יש לי CMV פעיל למעלה משנה, ואני מעוניינת להיכנס להריון. שמעתי שהווירוס עלול להפריע לכך ולכן אני חוששת מהריון כזה. תרופות, ויטמינים וצמחים לא הועילו. למה לא נותנים לי אפשרות לקבל תרופה ( גאנציקלוביר, פאסקרנט )? האם מסוכן לקחת אותן? אני מיואשת, תשושה ו

מומחה במחלות זיהומיות

מהי תופעת היפוטוניה אצל תינוקות, מה גורם לה, ואיך אפשר לטפל בכך?

היפוטוניה היא מושג כללי המתאר טונוס שרירי נמוך. הסיבות לכך בתינוקות יכולות להיות רבות, החל מזיהום, בעיה מטבולית, תסמונות תורשתיות, וכלה בבעיות בעצבים ובשרירים, והרשימה באמת ארוכה מלהזכיר כאן. הטיפול הוא בהתאם לבעיה. נדרשת הערכה ע"י נוירולוג ילדים. למידע נוסף- http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/ency/article/003298.htm

האם פרדניזון במינון של 2.5 מ"ג מהווה סיכון בשליש הראשון של ההריון?

כאשר יש צורך בתרופה, ניתן להשתמש בה גם בהריון. מחקרים הוכיחו שתרופה זו אינה גורמת למומים אצל העובר והיא משתייכת לקטגוריה B. אני מצרפת קישור למידע על התרופה באינדקס התרופות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/drug3.asp?dID=231

אני בשבוע 21 להריון. התגלו אצלי פוליפים בצוואר הרחם, חלקם מדממים. הוצא פוליפ אחד בגודל כ- 1.5 ס"מ. במידה והפוליפ אכן סרטני - האם אפשר לטפל בי מבלי להזיק לעובר? האם ניתן לחכות עם הטיפול בי עד ללידת התינוק? מהם האחוזים לגידול סרטני אצל נשים שהתגלה אצל

פוליפים בצוואר הרחם הם ממצא שכיח בנשים בתקופת הפריון. הפוליפ עשוי להיות יחיד, או להופיע בקבוצת פוליפים. הסיבה לכך אינה ידועה. מרבית הפוליפים קטנים בקוטרם מ- 3 ס"מ, ושינוי ממאיר - נדיר. יש להסיר את הפוליפים כאשר הם גורמים לסימפטומים (למשל דימום, או כאב בעת קיום יחסי מין) או כאשר הם גדולים. למרות השכיחות הנמוכה של ממאירות - יש לשלוח את הפוליפ לבדיקה פתולוגית. הגישה הטיפולית במקרה של אבחון של סרטן צוואר הרחם בזמן ההריון תלויה בשלב בו התגלה הגידול ובשלב ההריון. עם אבחון הגידול יש לבצע הערכה מדוקדקת באשר לשלב בו הוא נמצא, הכוללת לעיתים לפרוסקופיה לצורך בדיקת בלוטות הלימפה האגניות. אם הגידול התגלה בשלב מוקדם, אחרי שבוע 20, והאשה מעוניינת לשמור על ההריון - נהוג לחכות עד לשלב שבו ריאותיו של העובר בשלות, ואז ליילד ולטפל בממאירות. כאשר הממאירות מאובחנת בשלב מאוחר יותר, כאשר הגידול הספיק כבר להתפשט - לא מומלץ להמתין עם הטיפול עד לאחר הלידה. במחקר שבו עקבו במשך כמה שנים אחרי 561 נשים, מתוכן 20 בהריון, שאובחנו כסובלות מסרטן מוקדם של צוואר הרחם - לא נמצא כי דחיית הטיפול עד לאחר הלידה שנתה את התוצאות או את תוחלת החיים. תוכלי לקרוא עוד על פוליפים בזמן הריון בלינק הבא: http://www.ispub.com/ostia/index.php.../polyp.xml

אינפומד
מחלות
מום מלידה, מום מולד, פגם מלידה, פגם מולד

מום מלידה, מום מולד, פגם מלידה, פגם מולד

Congenital malformation

מום מלידה (Congenital malformation) הוא פגיעה מבנית באחד או יותר מאיברי הגוף, מלידה.

המומחים של Infomed מסבירים:

מום מלידה (Congenital malformation) הוא פגיעה מבנית באחד או יותר מאיברי הגוף, מלידה.
ההפרעה במבנה האיבר/ים נובעת מעצירה, מאיחור או מעיוות בגדילתו, לרוב בתחילת החיים העובריים, והיא קבועה. המידע השולט על התפתחות העובר קיים כבר עם יצירת הזיגוטה לאחר חיבור הזרע והביצית. יצירת תאים אופייניים לאיברים שונים ונדידתם למיקום מתאים חיוניים להתפתחות תקינה. כדי ליצור איברים תקינים מתקיימים במקביל תהליכי יצירה והרס של תאים התלויים בהשפעת תהליכים כימיים ומבניים המתרחשים בגוף. הפרשות הורמוניות גורמות לתאים להתפתח וקובעות את גודל האיברים ואת צורתם. גם כוחות מכניים משפיעים על התפתחות האיברים, ביניהם ובתוכם. סגירה מוקדמת של תפרי הגולגולת (Cranyosynostosis) לדוגמה, חוסמת יצירה תקינה של המוח עקב נפח גולגולת קטן.
הפרעה מבנית יכולה להיגרם בשלושה מנגנונים: מום מלידה שיש בו יצירת איבר בלתי תקינה; עיוות בגלל כוחות מכנים בלתי תקינים כמו ברחם בעלת מבנה פגום, או רקמה תקינה שהתפתחותה נעצרה. יש מומים הנגרמים על ידי אי-התפתחות מלא או חלקי. איבר יכול להיות חסר (Agenesis), או קטן מהתקין, לדוגמה: הפרעה בהיפרדות יכולה לגרום לאצבעות להישאר מחוברות (Syndactily); סגירה לא מלאה גורמת לחך או לשפה שסועים; יצירת מחיצה לא תקינה גורמת לפגמים במחיצות הלב; סיבוב לא מלא של המעי (Malrotation) גורם לאחיזה בלתי תקינה בינו לבין יתר איברי הבטן; לעיתים איבר נוצר אך אינו מגיע למקומו כמו באשכים טמירים; לעיתים נוצרת רקמה עודפת כמו סרחי עור בקדמת האפרכסת (Skin tags).
תאחיזה בין מומים שונים מתרחשת עקב מקור עוברי משותף לרקמות האיברים, ועקב ההקבלה בזמן התפתחותם.

ד"ר זיוונית ארגז

סיבות וגורמי סיכון
אבחון ובדיקות
בשנים האחרונות התפתחו אמצעים שונים לעיקוב אחר העובר במטרה לאבחן התפתחות בלתי תקינה. בדיקת המבנה הגנטי של היילוד, אם על ידי בדיקת מספר הכרומוזומים ומבנם, ואם על ידי אבחון גן ידוע. בדיקות אלו נעשות ברקמת העובר המודגמת בבדיקת סיסי שיליה, בדם מווריד הטבור של העובר או בבדיקת מי השפיר. אבחון מומים נקבע באמצעי דימות שונים. סריקת על-שמע זמינה ומסייעת למעקב יעיל ואמין אחר התפתחות העובר. במקרים חריגים ניתן להיעזר באמצעי דימות נוספים. בדיקה באמצעות תהודה מגנטית היא בדיקה אמינה ובטוחה לעובר, ולכן נעשית שכיחה יותר ויותר, כשקיים קושי באבחון הפרעה בהתפתחות העובר.

המומחים שלנו למשפחה וכירורגיה

אנדוקרינולוגיה

פרופ' אדי קרניאלי מומחה באנדוקרינולגיה,סוכרת והשמנה . ועסק ברפואה מותאמת אישית

קראו עליי עוד

פנימית

פרופ' מתתיהו שקלאי המטולוג מומחה עצמאי נותן חוות דעת שניה לחולים המטולגים - שירותי בריאות כללית, מכבי זהב ובאופן פרטי

קראו עליי עוד

ילדים

פרופ' חנה בלאו מומחית במחלות ריאה בילדים

קראו עליי עוד

לכל המומחים שלנו למשפחה וכירורגיה>

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: יש לי CMV פעיל למעלה משנה, ואני מעוניינת להיכנס להריון. שמעתי שהווירוס עלול להפריע לכך ולכן אני חוששת מהריון כזה. תרופות, ויטמינים וצמחים לא הועילו. למה לא נותנים לי אפשרות לקבל תרופה ( גאנציקלוביר, פאסקרנט )? האם מסוכן לקחת אותן? אני מיואשת, תשושה ו
שאלה: מהי תופעת היפוטוניה אצל תינוקות, מה גורם לה, ואיך אפשר לטפל בכך?
תשובה: היפוטוניה היא מושג כללי המתאר טונוס שרירי נמוך. הסיבות לכך בתינוקות יכולות להיות רבות, החל מזיהום, בעיה מטבולית, תסמונות תורשתיות, וכלה בבעיות בעצבים ובשרירים, והרשימה באמת ארוכה מלהזכיר כאן. הטיפול הוא בהתאם לבעיה. נדרשת הערכה ע"י נוירולוג ילדים. למידע נוסף- http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/ency/article/003298.htm
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: האם פרדניזון במינון של 2.5 מ"ג מהווה סיכון בשליש הראשון של ההריון?
תשובה: כאשר יש צורך בתרופה, ניתן להשתמש בה גם בהריון. מחקרים הוכיחו שתרופה זו אינה גורמת למומים אצל העובר והיא משתייכת לקטגוריה B. אני מצרפת קישור למידע על התרופה באינדקס התרופות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/drug3.asp?dID=231
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בשבוע 21 להריון. התגלו אצלי פוליפים בצוואר הרחם, חלקם מדממים. הוצא פוליפ אחד בגודל כ- 1.5 ס"מ. במידה והפוליפ אכן סרטני - האם אפשר לטפל בי מבלי להזיק לעובר? האם ניתן לחכות עם הטיפול בי עד ללידת התינוק? מהם האחוזים לגידול סרטני אצל נשים שהתגלה אצל
תשובה: פוליפים בצוואר הרחם הם ממצא שכיח בנשים בתקופת הפריון. הפוליפ עשוי להיות יחיד, או להופיע בקבוצת פוליפים. הסיבה לכך אינה ידועה. מרבית הפוליפים קטנים בקוטרם מ- 3 ס"מ, ושינוי ממאיר - נדיר. יש להסיר את הפוליפים כאשר הם גורמים לסימפטומים (למשל דימום, או כאב בעת קיום יחסי מין) או כאשר הם גדולים. למרות השכיחות הנמוכה של ממאירות - יש לשלוח את הפוליפ לבדיקה פתולוגית. הגישה הטיפולית במקרה של אבחון של סרטן צוואר הרחם בזמן ההריון תלויה בשלב בו התגלה הגידול ובשלב ההריון. עם אבחון הגידול יש לבצע הערכה מדוקדקת באשר לשלב בו הוא נמצא, הכוללת לעיתים לפרוסקופיה לצורך בדיקת בלוטות הלימפה האגניות. אם הגידול התגלה בשלב מוקדם, אחרי שבוע 20, והאשה מעוניינת לשמור על ההריון - נהוג לחכות עד לשלב שבו ריאותיו של העובר בשלות, ואז ליילד ולטפל בממאירות. כאשר הממאירות מאובחנת בשלב מאוחר יותר, כאשר הגידול הספיק כבר להתפשט - לא מומלץ להמתין עם הטיפול עד לאחר הלידה. במחקר שבו עקבו במשך כמה שנים אחרי 561 נשים, מתוכן 20 בהריון, שאובחנו כסובלות מסרטן מוקדם של צוואר הרחם - לא נמצא כי דחיית הטיפול עד לאחר הלידה שנתה את התוצאות או את תוחלת החיים. תוכלי לקרוא עוד על פוליפים בזמן הריון בלינק הבא: http://www.ispub.com/ostia/index.php.../polyp.xml
לפתיחה בעמוד חדש >