דלג לתוכן

עצבות בהנקה: מה שחשוב לדעת על התופעה שכמעט ולא מדברים עליה

בשנים האחרונות הולכת וגוברת המודעות בנוגע לתופעות שונות אחרי הלידה, כמו בייבי בלוז ודיכאון אחרי לידה. אולם, דיספוריה בהנקה היא תופעה שכמעט ואינה מדוברת ועבור נשים רבות עלולה להפוך את החודשים הראשונים עם הרך הנולד לקשים מנשוא: הנה מה שחשוב לדעת על התופעה שממנה סובלות כ-9% מהנשים

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 11/10/2021
3 דקות קריאה

 

אחת החוויות המשמעותיות ביותר עבור נשים רבות אחרי לידה היא פעולת ההנקה. נשים רבות מתארות את ההנקה כפעולה מקרבת וחמה, אשר ממלאת אותן באושר ותחושת חיבור לתינוק. עם זאת, לא כולן שותפות לתחושה המעצימה וחלק מהאימהות מתמלאות דווקא ברגשות שליליים. כאשר אותם רגשות שליליים מתכתבים עם מנגנון שחרור החלב מתפתחת תופעה המכונה עצבות בהנקה או בשמה המקצועי – רפלקס פליטת חלב דיספורי.
אימהות הסובלות מהתופעה לרוב חשות מעין פרץ של רגשות שליליים ותחושת דכדוך רגע לפני שרפלקס פליטת החלב מופעל. פעמים רבות, נשים כלל לא מודעות לתופעה וממהרות להאשים את עצמן בתחושות השליליות. אולם, חשוב לדעת שאת לא לבד: למרות שהמחקר על התופעה עדיין מתפתח, מחקרים שונים [1]הראו כי כ-9% מהנשים המניקות עלולות לסבול מתחושת עצבות בהנקה. זאת ועוד, חוקרים וחוקרות בוחנים עוד מדוע היא מתפתחת בחלק מהנשים ואיך אפשר לטפל בה. אספנו את המידע החשוב שידוע עד כה.

 

אישה מוטרת מניקה את התינוק, יתכן שסובלת מדיספוריה בהנקה
Bricolage  | Shutterstock


מה זה בכלל?
רפלקס פליטת חלב דיספורי מתואר לרוב כרצף של רגשות שליליים במהלך ההנקה. ברוב המקרים התחושה מתחילה כשרפלקס פליטת החלב מופעל וממשיכה מספר דקות לאחר מכן.[2] למרבה הפלא חוקרים רבים משערים שמדובר דווקא בתגובה פיזיולוגית ולא פסיכולוגית. במילים אחרות, זה לא בראש שלך – מדובר במצב רפואי אמיתי שלך אין כל דרך לגרום לו.

לאילו סימנים כדאי לשים לב?

D-MER מערב לרוב תחושת דיכאון, כעס או חרדה. למרות שכל אישה תחווה ככל הנראה את התופעה בצורה אחרת, רוב הנשים מתארות אותה כמעין שטף של תחושות שליליות. חלק מהרגשות המתוארים על-ידי אימהות הסובלות מ- D-MER כוללים תחושת חוסר תקווה, חרדה, סלידה עצמית, כעס או עצבות ועוד. במקרים מסוימים בחלק מהנשים מתעוררות גם מחשבות אובדניות. תסמיני התופעה יכולים להופיע בדרגות חומרה שונות ולרוב כאמור הם מתחילים כמה דקות לאחר תחילת ההנקה ונמשכים עד לעשר דקות.
אם אתן חושבות שזה סוף הרומן בינכן לבין הנקה, תופתעו לדעת שחלק מהנשים מצליחות לנהל את התחושות הקשות ולהצליח להניק – בייחוד אם הן מודעות לתופעה. אולם, עבור נשים אחרות התחושות כה עזות שהן מעדיפות לוותר על הפעולה למען רווחתן וכן גם למען רווחת הרך הנולד. [3]

איך יודעים שלא מדובר בדיכאון אחרי לידה?

D-MER מובילה אמנם להתפתחות של סימנים הדומים לאלה המופיעים במצבים של דיכאון אחר לידה, אולם במקרים של עצבות בהנקה הם מוגבלים לפעולת ההנקה בלבד. כמו שאמרנו, מדובר בתופעה פיזיולוגית הקשורה לרפלקס ייצור החלב ולכן ברגע שהחלב ניגר וההנקה נמשכת הסימפטומים לרוב ייעלמו. לעומת זאת, נשים שחוות הפרעות מצב רוב אחרי לידה נושאות עמן את התחושות הקשות ברוב שעות, דבר שלעיתים מפריע לתפקוד היומיומי ולעיתים גם לטיפול בתינוק.

למה זה קורה לי?
בדיוק כמו שהשם מרמז, רפלקס פליטת חלב דיספורי הוא תגובה פיזיולוגית והורמונלית המתעוררת כתוצאה מפעולת ההנקה. נכון לכתיבת שורות אלה אין עדין הסכמה גורפת בנוגע לגורם המוביל להתפתחות התופעה אולם התיאוריה הנפוצה ביותר גורסת ש-
D-MER מתרחש בגלל צניחה ברמות הדופמין כאשר החלב מיוצר[4]. מחקרים אחרים שיערו כי עצבות בהנקה מופיעה בגלל תגובת הילחם וברח הנוצרת עקב שחרור של אוקסיטוצין במהלך פליטת החלב. תגובה זו עלולה להחמיר עוד יותר בשל מתח שחווה האם המניקה.

האם זה יחלוף?
לשאלה הזו אין תשובה חד משמעית: במקרים רבים דיספוריה בהנקה נחווית בצורה המשמעותית ביותר דווקא בשבועות הראשונים להנקה. חלק, מרגישות הקלה במצב לאחר שלושה חודשים, אולם אחרות חשות בהקלה רק כאשר הן מפסיקות להניק.
ואיך אפשר להתמודד עם זה? ההמלצה החמה ביותר, שאגב הוכחה גם במחקרים, היא פשוט להשיג תמיכה נדרשת. מעגל תומך עשוי להוביל לפחתה בחומרת התסמינים. הביני למה התופעה מתפתחת וזכרי שאחרות עוברות את אותו הדבר וחשוב מכל, שזוהי בכלל לא אשמתך. לעיתים פנייה ליועצת הנקה תסייע להתמודד עם המצב ביעילות או לשים את ההנקה (ורגשות האשם) מאחור. [5]

 

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.

 

 


[1] Ureno, T. L., Berry-Cabán, C. S., Adams, A., Buchheit, T. L., & Hopkinson, S. G. (2019). Dysphoric milk ejection reflex: A descriptive study. Breastfeeding Medicine14(9), 666-673.

[2] Heise, A. M., & Wiessinger, D. (2011). Dysphoric milk ejection reflex: A case report. International breastfeeding journal6(1), 6. https://doi.org/10.1186/1746-4358-6-

[3] Heise, A. M., & Wiessinger, D. (2011). Dysphoric milk ejection reflex: A case report. International breastfeeding journal6(1), 6. https://doi.org/10.1186/1746-4358-6-6

[4] Heise, A. M., & Wiessinger, D. (2011). Dysphoric milk ejection reflex: A case report. International breastfeeding journal6(1), 6. https://doi.org/10.1186/1746-4358-6-6

[5] Heise, A. M., & Wiessinger, D. (2011). Dysphoric milk ejection reflex: A case report. International breastfeeding journal6(1), 6. https://doi.org/10.1186/1746-4358-6-6

 
 

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
ד"ר אמיר וינטראוב
ד"ר אמיר וינטראוב פריון האישה
4.9
( 27 חוות דעת )
"ד'ר אמיר הסביר לנו בסבלנות על התהליך שלפנינו. ענה בסבלנות על כל השאלות והחששות. היה מענה זמין לאורך כל הפרוטוקול. ב'ה תוצאות טובות! דר' אמיר מקצועי, אמין ושירותי. תודה!"
פרופ' דב פלדברג
פרופ' דב פלדברג יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים
מנהל ביה"ח לנשים ע"ש הלן שניידר במרכז הרפואי רבין
ד"ר ירדנה משיח
ד"ר ירדנה משיח יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים
מומחית לרפואת נשים, פריון וגיל המעבר בתל אביב
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו