עובדות ומיתוסים על דיכאון

גם בימינו ועל אף החשיפה הרבה של מחלת הדיכאון, רבים מהלוקים בה מתמודדים עם סטיגמות שליליות. כולנו תקווה כי בעתיד הקרוב ניטיב 'להוציא את הדיכאון מהארון' ולדון בהיבטיו השונים. לשם כך, נציג כאן כמה עובדות נכונות וכמה מיתוסים שגויים לגבי מחלת הדיכאון. 

 

מדוע נלווה לדיכאון דימוי כה שלילי?

יתכן שחלק מהאשם נעוץ בגישה הקולנועית לדיכאון, המציגה אותו כקשור לתכונות אישיות שליליות כגון אלימות והתנהגות אנטי-חברתית (כמו למשל בסרט "קן הקוקייה"). בפועל, המציאות כמובן שונה. לא נמצא קשר מובהק לרוב תכונות אישיות אלו ובוודאי שרוב הסובלים מדיכאון אינם בעלי התנהגות אלימה. 

 

הגורמים לדיכאון

למרות המחקר הרב אודות הגורמים לדיכאון, אין לגביהם תשובה ידועה וחד משמעית. כנראה שלדיכאון גורמים רבים, ביולוגיים ורגשיים, המגבירים את הנטייה לפתח דיכאון במהלך החיים. יתכן שחלק מגורמים אלו הם גנטיים. על נטיות ראשוניות אלו מתווספים גורמי סיכון כמו חוויות חיים קשות, דפוסי אישיות מסוימים, מתח נפשי לאורך זמן, הערכה עצמית נמוכה, מצבים רפואיים מסוימים ופסימיות כללית, שעלולים להחמיר את המצב ולתרום להיווצרותו של דיכאון קליני. 

 

דיכאון יכול להסתמן בצורות שונות, כאשר כל תסמין כשלעצמו אינו ספציפי לדיכאון ויכול לאפיין מצבים נפשיים וגופניים אחרים. התסמינים הנפוצים הם תחושת עצב, ריקנות, פסימיות, חוסר אונים, אשמה מוגזמת, קושי בקבלת החלטות, בעיות בריכוז, בקשב ובזיכרון, אובדן עניין או הנאה בפעילויות, תחושה כללית של אובדן אנרגיה, הפרעות שינה חוסר תיאבון וירידה במשקל, כאבי ראש וכאבים אחרים שאינם מוסברים, עצבנות ורצון להתבודד ולהימנע מקשר אנושי. חזרה של תסמין מסוים לאורך זמן ותמונה קלינית אופיינית מגבירים את הסיכוי כי אכן מדובר בדיכאון קליני. 

 

האם מי שסובל מדיכאון הוא חלש אופי?

לצערנו עדיין רווחת האמונה השגויה כי דיכאון הוא ביטוי לחולשת אופי. למעשה מדובר במיתוס מופרך, שכן פעמים רבות אנשים חזקים ובעלי תעצומות נפש 'נופלים' לדיכאון, אולי דווקא בגלל תחושת האחריות העצומה שלעתים מאפיינת אותם. הדיכאון מתאפיין, כאמור, במגוון תסמינים הכוללים, בין היתר, חוסר אנרגיה, ירידה בהנאה מפעילויות, קשיי ריכוז, התעייפות מהירה, בעיות בשינה ועלייה ברגשות אשמה. 

דיכאון בין המינים

מבחינה סטטיסטית, גברים סובלים פחות מדיכאון בהשוואהלנשים. כך, לדוגמא, בארה"ב רק 4% מן הגברים סובלים מדיכאון, בעוד כ-10% מהנשים סובלות מדיכאון קליני. להבדל זה מספר סיבות - ביולוגיות (כגון שינויים הורמונאליים), חברתיות (כגון נטייה של נשים להפנים רגשות) ופסיכולוגיות (כגון מודעות רגשית גבוהה יותר). בכל אופן, מדובר בשכיחות גבוהה: כשמינית מהגברים וכרבע מהנשים יסבלו מדיכאון לפחות פעם אחת במהלך חייהם. 

האם רק מבוגרים סובלים מדיכאון?

ילדים ובני נוער זוכים לקיפוח חברתי בכל הקשור לדיכאון, בשל הסטיגמה הרווחת, לפיה קבוצת גילאים זו 'חסינה' לדיכאון. מבוגרים רבים נוטים לייחס תסמיני דיכאון בולטים בקרב בני נוער למצב רוח חולף או לשלב ההתפתחותי. חשוב לדעת כי למרות שדיכאון פחות שכיח בבני נוער, מספר לא מבוטל מהם (3% בשנה, או אחד מכל 25 בני נוער) סובלים מדיכאון ואין מניעה מלעזור להם בהתמודדות עם עזרה פסיכולוגית ולעתים גם תרופתית. גם התרופה הצמחית רמוטיב מאושרת לטיפול בילדים ונוער מגיל 12 ואילך. ]

לא מדברים, לא קיים?

בחלק מהתרבויות היתה נפוצה הגישה של 'לטמון את הראש בחול', מתך מחשבה שדיבור על הדיכאון יחמיר את המצב, אך למעשה מחקרים מדעיים וניסיון קליני מראים כי ההיפך הוא הנכון: חולים הסובלים מדיכאון שמדברים על הבעיה עם חברים ובני משפחה יפנו בסבירות גבוהה יותר לטיפול רפואי מתאים ויתמודדו עמה טוב יותר. כמו בבעיות אחרות, הצעד הראשון בדרך לנצח את הדיכאון מתחיל מאבחון המחלה. עם זאת, לפעמים החולה מתקשה לראות את הבעיות ולהגדירן כראוי, לכן שיחה פתוחה וכנה עם אדם קרוב בהחלט מסייעת ומזרזת את הפנייה לעזרה מקצועית ואת הטיפול בבעיה. 

מהן אפשרויות הטיפול?

למרות שכיחות המחלה, בהחלט ניתן לטפל בה בצורה יעילה. אחוזים גבוהים מאוד של חולי דיכאון (כ-80-90%) יחוו הקלה משמעותית בעקבות תמיכה פסיכולוגית, טיפול תרופי או שילוב של השניים, גם כשמדובר במקרים קשים. 

כל קופות החולים בישראל משתתפות במימון טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי וכמובן גם במימון מלא או חלקי של תרופות נוגדות דיכאון. בשל שכיחותו של הדיכאון, פותחו בשנים האחרונות מגוון תרופות ייעודיות לטיפול בו. רוב התרופות הינן סינתטיות ומיוצרות בתהליכי יצור מלאכותיים. 

טיפול טבעי בדיכאון

בשנים האחרונות הושקה בישראל תרופה חדשה הנקראת רמוטיב, שהיא תמצית טבעית של צמח ההיפריקום, הקרוי בעברית גם 'פרע'. הצמח, ששמו העממי הוא ' st. Johns Wort, גדל כצמח בר באירופה, צפון אפריקה ומערב אסיה. לתרופה פרופיל יעילות ובטיחות מיטביים ובניגוד לתרופות נוגדות דיכאון אחרות, כמעט ואין להן תופעות לוואי של פגיעה בתפקוד המיני או השמנה. משרד הבריאות אישר לאחרונה מינון חדש לתרופה - 500 מ"ג, הנלקח פעם ביום (המינון המקובל עד כה היה 250 מ"ג פעמיים ביום), מינון שמקל על ההתמדה בטיפול ויגביר את הצלחתו. התרופה מאושרת לטיפול בדיכאון גם בבני נוער מגיל 12 ואילך ומתאימה למתבגרים.
מחקרים שונים שהשוו את רמוטיב לטיפולים אחרים בדיכאון מצאו היענות גבוהה יחסית בשימוש ברמוטיב - מעל ל-90% התמדה, תוצאות יוצאות דופן בהחלט.