דלג לתוכן

הכל על דיכאון לאחר לידה

ניתן לחלק את התופעות המאפיינות את מצבה של היולדת, של בן הזוג ושל בני הזוג לשתי קבוצות מרכזיות: תופעות הנוגעות למצב הגופני ותופעות הנוגעות למצב הנפשי. התופעות הללו קשורות ומשפיעות על הסיכוי לפתח משבר של דיכאון לאחר הלידה.

מאת: תמי קויפמן, עובדת סוציאלית ופסיכות
תאריך פרסום: 06/05/2009 תאריך עדכון: 21/08/2013
7 דקות קריאה
מקובל להתבונן בחיי הפרט והמשפחה כתהליך בעל שלבים. בין שלב לשלב יש תקופות מעבר. השלבים הם אוניברסאליים, אך נראים אחרת בכל תרבות. השלב עליו אנו מדברים הוא במצב נורמטיבי שלב המעבר מזוגיות להורות. ככל מעבר, הוא כרוך במשבר.

היריון

כאשר מתחיל הריון, דברים משתנים, ראשית אצל האישה, שעוברת שינויים ברמה הגופנית, ברמה ההורמונאלית, ברמת המראה החיצוני, לעיתים אי נוחות גופנית וקושי להתנהל בנוחות ובקלילות וברמה הרגשית (עולות שאלות האם אני יכולה, מוכנה, לטפל בילד? איזה אימא אהיה? האם ההיריון יעבור בשלום? האם בעלי יעזור לי? איך גופי יראה לאחר ההיריון? האם אאבד את נעורי? ועוד).
גם הגבר עובר שינויים ושואל עצמו שאלות הנוגעות להורות הקרובה.
בני הזוג מתחילים את התהליך בו יהפכו משניים לשלושה. תשומת הלב של בני הזוג משתנה וגם הקשר משתנה ומקבל תפנית.
החברה מתייחסת לאישה ההרה ברגישות ומקובל לתת לה יחס מיוחד, תשומת לב, דאגה והתעניינות. היא ותינוקה עומדים במוקד תשומת הלב ובעלה נדחק מעט הצידה.

ההיריון מצריך בדיקות ומעקב בהם האישה ובן זוגה עוברים תהליכים שמחד מרגיעים ונותנים ביטחון ומאידך מלווים בחוסר וודאות, מתח וסימני שאלה. גם המציאות הזו שמה את ההיריון והאישה במרכז ומפרה את האיזון בין בני הזוג, שהיה קיים לפני ההיריון.

לידה

לידה היא אירוע משמח ובעל פוטנציאל למשבר כאחד. ככזה, הוא מלווה בתחושות סותרות: רגע אחד נשים יכולות להרגיש אושר ואופוריה מעצם הפיכתן לאימהות ורגע לאחר מכן להרגיש שאיבדו את נעוריהן; רגע אחד להרגיש שמימשו את הנשיות ואת עצמן ורגע לאחר מכן להרגיש דכדוך וחוסר תקווה על שגופן השתנה ואינו נשי ומושך כבעבר. מחד, נשים מאושרות על שנתנו חיים חדשים ומאידך עלולות להרגיש שאיבדו את חייהן הקודמים.

לדימוי העצמי של האישה מצטרף כעת דימוי נוסף, של אם. יחד עם דימוי האם החדש מגיעים פחדים, שאלות, חרדות, חוסר ידע, חוסר ניסיון בטיפול בילד וחוסר ביטחון. איך תעברו שלב זה בשלום?

הגורמים והשינויים המשפיעים על הופעת דיכאון לאחר לידה

• ברמה הפיזית מתרחשים שינויים הורמונאליים. רמות הורמוני המין (פרוגסטרון ואסטרוגן) יורדת באופן דרסטי ורמות הפרולקטין והקורטיזון עולות. נוצר מצב של "חוסר איזון הורמונאלי".

