אפילפסיה והריון: השאלות שחשוב לשאול- והתשובות

כ-1% מהאוכלוסייה סובלים/ות מאפילפסיה, מחלה המשפיעה על המוח וגורמת להתקפים אפילפטיים (פרכוסים). אפילפסיה תוגדר כאשר התרחשו שני התקפים אפילפטיים או לאחר התקף אחד וממצאים תומכים בבדיקות העזר. לרוב, קו הטיפול הראשון במחלה כולל מתן של תרופות הנוגדות פרכוסים (תרופות אנטיאפילפטיות). ישנו מגוון רחב של תרופות לטיפול באפילפסיה והתאמת התרופה מתבססת על פרמטרים שונים, לרבות סוג האפליפסיה, תופעות הלוואי שיכולות להתפתח כתוצאה מהטיפול התרופתי, מחלות הרקע, גיל, מין ועוד.

ניהול מחלת האפילפסיה מורכב בקרב כל אוכלוסיית החולים ודורש התייחסות כוללנית. בקרב נשים בגיל הפוריות המעוניינות להיכנס להריון, ניהול המחלה מורכב אף יותר ודורש התייחסות מיוחדת. בכתבה הבאה אספנו עבורך את המידע החיוני על הקשר שבין אפילפסיה, התרופות לטיפול במחלה והריון.

Syda Productions | Shutterstock

האם אפילפסיה עלולה לפגוע בסיכויי הכניסה להריון? 

מחקרים מסוימים הראו כי קיים קשר בין המערכת ההורמונלית לפרכוסים ולכן ייתכן שקיים קשר בין המחלה לקיום של בעיות פוריות. אולם, חשוב לציין כי הקשר בין שני הגורמים לא הוכח באופן מובהק. הטיפול התרופתי במחלה לרוב אינו משפיע על סיכויי הכניסה להריון, אך תרופות מסוימות עלולות להשפיע על התפתחות העובר ולכן ייעוץ נוירולוגי חשוב במיוחד בשלב תכנון ההריון.

כיצד תרופות אנטי אפילפטיות עלולות להשפיע על התפתחות העובר? 

תרופות מסוימות מעלות את הסיכוי להיווצרות של מומים בעובר בשיעורים שונים. התרופה דפלפט, מעלה את הסיכון למומים בצורה משמעותית ובנוסף מעלה את הסיכון לאוטיזם ועלולה להוביל לירידה בציון ה-IQ של הרך הנולד. מחקרים מצאו ירידה ממוצעת של כ 10 נקודות,בIQ בהשוואה לתינוקות שנולדו לנשים שלא קיבלו דפלפט ובהריון. חלק מהתרופות עלולות לגרום גם לעיכוב בגדילה התוך רחמית.

ומה לגבי המחלה עצמה? האם היא עלולה להשליך על התפתחות העובר? 

קיום של התקפים במהלך ההריון ובמיוחד פרכוסים המלווים באובדן הכרה, מסוכן לאם ולעובר. המשכות התקפים במהלך ההיריון עלול להוביל להאטה בגדילה התוך רחמית. אם ההתקף הוביל לירידה ברמת החמצן אצל האם, הוא עלול להוביל גם לירידה ברמות החמצן של העובר ולסכנו. בנוסף, ההתקפים עלולים לגרום לפציעות וחבלות באזור הבטן וברחם ועל ידי כך להוביל לפגיעה בעובר ולהיפרדות השלייה. מסיבות אלה חשוב להתמיד בטיפול התרופתי גם במהלך ההריון.

האם הריון עלול לגרום להחמרה במחלה או לפגיעה ביעילות הטיפול התרופתי? 

ברוב המקרים ההיריון עצמו אינו גורם להחמרה באפילפסיה. עם זאת, במהלך ההריון מתרחשים שינויים במערכות שונות בגוףהגורמים לשינוי בקצב חילוף החומרים.  ישנה עלייה בנפח הדם ועלייה בפעילות הכליות והכבד. כתוצאה מכך לעיתים קרובות יש גם עלייה בקצב הפינוי של חלק מהתרופות האנטי אפילפטיות וירידה של רמת התרופות בדם. אם מצב זה אינו מנוטר ומטופל, יכולה להתרחש פגיעה משמעותית ביעילות התרופות במניעת התקפים..

איך אפשר לתכנן הריון בריא למרות המחלה? 

חשוב לזכור כי רוב ההריונות בנשים עם אפילפסיה עוברים ללא סיבוכים ומסתיימים בלידת תינוק בריא. טרם לכניסה להריון ובמהלכו מומלץ להיות במעקב אצל נוירולוג/ית המתמחה בטיפול באפילפסיה ובמרפאת היריון בסיכוןעל מנת לוודא כי ההריון מתפתח בצורה בריאה ותקינה.

- ייעוץ והתאמת הטיפול התרופתי טרם לניסיונות הכניסה להריון
כאמור, תרופות מסוימות המשמשות לטיפול באפילפסיה נמצאו כבטוחות לשימוש בהריון ולכן על כל אישה בגיל הפוריות המתכננת הריון לפנות אל הנוירולוג/ית המטפל/ת כדי לוודא כי התרופה הנלקחת בשגרה מתאימה לשימוש בהריון, או לבצע התאמה של הטיפול התרופתי במידת הצורך.

בקרב נשים הנוטלות תרופות אנטי אפילפטיות חשוב במיוחד ליטול חומצה פולית באופן יומיומי.. מחקרים שונים הראו כי נטילה של חומצה פולית שלושה חודשים לפחות טרם הכניסה להריון מסייעת בהפחתת הסיכוי להיווצרות של מומים בעובר והיא בעלת השפעה חיובית על התפקוד הקוגניטיבי בקרב תינוקות שנחשפו לתרופות אנטי אפילפטיות שונות.
 

בדיקות נדרשות טרם הכניסה להריון
בשלב הראשון, חשוב לבסס את האבחנה שלאפילפסיה וכן לקבוע באיזה סוג של אפילפסיה מדובר. אבחון המחלה וסוגה מתבצע על ידי נוירולוג/ית בראש ובראשונה על ידי תשאול מקיף ובעזרת בדיקות MRI ו-EEG.

בקרב נשים המטופלות באמצעות תרופות אנטי אפילפטיות חשוב לבחון את רמות התרופה בדם טרם לכניסה להריון כדי שזו תשמש כרמת הבסיס במהלכו.

כמו כן יש לוודא עם הנוירולוג/ית המטפל/ת שהתרופה הניטלת בטוחה לשימוש  בהריון. מכיוון ששינוי תרופה צריך להתבצע באופן הדרגתי מומלץ לפנות לרופא/ה לפחות שנה לפני מועד ההיריון הרצוי כדי לאפשר שינוי בטיפול במידה ונדרש.

חשוב לציין כי במקרים מסוימים המקור למחלת האפילפסיה הוא גנטי. במצבים אלה ניתן לבצע ייעוץ גנטי טרום הריון כדי לבחון אם קיימות בדיקות מסוימות שמומלץ לבצע.

מעקב קבוע במהלך ההריון
במהלך ההריון יתבצע מעקב הדוק וניטור תקופתי של רמות התרופה האנטי אפילפטית בדם כדי לוודא שהיא אינה נמוכה יותר מרמת הבסיס.
בנוסף, יתבצע מעקב אחר תופעות הלוואי עקב הטיפול התרופתי וניטור של ההתקפים במידה והתרחשו.

לצד המעקב הניורולוגי, על נשים חולות באפילפסיה להימצא במעקב במסגרת מרפאת הריון בסיכון כדי לשלול מצבים הקשורים בסיבוכים מיילדותיים שונים. בנוסף לבדיקות השגרה המבוצעות בהיריון, לעיתים מומלץ  גם לבצע אקו לב עובר וסקירת מערכות שלישית המדגימה טוב יותר את מערכת העצבים.

מה בנוגע ללידה, האם יש הנחיות מיוחדות? 

נשים עם מחלה מאוזנת יכולות ללדת בלידה טבעית ללא כל הנחיות מיוחדות. במקרים שבהם קיימים התקפים ועולה הסכנה כי האישה לא תוכל לשתף פעולה במהלך הלידה, יש לבצע דיון עם כלל הגורמים המטפלים כדי לקבוע כיצד מומלץ לבצע את הלידה.

בקרב נשים הסובלות מאפילפסיה הנובעת מגידול של כלי דם מוחיים, מומלץ לבצע התייעצות גם עם נוירוכירורג לגבי הסכנה לדימום בלידה, ללא קשר למידת האיזון של ההתקפים, כדי להחליט על אופן היילוד המתאים.

ומה לגבי הנקה?

תרופות אנטי אפילפטיות עוברות אמנם  בחלב אם, אולם יתרונות ההנקה לרך הנולד עולים על הסיכונים ולכן ברוב המקרים יומלץ על הנקה.

כיצד יש לנהוג לאחר הלידה? 

יש לנקוט בכל אמצעי הזהירות האפשריים בעת הטיפול בתינוק על מנת למנוע פגיעות וחבלות כתוצאה מהתקפים אפילפטים של האם. הדבר נכון במיוחד בנשים שאצלן האפילפסיה אינה מאוזנת.

לאחר הלידה תתבצע לרוב הורדה הדרגתית של מינון התרופה הניתן במהלך ההריון. ההתאמה התרופתית תתבצע באופן מבוקר ותחת פיקוח של הנוירולוג/ית המטפל/ת כדי למנוע תופעות לוואי.

חשוב לציין כי חלק מאמצעי המניעה ההורמונליים יכולים להשפיע על יעילותן של תרופות אנטי אפילפטיות מסוימות ולכן אחרי הלידה יש להתייעץ עם הרופא/ה בנוגע לאמצעי המניעה המתאים.