- אינפומד
- מאמרים
- מאמרים בהנקה
- עצבות בהנקה: מה שחשוב לדעת על התופעה שכמעט ולא מדברים עליה
עצבות בהנקה: מה שחשוב לדעת על התופעה שכמעט ולא מדברים עליה
בשנים האחרונות הולכת וגוברת המודעות בנוגע לתופעות שונות אחרי הלידה, כמו בייבי בלוז ודיכאון אחרי לידה. אולם, דיספוריה בהנקה היא תופעה שכמעט ואינה מדוברת ועבור נשים רבות עלולה להפוך את החודשים הראשונים עם הרך הנולד לקשים מנשוא: הנה מה שחשוב לדעת על התופעה שממנה סובלות כ-9% מהנשים
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
המומחים הכי מבוקשים ליילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים:
ד"ר דן לוין מומחה פוריות ומומחה לצילום רחם באולטרסאונד "קצף" EX-EM
מנהל מרכז רפואת נשים באם המושבות פתח תקווה | ממומחה פוריות ו-IVF אסותא רמת החייל | אפשרות לקבלת החזר על ייעוץ מחברות הביטוח הפרטיות
ד"ר משה רויבורט
מומחה להפרייה חוץ גופית וIVF, רופא בכיר ביחידה להפריה חוץ גופית במרכז הרפואי רבין
ד"ר נפתלי צוקר
מנתח בכיר, מומחה במיילדות וגניקולוגיה, מומחה להפסקות הריון. פרטי ההתקשרות מיועדים ללקוחות פרטיים בלבד!
ד"ר ברוך מסינג
מומחה אולטרסאונד ברפואת נשים, ומנהל מרפאת מומי-לב עובר בשיבא. בעל וותק של עשרות שנים באבחון עובר ומחקר, מפתח שיטת TAPSE לבדיקת לב-העובר, שקיפות ע...
ד"ר ליאורה אברמוב
גינקולוגית בכירה וסקסולוגית, מומחית לגינקולוגיה, מיילדות וטיפול מיני
מל"ר - מרכז לפתרונות רפואיים
מרכז מומחים מל"ר נהריה | ייעוץ רפואי פרטי עם אפשרות להחזר מחברות הביטוח | בהובלת ד"ר אלה קרול
ד"ר בן שטרית גדי מומחה היסטרוסקופיה
גניקולוג בכיר | מנהל תחום היסטרוסקופיות ומרפאת צוואר רחם באסותא רמת החייל | אפשרות לקבלת החזר מחברות הביטוח הפרטיות
ד"ר עמנואל אטלי
מנהל מחלקות היולדות, בית החולים ליס ליולדות ונשים, המרכז הרפואי תל אביב - סורסקי (איכילוב)
ד"ר רודי חמודי הווארי
מומחית בגניקולוגיה ומיילדות – טיפול מקצועי ורגיש, ליווי הריון וטיפול כולל בבריאות האישה
ד"ר רונית עשת
רופאה בכירה במערך חדרי הלידה של המרכז הרפואי כרמל ומנהלת מרכז רפואה יועצת של קופת חולים כללית בפרדס חנה
ד"ר אלי דריזין
רופא בכיר בתחום האולטרסאונד | סקירת מערכות | דיקור מי שפיר | לשעבר מנהל שירותי ההדמיה בתחום הגינקולוגי במאוחדת
ד"ר אור יריב מומחה לסקירת מערכות פרטית
רופא מומחה בתחום האולטרסאונד סקירות | דיקורים | צילומי רחם עם ניסיון של 20 שנה
ד"ר לירון קוגן
רופא נשים, מנהל מחלקת נשים והיחידה הגינקואונקולוגית בביה״ח העמק ומנהל השירות הגינקואונקולוגי אסותא, ראשון לציון
ד"ר אירינה פיינברג
רופאה בכירה במחלקת נשים, אחראית מרפאת צוואר הרחם, מרכז רפואי מעייני הישועה
ד"ר עומר מור
גינקולוג מומחה בהיסטרוסקופיה, מנהל יחידת אשפוז יום נשים והיסטרוסקופיה, לניאדו
ד"ר מאיר רוח
רופא נשים מומחה לאבחון וטיפול בליקויי פריון, רפואת נשים כללית, נערות ומתבגרות וגיל מעבר
פרופ' ג'וליה ברדה פישלר
רופאת נשים מומחית במיילדות וגינקולוגיה, מנהלת המחלקה לרפואת אם ועובר במרכז הרפואי וולפסון ומרצה בכירה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
אחת החוויות המשמעותיות ביותר עבור נשים רבות אחרי לידה היא פעולת ההנקה. נשים רבות מתארות את ההנקה כפעולה מקרבת וחמה, אשר ממלאת אותן באושר ותחושת חיבור לתינוק. עם זאת, לא כולן שותפות לתחושה המעצימה וחלק מהאימהות מתמלאות דווקא ברגשות שליליים. כאשר אותם רגשות שליליים מתכתבים עם מנגנון שחרור החלב מתפתחת תופעה המכונה עצבות בהנקה או בשמה המקצועי – רפלקס פליטת חלב דיספורי.
אימהות הסובלות מהתופעה לרוב חשות מעין פרץ של רגשות שליליים ותחושת דכדוך רגע לפני שרפלקס פליטת החלב מופעל. פעמים רבות, נשים כלל לא מודעות לתופעה וממהרות להאשים את עצמן בתחושות השליליות. אולם, חשוב לדעת שאת לא לבד: למרות שהמחקר על התופעה עדיין מתפתח, מחקרים שונים [1]הראו כי כ-9% מהנשים המניקות עלולות לסבול מתחושת עצבות בהנקה. זאת ועוד, חוקרים וחוקרות בוחנים עוד מדוע היא מתפתחת בחלק מהנשים ואיך אפשר לטפל בה. אספנו את המידע החשוב שידוע עד כה.

Bricolage | Shutterstock
מה זה בכלל?
רפלקס פליטת חלב דיספורי מתואר לרוב כרצף של רגשות שליליים במהלך ההנקה. ברוב המקרים התחושה מתחילה כשרפלקס פליטת החלב מופעל וממשיכה מספר דקות לאחר מכן.[2] למרבה הפלא חוקרים רבים משערים שמדובר דווקא בתגובה פיזיולוגית ולא פסיכולוגית. במילים אחרות, זה לא בראש שלך – מדובר במצב רפואי אמיתי שלך אין כל דרך לגרום לו.
לאילו סימנים כדאי לשים לב?
D-MER מערב לרוב תחושת דיכאון, כעס או חרדה. למרות שכל אישה תחווה ככל הנראה את התופעה בצורה אחרת, רוב הנשים מתארות אותה כמעין שטף של תחושות שליליות. חלק מהרגשות המתוארים על-ידי אימהות הסובלות מ- D-MER כוללים תחושת חוסר תקווה, חרדה, סלידה עצמית, כעס או עצבות ועוד. במקרים מסוימים בחלק מהנשים מתעוררות גם מחשבות אובדניות. תסמיני התופעה יכולים להופיע בדרגות חומרה שונות ולרוב כאמור הם מתחילים כמה דקות לאחר תחילת ההנקה ונמשכים עד לעשר דקות.
אם אתן חושבות שזה סוף הרומן בינכן לבין הנקה, תופתעו לדעת שחלק מהנשים מצליחות לנהל את התחושות הקשות ולהצליח להניק – בייחוד אם הן מודעות לתופעה. אולם, עבור נשים אחרות התחושות כה עזות שהן מעדיפות לוותר על הפעולה למען רווחתן וכן גם למען רווחת הרך הנולד. [3]
איך יודעים שלא מדובר בדיכאון אחרי לידה?
D-MER מובילה אמנם להתפתחות של סימנים הדומים לאלה המופיעים במצבים של דיכאון אחר לידה, אולם במקרים של עצבות בהנקה הם מוגבלים לפעולת ההנקה בלבד. כמו שאמרנו, מדובר בתופעה פיזיולוגית הקשורה לרפלקס ייצור החלב ולכן ברגע שהחלב ניגר וההנקה נמשכת הסימפטומים לרוב ייעלמו. לעומת זאת, נשים שחוות הפרעות מצב רוב אחרי לידה נושאות עמן את התחושות הקשות ברוב שעות, דבר שלעיתים מפריע לתפקוד היומיומי ולעיתים גם לטיפול בתינוק.
למה זה קורה לי?
בדיוק כמו שהשם מרמז, רפלקס פליטת חלב דיספורי הוא תגובה פיזיולוגית והורמונלית המתעוררת כתוצאה מפעולת ההנקה. נכון לכתיבת שורות אלה אין עדין הסכמה גורפת בנוגע לגורם המוביל להתפתחות התופעה אולם התיאוריה הנפוצה ביותר גורסת ש- D-MER מתרחש בגלל צניחה ברמות הדופמין כאשר החלב מיוצר[4]. מחקרים אחרים שיערו כי עצבות בהנקה מופיעה בגלל תגובת הילחם וברח הנוצרת עקב שחרור של אוקסיטוצין במהלך פליטת החלב. תגובה זו עלולה להחמיר עוד יותר בשל מתח שחווה האם המניקה.
האם זה יחלוף?
לשאלה הזו אין תשובה חד משמעית: במקרים רבים דיספוריה בהנקה נחווית בצורה המשמעותית ביותר דווקא בשבועות הראשונים להנקה. חלק, מרגישות הקלה במצב לאחר שלושה חודשים, אולם אחרות חשות בהקלה רק כאשר הן מפסיקות להניק.
ואיך אפשר להתמודד עם זה? ההמלצה החמה ביותר, שאגב הוכחה גם במחקרים, היא פשוט להשיג תמיכה נדרשת. מעגל תומך עשוי להוביל לפחתה בחומרת התסמינים. הביני למה התופעה מתפתחת וזכרי שאחרות עוברות את אותו הדבר וחשוב מכל, שזוהי בכלל לא אשמתך. לעיתים פנייה ליועצת הנקה תסייע להתמודד עם המצב ביעילות או לשים את ההנקה (ורגשות האשם) מאחור. [5]
המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.
[1] Ureno, T. L., Berry-Cabán, C. S., Adams, A., Buchheit, T. L., & Hopkinson, S. G. (2019). Dysphoric milk ejection reflex: A descriptive study. Breastfeeding Medicine, 14(9), 666-673.
[2] Heise, A. M., & Wiessinger, D. (2011). Dysphoric milk ejection reflex: A case report. International breastfeeding journal, 6(1), 6. https://doi.org/10.1186/1746-4358-6-
[3] Heise, A. M., & Wiessinger, D. (2011). Dysphoric milk ejection reflex: A case report. International breastfeeding journal, 6(1), 6. https://doi.org/10.1186/1746-4358-6-6
[4] Heise, A. M., & Wiessinger, D. (2011). Dysphoric milk ejection reflex: A case report. International breastfeeding journal, 6(1), 6. https://doi.org/10.1186/1746-4358-6-6
[5] Heise, A. M., & Wiessinger, D. (2011). Dysphoric milk ejection reflex: A case report. International breastfeeding journal, 6(1), 6. https://doi.org/10.1186/1746-4358-6-6
האם המאמר עניין אותך?