מעובה של 7.8 ממ ללא נוזל, וsandal sign. בשל הצירוך של הלב והכפל העורפי המליצו לנו על ביצוע בדיקת אקסום כדי לגלות האם מדובר בתסמונת נונה או תסמונות אחרות. מה דעתך על המצב שלי? ומה היית מייעץ לנו לבצע בשלב זה? (האקסום מאד יקר ואני לא מבינה לגמרי את החשיבות שלו לאור העובדה שרוב הסיכויים שאמשיך ללידה אלא אם כן יש סיכוי לתסמונת גנטית חמורה) תודה

  • + הוסף תגובה
אקסום פרופ' יגאל וולמן 08/01/2020 08:56
  • שני ממצאים בעובר אחד מעלים מאוד את הסיכון לתיסמונת אם את ממשיכה את ההריון בכל מקרה ללא כל קשר לבירור אזי אין מקום לבדיקה אך אם בנוכחות תיסמונת תחדלי את ההריון הייתי בודק

  • + הוסף תגובה
סקירה מאוחרת ממצאים בעיתיים גלי 08/01/2020 19:08
  • תודה על התשובה המהירה, השיקול שלי הוא כרגע האם יש תסמונות גנטיות שנבדקות באקסום לאחר תוצאה תקינה של ציפ גנטי, שמבחינה אנושית ומוסרית מצדיקות הפסקת הריון? ראיתי שעיקר הסיכון הוא לנונה, זאת תסמונת קשה אך לא מחייבת הפסקת הריון. יש קשות ממנה. יש מסכנות חיים? נכויות מורכבות? אם כן, נבצע את האקסום

  • + הוסף תגובה
יש פרופ' יגאל וולמן 09/01/2020 17:42

הצטרפו לאינדקס הרופאים!