מהי מחלת העיניים קרטוקונוס?

קרטוקונוס היא מחלת עיניים שבה הקרנית הולכת ומתקמרת בהדרגה, ומשנה את צורתה מצורת כיפה סימטרית לתבנית דמויית-חרוט ולא סימטרית. תבנית זו גורמת לירידה בחדות הראייה ולשינוי במרשם המשקפיים.


כאמור, קרטוקונוס היא מחלת עיניים המשפיעה על קרנית העין, ונקראת גם קרנית חרוטית (Kera conus). במקביל להתקמרותה ההדרגתית, הקרנית הולכת ונעשית דקה. הצורה החרוטית והלא-סימטרית של הקרנית גורמת לכך ששבירת קרני האור במהלכן דרך הקרנית אינה סימטרית, ולכן קרני האור אינן מתמקדות היטב על פני הרשתית. הדמות המתקבלת על הרשתית מעוותת ולא ברורה.

תהליך זה מתחיל על פי רוב בשנות העשרה המאוחרות או בשנות העשרים, ויכול להתקדם באיטיות במשך מספר שנים. קרטוקונוס יכול לפגוע בקרנית בשתי העיניים או בעין אחת. ככל הנראה קרטוקונוס היא מחלת עיניים גנטית. עד כה נמצא מספר קטן של גנים הגורמים למחלה זו.

תסמיני קרטוקונוס

קרטוקונוס יכול להתקדם באיטיות על פני מספר שנים, אך יכול גם להתקדם במהירות. הסימנים הראשונים לכך הם עליה גוברת של המספר במשקפיים, ובעיקר עלייה בצילינדר, שלפעמים מתפתח ונעשה גדול יותר ממספר המשקפיים עצמו. עליה זו היא תוצאה של ההחמרה בקמירות הקרנית ובחוסר הסימטריות המתגבר במבנה הקרנית. הדבר מתבטא בכך שהעצמים נראים באופן מטושטש ומעוות. בנוסף תתכן רגישות מוגברת לאור וסנוור.
לעיתים עולה החשד לקרטוקונוס במהלך בדיקת המשקפיים אצל האופטומטריסט, אשר יפנה את הנבדק לבדיקת רופא עיניים.

מהן הסיבות להתפתחות קרטוקונוס?

קיימות סיבות רבות להתפתחות קרטוקונוס, רובן גנטיות וחלקן נרכשות.
הגורמים הגנטיים לקרטוקונוס עדיין לא ידועים ברובם. עד כה נמצאו מספר ליקויים גנטיים הגורמים לקרטוקונוס, אך קיימים כנראה ליקויים רבים שעדיין לא התגלו. בחלק מן המקרים מופיע הקרטוקונוס במספר בני משפחה, ובעיקר במשפחות בהן יש נישואי קרובים.

מחקרים מצביעים על חולשה ברקמת הקרנית כתוצאה מפעילות עודפת של אנזימים הגורמים לפירוק החלבון הבונה את הקרנית. תהליך זה חושף את הקרנית לנזק חמצוני מרדיקלים חופשיים. כתוצאה מכך רקמת הקרנית נעשית דקה יותר, והלחץ התוך עיני גורם להתבלטות הקרנית כלפי חוץ ולעיוות והתקמרות לא סימטרית שלה.

גורמים נרכשים לקרטוקונוס כוללים שפשוף מוגבר של העיניים, התאמה לא נכונה של עדשות מגע, דלקות עיניים אלרגיות, ומצבים דלקתיים כרוניים של העין.

כיצד מאבחנים קרטוקונוס?

אבחון קרטוקונוס נעשה על ידי שילוב של מספר בדיקות.

- בדיקה במנורת סדק - מכשיר המבוסס על מיקרוסקופ המאפשר בדיקת העין בהגדלה גבוהה. במקרים של קרטוקונוס מתקדם ניתן להבחין בהתקמרות הקרנית ובתהליך הפיכתה לדקיקה. במצב קרטוקונוס מתקדם, ניתן לראות קווים עדינים מקבילים זה לזה בחלק הפנימי של הקרנית, ולעיתים אף הצטלקות במרכז הקרנית.

- טופוגרפיה של הקרנית – בדיקה זו היא אמצעי האבחנה העיקרי לקרטוקונוס. מדובר באמצעי הדמיה המצלם את הקרנית והבונה מפה טופוגרפית של פני הקרנית. המפה מראה בצורה מדויקת את הקמירות היחסית של הקרנית בכל נקודה. סולם של צבעים מראה את הקמירויות השונות. בקרנית תקינה הקמירות אחידה ולכן הצבע בטופוגרפיה של הקרנית יהיה אחיד. בקרנית עם קרטוקונוס נראה איזור אחד של קמירות רבה מאוד, והאזור יסומן בצבעים כתומים-אדומים.

הטופוגרפיה של הקרנית היא בדיקה מהירה, קלה לביצוע ולא פולשנית. הנבדק מניח את ראשו מול המכשיר, ותוך כדקה מתקבל צילום צבעוני של הקרנית. בעזרת בדיקה זו ניתן לעקוב אחר התקדמות הקרטוקונוס בצורה מדויקת.

בדיקת עובי הקרנית - בדיקה זו מבוססת על אולטראסאונד של הקרנית. גם זו בדיקה קצרה ולא פולשנית, הנותנת מדידה של עובי הקרנית בנקודות שונות של הקרנית. לכל אדם עובי אחר של קרנית, כאשר עובי קרנית ממוצע באוכלוסייה הוא 530 מיקרון. באנשים עם קרטקונוס עובי הקרנית צפוי להיות נמוך מ- 500 מיקרון, ובמקרים מתקדמים יכול להיות נמוך גם מ-400 מיקרון.

הטיפול בקרטוקונוס

הטיפול בקרטוקונוס כולל מספר שלבים, ותלוי במספר גורמים כמו מידת החומרה, מידת ההתקדמות של הקרטוקונוס בזמן האבחנה, ובראיה התפקודית של המטופל.

כאשר מדובר ברמת חומרה קלה, משקפיים או עדשות מגע רכות יכולות לתת מענה לשיפור הראייה. אולם ככל שהמחלה מתקדמת והקרנית נעשית יותר לא סימטרית וקמורה, לא ניתן להשיג חדות ראיה סבירה בעזרת משקפיים או עדשות מגע רכות.

הטיפול בקרטוקונוס בינוני ומתקדם כולל את האמצעים הבאים:

• עדשות מגע

• השתלת טבעות בקרנית - ה"טבעות" הן שני מקטעים בצורת חצי עיגול כל אחד, המושתלים בתוך הקרנית, בחלק ההיקפי שלה (תמונה 12). טבעות אלו עשויות מחומר קשיח, וע"י התקנתן בקרנית הן גורמות לשינוי בצורת הקרנית ולהקטנת קמירותה.

• טיפול בקשרי צילוב - שיטת טיפול חדשה המבוססת על יצירת קשרי צילוב בין סיבי קולגן בקרנית. הקולגן הוא החלבון המבני המרכיב את הקרנית. ההנחה העומדת בבסיס הטיפול היא שעל ידי חיזוק והקשחת רקמת הקרנית ניתן יהיה לעצור את תהליך ההתקמרות שלה, במיוחד אם הטיפול מתבצע בתקופת שבה הקרטוקונוס מופיע או מתחיל להתקדם.

• השתלת קרנית - השתלת קרנית לקרטוקונוס מוצעת כאפשרות האחרונה, כאשר לא ניתן להרכיב עדשות מגע, או כאשר עדשות המגע לא נותנות יותר ראיה תפקודית סבירה. הקרנית המושתלת מושגת מתרומת רקמה. בשל שיעורי הסכמה נמוכים לתרומת איברים קיימת בעיה של זמינות קרניות להשתלה, וכתוצאה משך ההמתנה להשתלת קרנית בארץ אינו קצר. יחד עם זאת, כלל, השתלת קרנית לקרטוקונוס הוא ניתוח בעל שיעורי הצלחה גבוהים. הקרנית אינה מכילה כלי דם ולכן אינה חשופה למערכת החיסונית כמו איברים אחרים. לכן הסיכון בדחיית הקרנית לאחר השתלה מוצלחת קטן יחסית להשתלות איברים אחרים.

מאת: פרופ' אבי סלומון, רופא עיניים