מהי מחלת הסרטן איתה ניתן לחיות ללא טיפול כלל?

כ- 30% מהחולים בלוקמיה לימפטית כרונית יחיו שנים רבות עם המחלה, ללא כל טיפול בה. מהם גורמי המחלה ומה ההבדל בינה לבין סוגים אחרים של סרטן הדם? כתבה הראשונה בסדרה
כתבה פרסומית כתבת חסות



לוקמיה לימפטית כרונית היא אחת מצורות מחלת סרטן הדם המאובחנות בשכיחות הגבוהה ביותר בעולם המערבי. למרות זאת, היא מוכרת פחות לקהל הרחב, אשר לעיתים מבלבל בינה לבין סוג אחר של סרטן הדם, לוקמיה חריפה. אז מה ההבדל ביניהן, מהם מאפייני, גורמי ושכיחות המחלה ומדוע כשליש מהחולים לא יזדקקו לטפל בה כלל? כל התשובות.



 


כל תאי גופנו מתרבים ומתחלקים בהתאם לצורך ובאופן מבוקר ומסודר. תאי הדם נוצרים ומתחלקים בתוך מח העצם, רקמה ספוגית הממלאת את העצמות ומייצרת שלושה סוגי תאי דם: אדומים (מובילי חמצן), לבנים (מסייעים בהגנה מפני מזהמים ומחוללי מחלות, כחלק חלק ממערכת החיסון) וטסיות דם (מסייעים לקרישת הדם במקרה של דימום או פציעה). עם הבשלתם, הם משתחררים ממח העצם, חודרים למחזור הדם ומבצעים את פעילותם הנדרשת. במקרה של לוקמיה או סרטן הדם, מתפתחים במח העצם תאי דם פגומים ושלא לצורך, כאשר התאים שנוצרים אינם מתפקדים כתאים בריאים. התהליך הנורמלי יוצא משליטה והתאים ממשיכים להתחלק ללא בקרה ופיקוח ובמהירות רבה מידי. תהליך זה פוגע בתפקודה של מערכת הדם ועלול להיות מסכן חיים. 



מהם הסוגים של מחלת הלוקמיה?

קיימים סוגים שונים של מחלת הלוקמיה, שלהם אמנם מאפיינים דומים, אך מהלך מחלה שונה, ולכן השפעה על המתמודדים עמן אחרת. נהוג לחלק את סוגי הלוקמיה לפי מהלך המחלה ולפי תא המקור. 


לוקמיה לימפטית (או לימפוציטית) כרונית (CLL) היא אחת מצורות מחלת סרטן הדם, סוג שכיח של לוקמיה המתפתחת בקצב איטי ובמהלכה נוצר גידול בלתי מבוקר ובלתי נשלט של לימפוציטים מסוג B - תאי דם לבנים בעלי תפקיד ייחודי. 


באנשים המתמודדים עם CLL, תאי ה-B  עוברים שינוי ממאיר (סרטני) כאשר הם הופכים לתאי לוקמיה. חשוב להדגיש כי אצל אנשים רבים מחלת ה-CLL נותרת יציבה במשך חודשים ושנים רבות ויש לה מעט השפעה, אם בכלל, על בריאותם. כ--30% מן האנשים המאובחנים עם CLL, לעולם אינם זקוקים לטיפול כלשהו במחלתם ויכולים לשרוד שנים רבות על אף האבחון. 


אצל אחרים, תאי הלוקמיה מתרבים באופן בלתי מבוקר, חיים זמן ארוך מן הרגיל ומצטברים במוח העצם, במחזור הדם, בקשרי (בלוטות) הלימפה, בטחול ובאזורים אחרים בגוף. אלו הם תאים לא תקינים ולכן אינם יכולים לתפקד כראוי.

    

בישראל מאובחנים מדי שנה כ- 450 בני אדם עם CLL, ולמעשה מדובר בסוג הלוקמיה המאובחן בשכיחות הגבוהה ביותר בעולם. הגיל הממוצע באבחנה הוא 72 ומרבית האנשים המאובחנים עם CLL  (כמעט 80%) הנם בני למעלה מ-60 שנה. CLL נדיר מתחת לגיל 40, כאשר המחלה שכיחה יותר בקרב גברים מאשר בקרב נשים.



מהן הסיבות להתפתחות לוקמיה לימפטית?

הסיבה להתפתחות המחלה  לא ידועה ברוב המקרים. במיעוט המקרים, קיימת הערכה שייתכן כי ישנה נטייה תורשתית לפתחה. הסיכון להתפתחות מחלת ה- CLL בקרוב משפחה מדרגה ראשונה (כגון אב, אם, אח, אחות או ילד/ה) של חולה - גבוה בערך פי שבע מן הממוצע באוכלוסייה. עם זאת, כיוון שסיכון הרקע להתפתחותה נמוך ביותר, רובם הגדול של בני המשפחה לעולם לא יפתחו לוקמיה לימפטית כרונית.


הכותבת היא מומחית בכירה ברפואה פנימית והמטולוגיה, במכון ההמטולוגי, המרכז הרפואי בני-ציון. הכתבה בשיתוף פעולה עם ערוץ הרופאים ב-YouTube. הרופאים המתנדבים בערוץ הינם מומחים מובילים ממרכזים רפואיים בכל רחבי הארץ. עוד על המיזם ב: www.doctorschanneltube.org




פורומים סרטן ריאות

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
NSCLC אנדוקרצינומה יעל 28/02/2020 00:55
  • שלום ד"ר אגבאריה לגבי הטגריסו (בטיפול ריאה וגרורות למוח) קו ראשון האם ישנם הרבה מטופלים בארץ? האם יודעים על מטופלים שהם מעבר ל3 שנים וללא התקדמות במחלה? אצלנו זה חצי שנה עם נסיגה כמעט מלאה במוח וגם בריאה המצב נראה טוב יש בסטרנום שגם נראית פחות כבר, יש EGFR . ולגבי ה PDL1 שגבוה האם זה יעקוף את זה מתישהו? או שזה יכול לרדת מסיבה כזו או אחרת? והאם את הטגריסו ממשיכים לקחת לאלו שהמחלה רדומה / נעלמה למניעה ? כל השאלות האלו משום שזה מרגיש שזה מחכה מעבר לפינה לעקוף את התרופות... תודה רבה

  • + הוסף תגובה
תוצאות פתלוגיה הילה 27/02/2020 16:13
  • מדובר באמי, בת 63, מעשנת בעברה הרחוק וגם לא הרבה. עברה כריתת אונה ימנית תחתונה עקב גידול מסוג אדנוקרצינומיה בגודל 1.7 ס"מ ללא גרורות לבלוטות. נפגשנו רק עם המנתחת ב-20.2 והיא אמרה לאמא שגופה נקי והיא בריאה ו עתה רק מעקבים. ביום ראשון נפגש עם אונקולוגית בביהח אך הצלחתי לקבוע תור לאונקולוג אחר אתמול שאלו היו תמצית דבריו: הבעיה שאני מפחד להגיד לך משהו שהוא לא טוב. תראי הגידול היה מוקדם וקטן ולא היו בלוטות זה הכל סימנים טובים. היה לו דבר אחד שהוא חדר לקרום שעוטף את הריאה ולקרום הפנימי (את הראוט פילה??) הקרום הוא עוטף את הריאה, עוטף שק בעצם, שק אבל הם בד'כ די צמודים הקרום הפנימי חדרו אליו החיצוני לא חדרו אליו אם זה היה בקרום החיצוני זה יותר חמור. ברגע שזה חודר לקרום זה מקבל דרגה 2, אני עשיתי עכשיו חיפוש גדול באינטרנט אין ואפילו לא כתבו אם זה 2a או 2b T2a או T2b הם רק כתבו T2, עכשיו ב-T2b נותנים כימו ואת צעירה כמו שסיכמנו. T2a לא נותנים ואז הייתה כאן התלבטות אם לתת טיפול או לא, עכשיו אפשר לתת טיפול כימו זה לא טעות. אימונותרפי עוד לא הוכח שעוזר. זה לא טעות גדולה לתת טיפול משלים אבל זה על הגבול. זה ממש על הגבול. אם לא הייתה חדירה לפלוארה הפלוארית, אם השוליים נקיים צריך להסתכל עוד פעם, לפי דעתי השוליים נקיים אז לא עושים הקרנות. למה כן לתת? בגלל בכל זאת זה חדר לפלוארה וגם כתוב שזה גרייד 3. מתחלק יותר מהר. באמריקה הקימו בדיקה אבל הם לא הפכו אותה למסחרית שבה ניסו לראות מתי זה יותר אגרסיבי ומתי פחות. אין את הבדיקה הזו באופן סטנדרטי. טיפול אימונותרפי לא הוכח עדיין. מראש מכיוון שיש סיכויים טובים שהבראת נניח יש ב- 20-30% לחזרת המחלה, נניח שהסיכוי לחזרת מחלה הוא 30% אז הסיכוי אם אני נגיד מוריד 20% זה מוסיף לך עוד 5% זה הסדר גדול ויכול להיות שזה לא יוסיף. זה מקרה גבולי מאוד אפשר גם לא לתת. אם כימו 4 מחזורים, פעם ב-3 שבועות דרך הוריד ועם כדורים בנוסף מעקב סמני גידול כל חודשיים. כימו לא כימו help!!!!

  • + הוסף תגובה
האם לבצע CT חזה זיו 22/02/2020 14:05
  • במשך שנתיים סובל מהתקפים שבועיים של הרגשת כללית רעה המלווה בחולשה ובתשישות ולעיתים גם כאבים בחזה. כמו כן, לאחרונה גם גלי חום והזעות לילה. עברתי בדיקות דם, צילום חזה, CT בטן ומוח והכל יצא תקין...האם יש מקום גם ל CT חזה? אם כן האם CT חזה רגיל עם חומר ניגוד או CT קרינה נמוכה?

  • + הוסף תגובה
תשובה ד"ר עבד אגבאריה 23/02/2020 12:19
CT קרינה נמוכה זיו 26/02/2020 10:34
  • רופא הריאות שאצלו הייתי לא מוכן להפנות אותי ל CT חזה (גם רגיל וגם קרינה נמוכה) בטענה שצילום רנטגן החזה תקין, ובכל מקרה הוא טוען שאין לבצע CT קרינה נמוכה כבדיקה למי שאינו מעשן, ושלא עושים CT קרינה נמוכה כבדיקה ראשונית אלא רק כבדיקת מעקב. האם ניתן לבצע CT קרינה נמוכה באופן פרטי גם ללא הפנייה מהרופא? ממה שהבנתי המכונים דורשים הפנייה גם אם הבדיקה נעשית באופן פרטי.

  • + הוסף תגובה
תשובה ד"ר עבד אגבאריה 26/02/2020 12:56
  • אפשר לבצע באפן פרטיאך עדיין דרושה הפניינ של רופא

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!