• מצב מתמשך של חוסר שינה כתוצאה מהצורך לטפל בתינוק בלילות ומחסור בשינה ועייפות ממושכים עלולים להאיץ לחץ ודיכאון לאחר הלידה.

• אי נוחות גופנית אשר מלווה לעיתים לתופעות הלידה, ניתוח קיסרי, תפרים, או מאמץ מתמשך יוצרים מגבלות בתפקוד ובחופש התנועה.

• ברמה הרגשית - חרדה לגורל התינוק, תוך שאילת שאלות בנוגע ליכולת להיות אם טובה, לטפל בו ולספק את כל צרכי, וכן לזהות מצבים של בעיה.

• היחס ליולדת אחרי הלידה משתנה. ממצב בו היא נמצאת במרכז תשומת הלב, היא עוברת למצב בו היא נדרשת לטפל בתינוק, שכעת נמצא במרכז תשומת הלב. ממטופלת היא הופכת למטפלת והציפייה ממנה היא לשאת בנטל. לא תמיד נשים מוכנות למעבר זה, מעבר שמעורר בהן תחושות חרדה וחוסר ביטחון.

• האימהות, בתפיסה החברתית, באה באופן טבעי עם הלידה ואיתה באות גם יכולות הכלה, קבלה של התינוק ואינסטינקטים אימהיים ספונטאניים. כאשר האם הטרייה אינה תופסת מציאות זו כנכונה, רצויה וצפויה, היא עלולה לחוש בושה, תסכול, אשמה וחוסר ביטחון ביכולתה להיות "אם מספיק טובה", במידה ואצלה הדברים לא קרו כמצופה.

• הציפייה לתפקוד מלא והתאהבות מיידית במצב החדש ובתינוק שנולד יוצרת לחץ על נשים רבות. זאת מאחר ולא תמיד הן מרגישות שחוויה האימהות כל כך טובה ומתגמלת. קשה להן להתרגל ולאהוב את מצבן החדש, את הלילות ללא שינה, את אבדן המעמד ומקום העבודה, את אבדן הגוף הנשי ואת הבלבול וחוסר הביטחון בנוגע לתפקידן החדש. במצב זה, הן מחכות פעמים רבות שזה יקרה, שהם יתאהבו במצב, הן דוחקות את הרגשות והמחשבות הקשים ומסתירות את הקושי והמצוקה. פער זה מוליד כאב שלא מדובר ולא מטופל, תחושה של היולדת שמשהו לא בסדר אצלה ועלול להתחיל תהליך של הסתרה, בושה ואשמה.

• מבחינה מינית האישה עלולה להרגיש פגיעה, מכיוון שהיא אינה נראית בעיניה מושכת או סקסית כבעבר. במקביל קיימת ירידה טבעית בתשוקה וביכולת המינית של האישה לאחר הלידה.

• חופשת לידה או כלא של בדידות? האישה, שנשארת בבית עם התינוק נכנסת לתקופה שנקראת "חופשת לידה". אך האם זו באמת "חופשה"? האם נשים בהכרח נהנות מתקופה זו? תקופה בה הן יוצאות ממסלול חייהן, אינן יוצאות לעבודה, אינן ישנות טוב בלילות, עסוקות בלבדוק את טיב האימהות שלהן, במקרים רבים הן לבד בבית ובן זוגן ממשיך את חייו ולא תמיד פנוי לעזור.
יש גם מצבים בהם נשים נהנות מתקופה זו, בעיקר כאשר הן מקבלות עזרה ותמיכה מהמערכת המשפחתית או החברתית, הן בצד המעשי והן בצד הרגשי. הצורך להיתמך על ידי הסביבה מפר את האיזון ועלול ליצור משבר.

• האהבה לתינוק שנולד גדולה, אך יחד עם אהבה זו מתעוררת חרדה ושאלות כמו: האם אני אוהבת את התינוק מספיק? האם אוכל להיות אם מספיק טובה? יש סימנים לבלבול בזהות, חרדה כלכלית וחרדה בנוגע לאחריות לתינוק באופן ספציפי.

• במקרים בהם לאם לא היתה חוויית ינקות טובה, משום שהיא לא זכתה לאם טובה דיה, קשה לה לדמיין את הקשר בינה לתינוקה. מצב זה עלול ליצור בעיות בקשר בינה לבין התינוק כבר בשלבים הראשונים.

• היולדת הופכת מבת לאם ובמעבר זה היא עלולה לצפות מבעלה שיתפקד עבורה כאם. מאחר והוא אינו מסוגל או מוכן לקחת על עצמו תפקיד זה, עלולים להיווצר קונפליקטים וכעסים.

• בן הזוג לא תמיד מבחין בצרכי היולדת שהוזכרו. הוא עלול להיות עסוק בצרכיו, לדוגמא - עלול "לכעוס" על התינוק ש"תפס" את מקומו בחיי אשתו, או לחשוב שמאמץ האימהות הוא דבר מובן מאיליו.
לעיתים אין לאישה בן זוג, בדידותה של אם שאין לה עידוד עמוקה וקשה. במצב זה, גם התינוק יהיה בודד בעיניה ובמקום לעורר בה את האהבה הוא יעורר בה רחמים עצמיים, וכשיבכה - תבכה גם היא על עצמה ועליו.

כאשר תינוק נכנס למערכת הזוגית, יש את הסתגלות האם, הסתגלות האב והסתגלות שניהם, כזוג.

כל אחד מבני הזוג מגיע מילדות אחרת וכל אחד מהם תופס אחרת את ההורות. ההסתגלות הנה אישית ולא תמיד מתרחשת באותו הקצב. חלוקת התפקידים משתנה, המעמד של כל אחד מבני הזוג משתנה, עליהם להיות רגישים למצב החדש ולתגובות הרגשיות שלהם אליו. חוסר האיזון הזוגי מכניס גורם מתח לחיים המשותפים.
השינויים שעוברים על האישה במהלך ההיריון אינם חולפים עם יציאתו של העובר מן הרחם.

בתקופה הראשונה שלאחר הלידה קיימת אצל היולדת רגישות יתר אשר יכולה לבוא לידי ביטוי אפילו בהפרעות נפשיות. ההפרעה השכיחה ביותר היא דיכאון. המונח "דיכאון לאחר לידה" אינו מתאר מצב אחד, אלא קשת של הפרעות נפשיות בדרגות חומרה שונות ובזמנים שונים לאחר הלידה.

דיכאון לאחר לידה – סימנים, מאפיינים וטיפול

ניתן לחלק את התופעות המאפיינות את מצבה של היולדת, של בן הזוג ושל בני הזוג לשתי קבוצות מרכזיות: תופעות הנוגעות למצב הגופני ותופעות הנוגעות למצב הנפשי. התופעות הללו קשורות ומשפיעות על הסיכוי לפתח משבר של דיכאון לאחר הלידה.



קיימות שתי גישות מרכזיות המתייחסות לשינויים במצב הרגשי לאחר הלידה:

גישה הביוכימית: מחפשת את הסיבה לתופעה בחומרים כימיים בדמה של היולדת.

גישה הפסיכולוגית-חברתית: מסבירה את המשבר המתפתח באמצעות המתח הרב של ההיריון והלידה, הדחק בלידה ולאחריה, בנטל ובאחריות הנופלים על האישה ובמערכת התמיכה של היולדת.

בעבר חשבו כי הגורם ההורמונאלי הוא הגורם העיקרי להתפתחות "דיכאון לאחר לידה". כיום, מתרבים המחקרים המעידים על חשיבות הגורמים הפסיכו-סוציאליים בהתפתחות ההפרעה. התייחסות לגורמים אלו בתקופת ההיריון ולאחר הלידה יכולים לסייע בהפחתת הסיכון להתפתחות דיכאון אחר לידה.

תיאור התופעה

1. תוגת האימהות (baby blues) - המצב המתון ביותר, מאופיין. בעצבות ודכדוך לאחר לידה.
2. דיכאון לאחר לידה POST PARTUM DEPRESSION) )

סימנים ומאפיינים

• דיכאון לאחר לידה הוא תופעה שכיחה, הכרוכה בסבל רב ליולדת ולמשפחתה. זיהוי מוקדם של הדיכאון הוא חיוני, בעיקר למען טיפול מוצלח.

• דיכאון לאחר לידה יכוללהופיע מיד לאחר הלידה ועד מספר חודשים אחריה (מקובל לחשוב על עד 3 חודשים מהלידה, אך יתכן שיופיע גם לאחר מכן).

• שכיחות התופעה - בקרב 10% עד 15% מהיולדות.

• דיכאון לאחר לידה מאופיין בביטויים נפשיים וגופניים פיזיולוגיים:

ביטויים רגשיים של דיכאון לאחר לידה
תחושת בדידות, מצב רוח ירוד במשך חלק ניכר משעות היממה, עצבות בולטת והתפרצויות כעס בלתי מוסברות, ייאוש, כהות רגשית, פחד מאי יכולת להתמודד עם האימהות, חוסר תקווה, בכי, אדישות או דחייה של התינוק, תחושת בושה (בעיקר במקרים שקיימת תחושת ניכור ודחייה של התינוק), הימנעות משיתוף אחרים בנוגע למחשבות ולתחושות, האם חשה מותשת ומתוסכלת ובטחונה העצמי כאם וכאישה מתערער, תחושת כישלון, חוסר ערך, דימוי עצמי נמוך, ביקורת ושנאה עצמית, דאגה מוגזמת לבריאות התינוק, חרדות ודאגנות יתר, בלבול, מתח, אי שקט, פסימיות ותחושת אין מוצא, הסתגרות ואובדן עניין בדברים שהיו מהנים עבורה בעבר.

ביטויים פיזיולוגיים של דיכאון לאחר לידה
עייפות מתמשכת, אי נוחות גופנית, קושי רב בתפקוד היומיומי, מטלות פשוטות הופכות למעמסה בלתי נסבלת, קשיים בשינה (קושי בהירדמות, יקיצה מוקדמת), קשיים באכילה (תיאבון ירוד, ירידה במשקל), דפיקות לב מואצות, כאבים בחזה, בבטן, כאבי ראש, חוסר מרץ, עור יבש וקצות גפיים קרות.

ביטויים קוגניטיביים של דיכאון לאחר לידה
קושי לחשוב, לקבל החלטות, חוסר ריכוז, מחשבות אובססיביות, מחשבות על מוות או על התאבדות.

הערות:
• לא כל הסימפטומים חייבים להופיע
• יש שהפרעות נפשיות שמקורן בלידה ובחוויית האימהות מתפרצות לאחר זמן, בשלבים שונים בהתפתחות הקשר בין האם לתינוק.
• כלל הסימפטומים אינם מובהקים ועם זאת מגוונים מאד והתסמונת יכולה להיות שונה מאד ממקרה אחד למשנהו. העובדות הללו, יחד עם העייפות והניסיון להסתיר את הסימפטומים, מקשים על זיהוי התופעה. בניגוד לעצבות שלאחר לידה, ללא טיפול - דיכאון לאחר לידה יכול להימשך זמן רב, אפילו חודשים ארוכים. במקרים אלו נדרש טיפול מיידי גם בגלל ההשפעות החמורות של הסימפטומים כשלעצמם וגם בשל הסכנה להתאבדות החולה.

טיפול

כאשר מתעורר חשד, בקרב בני משפחה, קרובים או חברים, שהיולדת אינה כתמול שלשום, יש לפנות ללא דיחוי לקבלת סיוע מקצועי. קיימות גישות טיפוליות שונות לטיפול בדיכאון לאחר לידה. לעיתים נזקקת האישה לטיפול פסיכיאטרי תרופתי אולם, טיפול תרופתי אינו מספק למען הטיפול בדיכאון שלאחר לידה ויש לשלב בין טיפול תרופתי לטיפול פסיכולוגי.

בראש ובראשונה, חשוב הטיפול התרופתי. תרופות אנטי דיכאוניות, (מעכבים סלקטיביים של סרוטונין) כמו סרווקסט, פריזמה, (S.S.R.I השפעתן של התרופות מורגשת לאחר שבועיים או שלושה. התרופות בדרך כלל מפיגות לחץ וגורמות לשיפור בתחושה הכללית בתפקוד ובאנרגיות. אין להפסיק את הטיפול בעקבות השיפור, אלא לאחר התייעצות עם רופא.

חשוב להמשיך את הטיפול למשך כמה חודשים לפחות. ייחד עם הטיפול התרופתי מומלצות שיחות, מערכת תמיכה סביבתית שתוציא את האם מבדידותה ותדאג ללוות את הטיפול שלה תוך מתן אפשרות למנוחה, פעילות גופנית, שינה ותזונה הולמים.

טיפול תרופתי והנקה

כאשר אם שמיניקה סובלת מתסמינים דיכאוניים שלאחר הלידה, יש להביא בחשבון את חומרת התסמינים, הפגיעה התפקודית, אפיזודות דומות בעבר ולהחליט לגבי אופי הטיפול. כל התרופות עוברות בחלב האם ברמות שונות, חלקן ברמות נמוכות ביותר ויש ספק אם יש לכך השפעה כלל. בהקשר של חלק מהתרופות מצטבר מידע שתומך בהמשך ההנקה למרות הטיפול התרופתי.

הריון שלאחר הפרעות נפשיות לאחר הלידה

הסיכון ללקות בדיכאון באוכלוסייה הכללית עולה מ 1:10 ל 1:2 אצל אישה שסבלה בעבר מדיכאון.
בשלב ראשון, כשהאישה עדין מקבלת טיפול תרופתי מומלץ להימנע מהריון נוסף. בהמשך, יש לשקול הריון נוסף בהתאם למצב הנפשי, התפקודי, המערכת הזוגית והמשפחתית. יש לעקוב במהלך ההיריון אחר שינויים ויש אף הממליצים על טיפול תרופתי מניעתי בהריון או מיד לאחר הלידה.
עם זאת, חשוב לדעת כי נשים רבות שעברו דיכאון לאחר הלידה וטופלו בטיפול פסיכולוגי ותרופתי ילדו לאחר מכן ללא הישנות הפרעה.

ככל שהאם תהיה מנותקת זמן רב יותר מהטיפול בתינוקה, כך יגברו חוסר הביטחון והפחדים שלה. לכן, בשיחות הטיפוליות חותרים להקנות או להחזיר לאם ככל האפשר את הביטחון ביכולתה לטפל בתינוקה.
בנוסף, יש חשיבות רבה לעבודה בהפחתת רגשות האשם של האם דרך בדיקת תהליכים עמוקים ומתן לגיטימציה לרגשות שליליים כלפי התינוק.

מאת: תמי קויפמן, עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית

האם המאמר עניין אותך?

רופאים בתחום
ד"ר מיכאל ינקו
ד"ר מיכאל ינקו פסיכיאטריה
4.8
( 78 חוות דעת )
"דר" מיכאל ינקו רופא מקצועי , קשוב , אכפתי , בעל אוזן קשבת ממליצה מאוד"
ד"ר יעל קולסקי
ד"ר יעל קולסקי פסיכיאטריה
רופאה פסיכיארטית
ד"ר ליליאנה מאואס זינגר
ד"ר ליליאנה מאואס זינגר פסיכיאטריה
לשעבר רופאה בכירה וראש צוות במרפאת שלוותה
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו