האם אפשר למות מצער?

אסון התקפת הטרור בניו יורק בשבוע שעבר העלה שוב לכותרות את השאלה:
האם אפשר למות מצער?

אומר ד"ר תומס לי מאוניברסיטת הרווארד:
כמעט כל אחד מאיתנו מכיר מצב בו אדם מת זמן קצר לאחר מות אדם אהוב.
מתועדים מקרים בהם אנשים לקו בהתקף לב בעקבות הודעה על מות אדם
קרוב, למרות שלא היתה שום עדות לטרשת עורקים או מחלת לב. קיימת
השערה שלחץ נפשי יכול לגרום לרמות גבוהות של אדרנלין ולשינויים
הורמונליים אחרים שעושים את הלב פגיע יותר להפרעות קצב. מחקרים
גדולים נערכים עתה במטרה לקבוע אם טיפול עם נוגדי דיכאון יכול
להאריך חיים של אנשים עם מחלות לב.

עד שיושלמו המחקרים, קיימות דרכים בהן חברים וקרובים יכולים לסייע.
לשם כך עליהם להיות ערים למספר התנהגויות:

תופעה שכיחה היא מצב בו האדם המתאבל מפסיק לקחת את התרופות שלו,
בגלל הלם האובדן, או עקב עיסוק בפרטים מייגעים הקשורים לאסון, או
מתוך שאיפה לא מודעת להצטרף אל המת. מספר ימים ללא תרופה להורדת
כולסטרול לא יגרמו נזק רציני. לעומת זאת, אי נטילת תרופה ליתר לחץ
היא מסוכנת.

התנהגויות אחרות כוללות אכילה לא נכונה, הימנעות מפעילות גופנית,
עישון כבד, שתייה מופרזת של אלכוהול או נטילת סמים. התנהגויות אלה
מסוכנות לבריאותו של המתאבל.
תופעה רגילה למדי במצבים אלה היא דיכאון. כאן יש להבדיל בין צער
"נורמלי" לבין דיכאון קליני בו האדם לא רק סובל מנדודי שינה או
מאובדן תיאבון. הוא מרגיש חסר ערך, אשם, ללא תקוה וללא יכולת להנות
משום דבר. מצב כזה מצריך טיפול תרופתי ולעיתים אף אשפוז. תשומת לב
של חברים וקרובים למצבים אלה עשויה לסייע.

Harvard Commentary: Can grief kill ?
Intelihealth.com
September 17, 2001

[21/09/2001]