דלג לתוכן

הירקבות במיטה: תופעה חדשה ומטרידה

גם המתבגר/ת שלכםן לא יצא/ה מהמיטה כל סוף השבוע? מסתבר שמדובר בלא פחות מטרנד שבני נוער מטפחים לאחרונה. למה הם עושים זאת והאם יש סיבה לדאגה? התשובות בכתבה

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 21/05/2024
3 דקות קריאה
רביצה ממושכת במיטה היא לא משהו חדש. רבים ורבות עשו זאת בחופש הגדול בתקופת הנעורים, ובנינו, גם היום לפעמים זה כיף לשהות במיטה מול הטלוויזיה בשבת. אבל כשזה הופך להרגל קבוע, שבו בני נוער מתחילים לנהל חיי חברה ובידור בלי לצאת יום אחר יום מהמיטה, אז כבר עולות שאלות: למה הם עושים זאת, מה ההשלכות של זה והאם יש סיבה לדאוג? בכתבה שלפניכםן ננסה לענות על שאלות אלו.
 
מתברגת רובצת עם לפטופ ואוכל במיטה, הירקבות במיטה
צילום: shutterstock | Nelli Kovalchuk

מושג חדש: הירקבות במיטה

הירקבות במיטה (Bed Rotting באנגלית) הוא מושג חדש שנולד בטיק טוק. הביטוי מתאר גילטי פלז'ר הכרוך בלרבוץ במיטה כל היום ולעשות פעילויות שאינן דורשות ניידות כגון שינה, צפייה בטלוויזיה, גלישה ברשת, שיחות טלפון ואפילו אכילה. כן כן, הירקבות במיטה כוללת מראה של נערים/ות מכוסים מתחת לפוך, מוקפים בעטיפות של חטיפים ודבוקים למחשב הנייד[1].

אבל אם נשים לרגע את המונח הרשמי והמלחיץ בצד, נגלה שגם רבים מאיתנו לבטח עשו זאת בתקופות שונות בחיים. אלא שבשונה מהיום, אז לא היה לזה שם וזה לא נחשב לטרנד אופנתי. האם השימוש בביטוי הירקבות במיטה הוא בסך הכל עוד תווית שהדור הצעיר מרבה להשתמש בהן כדי להרגיש פחות לבד ויותר מובן, או שאולי מדובר בתופעה שיכולה לסמן בעיה עמוקה יותר?

כמה זמן במיטה נחשב ליותר מדי?

[2]
אין כלל אחד מוחלט לגבי כמה זמן נחשב ליותר מדי זמן במיטה לאחר ההתעוררות. על בסיס יומי, סביר להישאר 15-30 דק' במיטה, בעיקר אם זה מרגיש טוב והופך להיות חלק מהשגרה בלי לדחוק הצידה פעילויות אחרות או להלחיץ.

למעשה, אם יש אפשרות לשהות מעט במיטה בלי לחץ לקום לעבוד או לתפקד במשפחה, או שיש צורך כזה מסיבות בריאותיות, אפשר לעשות זאת בלי להרגיש לא טוב עם עצמנו.

חשוב לוודא שלא מדובר בדיכאון

אם מדובר ברביצה במיטה כל היום או אפילו כל סוף השבוע, זה כבר מתחיל להיות יותר מורכב ותלוי נסיבות: אם מרגישים שחוקים ועייפים, מותר לפעמים לעשות זאת בלי להרגיש רע, ליהנות מהמיטה שלנו זה דבר טוב. עם זאת, במידה וזה מתחיל לגרום לירידה במצב הרוח, לחרדה, לדיכאון, לבעיות תפקודיות בעבודה ובכלל לתפקד פחות, זה צריך להדליק נורה אדומה. במקרים מסוימים, שהייה ממושכת במיטה או שינה ממושכת יכולה להיות סימן לדיכאון קליני[3].

הבעיה הגדולה שטמונה בהרגל ההירקבות במיטה

אחת הבעיות שהרגל ההירקבות במיטה טומן בחובו הוא הפרעות שינה, על ידי כך שהוא משפיע על שלושה מרכיבים החשובים לבריאות השינה[4]:
 
  • המקצבים הצירקדיים - השעון הביולוגי של האדם מותאם לאור ולחושך כדי לשלוט במחזור השינה והערות, כאשר האור דואג לדכא את המלטונין – הורמון השינה. שהייה במהלך היום במיטה מובילה למחסור בחשיפה לאור במהלך היום ולקבלת אור עם רדת החשיכה בעקבות שימוש בתאורה. דבר זה עלול לבלבל את השעון הביולוגי ולהוביל לבעיות שינה.
  • פעילות גופנית – מבחינה ביולוגית, קיים צורך מולד לישון. דחף השינה הולך ומתעצם במהלך היום, כאשר פעילות גופנית תורמת להתגברות הדחף. וכך למעשה, בשעות הלילה, העייפות מתעצמת והצורך לישון גדל. אלא שבילוי ממושך מדי במיטה בלי כל מעש משמע מחסור בפעילות גופנית שתעזור להגביר את הצורך בשינה.
  • אסוציאציות מיטה - השימוש במיטה כמקום לבלות בו זמן ממושך בערות משפיע גם על אסוציאציות שינה – דפוסי התנהגות נרכשים שנוצרים בעקבות זמנים מסוימים (לילה), מקומות (המיטה), ואפילו חושים כגון ריחות ורעשים (שקט, צרצור). כאשר מתחילים לבלות זמן ערות ממושך במיטה, מקום הקשור באופן אסוציאטיבי ברור לשינה ולא לפעילויות ערות, זה עלול לגרום לגוף להחליש את האסוציאציות ולפגוע בשינה.

לסיכום, חשוב לתת תשומת לב לריקבון במיטה ולא להתייחס לזה רק כאל טרנד חולף או כאל סלנג של צעירים. נסו לשמוע מה ההרגל גורם למי שאימץ/ה אותו להרגיש, להמשיך לעקוב ולראות שאין הקצנה, ולהישמר מפני נזק פוטנציאלי.

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
ד"ר אגאטו בריסו
ד"ר אגאטו בריסו פסיכיאטריה
סגנית מנהלת מחלקה במחלקת פסיכיאטריה בבית חולים תל השומר
 נורית שמיט קלנדרוב
נורית שמיט קלנדרוב פסיכולוגיה התפתחותית
5.0
( 15 חוות דעת )
"לפני שנתיים וחצי נורית אבחנה במקצועיות וברגישות את ביתנו היקרה. נורית נתנה מיד מענה לטיפול בגישה נפלאה שהילדה כבר אז חיכתה כל השבוע לבוא לשחק איתה. באותה תקופה ביתנו לא הסכינה לשחק עם אף אחד זולת עצמה ונורית הצליחה בטיפול מסור ועקבי לקדם אותה שנות אור. כיום ברוך השם ביתנו משחקת בבית עם אחיה ואחיותיה גם ללא תיווך. התקדמה מאוד בכל התחומים התנהגותי רגשי וחברתי."
פרופ' מרק וייזר
פרופ' מרק וייזר פסיכיאטריה
מנהל האגף הפסיכיאטרי שיבא
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו