דלג לתוכן

איך יוצרים ומשפרים קשרים עם אחרים?

יש לך יכולות גבוהות, מיומנות, מוטיבציה רבה ובכל זאת, על אף ההצלחות הלימודיות והתעסוקתיות את מחליפה עבודות במהירות על רקע עימותים עם הבוס. ואתה, שניחנת ביכולת הקשבה ובתחומי עניין רבים, מוצא עצמך לבד כל ערב, ללא זוגיות וקשרים חברתיים.

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 24/01/2012 תאריך עדכון: 06/03/2014
4 דקות קריאה
יש לך יכולות גבוהות, מיומנות מקצועית, מוטיבציה רבה ובכל זאת, על אף ההצלחות הלימודיות והתעסוקתיות את מחליפה עבודות במהירות על רקע קשיים חברתיים ועימותים עם הבוס. ואתה, שניחנת ביכולת הקשבה ובתחומי עניין רבים, מוצא את עצמך לבד כל ערב, ללא זוגיות וללא קשרים חברתיים. מחקרים מצביעים על כך שאיכות היחסים הבין אישיים משפיעה באופן משמעותי על הרווחה הנפשית, יכולת ההסתגלות וההצלחה התעסוקתית. איך יוצרים ומשפרים מערכות יחסים חיוביות ומדוע חשוב לעשות זאת?


רוצים לשרוד? תחייכו לאמא


תינוקות מגיעים לעולם עם נטייה מולדת להתעניינות מוגברת בפנים אנושיות יותר מאשר בחפצים ועם נטייה להגיב בחוזקה לקולה וריחה של האם. מדוע? אנשי מקצוע וחוקרים מאמינים כי הסיבה לכך הישרדותית. בשנות ה-60' ניסח הפסיכולוג והחוקר ג'ון בולבי את "תיאוריית ההתקשרות" אשר מציעה כי התינוק מגיע לעולם מצויד במוכנות מולדת ליצירת קשר משמעותי עם הדמויות המטפלות בו. קשר זה גורם לתינוק להעדיף את חברת הוריו, להירתע מחברת זרים או מפרידה מהוריו ולהפגין מחוות ייחודיות כלפי הוריו אשר מחזקות את היקשרות ההורה לתינוק. דוגמא לכך היא תגובותיהם החיוביות של הורים לכך שתינוקם מזהה אותם, מחייך אליהם או מתנגד כאשר אדם אחר לוקח אותו מזרועותיהם.


הטבע, כידוע, אינו יוצר ומשמר אינסטינקטים לחינם, ולכן מדגישה ההתקשרות האוטומטית שלנו את חיוניות הקשרים הבין אישיים בחיינו. כאשר אנחנו חושבים על 'הישרדות' אנו נוטים לחשוב במונחים של חיים או מוות. אולם לצד ההישרדות הפיסית נוכחת תמיד גם שאלת ההישרדות הנפשית. מחקרים בתחום מדעי החברה הוכיחו במגוון דרכים כי "הזנה" רגשית הכוללת קשר קבוע עם דמות משמעותית, חיונית לא פחות מהזנה פיסית להישרדות וליכולת התפקוד. כך, לדוגמא, במחקר בו הופרדו גורי קופים מאימהותיהם, מתו הגורים למרות שכל צורכיהם הפיסיים סופקו. באופן דומה, נמצאו בבתי יתומים ברומניה אחוזי תמותה והפרעות נפשיות גבוהים במיוחד בקרב תינוקות אשר גדלו בבית היתומים מינקותם ולא זכו לקשר עם דמות קבועה ומשמעותית.

במילים אחרות, ניתן לומר כי חוויה של קשר משמעותי עם דמות מטפלת הוא ההקשר בו מבשיל הפוטנציאל הרגשי והאינטלקטואלי שלנו: קשר מספק גרייה, ביטחון, מודל לחיקוי ותחושת משמעות אשר בלעדיהם לא ניתן לצאת אל העולם ולמצות את הפוטנציאל האישי.


ילדים של אמא לתמיד


כאשר חושבים על תינוקות ואף על פעוטות, קל לנו לדמיין מדוע חיוני הקשר עם ההורים להישרדות. אך האם גם בגיל הבגרות אנו תלויים בקשרים משמעותיים באותו האופן? במידה מסוימת, התשובה חיובית. מחקרים שפורסמו בעשורים האחרונים מצביעים על כך שיכולות בין אישיות מספקות ומערכות יחסים משמעותיות משפיעות על היכולת להתמודד עם משברים וקשיים רפואיים ורגשיים, על התפתחות הקריירה, יכולת ההסתגלות ותחושת הרווחה הכללית. מחקרים אלו מוכיחים את מה שנדמה לחלקנו אינטואיטיבי. קושי בהתמודדות עם סמכות ותחרותיות יתר מול קולגות פוגעים ביכולת שלנו להתמיד במקום עבודה ולחוש בו נינוחים ומסופקים. חוסר אמון בבני אדם או תחושת נחיתות מחלחלים לקשרים שלנו עם חברים ומונעים מאיתנו ליצור קשרים משמעותיים. האופן בו אנו תופסים בני אדם ומערכות יחסים משפיע על הבחירות הזוגיות שלנו ועל ההתמודדות שלנו עם קונפליקטים, שחיקה או קשיים המתעוררים במסגרת הקשר.


במובן זה, אנחנו "ילדים של אימא לתמיד": כפי שבגיל שנה נזקקנו להורה מעודד ומשגיח כדי להעז ולזחול לכיוונו של ילד אחר בפארק, כך אנו נזקקים בגיל 30 לזוגיות תומכת כדי להעז להביא ילד לעולם ולהחליף עבודה. באותו האופן בו כאבנו אכזבה או כעס מצד הורינו בילדות, כך אנחנו כואבים, מבוהלים וכמהים לתקן בעקבות 'פיצוץ' עם בוס או חברה.


מעבר לכך, איננו "ילדים של אמא לתמיד" רק בצורך שלנו בקשר אלא גם באופן בו הקשר עם דמויות משמעותיות בעברנו מעצב ומשפיע על הקשרים שלנו בהווה. במקרים רבים, היבט זה הוא האחראי לקשיים שאנו חווים בתחום הבין אישי, אך הוא גם המאפשר לשנות ולשפר מיומנויות חברתיות ובין אישיות.




אני והחבר'ה (וההורה שבפנים)


בגיל 18, 25 או 33 יצאנו לחיים עצמאיים ועזבנו את בית ההורים. האומנם? גם אם באופן פיסי התרחקנו מהורינו ואנחנו מפרנסים את עצמנו ואף מבטיחים לעצמנו לא פעם שלא נהיה כמו הורינו, הורינו נשארים איתנו בכל אשר נלך.


החל מגיל הינקות המוקדמת הפנמנו באמצעות הקשר עם הורינו רעיונות הנוגעים למהותם של קשרים בין אישיים. למדנו על בשרנו עד כמה אפשר לסמוך על אנשים אחרים ועד כמה אפשר להיפגע מהם. גיבשנו, באופן לא מודע, תפיסות ואמונות לגבי התנהגותם של אנשים : האם הם תומכים? כוחניים? 'חונקים' מרב אהבה? תלותיים? בוגדניים? האם החוויה החיובית בקשר עולה על הסיכונים הטמונים בו? את מגוון התחושות, התפיסות והרגשות הללו אנחנו מביאים איתנו לכל מערכת יחסים בה אנו לוקחים חלק ודרך 'משקפיים' אלו אנו רואים את האנשים סביבנו ומפרשים את התנהגותם. כך, לדוגמא, איחור של בן זוג או חברה לפגישה איתנו עשוי להתפרש אצל חלקנו כביטוי לזלזול בנו, אצל חלקנו כחוסר אכפתיות כלפינו ואצל אחרים כעניין של מה בכך.


כאילו הדברים לא היו מסובכים מספיק, לתפיסות המוטמעות בנו מצטרפת גם הנטייה לבחור (במודע או שלא במודע) במערכות יחסים המאמתות תפיסות אלו וכך משמרות או מחזקות אותן. דוגמאות שכיחות לנטייה זו הן ילדים לאבות נוקשים ודורשניים אשר מוצאים עצמם שוב ושוב עובדים תחת בוסים ש"שום דבר לא מספיק טוב להם" ונשים שחוו התעללות בילדותן ונקלעות למערכות יחסים אלימות ומשפילות.


השאלה, אם כן, היא האם ואיך ניתן לשנות דפוסים של בידוד חברתי, קנאה, ריצוי וחוסר אסרטיביות, חוסר אמון באחרים, מערכות יחסים סוערות וכן הלאה, כאשר דפוסי היחסים הבין אישיים טבועים עמוק כל כך בנפשנו. הדרך לשינוי אכן לא קלה ולכן פונים כיום אנשים רבים לטיפול פסיכולוגי על רקע קשיים זוגיים וחברתיים ותחושות שליליות סביב היבטים בין אישיים במקום העבודה.


טיפול פסיכולוגי מציע הזדמנות להתבוננות משותפת בדפוסים חוזרים, בחירות בין אישיות מכאיבות והרסניות ודפוסי חשיבה, התנהגות ורגש המתעוררים במערכות יחסים. מתוך התבוננות זו ניתן לעבד את התחושות המתעוררות במסגרת קשרים וליצור הבחנה ברורה יותר בין חוויות העבר לבין הקשרים בהווה. כך, מתרחבים החופש האישי ויכולות הבחירה ומתגבשת היכולת לתפקד טוב יותר במצבים חברתיים ולבסס מערכות יחסים יציבות ומשמעותיות.


מאחר וטיפול פסיכולוגי מהווה קשר בין אישי בפני עצמו, מאפשרת גם מערכת היחסים הטיפולית לבחון ב"live" את הרגשות ודפוסי ההתנהגות הבין אישיים- ומתוך התנסות זו, לטעום, לפעמים לראשונה בחיינו, סוג אחר של מערכות יחסים.
מאת: מערכת אינפומד

האם המאמר עניין אותך?

רופאים בתחום
 הילית בן בוכר
הילית בן בוכר אימון
 עידו מעיין
עידו מעיין פסיכולוגיה קלינית
 אלעד פרוטר
אלעד פרוטר פסיכותרפיה
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות מתוך פורום חרדה

בניהולו של ד"ר יששכר הרמן
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו