מיאלומה נפוצה: כל מה שצריך לדעת על הסרטן שחוזר

מידי שנה כ-300 ישראלים לוקים במיאלומה נפוצה, קרי סרטן מח העצם, הנחשבת למחלה כרונית שאיננה ניתנת לריפוי. בקרב איזו קבוצה באוכלוסייה סביר שהסרטן יחזור ומה חדש בגזרת הטיפולים? כל מה שחשוב לדעת

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 15/03/2017


סרטן מח העצם, המכונה מיאלומה נפוצה (בשמו הלועזי: Multiple Myeloma), הינה מחלה ממארת שפוגעת בתאי הפלסמה שבמח העצם. תאי הפלסמה הינם סוג של תאי דם לבנים, המייצרים ומפרישים נוגדנים (אימונוגלובולינים). מחלה זו מהווה 1% מכלל מקרי הסרטן בעולם. באירופה, מאובחנים בקירוב כ-39,000 חולים עם מיאלומה נפוצה, בישראל, מאובחנים בה כיום כ-2,000 חולים ובכל שנה כ-300 חולים חדשים נוספים. למעלה מ-70% מהחולים הם בגילאי 65 ומעלה, אולם המחלה מאובחנת גם בגילים צעירים יותר כך שכ- 5%-10% מהמטופלים הינם מתחת לגיל 40.


קראו עוד: לא רק אמיר פיי גוטמן: כך הסרטן מצליח לבלבל את הרופאים



מי מהחולים בסיכון גבוה יותר לחזרת המחלה?

מיאלומה נפוצה הינה מחלה כרונית שאיננה ניתנת לריפוי. מאידך, ישנם חולים עם מחלה אגרסיבית יותר. מאפיינים המחלה האגרסיבית יותר הינם:

1. הפרעות גנטיות נרכשות (לא מולדות): מרבית מחלות הסרטן, לרבות מיאלומה נפוצה, הינן פועל יוצא של הפרעה גנטית נרכשת, לא מולדת. הפרעות גנטיות ספציפיות נמצאות בהתאמה למחלה אגרסיבית יותר (למשל 17Tdel). מדובר בחולים אשר הפרופיל הגנטי של הגידול שלהם, עוד בתחילתו, נמצא בקורלציה למחלה סוערת יותר.


2. חולים אשר מחלתם חזרה תוך פחות משנה, לאחר השתלת מח עצם עצמית (של החולה עצמו): חולים אשר עברו השתלת מח עצם, ותוך פחות מ-12 חודשים סבלו מחזרתה של המחלה. חולים אלו נכנסים לקטגוריית סיכון גבוה מעצם חזרתה של המחלה אצלם תוך תקופה קצרה יחסית.


3. חולים שאינם מגיבים באופן ראשוני לטיפול: חולים אשר לא הגיבו לטיפול בקו ראשון, הכולל טיפולים כימותרפיים וטיפולים ביולוגיים.


כ- 5%-10% מהמטופלים הינם מתחת לגיל 40



כיצד מטפלים במיאלומה נפוצה?

בעבר, תוחלת החיים של מיאלומה נפוצה הוערכה בשנתיים-שלוש. אולם, בשנים האחרונות חלה התפתחות ניכרת בכל הנוגע לטיפול במחלה, פותחו תרופות חדשות ותוחלת החיים של החולים התארכה לכשבע שנים בממוצע. פיתוח דור חדש של תרופות, שחלקן בשימוש בישראל ובעולם וחלקן עדיין בניסויים קליניים, אף עשוי לסייע לחולים לחיות שנים רבות יותר לצד המחלה. 


הטיפול במיאלומה מתבסס על סטרואידים, סוגי כימותרפיה שונים, תרופות ביולוגיות שונות, טיפול קרינתי ממוקד והשתלת מח עצם בעיקרה עצמית. ישנם מספר קווי טיפול, המתבססים על 2-3 תרופות בכל פעם, בהתאם למצבו של החולה.


המטרה בטיפול היא להשיג הפוגה ארוכה מהמחלה ככל הניתן. מאחר שמדובר במחלה נשנית, החוזרת אצל החולים בה, עלה הצורך במציאת מענה טיפולי יעיל נוסף. למעשה, הדבר דומה להתפתחות עמידותם של חיידקים לאנטיביוטיקה פשוטה, המביא את הצורך לשימוש באנטיביוטיקה מתוחכמת שתתגבר על החיידקים.


קראו עוד: זקוקים להשתלת מח עצם? 10 טיפים שיעזרו לכם להתמודד


פרופ' צ'חנובר, ביחד עם פרופ' הרשקו ופרופ' רוז, קיבלו בשנת 2004 פרס נובל בכימיה על מחקרם בתחום מנגנוני פירוק החלבונים בתא, על הבנת המנגנון של הרג חלבונים תוך-תאי. בהתבסס על המנגנון הנ"ל, פותחה קבוצת תרופות למיאלומה נפוצה המעכבות אנזים בשם פרוטאוזום. התרופה הראשונה מקבוצה זו הייתה וולקייד. בהמשך ולאור פיתוח עמידות לתרופה, פותחה התרופה קיפרוליס, המתבססת על אותו מנגנון, אך מצליחה להשיג תגובה טובה גם בחולים שפיתחו עמידות לוולקייד ולטיפולים נוספים.


השילוב של קיפרוליס עם תרופות אחרות, כגון רבלימיד וסטרואידים, הביא לתוצאות מצוינות עם הארכת ההפוגה של המטופלים מהמחלה, תוך שמירה על איכות חיים טובה.


מיאלומה נפוצה הינה אכן מחלה ממארת שאיננה ניתנת לריפוי, אך בעזרת מחסן התחמושת הנוכחי הקיים ניתן להאריך באופן משמעותי את חייהם של המטופלים, תוך שמירה על איכות חיים טובה – גם בקרב החולים עם המחלה האגרסיבית יותר (הנמצאים בסיכון גבוה).



ד"ר שירלי שפירא הינה המטולוגית בבי"ח 'מאיר' ובקופת חולים 'מכבי'



פורום סרטן המעי הגס

ד"ר רונן ברנר

ד"ר רונן ברנר
ד"ר רונן ברנר מנהל תחום גידולי מערכת העיכול בוולפסון (ושט, קיבה, לבלב, כבד, מעי דק, מעי גס, רקטום, אנוס, גידולים נוירו אנדוקריניים ו-GIST). בוגר התמחות באונקולוגיה, עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • שליטה על סוגרים לאחר ניתוח השקת מעי.
  • יא
  • 20/05/2019 12:50
  • בן 77. לפני 8 חודשים גילו גידול במעי וניתחו. היה עם סטומה ועבר הקרנות וכימו של חודש וחצי. לפני 6 ימים עבר ניתוח השקת מעי לביטול הסטומה וחיבור המעי בחזרה. עדיין מאושפז. אין שליטה בסוגרים. סובל מאוד מאי השליטה, קם בלילה 5-6 פעמים בגלל חוסר השליטה ( עם חיתולים) ומצב רוח מאוד ירוד כתוצאה מכך לאור זאת. אשמח לדעת מה הסיכוי שתחזור השליטה על הסוגרים. מה הבעיות ומה לשים לב. האם לוקח זמן רב? מה הסיכוי שהשליטה על הסוגרים לא תחזור? מה עושים במקרה שלא חוזרת השליטה? תודה מראש.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • התייעצות
  • אתי
  • 18/05/2019 11:47
  • שלום,בת 34 לפני 3 שנים עשיתי קולונוסקופיה בגלל שלשולים וכאבי בטן לא מוסברים .מצאו פוליפ 7 מ"מ קולון בנגי והוציאו במלואו.לאחרונה מזה 3 חודשים כאבי בטן בעיקר אחרי אוכל (שומני אבל לא רק)ושלשולים.הייתי אצל רופאת משפחה עשיתי בדיקות דם שיצאו תקינית .המליצה על קולונוסקופיה שוב. אני אמא ל2 ילדים ומאוד לחוצה.האם יכול להיות שגדל שוב וזה כרגע סרטני? האם יכול להיות שזה מעי רגיז? אין היסטורייה משפחתית. אודה לתשובתך מאוד מאוד לחוצה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • סרטן המעי הגס
  • טלי
  • 06/05/2019 11:01
  • שלום, אמא שלי בת 72, עשתה בדיקת סקר לדם סמוי בצואה שיצאה חיובית.היא עושה את הבדיקה כל שנה ותמיד התוצאות חזרו שליליות.היא סובלת מגזים באופן קבוע וביומיים האחרונים יש לה שלשולים. תופעת השלשולים חוזרת מדי פעם לפעם אבל אף פעם לא הייתה רציפה. כלומר יש לה לפעמים בבקרים שלשול\צואה רכה אבל שלא חוזר על עצמו.עד הקולונסקופיה... זה בהכרח נכון? האם כשיש תסמינים שבמקרה שלה זה שלשולים וגזים (סליחה, גזים מסריחים מאד כמה פעמים ביום בלי כאב או משהו אחר) האם זה באמת מעיד על שלב מתקדם במחלה? כמה מתקדם זה יכול להיות? אני לא מצליחה להבין דרך גוגל כמה נורא זה באמת שהגילוי הוא בשלב התסמינים? ו... האם יש איזושהו סיכוי שלא מדובר בזה? השילוב של דם סמוי ושלשולים בגילה אכן מעיד לרוב על סרטן מעי הגס? מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי מהלחץ... תודה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום טלי. שינוי הרגלי היציאה ותוצאת הדם הסמוי החיובית דורשים קולונוסקופיה בהקדם. הקליניקה שאת מתארת לא מכוונת דוקא למחלה מתקדמת.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • לאחר קולונסקופיה
  • טלי
  • 16/05/2019 18:38
  • שלום ד"ר ותודה על התגובה אז אחרי בדיקת קולונסקופיה ברוך ה לא נמצא משהו מיוחד מלבד סעיפים בודדים ופוליפ בגודל 3 ממ שנשלח לפתולוגיה. הבנתי שהפוליפ קטן מאד ולכן הסיכויים שיימצא בו משהו סרטני קלושים. הומלץ על קולונסקופיה נוספת בעוד 5 שנים. השאלה שלי היא כזו: הבנתי שהבדיקה החדשה FIT בודקת דם סמוי בעיקר מאזור המעי הגס, האם הממצאים הנל תומכים בזה? זאת אומרת, האם ייתכן שהדם הסמוי הוא מהפוליפ הקטן הזה או שצריך להמשיך לחקור ולהבין מאיפה זה בא? בהנחה שאין תסמינים נלווים של הקיבה, כמו כאב בטן, הקאות וכו, האם צריך לעבור גסטרוסקופיה? או שאפשר לסגור את הסיפור ולסכם שהיה דם סמוי בצואה, בוצעה קולונסקופיה והוצא פוליפ? תודה רבה!

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
ד"ר עבד אגבאריה ד"ר עבד אגבאריה
רופא בכיר במחלקה האונקולוגית בבית חולים בני ציון קרא עוד
פרופ' דן אדרקה פרופ' דן אדרקה
הקים את היחידה לגידולי דרכי העיכול בבית חולים... קרא עוד
מחלות קשורות
בדיקות קשורות
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